"אם זה מה שיגן על המדינה – אני אקפוץ שוב על שולחן"

יש סיכוי שעוד לא שמעתן על אודותיה, ואולי דווקא הבחנתן בה כשטיפסה על השולחן בוועדת חוקה אחרי ח"כ יוראי להב הרצנו, שרץ לעברו של יו"ר הועדה שמחה רוטמן – אבל מה שבטוח זה שעוד תשמעו על חברת הכנסת שלי טל מירון מיש עתיד, כי הח"כית הכי טרייה בכנסת ישראל באה לעבוד. הטיקט שלה הוא זכויות נשים.

>>> ח"כ יוליה מלינובסקי: "האירוניה מתה כשהאנרכיסט הכי גדול יושב בכנסת"

"באווירה הכללית במדינה, אנחנו במלחמה על עתידן של הנשים וזה נמצא אצלי בנפש", היא אומרת, "אני בטוחה שאעסוק בעוד תחומים, אבל אני רוצה להשמיע את הקול שלי קודם כל למען נשים, וזה כולל את התחום של אפליה מגדרית. אני באה מעולמות ההייטק ואני לא יכולה לראות מקומות שבהם נשים עדיין מרוויחות 30% פחות מגבר באותו תפקיד ומעמד. וכמובן תחומים כמו אלימות נגד נשים, הטרדות מיניות במקומות עבודה ועוד".

מהי המשימה הראשונה שלקחת על עצמך?
"מסורבות גט, חוק העגונות. קשה לי תפיסתית עם העובדה לפיה אישה לא יכולה להשתחרר מנישואין שלא טוב לה בהם ולא יכולה להתקדם בחייה, רק כי בעלה לא רוצה לתת לה גט. צריך לשבור את המונופול של הרבנות על נשים. יושבים שם רק דיינים גברים ואין אפילו אישה אחת שמעורבת. הצעת החוק שלי, אם תעבור, תמנע מהרבנות להכריח את האישה לקבל גט כדי להינשא בשנית. אני מקדמת כנס שייערך בכנסת בנוכחות נשים מובילות מארגוני נשים וחברות כנסת כדי לדון בנושא. נשמע גם את קולן של נשים עגונות, נעלה את הנושא הזה על סדר היום הציבורי ונייצר פתרונות".

"אחרי דברי רוטמן הרגשנו שהאדמה רועדת לנו מתחת לרגליים ושנחצה כל גבול. מה שעשיתי היה ספונטני, בלהט הוויכוחים. הרסו כאן כל חלקה טובה. ביבי נסחט ואי אפשר לשתוק"

"הצעת חוק נוספת היא בעניין הטרדות מיניות במקום העבודה", אומרת טל מירון, "ועוד הצעה עוסקת בנושא שכר הנשים במקצועות כמו עובדות קבלן, שומרות ומנקות. עוד עניין שאני רוצה לטפל בו הוא זה שלא יקרה מצב שבו נשים לא יכולות להיכנס לרשימות מסוימות במפלגות ספציפיות".

יכול להיות שאת עדיין קצת תמימה?
"לא. אני מהסוג שלא מוותר. אני גם מסתכלת בהערצה על הנשים שנמצאות בכנסת, למרות שהן במיעוט. ישבתי שעות בוועדת הכלכלה על חוק ההסדרים עם 10 ח"כים גברים ואישה אחת. ביש עתיד יש 40% נשים, ויש בינינו אחווה גדולה. אורנה ברביבאי היא אישה של השראה, שעשתה דרך ארוכה. היא חמה, חכמה, עם מצפון ולב. מירב כהן עשתה מהפכות כשרה, למען קשישים, כשרה לשוויון חברתי ושורדי שואה, ומירב בן ארי היא הלוחמת האולטימטיבית. היא לביאה אמיתית".

מרגישה שנחצה כל גבול. ח"כ שלי טל מירון בכנסת | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפוליטיקה הגיעה טל מירון (44) עם רקורד ציבורי לא מבוטל של 15 שנים כפעילת שטח קהילתית בולטת בתל אביב. בין השאר שימשה כיו"ר הנהגת ההורים בבית הספר ארזים, נציגת פורום הגנים וועד הורי תל אביב. היא הייתה פעילה גם במחאת הסרדינים להקטנת כמות התלמידים בכיתות. בשנת 2018 התמודדה מטעם יש עתיד למועצת העיר תל אביב יפו. "מאז שהוקמה המפלגה הצבעתי ליש עתיד. יאיר לפיד מדבר את הערכים שלי, ונעמה שולץ שהייתה מנכ"לית משרד ראש הממשלה שלו הייתה אז יועצת בכירה. היא זו שהציעה לי להצטרף למטה תל אביב, שבו מצאתי בית פוליטי וגם משפחה. מוניתי למנהלת מטה תל אביב ובהמשך לתפקיד מנהלת שטח מרכז במפלגה".

יכול להיות שלא מצאתי ולו כתבה אחת אודותייך?
"כן זאת הכתבה הראשונה. אני בכנסת מאז מרץ האחרון. הייתי מועמדת במקום ה-25 בבחירות, וקיבלנו 24 מנדטים. נכנסתי במקומו של יואל רזבוזוב שהיה שר התיירות בממשלת השינוי. הוא היה חבר כנסת מצוין, אבל הגיע למיצוי ורצה לחקור עולמות אחרים".

"צריך לשבור את המונופול של הרבנות על נשים. יושבים שם רק דיינים גברים ואין אפילו אישה אחת שמעורבת. הצעת החוק שלי, אם תעבור, תמנע מהרבנות להכריח את האישה לקבל גט כדי להינשא בשנית"

התבאסת כשהתברר אז, בתום ספירת הקולות, שאת בחוץ?
"ברור שהייתה אכזבה. זה היה קרוב. אבל בזמן שעבר מאז הייתי מנהלת השטח של 'יש עתיד' – תפקיד מאתגר כי השטח הוא הלב הפועם. לא נוטשים את הספינה בגלל אכזבה, והחלטתי שאני לא מוותרת. בפוליטיקה יש תזוזות והרבה דברים יכולים להשתנות. היום שלי הגיע הרבה יותר מהר ממה שחשבתי".

ובאת וטיפסת על השולחן.
"זה היה יום קריטי בוועדת החוקה, על רקע המהפכה המשפטית והדהירה לעבר הצבעה. מחוץ לכנסת הייתה הפגנה גדולה בסדר גודל שלא ראינו עד אז, ואחרי דברי רוטמן הרגשנו שהאדמה רועדת לנו מתחת לרגליים ושנחצה כל גבול. מה שעשיתי היה ספונטני, בלהט הוויכוחים. הרסו כאן כל חלקה טובה. ביבי נסחט ואי אפשר לשתוק. לא חשבתי שזו הדרך שבה איחשף לציבוריות והיו כאלה שהרימו גבה כי אני האישה הראשונה שטיפסה על שולחן. נכון שזה היה אקט שהצטלם יפה ויצר תשומת לב, אבל אם זה מה שיגן על המדינה – אני אקפוץ שוב על שולחן. באתי לייצג קהל גדול. אני לא אהיה ח"כית שבאה להעביר את הזמן".

 גם עם ח"כ טלי גוטליב מהליכוד הייתה לך תקרית.
"נכון. זה קרה בוועדת החוקה, כשרוטמן אמר לח"כ מירב בן ארי שהיא צווחת, ואני עניתי לו שהמיזוגניה והשוביניזם שלהם עוברים כל גבול. גוטליב הגיבה שלא הכול זה מיזוגניה – ועניתי לה שהיא לוקה בשנאת נשים".

לאחרונה העליתם את חוק האיזוק האלקטרוני הכל כך חשוב, ולא הצלחתם.
"זה לא יאומן שנשים בקואליציה הצביעו נגד חוק שיכול להציל נשים. איפה היו מאי גולן, גלית דיסטל, טלי גוטליב, אתי עטיה וקטי שטרית? אני לא מבינה איך הן נתנו יד לבן גביר. אין להן כאבי בטן? רצח נשים הוא לא פוליטיקה. מה שהן עשו הוא עוול נוראי".

"כמובן שהחרדים הם חלק מאיתנו, אבל איך אפשר לעצום את העיניים. לא יכול להיות שחלק אחד מהעם יממן את החלק השני. ההסכמים הקואליציוניים הם שוד הקופה הציבורית, ביזה לכל דבר"

איך מתנהגים כלפייך החרדים בוועדות?
"בכבוד. בגלל הרקע העסקי שלי הם מבינים שאני יודעת על מה אני מדברת. לפעמים כשאני עוברת לידם הם מורידים את הראש".

מה דעתך על העליהום שעשו לגלית גוטמן?
"גלית היא אישה חזקה ומצליחנית, וכל הכבוד לה על הדרך שעשתה ושהיא ממשיכה לעשות בעשר אצבעותיה ובזכות כישרונה. היא דיברה מדם ליבה. כמובן שהחרדים הם חלק מאיתנו, אבל איך אפשר לעצום את העיניים. לא יכול להיות שחלק אחד מהעם יממן את החלק השני. ההסכמים הקואליציוניים הם שוד הקופה הציבורית, ביזה לכל דבר. החרדים יכולים לתרום למדינה בכל מיני דרכים. אנחנו צריכים לעזור להם לצאת ממעגל העוני, ללמוד לימודי ליבה ולצאת לעבוד. אסור לנו לוותר על זה. אחרת איזו מדינה נשאיר לילדינו?".

>>> הסלבס מתייצבים לצדה של גלית גוטמן

נולדה לתוך כור היתוך

טל מירון נולדה בירושלים לאם אמריקאית שעלתה לארץ בגפה בגיל 22. את אביה, הבכור מבין 12 אחים במשפחה עירקית, היא פגשה כאן. "אבי היה תינוק כשעלה ארצה עם משפחתו, והוא הגיע לכאן עטוף בשטיח מהמפעל שהיה להם בהרי כורדיסטן. הסבים שלי מצד אבא היו אנלפבתים, ממשפחה מסורתית. הוא עצמו גדל במעברה בשכונת הבוכרים והחיים שלו היו שונים מאוד מאלה של אימי, שהיתה משכילה ואשת העולם הגדול. אני נולדתי שנתיים אחרי אחותי הבכורה לתוך כור ההיתוך הזה. מצד אבי המשפחה גדולה ומסועפת והקשר בינינו חם, ומצד אימי לא נשאר לי אף אחד".

משמעת עצמית גבוהה. ח"כ שלי טל מירון | צילום: איליה מלניקוב, איפור ושיער: רקאל סבן

בילדותה נאבקו הוריה כלכלית בכדי לפרנס. לאביה היה עסק של הלבשה אלגנטית לגברים, כזה שהשר לשעבר בייגה שוחט ושרים אחרים היו מגיעים לרכוש בו. אימה עבדה שנים בבית החולים הדסה כמזכירה רפואית וכעוזרת מנכ"ל. בגיל שלוש החלה טל מירון לרקוד. כשגדלה למדה ריקוד קלאסי, מודרני וג'אז באקדמיה למוזיקה בירושלים. "אהבתי מאוד את הריקוד", היא מספרת. "הייתה לי משמעת עצמית גבוהה, השקעתי, נהניתי והופעתי בכל מיני מסגרות. במקביל הייתי פעילה בבית הספר. כבר אז הייתי לוחמת צדק ויו"ר מועצת התלמידים".

חשבת על קריירה של רקדנית?
"בהתחלה כן, אבל ככל שהתבגרתי הבנתי שחיי אמנית-רקדנית הם מורכבים. האפשרויות היו אז להקת בת שבע, להקת בת דור או קריירה בחו"ל. אני רציתי לעשות שירות צבאי משמעותי במקום שבו אוכל לתרום בו ולעשות שינוי".

"כשהייתי בתיכון רבין נרצח וזו הייתה נקודת מפנה בחיי. זה היה כל כך מטלטל שיום אחד הוא היה והשפיע ועשה ופעל, ופתאום הוא לא היה. בנקודה הזאת נזרעו הזרעים לפעילות הפוליטית שלי ולרצון שלי להשפיע"

היום היא אם לשתי בנות (13,17), מתגוררת ברמת אביב. היא גרושה מזה ארבע שנים ונמצאת בזוגיות חדשה. הרקורד שלה מרשים, ולמרות שלא רואיינה עד כה, תחת איזכורי שמה יש לא מעט פירגונים: מיוחדת במינה, ערכית, משימתית וביצועיסטית, תותחית, בעלת יוזמה וחריצות, השקעה ואמינות.

בצבא שירתה כמעט שבע שנים בחיל האוויר כקצינת מבצעים בחיל, קצינת הדרכה בטייסת קוברה, מפקדת קורס קצינות מבצעים ודוברת החיל בתקופה הקשוחה של סיכולים ממוקדים. היא השתחררה בדרגת סרן במיל'. אחרי השחרור נסעה עם מי שהיה בן זוגה ולימים בעלה לשנה וחצי לפילדלפיה. הוא עבר שם בחברה אמריקאית והיא לימדה בבית ספר יהודי פרטי.

את התואר הראשון בתקשורת ומדעי המדינה סיימה כמצטיינת דיקאן, והייתה נציגת החוג למדעי המדינה באגודת הסטודנטים. ויש עוד: במשך עשור היא עבדה בהייטק ושימשה כמנהלת פיתוח עסקי ומנהלת פרויקטים בדרום מזרח אסיה. תפקידה כלל להכניס חברות ישראליות ואירופאיות לשווקים באסיה, ולמרות שהבסיס שלה היה ישראל – היא חייתה על הקו ותיזזה בין סינגפור, תאילנד, הודו וסין. "גם מי שהיה בעלי היה איש הייטק, ועשינו הכול כדי שהנסיעות שלנו לא יחפפו ותמיד יהיה מישהו מאיתנו שנשאר עם הבנות".

>>> הגיע הזמן שגם בהייטק יתייחסו לצרכי נשים

"אנחנו במלחמה על עתידן של הנשים". ח"כ שלי טל מירון | צילום: איליה מלניקוב, איפור ושיער: רקאל סבן

איך קרה המעבר מההייטק לפוליטיקה? 
"גדלתי בתקופה שבה רבין היה ראש ממשלה. כירושלמית, בית הספר בו למדתי היה ברחוב בלפור צמוד לבית ראש הממשלה. הייתי פוגשת אותו ואת לאה ברחוב אפילו עזרתי ללאה לסחוב את הקניות. כשהייתי בתיכון הוא נרצח וזו הייתה נקודת מפנה בחיי. זה היה כל כך מטלטל שיום אחד הוא היה והשפיע ועשה ופעל, ופתאום הוא לא היה. בנקודה הזאת נזרעו הזרעים לפעילות הפוליטית שלי ולרצון שלי להשפיע".

ובכל זאת, לוותר על משכורת של אשת הייטק בכירה?
"בהייטק הרגשתי סוג של נוחות כלכלית. התפקיד היה מאתגר, ראיתי עולם ונחשפתי לתרבויות, אבל לא הרגשתי שזאת שליחות. גם אם זה נשמע קלישאתי, כשקמתי בבוקר ידעתי שאני לא עושה מה שהלב שלי רוצה לעשות. אני זוכרת כמה חיכיתי לימי המילואים שלי וכמה התגעגעתי לעשייה שיש איתה תרומה. אף פעם לא הייתי מאלה שיושבות בצד ומתלוננות. מאז ומתמיד הייתי בן אדם אכפתי ומעורב. כשעזבתי את ההייטק אולי ירדתי ברמת החיים, אבל מה זה לעומת העשייה שלי. אני היום חברה בוועדת החוקה, ועדת הכלכלה, הוועדה לקידום מעמד האישה, מדע וטכנולוגיה וקליטה ועליה – ואני קמה בבוקר עם חיוך".

>>> כמה פעמים יצא לך להיכנס למוסך ולראות אישה מחליפה מנוע?

מתי לדעתך תחזור מפלגת יש עתיד לממשלה?
"אני לא יודעת מתי, אבל אחרי שבארבעה חודשים האחרונים הרסו כאן כל חלקה טובה, יש סיכוי שזה יקרה יותר מהר ממה שרבים חושבים".

מהו המקום של האימהוּת בחייך?
"המוטיבציה והדרייב הגדול בחיי הן בנותיי. הן בגיל לא קל, אבל את השיעורים הגדולים אני לומדת מהן. הן גורמות לי להסתכל פנימה, לבחון את עצמי, לשאול את עצמי שאלות ולרצות להיות בן אדם טוב יותר כדי לתת להן דוגמה. כשהודיעו לי שאני ברשימת המתמודדים לכנסת ישבתי איתן בבית קפה וסיפרתי להן. הרגשתי שאני מראה להן שכל דבר שירצו או יחלמו – הן יוכלו להגשים. אני משתדלת להיות על הכול: המבחנים, המורים, הבריאות, החברים. אני יודעת היכן הן ומה עושות כל הזמן. הזכות הכי גדולה שיש לי בחיי היא להיות האימא שלהן".

"המוטיבציה והדרייב הגדול בחיי הן בנותיי. הן בגיל לא קל, אבל את השיעורים הגדולים אני לומדת מהן. כשהודיעו לי שאני ברשימת המתמודדים לכנסת ישבתי איתן בבית קפה וסיפרתי להן. הרגשתי שאני מראה להן שכל דבר שירצו או יחלמו – הן יוכלו להגשים"

הזכות הכי גדולה. ח"כ שלי טל מירון עם בנותיה | צילום: באדיבות המצולמת

מה קרה לאהבה הגדולה שהיתה בינך ובין בעלך לשעבר?
"לא הייתה סיבה אחת. זה היה מירוץ החיים המטורף, והקריירה הלוחצת והבית הוסיפו גם. הייתי אימא טוטאלית ומתנדבת טוטאלית, וככל שחלף הזמן הרגשתי שאני מתרחקת מעצמי. לא שמנו לב לזוגיות ונוצר ריחוק שהוביל לפרידה אחרי זוגיות של 14 שנים. היחסים בינינו מצוינים, אנחנו חולקים אפוטרופסות משותפת. הוא גר קרוב אליי, יש בינינו הסדרי ראייה אבל מאז שאני בכנסת הבנות יותר אצלו".

>>> הדרכים שבהן מאיימת הממשלה על נשים בישראל

ספרי על בן הזוג הנוכחי.
"הוא סא"ל במילואים, איש עסקים, מבוגר ממני בארבע שנים. הכרנו בפייסבוק, חשבתי שהוא פעיל של יש עתיד. הוא גרוש עם ילדים ואנחנו גרים בנפרד, אבל הוא מערכת תמיכה גדולה".

יש לך פנאי? איך הוא נראה?
"אימא שלי פותחת עד היום קופסאות שימורים ואני בגיל 16 כבר בישלתי ארוחות. אני בשלנית מטורפת ואוהבת את כל הסגנונות. אני מבשלת דגים מרוקאים ומרק רגל תימני, צולנ'ט. אני מתנסה הרבה גם באפיית עוגות מיוחדותו מפוסלות עם זילופים מעניינים. זו התרפיה שלי. בסופי שבוע אני מבשלת ואופה בכמויות ומפנקת את המשפחה".

לאור המצב במדינה והטרלול שאליו הגענו, אולי כבר היה עדיף להישאר בהייטק? או אולי בכלל לרקוד?
|להיות רקדנית קצת כמו להיות פוליטיקאית: צריך הרבה משמעת עצמית וכושר השרדות, כי פעם את למעלה ופעם למטה. שניהם מקצועות תחרותיים שיש בהם זמן פציעות. נכנסתי לעולם הפוליטי בידיעה שזה עולם קשוח. אני רצה למרחקים ארוכים, אבל צעד אחר צעד כדי להגיע יום אחד לתפקיד שרה. כל דבר בזמנו. אני מאושרת על הבחירה שלי וחושבת שבחרתי נכון, רק שבינתיים אני מתעוררת בלילות – כמו רבים אחרים – מודאגת מאוד".