קלאסיקה? הסרטים שלא היו עוברים בעידן המי טו

שלוש שנים חלפו מאז הגתה השחקנית אליסה מילאנו את ההאשטאג #metoo בעקבות פרשיית הארווי וויינסטין. יחד עם הגברת המודעות להטרדות מיניות, תקיפות ותרבות האונס הרווחת מאחורי הקלעים של הוליווד, נפקחה עינו הביקורתית של הקהל כלפי קלאסיקות שמוסד הביקורת היה עד אז מהן והלאה. במקרים מסוימים, עליהם תקראו ברשימה הבאה, נשמעה ביקורת גם מפיהן של כוכבות הסרטים עצמם כנגד המסרים שעבר זמנם. תמצאו בה נציגות מרשימה של סרטים מסוף שנות ה-70 ותחילת ה-80, שככל הנראה לא היו תור הזהב של הפמיניזם, ונוכחות בולטת של הקולנוע הישראלי. אבל בעיקר, תגלו מגוון סצנות מעוררות פלצות שלא מופרך להניח כי נראו לכן בזמנו מקסימות, משעשעות ואפילו רומנטיות. 

גריז

זוכרות את סצנת המשבר בין סנדי לדני במכונית בדרייב-אין? רבות הדחיקו, אבל מה שקורה שם הוא זה: דני וסנדי מתנשקים. סנדי לא רוצה. דני כופה את עצמו עליה והיא בורחת בזעם. כיצד המיוזיקל המתוק מתמודד עם המשבר? סנדי מבינה שהיא חנונית מכדי להיות ראויה לדני, עולה על תלבושת חתלתולת סאדו-מאזו ומופיעה לפני אהובה עם סיגריה בפה והגיית מילים פתיינית של בריטני בשנים המוקדמות. דני, בתיאום מושלם, מקריב למענה את מגניבותו כשהוא מופיע עם ז'קט רגיל במקום עור. כמה טוב שהשניים הטיפשונים האלה הצליחו להגיע לעמק השווה, בין הצורך של דני לשכב עם סנדי בניגוד לרצונה והצורך שלה להיות נאהבת.

.

בלייד ראנר

הנשיקה נוטפת התשוקה בין רייצ'ל לדקארד לא לגמרי רומנטית, בדיעבד, כמו שהיא זורקת את המחשבות לעולם הסמטאות האפלות. "תגידי לי לנשק אותך", לוחש דקארד בחושניות תוך שהוא חוסם את דרכה החוצה. "נשק אותי", היא עונה במבט מבוהל. "תגידי לי, 'אני רוצה אותך'". "אני רוצה אותך", מודה רייצ'ל, וחוזרת על כך לאחר שנתבקשה.

 

דיזנגוף 99

מירי (גלי עטרי) חושפת בפני נתי (גידי גוב) אונס שעברה, והוא, בתגובה, עושה כל מה שחבר תומך ואוהב היה עושה – מאשים אותה בצרחות על שלא התלוננה למשטרה. "את מכניסה בן אדם באמצע היום לבית שלך, לובשת את הבגדים האלה והוא אנס אותך? תלמדי להשתמש בראש שלך במקום לעשות מהגוף שלך חפץ", צורח עליה נתי, שמשתמע כדוש לאורך כל הסרט. 

מציצים

"יבוא לך, דינה, יבוא לך", מזרים גוטה את מונה זילברשטיין המסרבת לשכב איתו. אבל למה להתמקד במשפט האיקוני הזה כשיש לכן סרט שלם העוסק בתסכול גברי אל מול נשים שלא נותנות, ובעצם, כשיש כל סרט ישראלי מלפני 30 שנה ואילך, פחות או יותר.

אסקימו לימון

מה עוד לא נאמר על סטלה המגמרת, ריקי הזונה ושאר הדמויות הנשיות הססגוניות בקאלט הישראלי המצליח בכל הזמנים? נראה שמאז שנות ה-70 שילמה העיתונות את חובנו כחברה על המפגע התרבותי שהפיק מנחם גולן, ועטפה אותו בביקורת מכל הכיוונים. אופליה שטראל עצמה, השחקנית שמאחורי סטלה המגמרת, העידה כי התפקיד חיסל את קריירת המשחק שלה. אף על פי כן, ציינה ב-2011 בראיון ל"וואלה!" כי איננה מתחרטת עליו. "למה שאתחרט? 'אסקימו לימון' זה סרט שאנשים אהבו. הוא מכר שלושה מיליון כרטיסים, וזה כשהיו כאן ארבעה מיליון אנשים". העיקר ששטראל בסדר, אנחנו עדיין מתאוששות. 

מלכת הכביש

שבע שנים לפני השלאגר "אסקימו לימון" ביים מנחם גולן (והפיק שותפו יורם גלובוס) לאקרנים את "מלכת הכביש", סרט מוזיקלי שבמרכזו מרגלית חסון (גילה אלמגור), זונה שמנסה לצאת ממעגל הזנות כי נכנסה להיריון. על אף שהייתה מעורבת בכתיבת התסריט, את ההוראות לביצוע סצנת האונס נתן הבמאי לשחקנים מאחורי גבה של אלמגור, כפי שחשפה בריאיון לרפי רשף בשנת 2016. השחקן אריה מוסקונה, שהשתתף בסצנה, אישר את הדברים בריאיון לאותה התוכנית, וחשף כי מנחם גולן הורה לשחקנים להשליך אותה לרצפה ולקרוע ממנה את הבגדים. מוסקונה ספג ביקורות קשות על יחסו לנושא, שנתפס כנונשלנטי, ועליהן הגיב בריאיון לאתר "וואלה!": "אני התייחסתי לזה כהפתעה אולי פחות נעימה לגילה, אבל לא כמקרה מזעזע או משהו, אתה יודע, שעשינו משהו שהוא אסור בתכלית האיסור. כי ברשותך, דבר אחד, כמובן שמנחם רצה הפתעה או שתיים שזה ייצא חזק יותר, אבל גילה הייתה שותפה בכתיבת התסריט. הסצנה הזאת לא בוימה, זה נכון, אבל היא ידעה שיש סצנת אונס".

נקמת היורמים

לאחר מונטאז' מסיבה שבו נדכאי השכבה דוחפים מצלמות לחזן של נערות מפוחדות, תופסים להן בתחת ו"משיגים" אותן בשלל דרכים, מסתננים היורמים למקלחות הנשים ומתפרצים למקלחת של יפהפיית השכבה. אין מה לעשות – בנים קולים מתעללים בהם, אז הם חייבים להעביר את מעגל ההתעללות לבנות. כאשר יפהפיית הקולג' בורחת מתוקפיה עירומה, הם מנצלים את המומנטום כדי לגנוב לה תחתונים. תלמידות הקולג' המפוחדות מתרוצצות כמו תרנגולות שחוטות בין החדרים. בזמן שהמותקפת בוכה בטלפון, היורמים מתחמקים שמחים וטובי לבב לצלילי מוזיקה קצבית האומרת "מבצע מבדח ומוצלח". לאחר מכן מתכנסים הגברים לצפות בקלטת שתיעדה את המתרחש ובה הצעירה העירומה מתהלכת בחזה חשוף ליד חברותיה תוך שיחת חולין, דרך התנהגות מקובלת בין נשים וכמובן הכרחית לסרט. אם חשבתן שבשלב הזה הובהר לצופה כי היורמים השיגו את מבוקשם ואפשר להמשיך הלאה, אתן צודקות, אבל הסרט של הנערים מקפריסין גרסת האייטיז ממשיך לצפייה בבחורה האומללה כשהיא מענגת את עצמה בחדר המיטות. 

מועדון ארוחת הבוקר

קלייר, תלמידת תיכון יפה ומפונקת, היא אחת מחמשת תלמידי התיכון הנמצאים בריתוק ואחריהם עוקב סרט הנעורים האהוב. במהלך הריתוק סופגת קלייר הקנטות חוזרות ונשנות מפיו של בנדר, תלמיד מרדן ומשולח רסן, מה שקראו אותו אז "פרחח". כדרכם של פרחחים, בנדר לא מסתפק בהערות פוגעניות: הוא מציץ לתחתוניה של קלייר, מביך ומטריד אותה במגוון דרכים, מה שקוראים בניינטיזית "מושך לה בצמות". בתור המחזר הפרחח שהוא, בנדר כמובן גם זוכה בה, מחילה על הספויילר. מי ששפכה בשנים האחרונות אור חדש על הקאלט המצליח היא מולי גרינוולד, השחקנית שגילמה את קלייר בעודה רק בת 16, והתמלאה שאלות קשות על המסרים העולים ממנו ארבעה עשורים לאחר מכן, כאשר צפתה בו שוב עם בתה הקטנה. את מחשבותיה שטחה בטור שכתבה לניו יורקר ביוני 2018, ובו היא חושפת, בין היתר, את מורכבות יחסיה עם תסריטאי ובמאי הסרט ג'ון יוז.

ג'יימס בונד 

לפני הכול, בואו נתייחס למושג "נערת ג'יימס בונד" – דמות נשית שנמדדת על פי יחוסה אל הגבר, המרגל הנערץ. אחרי שמבינים את זה, אפשר כבר לסכם שסדרת ג'יימס בונד איננה פסגת היצירה הפמיניסטית. אבל אם נצטרך לבחור לצורך הדגמה רגע אחד של השפלת נשים בידי הסוכן החשאי, נלך על הסצנה ב"כדור הרעם" שבה בונד כופה את עצמו בשובבות על הפיזיותרפיסטית שלו בעוד היא חוששת מפיטורין. 

 

הטנגו האחרון בפריז

ב-2016 סערה הרשת בעקבות הודאה מצמררת של במאי הסרט האיטלקי ברנרדו ברטולוצ'י, כי סצנת הסקס המפורסמת בסרט הארוטי היא למעשה אונס, שאותו תכנן מראש יחד עם השחקן מרלון ברנדו. השניים החליטו יום קודם לכן שהשחקן ישתמש בחמאה כחומר סיכה, ולא עדכנו את השחקנית, מריה שניידר, במה שהולך להתרחש על סט הצילומים. כדי להצדיק את בחירתו דאז, הסביר הבמאי כי רצה לקבל "תגובה של אישה, לא שחקנית", וכי היה חשוב לו "שיראו שהיא מושפלת". כמעט עשור קודם לכן, ב-2007, התבטאה שניידר בנושא בריאיון שהעניקה ל"דיילי מייל". "הרגשתי מושפלת", התוודתה השחקנית. "הרגשתי שאנסו אותי במידה מסוימת, על ידי ברנדו וגם עלי ידי ברטולוצ'י. אחרי צילום הסצנה מרלון לא ניחם אותי או התנצל. למזלי, צולם רק טייק אחד של הסצנה הזו". גם שניידר וגם מרלון ברנדו החליטו לאחר הסרט לא להצטלם יותר לסצנות מסוג זה, ושניידר סבלה לאחריו מבעיות נפשיות שגררו ניסיונות התאבדות. היום, אנחנו רוצות להאמין, שום התנהגות שמתקרבת לזוועה ההיא, על סט צילומים או בכל מקום עבודה אחר, לא הייתה עוברת בשתיקה. 

אישה יפה

ספק אם קומדיה רומנטית מתקתקה על יחסים בין עובדת בתעשיית הזנות לבין לקוח הייתה עוברת היום בשתיקה. במקור תוכנן הסרט כדרמה קודרת, שנועדה לשקף את תעשיית הזנות בלוס אנג'לס בשנות ה-80 המאוחרות ותחילת ה-90 ורוברטס עצמה העידה באחד הראיונות כי הרעיון המקורי היה מדכא. "סיפור נורא ואכזרי על שני אנשים נוראים", היא תיארה, "והדמות שלי הייתה נרקומנית". בהוליווד הבינו כנראה שהמציאות הרווחת היא לא שובר קופות. 30 שנה לאחר מכן, בפברואר האחרון, טענה רוברטס בריאיון ל-Ynet כי אין לשפוט את הסרט במושגים מודרניים. "בכל פעם שתלך אחורה לסרט ותביא אותו למציאות העכשווית יתעוררו בעיות והקשרים טעונים מסיבות שונות – בין אם אלו סיבות פוליטיות, תרבותיות או בגדים לא עדכניים אופנתית", והוסיפה, "נשאיר לרגע את MeToo בצד, האם אנחנו יודעים שהסרט הזה היה מתקבל ונאהב כפי שהוא היה לפני 30 שנה? אין לדעת".