בדיקה וגינלית באפליקציה: האישה שמביאה את בית החולים עד הבית
אולטרסאונד לנשים בהיריון, מרפאה למניעת השמנת ילדים ואפילו בדיקה וגינלית מרחוק - הדר אמיר-מגנזי היא אחת המייסדות של בית החולים הווירטואלי הראשון בישראל
הסיפור שאנחנו עומדות לספר בכתבה הזו יכול, ועומד, לשנות חיים. סיפור שמתחיל מרגע קטנטן, אישי ולא צפוי, של אישה אחת, שהלך וגדל לכדי מה שיאפשר לכולנו, בתקווה, בעוד לא הרבה זמן – לשנות את האופן שבו אנחנו תופסות את הבריאות שלנו ואת האופן שבו אנחנו מטפלות בה.
>>> רעבה בטירוף לפני הווסת? הגיע הזמן לתפריט מותאם PMS
הסיפור הזה מתחיל אי שם בשנת 2011 – כששיא הטכנולוגיה היה צ'אט בפייסבוק או אייפון 3. הדר אמיר-מגנזי, היום בת 41, מגלה שהיא בהיריון בימים הראשונים של חופשה משפחתית בתאילנד. לאחר שבוע וחצי של נופש לצד עיכול הבשורה, היא עוברת במפתיע הפלה טבעית. "הייתי רחוקה מהבית, בחופשה, והסתובבתי שם בפחד גדול. הייתי בחורה יחסית צעירה, רציתי רק לדעת שאני בטוחה. התביישתי לפנות לרופא שלי, זה לא היה נהוג, אבל גם לא רציתי ללכת לבית חולים בתאילנד, אז אזרתי אומץ וכתבתי לו. הוא היה נפלא, והתחלנו תהליך של מעקב מרחוק: יכולתי לדווח לו מתי שהרגשתי צורך, ולפי הסימפטומים שלי הוא ייעץ לי איך להמשיך את החופשה בביטחון".
כחודש לאחר מכן, לשמחתנו, נכנסה אמיר-מגנזי להיריון עם בנה הבכור. על אף שהיא סוחבת פחדים מאירוע ההפלה שחוותה, היא מאפשרת לעצמה לנסוע לחו"ל – בסיוע הרופא שלה, שמסייע בשאלות ספציפיות מרחוק. "זו בעיקר הרגעה שהיא פסיכולוגית. יש מומחה שיכול להסתכל על הדברים ולומר שהכול בסדר או לחילופין – מהם הסיכונים שלך. זה כל כך חשוב". היום היא אם מאושרת לשני בנים בני 8 ו-10, והמשנה למנכ"ל של בית החולים הווירטואלי הראשון בישראל ואחד הראשונים בעולם – "שיבא Beyond".
הרפואה מגיעה הביתה
במאי 2020, אחרי לימודי רוקחות וקריירה מבטיחה ב"טבע" ובסטארטאפ הרפואי Seegnal, החליטה אמיר-מגנזי לעבור לתוך לב ליבה של הרפואה הציבורית – בית החולים שיבא תל השומר. "הרגשתי שאני רוצה להשתמש בכישורים שכבר רכשתי, של הקמת מיזם טכנולוגי ורפואי חדש, כדי לעזור לחברות טכנולוגיה להיכנס לתוך בתי החולים", היא מספרת, "ד"ר גליה ברקאי כבר התחילה להכניס לשיבא את תחום הטלה-רפואה, או רפואה מרחוק, ממש לפני הקורונה, ואני החלטתי שאני רוצה להתמקצע בתחום הזה. ככה הקמנו יחד את שיבא Beyond".
>>> בזכות הקנאביס: רותי נחמני זכתה מחדש באביה החולה
"היום לאנשים ברור שהרפואה צריכה להגיע הביתה, אבל בשבילי זה היה חלום", היא ממשיכה, "זה שזור בסיפור המשפחתי שלי עוד מילדות. אני הבת הצעירה ביותר מתוך ארבעה, ואחי הבכור נולד עם מצוקת לידה, מה שהוביל ל-CP (שיתוק מוחין, ת"ש) ואפילפסיה קשה מאוד. כשנכנסתי לתחום הבריאות, וגם לפני כן, תמיד הייתי אחראית על הנושאים הרפואיים שלו. כל פעם שהיה התקף, או פציעה מנפילה – נכנסנו למרדף להשיג את הרופא והאחות. שלחנו מיילים, חיכינו. זה בלתי אפשרי ששירות רפואי יהיה כל כך מסורבל, שכל פעם כל המשפחה צריכה להתגייס בשביל משהו כל כך בסיסי. משאלת ליבי היתה שטיפול רפואי יהיה הרבה יותר זמין".
אנחנו מכירות את המושג "רפואה מרחוק" מתקופת הקורונה, ואולי מצ'אט עם הרופא באפליקציה של הקופה.
"זה באמת מושג שלקח לנו המון זמן לפרק. איך מנסים טכנולוגיות כאלה בתוך בית חולים? מה מפתחים מאפס? איך בוחרים איזה שירות יתאים לרפואה מרחוק ואיזה לא? אבל כמו תמיד, יש את מה שאת מתכננת ויש את מה שקורה. המודל הושק בינואר 2021, וכבר התחלנו לקחת שירותים מתוך שיבא ולהפוך אותם לרפואה מרחוק, כמו שיקום מרחוק למשל. אבל באוגוסט 2021 הגיע זן הדלתא של הקורונה. ביקשו מאיתנו להקים אשפוז בית לחולי קורונה. זה היה מוצאי שבת, גליה היתה בחו"ל ואני הייתי עם קורונה בבית. איכשהו הצלחנו להקים תוך שבועיים שירות אשפוז בית לחולי קורונה מטעם שיבא Beyond. באותה תקופה אף אחד לא נכנס לבית של חולה קורונה, במקרה הטוב זרקו להם משהו מהחלון. בגלל שבשיבא היה לנו ניסיון בטיפול ממוגן בחולים, הצלחנו להכניס לבתים מחולל חמצן, תרופות, אחיות שמגיעות הביתה ממוגנות. פשוט קפצנו למים. עד היום טופלו אלפים במודל הזה, לא רק עבור קורונה".
"עוד קפיצה למים הייתה בתחילת המלחמה באוקראינה, כשהחליטו לפתוח בית חולים שדה ישראלי ופנו אלינו. הכנסנו לתוך אוהל שדה את כל הטכנולוגיות שלנו: ניטור מרחוק, בדיקות גופניות מרחוק, אולטרסאונד, מוניטור, אפילו בדיקה וגינלית מרחוק"
>>> "אני הולכת לישון אחרי שסיימתי לסקר רצח, וקמה בבוקר לרצח אחר
"עוד קפיצה למים הייתה בתחילת המלחמה באוקראינה, כשהחליטו לפתוח בית חולים שדה ישראלי ופנו אלינו", היא מספרת. "הכנסנו לתוך אוהל שדה את כל הטכנולוגיות שלנו: ניטור מרחוק, בדיקות גופניות מרחוק, אולטרסאונד, מוניטור, אפילו בדיקה וגינלית מרחוק. כל המומחים של שיבא נכנסו דרך המצלמה לתוך האוהל הזה: הפנינו מטופלים לניסויים קליניים, לתרופות ייחודיות, לבדיקות ולייעוץ. לימדנו צוותים רפואיים זרים להשתמש בטכנולוגיות האלה. ראינו שאנחנו באמת יכולות להביא את שיבא לכל מקום".
במצב חירום זה נשמע אידיאלי, אבל איך זה נראה בשגרה?
"המשימה המרכזית שלנו היא לפתח את השירותים של בית החולים – כאלה שאפשר לקבל רק בבית חולים – או לשירותים היברידיים או לשירותים שיכולים להתבצע במלואם מרחוק. פעם, אם מטופלת הייתה מגיעה למרפאה אונקולוגית ועוברת טיפולים לסרטן השד, היא הייתה רואה את הרופאה שלה רק במרפאה, לא הייתה לה איתה אינטראקציה בין לבין. היום אנחנו נותנים לה אפליקציה, שבה היא מדווחת על הסימפטומים, והמידע עובר לאחות שלפעמים תחליט לדבר איתה בעצמה או להפנות אותה לרופא".
"לבית חולים יש שני יתרונות גדולים שחייבים לעבור התאמה לרפואה מרחוק", היא מציינת, "הראשון הוא שבבית החולים הצוות הוא רב תחומי ואפשר להתייעץ באותו רגע עם כמה סוגים שונים של רופאים או מטפלים, והשני הוא שיש מומחיות גדולה ויכולת לטפל בנושאים רפואיים מורכבים. את שני הדברים האלה אנחנו מחברים לשירותים שמגיעים הביתה, ואם הם לא נמצאים בשירות שאנחנו מפתחים – אנחנו לא נפתח אותו".
אילו שירותים כבר הצלחתם להעביר למודל החדשני?
"יש לנו היום, בין היתר, אשפוזי בית פנימיים, אשפוזי בית פסיכיאטריים, מרפאה היברידית לנשים בהיריון שמאפשרת מוניטור ואולטרסאונד מרחוק בשילוב קשר עם הרופאים. יש לנו מרפאה וירטואלית לאורח חיים בריא ומניעת השמנה אצל ילדים, שעון חכם שמתממשק לאפליקציה שנותנת לילד פרסים כשהוא עושה ספורט או מתחרה בילדים אחרים, וצוות רפואי שלם ונגיש שמכוון לעזור לו לשנות את אורח החיים שלו. יש לנו אשפוז בית לילדים עם כוויות ולילדים אחרי ניתוחי לב – מה שמאפשר למשפחה לבלות זמן בבית ולזכות באיכות חיים סבירה ברגעים הקשים האלו. זה באמת משנה חיים. גם אחי מטופל אצלנו היום מרחוק, וזה שינה לחלוטין את הטיפול באפילפסיה שלו".
"הגענו עם השירותים שלנו גם לרשות הפלסטינית. אנחנו מלמדים נשים איך לטפל בנשים מרחוק, ומטפלות מרחוק בילדים שסיימו ניתוחים בשיבא וחוזרים לשטח הרשות"
"הגענו עם השירותים שלנו גם לרשות הפלסטינית", היא מפתיעה, "אנחנו מלמדים נשים איך לטפל בנשים מרחוק, ומטפלות מרחוק בילדים שסיימו ניתוחים בשיבא וחוזרים לשטח הרשות. הרבה פעמים הם היו יורדים במשקל משמעותית אחרי ניתוחים וחוזרים לבית החולים, ואנחנו מאפשרים להם ליווי צמוד של דיאטנית בערבית שתאפשר להם לחזור לחיים".
את מרגישה שמטופלים עדיין מתקשים לסמוך על רופא מרחוק? שהם צריכים את הקשר הפיזי, את המגע?
"בטח. זה אחד האתגרים המרכזיים שלנו. אנחנו משוכנעים שהשירותים שלנו הם טובים ויעילים, אבל צריך לגרום למטופלים להאמין בנו. אנשים לא מתלהבים מזה שינטרו אותם, מלהסתובב עם שעון, או מדבקה, או אפליקציה. זה לא מתאים לכולם. יש מטופלים שעדיין לא מבינים למה האחות מגיעה אליהם הביתה לאשפוז בית ולא הרופא, למשל. אבל היום מטופלים שמשתמשים בשירות יודעים, ואנחנו רואים, שאפשר לייצר קשר אינטימי בווידאו וששביעות הרצון מהרופא, גם כשלא פגשת אותו, היא גבוהה מאוד. יש לנו מטופלים של שיקום לב שרוצים להרגיש שמישהו צופה בהם בזמן הבדיקה כשהם עושים כושר. צריך להרגיע אותם: 'אתם יכולים לעשות כושר בפארק, אנחנו רואים אתכם'. זה ייקח עוד כמה שנים, אבל אני מאמינה שבסוף זה יהפוך להיות רווח".
>>> פמטק: כשיש למשהו שם, אפשר להתייחס אליו
זה לא מוסיף המון עומס על האחיות והרופאים?
"להפך. צוות של שישה-שבעה אנשי צוות יכול לטפל ב-150 מטופלים במקביל. אלה מספרים שלא היינו חושבים שהם הגיוניים. הכל הופך ליעיל יותר. הביקורים הם קבועים, הטיפולים מותאמים למטופל באופו אישי, ולכן העומס לא עולה. באשפוזים הביתיים, למשל, משתתפים המון רופאים בכירים, מנהלי מחלקות, ורופאים שעובדים בכלל בחו"ל ועושים אצלנו משמרות לילה וערב. הרופאים שלנו מאמינים בזה, וזה גם מאפשר להם גמישות. זה משנה לגמרי מודלים שהכרנו עד היום".
לאן אתם עוד שואפים להתפתח?
"חתמנו לאחרונה על הסכם שיתוף פעולה עם בית החולים הצרפתי בנצרת, שדרכו נוכל לתת ייעוץ של רופאים שלנו לרופאים ומטופלים שלהם. דרך הכלים האלה אנחנו יכולים לתת שירותים מועילים בפריפריה וללמד טכנולוגיות חדשניות. חוץ מזה, אנחנו עם הפנים לעולם – אנחנו מאמינות שאנחנו יכולות לייצר השפעה עולמית כי אנחנו בין בתי החולים הווירטואליים היחידים בעולם. אנחנו מלמדים בתי חולים ברחבי העולם איך להפוך את השירותים שלהם לווירטואליים, ולאחרונה עזרנו לפתוח מרפאה וירטואלית לסכרת בדובאי ובגיאורגיה. ישראל מובילה בחדשנות גם בתחום הזה, גם בשיבא וגם בזכות החברות הטכנולוגיות.
"החלום שלי הוא שכל השירותים בבית החולים שלא דורשים הגעה פיזית – יוכלו להתקיים בבית. לא תהיה חייב להגיע מעבר לפגישה ראשונה עם רופא, לניתוח או לבדיקה ספציפית. זה אפשרי, הטכנולוגיות הולכות לשם, הרופאים מבינים את זה ומשרד הבריאות מבין את זה. חוץ מזה, אני שואפת שנתפתח לתחום של וולנס ומניעת תחלואה, להסתכלות הוליסטית על המטופל שתאפשר לנו למנוע הידרדרות רפואית הרבה לפני. יש המון חברות טכנולוגיות שיכולות לאפשר לנו את זה, ואני מאמינה שלשם אנחנו הולכים".
איך מטופלים יכולים להיות מופנים אליכם?
"כמו בכל בית חולים – על ידי קופות החולים, מבטחים פרטיים או תשלום על ידי המטופל. עיקר העבודה היא מול קופות החולים. אנחנו בעצם בית חולים אחד מתוך כל בתי החולים מהם מורכב המרכז הרפואי שיבא: נשים ויולדות, שיקומי, ספרא לילדים וכמובן, אנחנו – ביונד הוירטואלי".
>>> כמה פעמים יצא לך להכנס למוסך ולראות אישה מחליפה מנוע?
איך את מסתכלת היום על אותו רגע בתאילנד, כשאת עזרת להנגיש את הכלים שהיו עוזרים לך?
"אחד משיתופי הפעולה המשמעותיים שיש לנו הוא עם פספורט קארד, וזה מאפשר לישראלים שטסים לחו"ל ורוצים ייעוץ עם רופא מומחה להכניס את הייעוץ של שיבא ביונד לביטוח שלהם. אנשים מתקשרים עם בעיות חריפות מאוד, והם בלחץ. תוך חצי שעה הם מקבלים ייעוץ מהרופא הכי בכיר שיכול להיות. אז אין שמחה ומסופקת ממני".