האישה שנתנה לגיטימציה לקים קרדשיאן: 7 דרכים בהן אנה וינטור השפיעה עלינו

אנה וינטור, חוגגת היום (3/11) יום הולדת 73. למרות שהיא כבר בעשור השמיני לחייה, לא נראה שהיא מורידה את הקצב. בשנים האחרונות היא עברה אירועים משמעותיים מאוד. ב-2020, אחרי 21 שנות זוגיות, היא נפרדה מבעלה השני שלבי בריאן (הצהובונים בבריטניה טענו שפשוט שיעמם לה), וגם בגיזרת העבודה היה סוער: וינטור, עורכת ווג המיתולוגית שרגילה למעמדה החזק בקבוצת קונדה נאסט כבר כמעט ארבע עשורים, לא מורגלת בגלי הביקורת שהכו בה ממש לפני שנתיים, כמתנת יום הולדת. תחקיר מעמיק של ה״ניו יורק טיימס״ העלה האשמות חריפות מצד עובדי מערכת שחורים של המגזין, לפיהן וינטר יצרה אפליה מכוונת נגד שחורים בסביבת העבודה, תוך צימצום עקבי של השתתפות נשים וגברים שחורים, עד למינימום בלתי נראה. קריאות להתפטרותה נשמעו מכל עבר. וינטור, שסביר להניח ידעה מראש על התחקיר הזה, ניסתה להקדים תרופה למכה ופרסמה ביוני שנה שעברה, הודאה בתזכיר פנימי לעובדי ווג, לפיה הודתה שהיא אכן לא נתנה די מקום לעורכים, עיתונאים וצלמים שחורים, כי טעתה ופרסמה במשך השנים חומרים לא סובלניים, ושווג "לא מצא די דרכים לקדם עורכים, כותבים, צלמים, מעצבים ויוצרים אחרים מהקהילה השחורה". את גיליון ספטמבר של אותה שנה היא הוציאה עם ביטוי מודגש למשתתפים שחורים.
בנתיים נראה כי למרות הביקורות מעמדה של וינטור נשאר יציב בתעשיית האופנה ובצמרת קבוצת התקשורת קונדה נאסט, ובינתיים, לרגל יום הולדתה ה-73 של וינטור, בחנו שבע דרכים בהן היא השפיעה על חיינו האופנתיים:

אנה וינטור וביל ניי בשבוע האופנה בפריז 2020 | צילום: gettyimages

>> הסלבס שמוכיחות ששבעים זה הארבעים החדש

1. היה לה חלק פעיל בהפיכת הסלבס למשמעותיים בעולם האופנה בפרט ובעולם בכלל

אחד הדברים הראשונים שעשתה וינטור בשבתה כעורכת "ווג" היה לסיים את עידן הטופ מודלס ששלטו בעולם האופנה ולהמיר אותו בשערים עליהם מככבות שחקניות, זמרות, ומאוחר יותר גם כוכבות ריאליטי (על כך בהמשך). היא נכנסה לתפקיד עורכת "ווג" בשנת 1988, בשנים שבהן שלטו נעמי קמפבל, לינדה אוונג'ליסטה וכריסטי טרלינגטון, וכעבור פחות מעשור שלטו בשערים סלבריטאיות וגרמו ל-40 אחוז עליה במכירות. האם וינטור פשוט זיהתה את רוח התקופה או עזרה לשנותה? קשה לדעת, כנראה שניהם קרו במקביל, אבל לוינטור היה את חוש הריח המחודד להבין שמדובר בסיום תקופת הסופרמודלס ("הן לא מעניינות אף אחד", נכתב ב-1999 בניו יורק טיימס) ותחילת עידן הסלבס. היא ממשיכה עם מסורת הסלבריטאות כיוון שתפקידה בחבר הנאמנים של מוזיאון המטרופוליטן מאפשר לה לערוך פעם בשנה ערב גאלה אליו מוזמנת (ומצולמת) השמנה והסולתה של עולם האופנה והתרבות.

שער ווג בכיכובה של ג'ניפר לורנס | צילום יח"צ

ריהאנה על שער ווג | צילום כריכת העיתון

2. היא ערבבה גבוה ונמוך באופנה, מה שהפך למיקס אנד מאץ' האהוב עלינו עד היום

רבות דובר בשער נובמבר 1988, הראשון של וינטור, בו כיכבה מיכאלה ברקו הישראלית בג'ינס שהביאה מהבית וחולצה של מעצב העל הצרפתי כריסטיאן לקרואה. בשער עשתה וינטור דבר שלא היה מקובל עד אז: היא ויתרה על שער "גבוה" מצולם בסטודיו או לוקיישן מעוצב היטב ובגדי מעצבים מכף רגל ועד ראש. את כל זה החליפה וינטור בשער שהוא רגע אקראי: הדוגמנית מחייכת בצורה שעיניה עצומות כמעט, הבטן מבצבצת מתוך הג'ינס, השיער מתבדר ברוח ומשדר תנועה. מאוחר יותר אמרה וינטור שהמכנסיים לא נסגרו על ברקו שחזרה מלאה יותר מחופשה בישראל, ולכן החליפו את המכנסיים המקוריים של החליפה בג'ינס. אבל ברגע הזה התחילה תרבות המיקס אנד מאץ', המשלבת בין גבוה ונמוך, אופנה גבוהה ואופנת רחוב, ונותנת לגיטימציה להשקיע בפרטי מעצבים ובפריטים מהירים, לדעת לא להעתיק לוקים מתצוגות האופנה כמו תוכית אלא לשבור את המראות המוכנים ולשלב טעם אישי.

>> מיכאלה ברקו נפרדת מפיטר לינדברג, הצלם שצילם את השער המיתולוגי של "ווג"

מיכאלה ברקו על שער ווג | צילום כריכת העיתון

3. היא נתנה לגיטימציה לעסוק באופנה באותה רצינות השמורה לחדשות ה"חשובות"

מי שצפה בדוקומנטרי "גיליון ספטמבר" (2009) קיבל חשיפה לרצינות המוחלטת – יש שיאמרו מוגזמת – של מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החשוב בעולם האופנה: גיליון ספטמבר. בגיליון נגנזת הפקת אופנה שעלותה מוערכת בכמה עשרות אלפי דולרים בגלל שוינטור לא מרוצה ממנה. בסרט נחשפו המשאבים האנושיים והכלכליים המושקעים בכל גיליון, הישיבות, מקבלי ההחלטות, החדרים בהם מאוחסנים הבגדים, התיקים והנעליים, ובעיקר הרצינות הנדרשת כדי להפוך לתנ"ך של עולם האופנה. נחשפנו לרעיון שאופנה אינה דבר שטחי המנוהל על ידי אנשים שטחיים אלא תעשייה רצינית המנוהלת על ידי אנשים רציניים, יצירתיים ואיכותיים. גם במונולוג שנושאת מירנדה פריסטלי, בת דמותה של וינטור בסרט "השטן לובשת פראדה" (מריל סטריפ), אנו נחשפים לכוחות הפועלים בתוך עולם האופנה ומשפיעים על כל אחד ואחת מאיתנו. זהו מונולוג הסוודר הכחול המפורסם, המבקש להסביר גם למי שמתעליין ומתנשא מעל תעשיית האופנה השטחית, שהוא בסך הכול מציית למה שהחליטו מי שעומדים בראש פירמידת האופנה, ולא מבטא רצון חופשי כפי שמפתה להאמין. במונולוג מסבירה בת דמותה של וינטור למתמחה שלה שהסוודר בצבע כחול שהיא לובשת אינו סתם פריט שבחרה באקראי, אלא שבבית האופנה אוסקר דה לה רנטה עשו קוקלציית שמלות בגוון המדויק הזה, אחר כך באיב סן לורן יצרו מעילים צבאיים בגוון הזה, משם שמונה מעצבים שונים העתיקו את הגוון הספציפי הזה, משם זה חלחל מטה אל חנויות הכלבו והמציאות. ההצצה הבלתי נשכחת הזו גרמה לכל אחד מהצופים להבין שגם אם הוא חושב שאין לו עניין באופנה – האופנה משפיעה עליו אם ירצה או לאו. בהשאלה: וינטור משפיעה על כל מה שאנחנו לובשות. כל פריט שנבחר להשתתף ב"ווג" הופך באחת לנחשק, מה שמעלה את מכירותיו ברחבי העולם.

4. היא גרמה לעיתונות האופנה להפוך לסקסית

העיסוק בוינטור וב"ווג", בספר ואחר כך בסרט, גרם לכך שעולם האופנה הפך טרנדי יותר ויותר, ולוקיישן נחשק עבור דמויות בסרטים ובסדרות טלוויזיה. רק חשבו כמה דמויות ראיתן בעשור האחרון עובדות במגזין אופנה? איימי שומר בסרט "מרגישה פצצה", "בטי המכוערת" (והגירסה המקומית "אסתי המכוערת"), "TLV – עושים את תל אביב", "פתאום 30", "איך לאבד בחור בעשרה ימים"' "סקס והעיר" וכמובן הלהיט האחרון "עושות כותרות". כולן ציירו את עולם האופנה בפרט ועולם מגזיני האופנה בתור הגביע הקדוש של כל העבודות המגניבות. כולן הציגו את התובענות המוגזמת של המקצוע יחד עם הפינוקים הנלווים אליו. אם בשנות ה-90 המקצוע הנחשק היה קופירייטר במשרד פרסום, היום העבודה בעולם האופנה נחשבת לשיא הנחשקות. איך עוד לא עשו על זה סיטקום ישראלי? (נוט טו סלף).

צילום מסך מתוך הסרט "השטן לובשת פראדה"

5. היא נתנה לגיטימציה לקים קרדשיאן, ובראיה רחבה יותר – לעולמות הריאליטי הנמוכים

"חלום שהתגשם, אני לא יכולה לנשששווווםםםם", כתבה קים קרדשיאן בטוויטר כאשר התפרסם השער הזוגי שלה ושל קניה ווסט למגזין "ווג", אותו צילמה אנני לייבוביץ'. קל להבין מדוע מדובר בחלום עבור קרדשיאן: "ווג" הוא חותמת האיכות הסופית אליה נדרשה ונכספה. החותם שהפך אותה ממי שהתחילה בקלטת סקס ותויגה כפרי הביאושים של טרנד תוכניות הריאליטי, לנסיכה ארמנית לגיטימית, אשת עסקים מכובדת המגלגלת מיליונים (אם לא למעלה מזה) של דולרים. עבור קים קרדשיאן לא היה דבר חשוב יותר מאשר שער ב"ווג", והלגיטימציה שהוא איפשר לה ולקניה – כניסה אל טקסי המט גאלה (לא כל אחיותיה מוזמנות לטקס, אגב), קבלה על ידי עולם אופנת העילית והיכולת לשכתב מחדש את עצמה עבור הקהל שלה כמי שאוהבת ומבינה אופנה. עבור וינטור מדובר במהלך שמעיד על כך שהיא הבינה את הכוחות הפועלים על השוק: העובדה שהאינטרנט מכרסם בפרינט ושאי אפשר להתעלם מנוכחותה של קרדשיאן ברשתות החברתיות. השער זכה לכותרות בכל העולם ולשינוי ביחס אל קרדשיאן. בהתחלה נאמר ש"ווג" צמא לבאזז, וינטור לא התביישה והודתה שזו אכן משאת נפשה, וכן הוסיפה "אם נישאר אניני טעם ונעשה רק שערים עם כוכבים אניני טעם זה יהיה די משעמם". למעשה וינטור הכילה את החוק של עצמה, ערבוב גבוה ונמוך, גם על מושאי המגזינים שלה עצמה.

קים וקנייה על שער "ווג"

6. היא אישה בת 73 שמנהלת את עיתון האופנה החשוב בעולם – בעולם של טיק טוק והאשטגים

"העולם שייך לצעירים" הוא מונח נכון שבעתיים לעולם האופנה, בו דוגמנית מגיעה לשיא שלה בגיל 20 ועשור מאוחר יותר היא כבר פאסה, אם היה לה מזל. אבל וינטור מצליחה לשמור על מעמדה ככוהנת הגדולה של "ווג" ושל תאגיד קונדה נאסט (היא המעצבת האומנותית של כל המגזינים תחת המטרייה של ההוצאה לאור). בעצם קיומה של וינטור והתפקיד שבו היא עדיין מכהנת יש מסר ברור לפיו נשים אינן מאבדות מהרלוונטיות שלהן כאשר הן מזדקנות. אומנם נדרשת מלחמה מסוימת בגיל ובהשפעותיו, ואין ספק שוינטור עושה מה שצריך – מזריקה, מותחת וכו', אבל הרלוונטיות שלה כקובעת דעה לא נפגמה בגלל גילה המבוגר. להיפך, היא מבינה את העולם שהשתנה ופועלת בתוכו בזכות הידע והנסיון שלה, היא משתנה עם הזמן ומתאימה את העיתון, האתר ואף את עצמה לזמנים החדשים. לראייה: וינטור מתראיינת לאתר, משתתפת בסרטונים קומיים, צוחקת על עצמה, מצטלמת תמונות סלפי עם מעריצים בתצוגות אופנה ואפילו מנסה לחייך.

7. היא לא סיקרה את מה שלבשה מלניה טראמפ

אנה וינטור נורא רצתה שהילרי קלינטון תהיה הנשיאה האישה הראשונה של ארצות הברית. היא ניסתה לקדם אותה בכל דרך אפשרית, הודיעה שהיא תומכת בה ועשתה זאת גם בכנסים של המפלגה הדמוקרטית. שמונה השנים של הזוג אובמה בבית הלבן היו שנים בהן תעשיית האופנה האמריקאית עטפה באהבה את הזוג, ומישל אובמה החזירה בליטוף: היא לבשה מעצבים אמריקאים וחברות אמריקאיות מהירות. אבל כשטראמפ נבחר לנשיא הודיע "ווג" שהם לא יכתבו על מה שלובשת מלניה. מלניה אוהבת בגדי מעצבים אירופאיים, וכשנשאלה וינטור על כך בריאיון ענתה שעבורה "מישל אובמה הייתה גברת ראשונה מושלמת, לבשה מעצבים אמריקאים וקידמה אותם". סנאפ.

>>> גם לואיס המילטון מתמנגל עם אנה וינטור