שלא נדע: המדריך המלא להתמודדות עם תקיפה מינית

התלבטנו מאוד אם לכתוב את המדריך הזה, ויש לנו טיעונים טובים מאוד נגד: בראש ובראשונה, יש משהו שמרגיש כמעט ציני בכתיבת מדריך להתמודדות עם פגיעה מינית. משהו במפגש בין הטון הקז'ואלי של המילה "מדריך" ובין הנושא הכאוב והמדמם גרם לנו להסס, ומעבר לרתיעה הראשונית, לא רצינו שישתמע שאנחנו משלימות עם העובדה שפגיעות מיניות הן חלק שגרתי מחיינו, ולכן מוטל עלינו להתכונן לאפשרות סבירה שהוא יקרה לנו. אנחנו גם לא מעוניינות לתרום לשיח שממסגר אונס כבעיה אישית, שההתמודדות עמה היא עניין של הפרט. אנחנו מאמינות כי תקיפות מיניות הן בעיה של כלל החברה הישראלית, שיש להיאבק בה במישור המשפטי, התקשורתי, התרבותי והחינוכי.

>> לין פאר: "הטראומה משי אביטל חוזרת אליי כל הזמן. ניסיתי להתאבד"

אם נשהה לרגע את מנגנוני ההדחקה, נצטרך להישיר מבט לכך שבמציאות של ימינו יש סיכוי סביר שאנחנו ו/או מי מאהובותינו ויקירינו ילכדו ברשת הגסה של הסטטיסטיקה ויאלצו להתמודד עם פגיעה מצלקת וטראומתית. לפי הערכות המשרד לביטחון פנים, המובאות באתר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל, אחת משלוש נשים עוברת פגיעה מינית במהלך חייה, נתון שבמילים אחרות מצביע על סדר גודל של 230 תקיפות מדי יום, ונתון נוסף המופיע באתר מדווח כי אחת מחמש נשים עוברת אונס במהלך חייה. כמובן שנשים לא לבד, וגם גברים נפגעים מינית, החשיפה האחרונה סביב הפגיעות המיניות לכאורה מידיו של גל אוחובסקי היו תזכורת עדכנית לכך וההערכות מדברות על כך שגבר אחד מתוך 6 גברים יפגע מינית במהלך חייו. הפרסומים האחרונים בתקשורת על מאמן הכדורגל אברם גרנט כי פגע מינית בנשים לכאורה, רופאי נשים שנשים טענו כי תקפו אותן תוך כדי בדיקה, או פרשת חיים ולדר שהתאבד לאחר שנחשפו עדויות על כך שפגע מינית, מוכיחים שגם במקומות הכי לא צפויים – בחדר הגניקולוג או עם אושייה נערצת – אנחנו עדיין חשופות לסכנה של פגיעה מינית.

למרות השכיחות הגבוהה, יש פערים בנגישותו ובתוקפו של המידע הזמין לגבי ההתמודדות עם פגיעות מיניות: "מתייגים אותי כל הזמן בשרשורי פייסבוק בקבוצות שונות בנושא, ואני רואה שכותבים שם שטויות". אומרת יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, סופרת ובמאית דוקומנטרית, שבימים אלה מרכזת מאמצים בגיוס המונים לטובת הלובי.

>> אריאנה מלמד: "עברתי דברים קשים, אלימים, ולא ידעתי שזה לא בסדר"

"נשים שהותקפו שואלות מה לעשות, לעיתים רגעים בודדים אחרי התקיפה, ויש תגובות רבות שחוזרות על עצמן שנכתבות מכוונה טובה ובמטרה לעזור, אך הן מטעות",היא מסבירה, "חשוב להבין שהמשמעות של עצה לא נכונה יכולה להיות הרסנית, החל מגרימת טרטרת מיותרת וקבלת יחס פחות מדויק, דרך תיק שעומד או קורס במשפט, ועד הצבת הנפגעת בסכנה", היא מפרטת. "גם אני רואה המון תגובות מטעות ולא אחראיות", מוסיפה עו"ד רותם אלוני דוידוב, עורכת דין המתמחה בייצוג נפגעות עבירות מין, שייצגה בין היתר את נפגעת האונס באילת ואת הנערות מפרשת "משחקי חברה": "אני קוראת המלצות שהן נראות הגיוניות על פני השטח, אך עלולות להביא לסגירה של תיק. מאחר והמשטרה סוגרת תיקים על כל שטות, החוכמה היא להקשות עליהם כמה שיותר".

אז אם חלילה את או מישהו מקרוביך נפגע מינית, אנחנו מציעות פה את המדריך השלם, כדי לעזור לקבל החלטות מתוך ראיה מפוכחת ומדויקת של המציאות. המדריך מנוסח בלשון נקבה אך נכון לפגיעות אצל כל המינים.

השעה הראשונה: בתוך הסיטואציה

רגע אחרי שנפגעת העדיפות עליונה היא לצאת משם "זה צריך להיות הפוקוס היחיד שלך, להימלט", מדגישה שרר ומוסיפה: "אל תבזבזי רגע בחיפושים אחרי הדברים שלך, קחי רק מה שחשוב (טלפון, ארנק), וגם זה רק אם הם זמינים. אם התוקף עדיין שם – אל תמשיכי אינטראקציה, אל תחפשי לקבל ממנו תשובות או הסברים, לא עכשיו. זה מצב מלחיץ ומסוכן, ולכן צריך להתמקד במטרה אחת – פשוט להיחלץ".

אנחנו צריכות לחשוב על עצמנו ולא על תיקים. המחשבה על להתעמת, מאוד מאפיינת מתבגרים, למשל חברה שתלך ותגיד לפוגע 'מה עשית לחברה שלי' – אתן לא ג'יימס בונד, אתן צריכות לצאת משם במהירות האפשרית למען שלום גופכן ונפשכן"

 

אל תקשיבי למי שאומרת להתעמת, לחקור, להוכיח, להילחם: "אחת הטעויות שאני רואה שמייעצים בפייסבוק זה לנסות לנהל במקום עצמו כל מיני מהלכים שלקוחים מעולם המשפט – כמו לנהל עימותים, וחקירות. משתמשים במונחים משפטיים כמו 'להתעמת איתו' ו'לחלץ הודאה' וממליצים 'להקליט אותו' או לנסות לרדוף אחריו. מהניסיון האישי שלי בליווי נפגעות ומהניסיון המצטבר של הארגונים שעבדתי בהם, אני ממליצה שלא לנסות לעשות את זה. אנחנו לא יודעות מי עומד מולנו, אנחנו עלולות להחזיר את עצמנו לתוך מצב של פגיעה, וכרגע הכי חשוב למנוע את זה. כדאי להשאיר את מאמצי ההרשעה לגורמי אכיפת חוק – אנחנו צריכות לחשוב על עצמנו ולא על תיקים. המחשבה על להתעמת, מאוד מאפיינת מתבגרים, למשל חברה שתלך ותגיד לפוגע 'מה עשית לחברה שלי' – אתן לא ג'יימס בונד, אתן צריכות לצאת משם במהירות האפשרית למען שלום גופכן ונפשכן".

>> נפגעות הרב שיינברג עדיין במלחמה

מחוץ לזירת הפגיעה

כשאת מחוץ לסיטואציה ואת לא בנוכחות התוקף – את יכולה לתעד, בעיקר אם זה מקום שאת לא מכירה היטב, נניח ביער או בחוף הים, הכי טוב אם את עושה את זה עבור חברה. חשוב לשים לב להבדל: תיעוד – כן. פעולות חקירה – לא. את מתעדת כי אחר כך יבקשו ממך לשחזר את מהלך העניינים ולספק פרטים, ואם את רוצה אחר כך להשאיר לעצמך את האופציה לתיק פלילי, יהיה לך יותר קל", מסבירה שרר, "בנוגע לתיעוד, מי שרוצה ומרגישה נוח – עורכי דין ממליצים לעשות בלוג. לפתוח מחברת ולתעד מה עשית בכל היום. מתי זה קרה, מתי הגעת לבית החולים, מתי הלכת למשטרה, תתעדי הכול. מעבר לתיעוד כתוב ומצולם, כדאי לאסוף כל מה שניתן מזירת הפגיעה", היא מוסיפה, "מאוד חשוב, אם התקיפה הייתה במקום שיש לך אפשרות לקחת ממנו דברים כמו סדינים, קונדומים ובגדים – לשמור בשקית ולתת לחדר האקוטי/למשטרה. הם מתורגלים וידעו מה לעשות את זה וזה לא יגעיל אותם. אפילו בקבוקי שתייה שהוא שתה מהם או בדלים של הסיגריה – שמרי ותני להם. גם את התחתונים שלבשת לא לכבס, לשמור ולתת להם".

"את אולי אומרת לעצמך 'מחר אני אסע לבית החולים, אבל זה לא נכון. נשים נשכבות במיטה, משתבללות לתוך עצמן ומתקשרות אליי אחרי שבוע לשאול מה לעשות. עכשיו יכול להיות שזה כבר מאוחר מדי"

לאן ללכת?

אל תסעי הביתה "זה הדבר שאת כנראה הכי רוצה לעשות, אבל אל תעשי את זה", מדגישה שרר. "את אולי אומרת לעצמך 'מחר אני אסע לבית החולים, אבל זה לא נכון. אם תסעי הביתה את תתקלחי, תשטפי את כל הראיות ותשקעי במיטה, ואת לא תצאי שוב אל בית החולים. נשים נשכבות במיטה, משתבללות לתוך עצמן ומתקשרות אליי אחרי שבוע לשאול מה לעשות. עכשיו יכול להיות שזה כבר מאוחר מדי למנוע מחלות והיריון, ואף אחת לא רוצה להיות בהריון מהאנס שתקף אותה. בנוסף, במידה ויש הריון והאישה מעוניינת בהפלה, הפרוצדורה של הפלה כבר יותר מסובכת. לכן מיד אחרי שאת יוצאת מהסיטואציה תתקשרי למי שאת רוצה שיהיה לידך וסעו לחדר האקוטי הקרוב".

אל תקשיבי למי שאומרת לכי הביתה או לכי מיד למשטרה. "אני לא נגד ללכת למשטרה, אבל את צריכה קודם על לחשוב על שלמות הנפש והגוף שלך, וחלק ממה שאת יכולה לעשות כדי להגן על עצמך, מוגבל בזמן", אומרת שרר. "בשלב הזה, הכי חשוב שתגיעי לבית חולים, עדיף אחד שיש בו חדר אקוטי המותאם במיוחד לטפל בנפגעות ונפגעים לאחר פגיעה מינית. חשוב לדעת שלא בכל בית חולים ישנו חדר אקוטי המתמחה במתן טיפול מדויק, רגיש ושלם לנפגעות ולנפגעים. אני רואה הרבה תגובות שמייעצות 'רוצי לאיכילוב', אבל בביה"ח איכילוב ייפתח חדר אקוטי רק ב-2022", מציינת שרר. אל החדר האקוטי ניתן להגיע עד שבוע לאחר התקיפה, אך מומלץ להגיע תוך 72 שעות משום שהטיפול המניעתי הרפואי, המענה הנפשי למניעת פוסט-טראומה ואיסוף הראיות יעילים יותר בטווח זמן זה. אם ניתן, עדיף לתאם את ההגעה מראש.

מוטב לנפגעת להגיע לחדר אקוטי על פני הטיפול בחדר מיון רגיל: "מבחינה רפואית את תקבלי את הטיפול המלא בכל מקום, ובכל זאת יש הבדלים משמעותיים", מחדדת שרר, "בבתי חולים שבהם יש חדר אקוטי את תקבלי את כל השירותים במקום אחד, ולא תצטרכי להיטרטר בין מחלקות. את תטופלי על ידי אנשי צוות שעברו הכשרה מיוחדת בטיפול בנפגעים, בחדר פרטי. יתר על כן, יוכלו לאסוף ראיות להליך עתידי, במידה ותרצי להגיש תלונה, תפגשי שם עם עובדת סוציאלית, ובנוסף, במידה ואת כן מעוניינת להגיש תלונה בו במקום תוכלי לעשות זאת".

>> קלאסיקה? הסרטים שלא היו עוברים בעידן המי טו

טיפולים רפואיים

לאחר תקיפה מינית ישנם כמה טיפולים רפואיים שעלייך לקבל באופן מיידי ככל הניתן:

• טיפול למניעת איידס.
• טיפול למניעת מחלות נוספות המועברות במגע מיני.
• טיפול רפואי בסיסי של מיון, במידה וישנן חבלות או פצעים  .
• בדיקה גינקולוגית וטיפול במידת הצורך.
• טיפול למניעת הריון (לרוב גלולת היום שאחרי) – כמובן בהסכמתך ומותנה ברצונך.
• בדיקה לגילוי סם אונס – מתבצעת רק כאשר יש חשש. דעי שאת צריכה לבקש אם את רוצה להיבדק.
• חיסון צהבת.

חשוב לדעת: "בבתי חולים עם זיקה דתית לא בהכרח נותנים תרופה למניעת הריון. שמעתי דיווחים שלא נותנים שם את הגלולה המונעת באופן ישיר, אלא נותנים לך מרשם ומטרטרים אותך לקנות בעצמך בבית המרקחת. לכן חשוב לדעת שאת זכאית לכך", מציינת שרר, "בנוסף, אם נותנים לך מרשם לקנות כדורים נוספים, בית החולים צריך להפנות אותך לבית מרקחת רלוונטי שמחזיק את הכדור הספציפי הזה".

"ברגע שכף רגלך דרכה בחדר האקוטי – את במערכת. ואת לא יכולה לפנות למערכת בלי שהמערכת תדע עלייך ותפעל במישורים שלה. פורמלית אמנם לא פתחת בהליך פלילי, אבל במובן מסוים את כן"

 

>> קובי בראיינט מת, אתן מתבקשות למחוק את האונס האלים שהואשם בו

בחדר האקוטי מציעים שירותים רפואיים, משפטיים ונפשיים חשובים, אך יש משהו אחד שכדאי לדעת ולשקול לפני שמחליטים לפנות אליו. "ברגע שכף רגלך דרכה בחדר האקוטי – את במערכת. ואת לא יכולה לפנות למערכת בלי שהמערכת תדע עלייך ותפעל במישורים שלה", מתריעה עו"ד אלוני דוידוב. "פורמלית אמנם לא פתחת בהליך פלילי, אבל במובן מסוים את כן", היא מרחיבה: "ברגע שאת מגיעה לחדר האקוטי, המערכת מנסה לשכנע אותך להגיש תלונה. מי שהולכת לחדר האקוטי מקבלת אחר כך שיחות טלפון מהמשטרה, מזמינים אותה לפגישות ומפעילים עליה לחץ באמצעות טיעונים כמו 'אסור לך לתת לו להסתובב חופשי' ו'אל תתני לו להמשיך לפגוע', ומה שחשוב זה לא להילחץ מהלחץ שהמשטרה מפעילה. בכל נקודה בזמן תתייעצי עם גורמי מקצוע ותשקלי מה נכון לך. גם אם הגשת תלונה בחדר האקוטי ואחר כך התחרטת, את ממש לא חייבת להמשיך, אף אחד לא יגיש כתב אישום בלעדייך, בלי העדות שלך ובלי עימות איתך", היא מוסיפה.

זכויותיך בחדר האקוטי

 

• במידה שהגעת לחדר מיון בבית חולים שבו אין חדר אקוטי, זכותך לבקש להתפנות על ידי בית החולים מיידית לחדר האקוטי הקרוב.
• זכותך לסודיות מלאה.
• זכותך לא להגיש תלונה או לתת עדות. עם זאת, דעי שעל בית החולים חלה חובת דיווח למשטרה.
• זכותך להגיש תלונה או למסור עדות במועד מאוחר יותר, גם אם לא עשית זאת בחדר האקוטי.
• זכותך לקבל את כל השירותים, כולל איסוף ראיות, ללא כל קשר לבחירה שלך בנוגע להגשת תלונה.
• זכותך לקבל מידע על כל הליך רפואי או בירוקרטי.
•  זכותך לבקש ליווי על ידי מי שתרצי, כולל מתנדב/ת מטעם מרכזי הסיוע.
• זכותך לסרב לכל בדיקה או הליך, וגם לבקש להפסיק את הבדיקה באמצע.

כיום, ישנם 7 חדרים אקוטיים פעילים ברחבי הארץ, שנמצאים בבתי החולים הבאים:  פוריה בטבריה, בני ציון בחיפה, הלל יפה בחדרה, ביה"ח הדסה עין כרם בירושלים, וולפסון בחולון, סורוקה בבאר שבע ויוספטל באילת.

>> "את ילדה חכמה, את יודעת מה יקרה אם תספרי למישהו"

היציאה מבית החולים

"אם הלכת למשטרה והגשת תלונה, או אפילו אם עשית את זה בתוך החדר האקוטי, תשמרי מכל משמר את התיעוד של הגשת התלונה ואת הקוד והסיסמה למערכת מנ"ע (מערכת נפגעי עבירה), שהיא מערכת המעקב אחרי סטטוס התלונה" מדגישה עו"ד אלוני דוידוב: "אני לא יכולה להדגיש מספיק כמה זה חשוב. זה קשה עד בלתי אפשרי לשחזר את פרטי המערכת הזאת. אני ממליצה גם לצלם את המסמך הזה ולשלוח לעצמך במייל, כדי שלא יהיה שום סיכוי לאבד. אפילו אם הבית נשרף, עדיין יש לך את זה שמור".

אל תקשיבי למי שאומרת 'תפני למשטרה הם יעזרו לך'. מתנגדת עו"ד אלוני דוידוב: "זה לא נכון, הם בעצמם לא ערוכים כמו שצריך לטיפול בעבירות מין – המערכות לא עובדות בשבילך, כל דבר זה עלייך. תתעדי הכל, תאריכים, פעולות שנקטת, הכל. אף אחד לא יתעד בשבילך".

אחרי התקיפה: זה הזמן לטפל בנפש שלך

אם את מרגישה מצוקה מיידית ואקוטית, אל תישארי לבד. "את תמיד יכולה להתקשר לקווי הסיוע שזמינות 24/7", מבהירה שרר. את הקו מאיישות מתנדבות שעברו הכשרה מעמיקה, ומטרתו לספק עזרה ראשונה נפשית, הקשבה לא שיפוטית וכמו גם הכוונה וייעוץ פרקטיים בנוגע להליכים רפואיים ומשפטיים, והפניה למטפלים ועורכי דין מומחים בנפגעי תקיפה מינית.

הקופה חייבת לשלם על זה. חשוב מאוד שתדעי, העובדה שעברת פגיעה מינית מספיקה כדי שתהיי זכאית לטיפול בקופה

 

חשוב לפנות כמה שיותר מהר לטיפול נפשי: "עברת חוויה מזעזעת שעלולה להיחקק כטראומה, ואת זקוקה לליווי ולטיפול כמה שיותר מהר", אומרת שרר, "בכל בתי החולים יפנו אותך למרכזי הסיוע, שמציעים מענים נהדרים וקריטיים, אך חשוב לדעת שבמרכזי הסיוע אין טיפול פרטני. טיפול נפשי פרטני את יכולה לקבל בקופה במסגרת הרפורמה – הקופה חייבת לשלם על זה. חשוב מאוד שתדעי, העובדה שעברת פגיעה מינית מספיקה כדי שתהיי זכאית לטיפול בקופה. לכן אני מציעה למי שעברה פגיעה מינית כמה שיותר מהר להיעזר בקופת החולים שלה כדי להיכנס לטיפול מתמשך, ועדיף טיפול אצל מומחה בטיפול במי שעברו פגיעה מינית. הטיפולים הללו ניתנים בחינם או בהשתתפות עצמית נמוכה".

מרכזי הסיוע מקיימים גם קבוצות תמיכה מגוונות. למרות השם הרע שיצא לקבוצות תמיכה בסרטים וסדרות, למפגש עם נשים שעברו חוויות דומות ולסיוע ההדדי המתפתח ביניהן יש כוח מרפא עצום. מרכזי הסיוע מפעילים קבוצות מגוונות, אך עם זאת חשוב לדעת שמרכזי הסיוע אינם כוח אחד אלא איגוד של עמותות שונות שלכל אחת מקורות תקציב אחרים, ולכן ישנם פערים בין מגוון השירותים המוצעים בכל מרכז. בתל אביב, למשל, מוצעות 25 קבוצות שונות שחלקן פונות לאוכלוסיות מסוימות, כגון אימהות, גברים, גברים הומואים, אסירות, נפגעות בילדות ועוד. המרכז מציע גם קבוצות המשלבות יוגה.
במרכזי הסיוע תוכלי לקבל גם ליווי על ידי אחת מעובדות או מתנדבות המרכז. מדובר בעובדות או מתנדבות שיעמדו לצידך בהתנהלות מול איתני המערכות הבירוקרטיות בישראל.

בזמן שלך: מתי להגיש תלונה?

לדעתה של יעל שרר, לא כדאי למהר לעשות זאת: "זה לא משהו שאתן חייבות לעשות מיד, כי יש התיישנות מאוד ארוכה", היא מסבירה. ההתיישנות משתנה בין סוגי העבירות השונות, גיל הנפגעת ונסיבות התקיפה, ונעה בין חודשים לעשרות שנים. "את ממש לא חייבת לעשות את זה בחדר האקוטי אם את לא רוצה או שאת עוד לא מוכנה. בנוסף, יש יתרונות גם לעשות זאת אחרי, כי לחדר האקוטי לרוב שולחים סיירים ולא חוקרים מומחים", היא מוסיפה, "אני מציעה להתייעץ עם מרכזי הסיוע וגם עם עורכת דין לפני הגשת התלונה. עובדות מרכז הסיוע עושות עבודה חשובה אך הן מתנדבות ולא נותנות ייעוץ משפטי מלא כמו עורכת דין".

"לא כדאי ללכת למשטרה בלי לתאם מראש את ההגעה. אני ממליצה לקבוע תור ולפגוש בן אדם ספציפי שעמו קבעת. אם את הולכת באמצע הלילה, את פוגשת תורן, את מקבלת מישהו עייף וללא הכשרה מותאמת, את לא רוצה את זה"

 

עו"ד אלוני דוידוב מחדדת באילו דילמות כדאי להיעזר בעורכת הדין ואילו שאלות כדאי להפנות למרכזי הסיוע: "התייעצות עם עורכת דין ממפה לך את הסיכויים, הסיכונים והאפשרויות ההליכיות שלך, המטרה שלה היא לספק לך תמונה רחבה. אם את מתלבטת איזה הליך נכון לך, למשל פלילי או אזרחי, האם יש מספיק ראיות, ועוד – עדיף לך להתייעץ עם עורכת דין. אם התייעצת והחלטת להגיש תלונה, עורכת דין יכולה לכוון אותך במתן העדות ולעזור לך לאסוף ראיות. אבל, כמובן שעורכת דין עולה כסף, ומרכז הסיוע הוא בחינם – ולכן אם אין לך יכולת או רצון לשלם את כן יכולה להיעזר במרכז הסיוע שמציע ייעוץ בחינם", היא מחדדת. "בנוסף, אם את בוחרת להגיש תלונה חשוב לדעת שלחקירה, לעדות ולעימות אסור לעורכת דין להיכנס, וגם לא לחברות או קרובות משפחה. רק למלוות מטעם מרכז הסיוע מותר להיכנס. לכן אם את רוצה להגיש תלונה, בכל מקרה כדאי לך מאוד לפנות למרכז הסיוע".

שרר מוסיפה עוד נקודה חשובה שרובינו לא מודעות אליה: "יש הבדל גדול בין הגעה ספונטנית לתחנת המשטרה ובין הגעה מתואמת מראש, לא כדאי ללכת למשטרה בלי לתאם מראש את ההגעה. אני ממליצה לקבוע תור ולפגוש בן אדם ספציפי שעמו קבעת, ונניח שלא קבעת אלא הגעת ללא תיאום, למשל אם את הולכת באמצע הלילה, את פוגשת תורן, את מקבלת מישהו עייף וללא הכשרה מותאמת, את לא רוצה את זה. את מעדיפה להגיע לאדם רגוע, מומחה, בכיר. הניסיון שלי מלמד שכאשר מדובר בעבירת מין חמורה – ישלחו לך מישהו שהוא מוכן לקראתך, לרוב מישהו ממדור עבירות מין", מדגישה שרר. "אפילו עדיף לנסות להגיע כשיש חוקרת של עבירות מין ולקבוע איתה פגיעה ייעודית", מוסיפה עו"ד אלוני דוידוב.

"בנוסף, כשאת קובעת מראש זה מאפשר לך להגיע רגועה, ויותר מכך – מוכנה", אומרת שרר. "תביאי איתך את כל הדברים בצורה מסודרת. אם עשית תיקייה במייל – תעשי לה 'העבר' לחוקר במלואה, אם יש לך תמונות – תעבירי אותן לחוקר בווטסאפ, אם מדובר בתמונות עירום או סרטונים – אל תוציאי אותם מחזקתך בצורה לא מאובטחת, תבקשי מהמשטרה לעזור לך להעביר באופן בטוח", מפרטת שרר. "חשוב להיערך היטב לפני שהולכים למשטרה כי כשמדובר בעבירות מין את רוצה להיות מדויקת ככל האפשר כבר מהרגע הראשון".

"אם את מחליטה שזה עדיין לא הזמן הנכון בשבילך להתלונן זה בסדר גמור. זה לא אחריות שלך אם יפגע באחרות, זו אחריות של המדינה להגן על אזרחיות. את לא צריכה להקריב את עצמך על המזבח"

 

לפי שרר, במצבים מסוימים ישנה חשיבות לפנייה מידית למשטרה, כאשר באחרים אין. "ההחלטה מושפעת מאוד מסוג התקיפה, אם מדובר בתקיפה אקראית, עבריין שיפגע באחרות או עבריין שיצליח להימלט – זה משפיע מאוד על המוטיבציה לפנות למשטרה. אם יש מישהו שהוא זר לך והוא נמלט, את מתקשרת למשטרה. אם יש נער במסיבה שנתן לחברה שלך משהו – ברור שהמשטרה תגיע יחד עם מד"א, ואת תלכי להצביע על הבחור בחולצה הירוקה ותגידי מה קרה. לעומת זאת, אם היית בבית של ידיד והוא אנס אותך – זה לא דחוף שממש עכשיו תדברי עם הסייר בחדר האקוטי. קודם כל תקחי שנייה וחצי להתאפס עם הדבר הנורא שקרה לך. אני רוצה להבדיל בין קריאה למשטרה לבין הגשת תלונה. לפעמים סיטואציה מחייבת קריאה למשטרה אך זה לא אומר שאת חייבת להגיש תלונה בו במקום. אם את מחליטה שזה עדיין לא הזמן הנכון בשבילך להתלונן זה בסדר גמור. זה לא אחריות שלך אם יפגע באחרות, זו אחריות של המדינה להגן על אזרחיות. את לא צריכה להקריב את עצמך על המזבח".

ומה לגבי חשיפה?

את לא צריכה להתבייש, ובהחלט כדאי שלא תעברי את זה לבד, "אני ממליצה לשתף בהדרגה אנשים קרובים שאת ממש סומכת עליהם, חשוב שתשתפי ותזכי לתמיכה. אל תפקיעי מעצמך את הזכות הזו בגלל בושה או אשמה", אומרת שרר, "בנוגע לחשיפה ציבורית,החשיפה היעילה ביותר קורית לאחר מעשה, כשכבר הסתיימו ההליכים, והנפגע/ת היא אדם בריא, מטופלת, מחוזקת ויש לה פרספקטיבה. זה מאפשר לה לנהל שיח ברמה חברתית ולאומית, ולא דווקא ספציפית על המקרה שלה".

"לא ליצור קשר עם החברה שלו ואשתו, לא לכתוב פוסט בפייסבוק, את עלולה לעשות נזק לחקירות אחרות שמתקיימות, או לחבל במאמצי החקירה של המקרה שלך – דעי שכל מה שאת משתפת בפייסבוק ייזקף לחובתך, ואם למשל תימצא סתירה זה עלול לפגוע בסיכוי להרשעה"

 

עו"ד אלוני דוידוב מסכימה עם דבריה של שרר, אך מסייגת ומוסיפה שלעתים דווקא יש חשיבות בפנייה לתקשורת אפילו בטרם הסתיימו ההליכים: "העמדה שלי היא שכל עוד ההליך הפלילי מתקיים מומלץ לא לפנות, אבל זה לא גורף. במצבים מסוימים טוב להתראיין, למשל כשאת רוצה שישמעו את הסיפור שלך. ריאיון הוא אמצעי, לא מטרה. התקשורת היא במה להשמיע את קולך ולהשיג מטרות. בתיק של האונס באילת שבו ייצגתי את הנפגעת, השתמשנו בתקשורת להשמיע את קולה ואת מצוקתה ובזכות זה בית המשפט שמר עליה הרבה יותר במהלך המשפט מפני השפלות וחודרנות. לפעמים את משמיעה את קולך כי את מרגישה שלא חוקרים מספיק או כי רוצים לסגור את התיק. צריך לשקול ולהתכונן היטב למהלך כזה, כי אין תשובה אחת נכונה בכל המקרים".

אל תקשיבי למי שמאיצה בך לנסות לאסוף מתלוננות נוספות ו/או לפרסם את הסיפור באופן פומבי בזמן שעוד מתנהלת חקירה, "לא ליצור קשר עם החברה שלו ואשתו, לא לכתוב פוסט בפייסבוק", אומרת שרר, "את עלולה לעשות נזק לחקירות אחרות שמתקיימות, או לחבל במאמצי החקירה של המקרה שלך – דעי שכל מה שאת משתפת בפייסבוק ייזקף לחובתך, ואם למשל תימצא סתירה אפילו קטנה ביותר בין הגרסה בפייסבוק לגרסה במשטרה זה עלול לפגוע בסיכוי להרשעה", אומרת שרר.

עו"ד אלוני דוידוב מחזקת את דבריה: "בחקירה במשטרה כל הגרסאות שלך יחזרו אלייך, ולמרות שאף אחד לא מספר סיפור בדיוק אותו דבר, כי פעם זוכרים פרטים מסוג אחד ופעם אחר, לא כך המשטרה מתייחסת לזה. לשיטתם, יוצא שאת מספרת סיפור לא קוהרנטי. דבר כזה יכול לסגור את התיק", היא מסבירה את ההשלכות, "בנוסף, אם את מפרסמת בפייסבוק, את חושפת בפני הפוגע שאת חלק ממהלך נגדו, והוא יכול לשבש את החקירה, ליזום מהלך משפטי נגדך, או לנסות לאיים עלייך או לנקום", אומרת שרר. "עוד היבט זה שאת חושפת את עצמך לתביעות דיבה, ואף אחת לא רוצה להיתבע על ידי מי שאנס אותה. ללכת ולשלם 60 אלף ש"ח למישהו כי סיפרת שהוא אנס אותך זו פגיעה שנייה".
עו"ד אלוני דוידוב מוסיפה נימוק נוסף להמלצה שלא לחפש עדות ומתלוננות נוספות ברשת: "אם את מפרסמת את הסיפור שלך בלי להתייעץ את מסתכנת בלזהם את כל העדויות של מי שתבוא אחרייך. הכוונה היא שיש הבדל בין לכתוב 'מישהי הייתה בבר הזה והזה בתאריך ובשעה הזו' לבין 'מישהי הייתה בבר וראתה אותי כמעט מחוסרת הכרה ויוצאת עם גבר'. אם את מוסרת יותר מדי פרטים, אחר כך אי אפשר לדעת אם העדה באמת מספרת מה שהיא ראתה או שהיא חוזרת על מה ששמעה ממך, ואז העדות יכולה להיות לא קבילה. יש המון ניואנסים ולכן חייבים לבצע מהלכים כאלו עם ייעוץ משפטי".

אל תקשיבי למי שאומרת לך 'תשתפי את מי שאת רוצה, אין לך מה להתבייש': "אל תתני דלק לחרושת הרכילות, כי זה יגיע אליו והוא ישבש חקירה – ימחק שיחות, יעלים חפצים. ליוויתי נשים שלא צילמו את השיחות בווטסאפ בינה ובין הפוגע, וביום אחד הן קמו בבוקר ונעלמו כל הראיות", מספרת שרר.

אל תקשיבי למי שממליצה לך ללכת להתראיין בלי להתייעץ ובלי להתכונן היטב. "לפני שאת מחליטה לצאת לתקשורת ולהתראיין בפנים גלויות אני ממליצה לך לשקול את זה בדחילו ורחמו, מכל הסיבות שציינתי לעיל", אומרת שרר, "בנוסף, אני מכירה נפגעת שהתראיינו לפני שהיו מוכנות לכך רגשית. ההופעה שלה נתנה תחושה לפרקליטות שכדאי לסגור את התיק בעבירות מופחתות, כי ההופעה שלה נראתה מעורערת וכן כי הם לא סמכו עליה שלא תשבש חקירה. לכן את חייבת להתייעץ עם עורכת הדין שלך לפני מהלך כזה".

מרכזי הסיוע

ניתן לפנות בטלפון או באתר האינטרנט לקווי חירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: נשים: 1202  גברים: 1203
נשים ערביות: 04-6566813
נשים דתיות: 02-6730002
גברים דתיים:02-5328000

הלובי למלחמה באלימות מינית
קולמילה – צ'אט סיוע אנונימי
סיוע דרך ווטסאפ ב-052-8361202
הנגשת מרכזי הסיוע – דרכים נוספות ליצירת קשר
חוברת מידע לנפגעות ונפגעי טראומה מינית– החברה  לקידום אבחון טיפול ומניעה של פגיעה מינית
תרומות בגיוס המונים ללובי למלחמה לאלימות מינית

לסיכום, אל תקשיבי לעצות הבאות:

כאמור, אנשים נוהגים לתת הרבה עצות לא נכונות במצבים הללו. אנחנו מסכמות פה שוב ליתר ביטחון את כל העצות שלא צריך להקשיב להן:

• לכי ישר למשטרה.
• את חייבת להגיש תלונה כמה שיותר מהר כדי שיהיה לך סיכוי.
• אם את רוצה אני אבוא איתך, את לא חייבת לדבר עם מרכז הסיוע.
• אם עברו כבר כמה חודשים/שנים, זה לא רלוונטי.
• את לא צריכה להתייעץ עם עורכת דין לפני הגשת התלונה.
• את לא צריכה עורכת דין, במרכזי הסיוע יעזרו לך ויתנו לך ליווי משפטי.
• זאת אחריות שלך להתלונן כדי למנוע פגיעה באחרות.

את לא לבד | Shutterstock