כשנפשו של האדם טובעת בעבדות קשה מאוד לחלץ אותה משם. אני ניצלתי

אילוסטרציה, למצולמות אין קשר לכתבה |צילום:  MENAHEM KAHANA/AFP  Getty Images
אילוסטרציה, למצולמות אין קשר לכתבה |צילום: MENAHEM KAHANA/AFP Getty Images

כדי לשמור על נפש חופשיה, החלטתי להוציא רישיון על אופנוע כבד. דמיינו לכם: אישה חרדית קטנת מימדים על אופנוע. טור אישי של מסורבת גט בדרך לחירות

88 שיתופים | 132 צפיות

מה ההפך מעבדות? הרבה אנשים יענו על השאלה הזו כ"מנוחה". "שב ואל תעשה". בטח בתקופת הניקיונות של לפני פסח- כולנו היינו רוצים לנוח טיפה. אבל דווקא בפסח מלמדים אותנו שההפך מעבדות זו חירות.

יש לכל אדם את המקום הנכון לו להגן על נפשו מטביעה. כשנפשו של האדם טובעת בעבדות קשה מאוד לחלץ אותה משם. אני ניצלתי על ידי הקשבה לעצמי. חייתי אי שם בתוך חיי העבדות שנכפו עלי ותמיד הזכרתי לעצמי להגן על הנפש. נולדתי לפני 45 שנה בדיוק בחג החירות. כמה אירוני. לא ידעתי אז כמה אני אתפלל לחירות אמיתית כאישה מסורבת גט. כמה ארצה לצאת לחופשי מהאדם ששבה אותי.

25 שנים הייתי נשואה ל"בעלי". האדם שהשתעבדתי אליו. גדלתי וחונכתי בעדה החרדית. לנפשי הסוערת זה היה קשה

 

25 שנים הייתי נשואה ל"בעלי". האדם שהשתעבדתי אליו. אדם שלקח עליי חזקה ושבה אותי במערכת שבה הגבר הוא החזק. הוא הקובע על אשתו וילדיו. וברוך השם יש לנו שבעה ילדים ואני כבר אפילו סבתא.

גדלתי וחונכתי בעדה החרדית. לנפשי הסוערת והפרועה זה היה קשה. בשנת 2018 פתחתי בהליכי גירושין כדי לצאת ממערכת יחסים שבה לא הרגשתי שאני- אני. קרוב ל-3.5 שנים הוא סירב לתת לי גט. לקחתי עורך דין, פניתי ל"מבוי סתום" לסיוע ונאבקתי כמו שלא נאבקתי בחיי על כלום.

לפני עשרה חודשים הגענו שוב לרבנות. "לא תקבלי גט.. אין על מה לדבר..". המילים שלו ממשיכות להדהד בי. גם עורך דינו חשב כמוהו. אבל אני האמנתי שאם הנפש שלי בחירות אמיתית אף אדם בעולם לא יכול לעצור אותי ולהשאיר אותי בתוך עבדות כפויה.

כדי לתת לעצמי כוח להשתחרר מכבלי הגבר הלוחצים, ובעיקר בכדי לשמור על נפש חופשיה, החלטתי להוציא רישיון על אופנוע. לא קטנוע! משהו כבד לגוף ומשחרר לנפש. דמיינו לכם: אישה חרדית קטנת מימדים עולה על אופנוע. וכשלא היה לי אופנוע זמין יצאתי לשטח על אופניים. העיקר לנסוע. העיקר להרגיש חופשיה.

אחרי ההטרדה המינית: מנהלת קהילת "כולן" פורשת במחאה על התנהלות הארגון

ופתאום יצאתי לעולם. הכרתי שבילים חדשים בארצנו היפה ויחד איתם הכרתי את עצמי. עצמי החדשה. פתאום האוויר שמילא את ריאותיי מילא אותי גם בכוחות מחודשים ובאומץ שלא חשבתי שיש בי. הרגשתי שהחירות שלי קרבה.

כשנשאלתי בבית הדין לרצוני, עניתי מבלי להסס: "חירות". "מתי את רוצה?" שאל הדיין ואני עניתי: "אתמול זה כבר היה מאוחר ממש". בעלי לא וויתר. כשבית הדין שאל אותו לרצונו הוא ציין שאני זקוקה לפסיכיאטר: "שיסביר לה כמה זקוקה היא שאשאר לצידה". כנראה שהאמירה הזו הצחיקה גם אותי וגם את הדיין שחייב אותו לתת לי גט באותו מעמד. נס אמיתי.

יש בחוץ אלפי נשים מסורבות גט ועגונות שחירותן עוד לא שבה אליהן. אני רוצה לומר להן שבכל רגע נתון, גם אם הן עדיין מצויות בקושי ובשעבוד, הרי שאם נשמור על הנפש בחירות הרי שנזכה לגאולה השלימה. אני, אישה אחת קטנה, זכיתי.

הכותבת הינה מסורבת גט לשעבר שקיבלה גט השנה בזכות ליווי צמוד של ארגון מבוי סתום, המסייע לנשים מסורבות גט ועגונות

>> מעון לנשים מוכות, חתונה עם האוליגרך ליאוניד נבזלין והתרסקות מטוס: הסיפור המדהים של אולסיה קנטור

 

הנחות מיוחדות על קולקציית הקיץ של THREE SIXTY FIVE by MASHBIR