"כשנותנים למשהו שם, כמו לקרוא לתעשייה 'פמטק' – אפשר להתייחס אליו"

FemTech הוא תחום בעולמות ההייטק שכולל מוצרים ושירותים שמיועדים לצרכי נשים. את המונח טבעה אידה טין, היזמת של אפליקציית מעקב המחזור clue. האפליקציה מאפשרת למשתמשות לעקוב אחרי התסמינים שלהן – איכות השינה, תאבון, ספורט, סקס ואפילו יכולת ריכוז. בזכות האפליקציה, קולגה שלי מהתחום גילתה שיש קשר בין המחזור שלה, לבין השפעות התרופות שהיא לוקחת לטיפול בסימפטומים של ADHD. בימים מסוימים התרופה עבדה מעולה ובאחרים לא הייתה לה השפעה. לאורך ההיסטוריה, נשים לא נכללו במחקרים קליניים שונים, כי המחזור שלהן "הפריע" למחקר. מחצית מהאוכלוסייה זה לא רעש, והיום מתחילים להבין את זה. או יותר נכון, נשים מתחילות לעשות מעשים. אותה קולגה, אילנה קוורטין, היא היום היזמת של 'לבנה' שנועדה לתת מענה בדיוק לזה – התאמה של מינוני תרופות מרשם למחזור ההורמונלי של נשים. 

זה לא שלא היו מוצרי טכנולוגיה שמיועדים לנשים לפני שטין נתנה להם את השם פמטק. טכנולוגיה נכנסה כבר מזמן לעולמות רפואת הנשים, ז"א לתחומי פריון הריון ולידה. הבעיה היא שבהרבה מקומות, זה עדיין נתפס כצורך היחיד שיש לנשים – להפוך לאימהות. אבל צרכי נשים, זה תחום הרבה הרבה יותר גדול מזה, במיוחד היות והעולם שלנו לא מותאם לנשים – הן לא נכללו במחקרים, הודרו מעמדות בכירות של קבלת החלטות ובהזדמנויות רבות של התפתחות החברה האנושית החוויות שלהן לא נלקחו בחשבון. כך נוצר מצב, שבו בשנת 2023, רגולציה בינלאומית לבטיחות ברכבים מבוססת על מבחני ריסוק של בובות דמה במידות של גברים בלבד. רק שנה שעברה (!) הושקה בובת ריסוק שמידותיה מתאימות למימדים ומבנה הגוף של נשים (אך עדיין אין חוק מחייב להשתמש בהן?!) – בממוצע, נשים הן נמוכות יותר ושוקלות פחות, יש הבדלים בכוח השריר מה שמשחק תפקיד חשוב בתגובה לפגיעה, וכמובן יש הבדל משמעותי בהתאמת הכיסא וחגורת הבטיחות היות ויש הבדל בצורת הגוף – חזה, ירכיים, מרכז הכובד של הטורסו וכו'. והנתונים מראים שאכן, נשים נפגעות יותר. 

כשנותנים למשהו שם, כמו לקרוא לתעשייה 'פמטק', אפשר להתייחס אליו. זאת אומרת – להעריך אותו, לכמת אותו, לבקר אותו, לשאוף אליו וכו. אפשר למשל למדוד השקעות כלכליות בתחומי הייטק שונים, ולראות שקשה יותר לגייס כסף לסטרטאפים בתחום הפמטק. בשנת 2021 חלקן של נשים ממציאות בבקשות פטנט בין-לאומיות היה 16.5%. אין כיום נתונים מהימנים על מטרת הפטנט, למי הוא מיועד, אבל לאור המציאות עד כה, ניתן להניח שאם מרבית ההמצאות החדשות נעשות על ידי גברים, הפיתוחים הללו לא נועדו לשרת צרכי נשים. 

יש כל כך הרבה סטרטאפים ישראלים שהפאונדרים שלהם הם חברים משכבר הימים. מה קורה כשצף צורך בעולם הנשים? הסבירות היא שזה לא ילך למקומות טכנולוגיים אלא לעמותה, אקטיביזם, התנדבות

והנה עוד שתי דוגמאות ממש מובהקות שנוגעות לחזיות, מוצר שנשים רבות מחזיקות עשרות ממנו במהלך השנים, ז"א, לא מוצר נישתי. למרות שהליינים האופנתיים מתחדשים כל הזמן והיצע ההלבשה התחתונה עצום, מבנה החזיה עצמה לא השתנה מאז שזרקנו את המחוכים. בשורה רובינשטיין ורד מהנדסת מכונות, עשתה את פרויקט הגמר שלה בטכניון על חזיות. הגודל של החזה משתנה במהלך המחזור החודשי או בעקבות תרופות או מצבים רפואיים, אבל הרוב מוחלט של החזיות לא נותן מענה למשקל המשתנה. אפרת רומן, אמנית רב תחומית והיום יזמת פמטק, החלימה מניתוח כריתת שד ושחזור וגילתה על בשרה (ליטרלי) שאין חזיה שמתאימה לתהליך ההחלמה הרגיש של מחלימות מניתוח שד. מדובר בכ-3 מיליון נשים בשנה, אבל היה צריך שאפרת תמציא את EZbra כדי שיהיה מענה שחושב על הנוחות של נשים ולא רק איך הן נראות, כי החזה של נשים עדיין נתפס כאיבר מיני בלבד  – ולכן ההתפתחות היחידה של המוצר הזה היא בפן העיצובי. 

>>> "במקום לעבוד בחברה נחמדה עם 'תן ביס', אני גוללת ימים שלמים בקבוצות פורנו קטינות"

איך באים סטרטאפים לעולם? מישהו או מישהי חושבים על רעיון, ואם הם מספיק משוגעים הם יקדישו את עצמם לפיתוח שלו. זה אומר לתפעל את המיזם בכמה מישורים מקבילים ולהיות כוכבים בכל אחד מהם – טכנולוגיה, רגולציה, עסקים, שיווק, עיצוב, גיוס, ניהול ועוד. מה שיזמים עושים באיזשהו שלב זה לשלב כוחות עם שותפים שיחלקו את כובד המשימה. זו הסיבה שיש כל כך הרבה סטרטאפים ישראלים שהפאונדרים שלהם הם חברים משכבר הימים. הייתה להם איזו שיחה במילואים והם החליטו שמה שחסר עכשיו בעולם זה עוד אפליקציה לניהול רשימות. ארץ נהדרת, קראו לבועה הזו 'הייטקס', וזה נכון. זה בועה חברתית מקצועית ועסקית שרבים לא מרגישים שייכים אליה ורבות אפילו יותר. אז מה קורה כשצף צורך בעולם הנשים? נניח – עו"ס שעובדת עם נפגעות תקיפה מינית, פיזיותרפיסטית שעובדת עם נשים אחרי לידה, אחות שעובדת עם קשישות או מרצה שבקשר סטודנטיות? אם הן מנותקות מתעשיית ההייטק, הסבירות היא שזה לא ילך למקומות טכנולוגיים אלא לכלים המוכרים – עמותה, אקטיביזם, התנדבות, במקרה הטוב אולי יקום שירות ציבורי חדש. אחת המטרות החשובות שלי כמנהלת קהילת פמטק ישראל היא לפרק את הנתק הזה, לחבר בין תעשיית ההייטק לבין מי שבשטח, שפוגשות ופוגשים צרכי נשים.

ד"ר ענב יפת כמנהלת היחידה לרפואת האם והעובר (היריון בסיכון גבוה) במחלקת נשים ויולדות במרכז רפואי פדה-פוריה, הייתה מטפלת בנשים עם סכרת היריון שהיו נאלצות לבקר במרפאה לפעמים מספר פעמים בשבוע לצרכי מעקב. אשה בהיריון נדרשת לכל כך הרבה בדיקות ששולפות אותה משגרת היום, ואשה עם סכרת היריון אפילו יותר. זה עוד יותר מסובך כשאת גרה בפריפרייה וצריכה לנסוע שעתיים לכל כיוון. יחד עם הצוות שלה הן פיתחו אפליקציה שמאפשרת לאותן נשים להיות בקשר ומעקב עם המרפאה אונליין. ההשפעה של זה על איכות החיים של נשים היא עצומה! זה מקל עליהן לשמור על שגרת עבודה, משימות יומיומיות ואפילו על הפנאי שלהן. כדי שמיזם כזה יצמח, נשים בשטח, שפוגשות צרכי נשים, צריכות להכיר את האפשרות של שילוב כלים טכנולוגיים בעשייה שלהן. חדשנות טכנולוגית לא יכולה להיות גישה ששמורה לקבוצה סגורה. 

שלי בלוך | צילום:מור קצמן

יזמות זה תחום קשה, על אחת כמה וכמה כשאת מגייסת כספים ממשקיעים, מדווחת לחברי הדירקטוריון שבוודאי יהיו ברובם גברים, והבעיה שאת רוצה לפתור היא תופעה לא מדוברת או מוטת מגדר. שירה דורון, בעברה דירקטור שיווק של החטיבה הניתוחית באלמה לייזר, הייתה חלק מקבוצה שהנגישה פתרון מבוסס לייזר לטיפול בדליפות שתן במאמץ. הצורך להסביר את הבעיה והטיפול למקבלי ההחלטות, הוא מאתגר מבחינה חברתית ולא מבחינה טכנית. כשהעבודה שלך עוסקת בטאבואים תרבותיים, את נאלצת לעבור את מסעות השכנוע האלה לבד וזו משימה כמעט בלתי אפשרית. מזה שנתיים קהילת פמטק ישראל מתאגדת סביב תוכן מפגשים מקצועיים ואירועים לקהל הרחב, פועלת בפייסבוק, לינקדאין, אינסטגרם, ערוץ יוטיוב, ניוזלטר חודשי ועוד, ואפשר לראות שהשיח הציבורי והמקצועי משתנים.  

כנס הפמטק לציון יום האשה הוא אירוע ששם על השולחן את הנושאים הללו: את הפוטנציאל הכלכלי העצום שבפיתוח מענים למחצית מהאוכלוסייה; את האתגרים המקצועיים שמלווים את התחום; את המשמעות של חשיבה מודעת-מגדר בתהליכי העבודה; ואת העשייה הנהדרת שיש בתחום המתפרץ. פמטק הוא תחום שנוגע בכולנו. טיפול בתופעות כמו אלימות במשפחה, בריאות נשים או שילוב נשים בשוק העבודה – ישפרו את איכות החיים של כל אחת ואחד מאיתנו, וזה בכוחנו לעשות את זה.