15 סיבות לדאגה: הדרכים בהן מאיימת הממשלה על נשים בישראל

אנחנו מציינות היום את יום הנשים הבינלאומי, יום שבא להזכיר לכולנו את אי השוויון המגדרי שאנו חיות בו. אבל אל אי השוויון שכבר התרגלנו אליו, נוספו לאחרונה סיכונים נוספים על מעמדן של נשים בישראל. זה קרה בד בבד עם עלייתה של ממשלת נתניהו הנוכחית לשלטון: כבר בשלב ההסכמים הקואליציונים נדלקו אורות אדומים המעידים על פגיעה פוטנציאלית בנשים הישראליות. ביקשנו מהדס דניאלי ילין, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, שתפרט את כל ההבטים שעלולים לפגוע בנו במיוחד. נקווה שעד יום האישה הבא נגלה שהתבדנו וכי הסכנות הללו לא התממשו, אבל כדי שזה יקרה – כולנו צריכות להשמיע את קולנו ולהאבק למען השוויון.

תת ייצוג

תת ייצוג בכנסת ובממשלה
בממשלה החדשה שהוקמה מספר נשים נמוך במיוחד. יש בה רק שש שרות (רק ארבע מהן מחזיקות תיק) – כחצי מכמות השרות שהייתה בממשלה שקדמה לה. מתוך 120 מושבים יש רק 31 חברות כנסת – מתוכן עשר חברות קואליציה בלבד. למרות שהאחוז שלנו באוכלוסייה עומד על 51%, בממשלה רק 13% הן נשים, ובכנסת פחות מ-26% הן נשים.

תת ייצוג של נשים בצמרת הניהול של הממשלה
עד כה מינתה הממשלה הנוכחית 23 מנכ"לים למשרדי הממשלה השונים, כולם גברים. מתוך 33 משרדי הממשלה הקיימים, מכהנת היום רק אישה אחת כמנכ"לית במשרד התקשורת – מינוי של הממשלה הקודמת, וגם אותה מתכננים להחליף בגבר. על פי פרסומים בתקשורת, יש כוונה למנות רק שתי נשים כמנכ"ליות – ייצוג שהוא שפל תקדימי. זאת בניגוד מוחלט לחוק הקיים במדינת ישראל, שמחייב לתת ייצוג הולם לנשים מכל הדרגים במשרדי הממשלה, ובכלל זה בדרג מנכ"ל.

>>> כך תפגע פסקת ההתגברות בנשים בישראל

לייצוג נשים יש השלכות מרחיקות לכת על החברה שלנו ועל המקום של נשים בחברה בפרט. כשיש נשים סביב שולחנות קבלת ההחלטות, יש מי שדואגות לקדם נושאים הקשורים לנשים. לייצוג יש גם השלכות על עתיד החברה – את לא יכולה להיות מה שאת לא יכולה לראות. על מה יחלמו אותן ילדות שיושבות בבית ולא רואות נשים בתפקידים מובילים?

אפס נשים כמנכ"ליות בממשלת נתניהו | צילום: עיצוב כרזה: שגיא בלומברג, מתוך עמוד האינסטגרם של יאיר לפיד

הרפורמות המשפטיות

ביטול עילת הסבירות
לפי הצעת החוק – תבוטל עילת הסבירות. היום, עילת הסבירות משמשת לפסילת החלטה של גופים שלטוניים, נבחרי ציבור או עובדי ציבור, במקרים חריגים בהם ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני. לאורך השנים הגנה עילת הסבירות על זכויות נשים מכל קצוות הקשת הפוליטית מהחלטות בלתי סבירות של רשויות שלטוניות שונות – מהרמה המוניציפלית ועד למשרדי ממשלה.

>>> כוח לבתי הדין הרבניים יגרום לעוד פגיעה בנשים

ביטול הביקורת השיפוטית על חוקים
כיום, כשחוק פוגע בזכויות יסוד – בית המשפט העליון יכול להורות על ביטולו על מנת להגן על זכויות היסוד. מהקמת המדינה ועד היום ביטל בג"צ רק 22 חוקים שפגעו בקבוצות שונות באוכלוסייה. ביטול הביקורת השיפוטית על חוקים תשאיר את הנשים חשופות לפגיעה בזכויותיהן הבסיסיות. בממשלה עם גורמים שמרניים, המצב מאוד מדאיג.

דוגמה לביטול חוק בעקבות פסיקת ביהמ"ש: בבג"צ סלאח חסן נגד המוסד לביטוח לאומי, נפסל סעיף בחוק הבטחת הכנסה השולל גמלת הבטחת הכנסה מאדם המחזיק או משתמש ברכב, מכיוון שאינו עומד בהלימה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. העותרות היו אימהות חד-הוריות, שעקב הוראת סעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה – לעניין הבעלות או השימוש ברכב, נשללה מהן גמלת הבטחת הכנסה. לדעת בג"צ הוראה זו פגעה פגיעה בלתי מידתית בזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד, המצויה בליבו של חוק היסוד כבוד האדם וחירותו.

מפגינה בירושלים נגד ההפיכה המשטרית, 20.2.23 | צילום: Shutterstock

פסקת ההתגברות
מכיוון שלישראל אין חוקה פורמלית אלא חוקי יסוד שמסדירים את החלוקה בין מוסדות השלטון ומעגנים חלק מזכויות האדם והאזרח, תפקידו של בית המשפט העליון הוא לבחון את מעשיה של הממשלה ואת פעילותה של הכנסת לאור חוקים וערכים אלו. פסקת ההתגברות מבטלת את סמכותם של בתי המשפט להבטיח כי חוקים חדשים אינם פוגעים בזכויות חוקתיות, ובכלל זה זכויות נשים.

בממשלה הנוכחית נשים מהוות מיעוט בצומת ההחלטות העיקרי במדינה – הממשלה והכנסת, ולכן חשוב עוד יותר שיהיה מנגנון ביקורתי שמבטיח שחוקים חדשים לא יתעלמו מזכויות היסוד המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ואינם פוגעים בזכויות נשים.

שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים
שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים ישפיע ישירות על נשים. ההרכב החדש יאפשר לפוליטיקאים רוב קבוע בבחירת שופטים, והמשמעות היא שהם יוכלו למנות כל שופט שרק ירצו, מבלי שלשאר חברי הוועדה תהיה השפעה על כך. בממשלה של היום, עם הגורמים השמרניים שיש בה, אפשר להניח שגם השופטים יהיו שמרניים, והשיקולים שיניעו אותם בהכרח יפגעו בנשים.

>>> מדוע צריך השינוי בוועדה לבחירת שופטים להדאיג את הנשים?

בנוסף, החקיקה פוגעת בתיקון משנת 2014 של חוק בתי המשפט, שמחייב ייצוג של ארבע נשים מתוך תשעת חברי הוועדה. משמעות הדבר היא שישנה פגיעה בייצוג נשים בוועדה למינוי שופטים. איפה שיש נשים, יש מי שרואה אותנו ומקדמת את הנושאים האלה. כשיש אישה אחת פחות – הייצוג שלנו בוועדה נפגע משמעותית.

הייצוג שלנו בוועדה נפגע משמעותית. אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון | צילום: מארק נוימן, לע"מ

ההסכמים הקואליציוניים

הדרת נשים והפרדה מגדרית במרחבים ציבוריים
כחלק מההסכמים הקואליציוניים דרשה מפלגת יהדות התורה לעגן בחוק מתן שירותים ציבוריים ועריכת אירועים בהפרדה מגדרית. מדובר במדרון חלקלק. הפרדה מגדרית היא פרקטיקה שמפלה ומשפילה נשים, ומובילה להדרת נשים. היא מתבססת על תפיסה לפיה נשים הן טמאות בעצם נוכחותן וקיומן במרחב. ההפרדה המגדרית נובעת מהרצון להסתיר אותנו ולייצר מרחב "נקי" מנשים.

כפי שקבעה הפסיקה מביהמ"ש האמריקאי ב-1954 במקרה של הפרדה גזעית בבתי הספר – "נפרד לעולם לא יהיה שווה". כמעט בכל מקרה של הפרדה, הנשים והגברים משני צידי המחיצה לא נהנים מזכויות שוות. הגברים קרובים יותר לבמה, או לקדמת האוטובוס, או ללוח בהרצאה. השטח המוגדר לנשים הוא קטן ורחוק יותר.

>>> במקום בו מוחקים נרצחות פיגוע, עתידים למחוק את כל הנשים

שילוט החוצות של רמי לוי בירושלים לאחרי שהושחתו תמונותיהן של מיכל אנסקי ושר פיטנס | צילום: מתוך עמוד הפייסבוק התעוררות בירושלים

חוק האפליה
כחלק מההסכמים הקואליציונים בין הליכוד לציונית הדתית נכנס סעיף לתיקון חוק האפליה שיאפשר אפליה במתן שירותים או במכירת מוצרים ע"י בעלי עסק פרטיים, כאשר המצב נוגד את אמונתם הדתית. המשמעות היא שבעלי עסקים יוכלו לבחור לא לתת שירות לנשים. אמירות של חברי הקואליציה מראות לנו כי זו היא הרוח הרווחת: אורית סטרוק הצהירה ש"אסור לכפות על רופא לתת שירות אם זה נוגד את אמונתו הדתית" ושמחה רוטמן הצהיר ש"בעל מלון יוכל לא לארח להט"ב".

הרחבת מספר החופים הנפרדים בארץ
דרישה נוספת בהסכמים הקואליציוניים, שמגיעה מטעם יהדות התורה, היא להרחיב את מספר החופים המופרדים בארץ. משמעות הסעיף הנוכחי היא להרחיב את השטח המיועד לרחצה נפרדת, והאפשרות להכריז על חופים נוספים כמופרדים. בתוך כך, גם לצמצם את שטחי החופים המעורבים המיועדים לכלל הציבור.

בין השנים 2019-2021 נרצחו בישראל תשע נשים על ידי גברים עם נשק ברישיון

אלימות כלפי נשים

פגיעה במאבק למיגור תופעת האלימות כלפי נשים
עוד לפני שהחלה לעבוד כבר מפנה הממשלה החדשה גב למאות אלפי נשים וילדים שחיים יום יום תחת אלימות בבתיהם. על פי ההסכם הקואליציוני בין הציונות הדתית לליכוד, סוכם שמדינת ישראל לא תחתום על האמנה הבינלאומית למאבק באלימות נגד נשים. הצעת חוק האיזוק האלקטרוני, שעברה בקריאה ראשונה בממשלה הקודמת, נמצאת בסכנה בגלל גורמים בקואליציה שמתנגדים. ח"כ טלי גוטליב הכריזה שזה לא יעבור במשמרת שלה, ואמרה שמדובר ב"חוק דרקוני, בריוני, שפוגע בגברים".

נשים בהפגנה נגד הרפורמה המשפטית. צילום: שדולת הנשים בישראל

נשק אזרחי
בשבועות האחרונים, בעקבות גל הפיגועים, התחייבה הממשלה לנקוט בהליכים שייקלו על נשיאת נשק לאזרחים. הקבינט המדיני-ביטחוני דן בקידום וזירוז רישוי ותקצוב לרכישת אלפי כלי נשק עבור אזרחים. הצפת המרחב האזרחי בכלי נשק משמעותה סכנה לנשים רבות הנמצאות במעגל האלימות, שהכנסת נשק לסיטואציית החיים שלהן תסכן אותן פי כמה וכמה.

בין השנים 2019-2021 נרצחו בישראל תשע נשים על ידי גברים עם נשק ברישיון. עבור עשרות אלפי נשים וילדים, ההקלה ברישיונות לנשק אינה מספקת תחושת בטחון, אלא ההפך. הימצאות נשק חם בתוך הבית לא רק שמסכנת את אותן נשים, היא גם גורמת לנשים האלו לחיות בתחושת סכנה תמידית, ומקשה על יציאה ממעגל האלימות.

>>> אנחנו לא צריכות נסיכות. בטח לא נסיכות קטנות

ועוד איומים

המעבר של הרשות לקידום מעמד האישה ממשרד לשוויון חברתי למשרד ראש הממשלה
על פי הפרסומים, הרשות לקידום מעמד האישה שיושבת כבר מספר שנים תחת המשרד לשוויון חברתי – תעבור להיות בסמכותה של מאי גולן, שרה במשרד ראש הממשלה. הפיצול הזה מצטרף לשורה ארוכה של פיצולים של המשרד לשוויון חברתי, שנשאר כמעט ריק מתוכן מלבד האגף של החברה הבדואית. השרה גולן אפילו לא ביקשה את הרשות, ולכן עולה השאלה עד כמה היא מגוייסת לנושא ותיאבק להוציא פרויקטים לפועל.

עד כמה היא מגוייסת למאבק? השרה מאי גולן | צילום: כפיר זיו, מתוך ויקיפדיה CC BY-SA 4.0

טיפול בתלונות שווא
במצע של הציונות הדתית, מפלגת האיחוד של סמוטריץ', בן גביר ואבי מעוז, הוקדש פרק שלם לנושא של "תלונות שווא". על פי המצע, המתלוננים על אונס או פדופיליה יוחתמו על מסמך בעת הגשת התלונה, עם פירוט העונשים הקבועים בחוק בשל תלונת שווא. זאת דרך להקשות על מתלוננות ומתלוננים, ובפועל – לסייע לאנסים.

במידה ואישה תואשם בתלונת שווא, היא תוענש בכך שהשם שלה יופיע במאגר פומבי של מתלוננות שווא. כולנו יודעות כמה זה קשה גם ככה לקורבנות להגיש תלונה. האיום על כך שתואשם שהגישה תלונת שווא עלול להרתיע נשים רבות (וגם גברים) מלהגיש תלונה על תקיפה מינית שעברו.

>>> סיפורה של מסורבת גט בדרך לחירות

מינוי אבי שמחון לתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה
פני המינויים כפני הממשלה: ממשלה שמינתה עד כה 0 מנכ״ליות למשרדי הממשלה, אישרה לפני כמה שבועות את מינויו של אבי שמחון לראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. מדובר במנהל בשירות המדינה שטען על פי עדויות רבות ש״אי אפשר להעסיק נשים כמנהלות״ וכי "נשים פחות אינטליגנטיות מגברים מסיבות אבולוציוניות".

מינויו של אבי שמחון משדר מסר בעייתי ביותר עבור כלל הנשים בישראל שמרגישות ורואות שאין מי שייצג אותן. חמור מכך – מי שנמצא מסביב לשולחן ההחלטות – לא רק שאינו רואה אותן כשוות, אלא כפחותות. המינוי גם עלול לפגוע בנשים שיעבדו תחתיו. איזה יחס הן יקבלו מאדם עם דעות כאלו?

אבי שמחון | צילום מסך, אולפן ynet

הרחבת הסמכויות של בית הדין הרבניים
החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים עבר בקריאה טרומית ונמצא בדרכו לקריאה ראשונה במליאה. החוק הזה ישמר את יחסי הכוחות המגדריים הרחוקים מלהיות שווים, ויפגע אנושות באפשרות של נשים לדון בעניינן בסביבה שוויונית ושאינה מוטה. הרחבת הסמכויות עלולה לייצר לחצים בלתי הוגנים כלפי נשים להסכים שעניינם ידון בבתי הדין הרבניים לפי דין תורה, עם דיינים שהינם גברים בלבד.

בנוסף, הרחבת הסמכויות משמעותה הרחבת מרוץ הסמכויות מעולמות דיני המשפחה לעולמות האזרחיים בכללותם. יצירת שתי מערכות חקיקה מקבילות, כשאחת מהן בבסיסה לא שוויונית – עלולה לייצר מציאות מסוכנת ופוגענית. יש דין בישראל והוא הדין הישראלי.

הכותבת היא מנכ"לית שדולת הנשים בישראל