הממשלה הכי נשית בהיסטוריה: הכירו את השרות של ממשלת ישראל ה-36

הממשלה ה-36 יוצאת לדרך היום, 14 ביוני 2021. גם אם זוהי הממשלה שייחלתן לה וגם אם לא, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר בממשלה הכי נשית שהייתה בישראל – עם מספר שיא של תשע שרות מתוך 27 שרים. כפי שנכחנו לגלות בתקופה האחרונה (הודות למשבר הקורונה ולמבצע "שומר החומות") ייצוג נשי בממשלה הוא דבר חשוב מאין כמותו. בסופו של דבר אנחנו מחצית מהאוכלוסיה, ומגיע לנו ייצוג הולם בקרב מקבלי ההחלטות. הכירו את תשע השרות החדשות שלנו:

אורית פרקש הכהן | שרת המדע

חברת מפלגת כחול לבן, נולדה ב-29 בדצמבר 1970 בפתח תקווה וגדלה באשדוד, כיום מתגוררת בירושלים עם בן זוגה ולשניים ארבעה ילדים. פרקש הכהן היא עורכת דין בהכשרתה, עם התמחות במשפט אזרחי מסחרי ובליטיגציה. היא בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים (תואר ראשון במשפטים), ואף למדה לתואר שני במנהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד במסגרת תוכנית קרן וקסנר בישראל. בין תפקידיה הבולטים בעבר טרם כניסתה לפוליטיקה: עמדה בראש צוות הליטיגציה במחלקה המשפטית של הרשות להגבלים עסקיים; היועצת המשפטית של רשות החשמל; יו"ר רשות החשמל; ראש מחלקת אנרגיה, רגולציה ותשתיות במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן. ב-2019 הצטרפה למפלגת חוסן לישראל, לימים מפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ. במאי 2020 מונתה לתפקיד השרה לנושאים אסטרטגיים, ובאוקטובר 2020 החליפה את שר התיירות אסף זמיר לאחר שהתפטר מתפקידו.

אורנה ברביבאי | שרת הכלכלה

חברת מפלגת יש עתיד, נולדה ב-5 בספטמבר 1962 ברמלה וגדלה בעפולה. כיום היא מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה, יש לה שלושה ילדים ושלושה נכדים. ברביבאי עשתה היסטוריה כאישה האלופה הראשונה בצה"ל, ובתפקידה האחרון טרם כניסתה לפוליטיקה שימשה כראש אגף כוח אדם בצה"ל. בינואר 2019 הצטרפה למפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד בתום 33 שנות שירות. במסגרת פעילותה כחברת כנסת הייתה חברה בוועדת חוץ וביטחון וגם האישה הראשונה שעמדה בראש הוועדה: "הצבא חייב לקדם יותר נשים. מצד אחד נפתחו מקצועות בים, באוויר וביבשה ויש לנו נשים לוחמות וטייסות, אבל צה"ל, כמו כל ארגון, אם הוא רוצה להיות טוב יותר הוא צריך להיות מגוון ועם ייצוג לכלל המגזרים. אני צמחתי מלמטה, והגעתי לתפקיד האחרון בלי הנחות ועם הרבה נחישות, התמדה ורצון", אמרה לנו ברביבאי בריאיון שקיימנו עמה בפברואר השנה. באותו הזמן היא הקפידה להגיע להפגנות בבלפור, מגפת הקורונה הייתה בשיאה, וכך גם המתיחות בחברה הישראלית. על כך אמרה לנו ברביבאי: "החברה הישראלית מדממת. יש פצע והוא כואב, גם בין חלקי החברה השונים. חלקם של חילוקי הדעות מתודלקים באינטרסים ובהישרדות פוליטית כזאת או אחרת. ישנה הפרה במה שהוא בנשמת אפה של חברה – תחושת אחדות וסולידריות. והפוליטיקה, במקום לתדלק ליותר ממלכתיות מעל תפיסה פוליטית, מונעת מאינטרסים צרים ואנחנו נמצאים בהתדרדרות מסוכנת של עימותים פנימה בתוך הבית".

>> לריאיון המלא עם אורנה ברביבאי

איילת שקד | שרת הפנים

חברת מפלגת ימינה, נולדה ב-7 במאי 1976 וגדלה בשכונת בבלי בתל אביב, שם היא גרה עד היום עם בן זוגה ושני ילדיהם. שקד היא מהנדסת חשמל ומחשבים בהשכלתה ובהכשרתה, טרם הצטרפותה לפוליטיקה. בתחילת דרכה הפוליטית היא הייתה ראש לשכתו של נתניהו כשזה היה יו"ר האופוזיציה, והיא זאת שליהקה את ראש הממשלה הטרי נפתלי בנט להיות ראש המטה שלו. שקד, שבמקור התפקדה לליכוד, פרשה משם ב-2012. מאוחר יותר באותה השנה היא חברה לבנט ולרשימת הבית היהודי. שקד נכנסה לכנסת והייתה לחברת הכנסת החילונית הראשונה במפלגה. במאי 2015 מונתה להיות שרת המשפטים, תפקיד בו כיהנה עד שפוטרה ביוני 2019 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הפוליטיקה זה ג'ונגל, ובג'ונגל כמו בג'ונגל צריך לדעת לטרוף ולא להיטרף", אמרה לנו שקד בריאיון במרץ האחרון, רגע לפני הבחירות הרביעיות. "במקומות הבכירים, לא משנה אם אלה נשים או גברים, יש יריבות פוליטית ומעט תפקידים. כדי לפלס את דרכה לתפקיד, אישה צריכה לבוא ולקחת את זה. כי תפקיד לוקחים, ולא מחכים לו שיבוא. זה בידיים של הנשים. כדי שזה יקרה, אישה צריכה לקבל על עצמה שהיא רצה עד הסוף".

>> לריאיון המלא עם איילת שקד ומה היא חשבה על השמאל לפני הבחירות הראשונות בסבב הבחירות האחרון?

יפעת שאשא ביטון | שרת החינוך

חברת מפלגת תקווה חדשה, נולדה ב-23 במאי 1973 בקריית שמונה, שם גדלה וחיה עד 2018, אז עברה עם בן זוגה ושלושת ילדיהם לזיכרון יעקב. לשאשא ביטון יש מטעם אוניברסיטת חיפה דוקטורט בחינוך, ורזומה עשיר בתחום. את טבילת האש הפוליטית הראשונה שלה עשתה כשכיהנה בין היתר כסגנית ראש עיריית קריית שמונה, כיו"ר ועדת החינוך בעיר וכחברת מועצה. אל הפוליטיקה הארצית היא הגיעה בשנת 2015, כשמשה כחלון הציע לה להצטרף לכולנו. שאשא ביטון מונתה בינואר 2019 להיות שרת השיכון והבינוי, תפקיד בו כיהנה במשך שנה וחצי. בכנסת ה-35 מצאה עצמה שאשא ביטון בתפקיד יו"ר ועדת הקורונה, אשר קנה לה שם של פייטרית שלא חוששת להביע את דעותיה. בריאיון שקיימנו עמה מוקדם יותר השנה, עוד בטרם הצטרפותה לגדעון סער, היא סיפרה על שאיפתה להיות שרת חינוך: "אנחנו צריכים להחזיר את החינוך למערכת החינוך, לבנות עבור הילדים תשתית רגשית וחברתית טובה, זו הקרקע הפורייה לכל ההישגים שתרצי. מושקעים בישראל המון משאבים בחינוך, ובכל זאת לא משיגים את התוצאות הרצויות. זו הנשמה שלנו, בלי זה לא תשיגו כלום".

>> לריאיון המלא עם יפעת שאשא ביטון

מירב כהן | השרה לשוויון חברתי

חברת מפלגת יש עתיד, נולדה ב-26 באוגוסט 1983 בירושלים, שם היא חיה כיום עם בן זוגה ושלושת ילדיהם. לכהן תואר ראשון (בהצטיינות) בכלכלה ומנהל עסקים, ותואר שני במנהל עסקים ותכנון עירוני – שניהם מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. את תחילת דרכה המקצועית התחילה בתקשורת – את שירותה הצבאי היא עשתה כמפיקה ועורכת בגלי צה"ל, ולאחר מכן, בחיים האזרחיים, היא עבדה ככתבת במקומונים שונים ובאתר ynet. ב-2004 מונתה להיות דוברת כלכלית-חברתית במשרדו של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון. כהן ייסדה את המטה למאבק בעושק הקשישים, מה שהתווה את המשך דרכה המקצועית והפוליטית. אל הפוליטיקה הארצית הגיעה לאחר התנסות בזירה המוניציפלית, כחברת מועצה במועצת העיר ירושלים, שם הובילה מאבקים חברתיים רבים. בבחירות האחרונות חברה כהן ליאיר לפיד, אך את טבילת האש שלה בכנסת עשתה כשהצטרפה בשנת 2019 למפלגת חוסן לישראל, לימים מפלגת כחול לבן. במאי 2020 מונתה כהן להיות השרה לשוויון חברתי, בנה השלישי נולד ארבעה ימים לאחר השבעתה. בריאיון שקיימנו עמה לפני שנה, עם כניסתה לתפקיד, היא אמרה לנו: "אני רוצה שנשים יראו שאפשר לעשות תפקידים משמעותיים ובכירים עם לו"ז סביר וניהול זמנים נכון. זה מסר שחשוב לי להעביר לנשים, שיבינו שאנחנו לא חייבות לבחור בין קריירה לאימהות".
>> לריאיון המלא עם מירב כהן

 

מרב מיכאלי | שרת התחבורה

יו"ר מפלגת העבודה, נולדה ב-24 בנובמבר 1966 בפתח תקווה וכיום היא מתגוררת בתל אביב. את שירותה הצבאי עשתה בגלי צה"ל, ולאחר מכן הייתה שותפה להקמת התחנה גלגלצ – והיא אף זו שהעניקה לתחנה את שמה. מיכאלי גם הייתה שותפה להקמת רדיו תל אביב. את פעילותה בטלוויזיה החלה בסוף שנות השמונים, בטלוויזיה החינוכית, ובהמשך, לצד הגשת שורה לא מבוטלת של תוכניות רדיו היא הגישה תוכניות בשעות הפריים טיים של ערוץ 2 המסחרי. אל הפוליטיקה היא הצטרפה בשנת 2013, כאשר חברה לשורותיה של מפלגת העבודה. במהלך כהונתה כחברת כנסת היא המשיכה לקדם את ערכי השוויון המגדרי שהיא דוגלת בהם, בין היתר במסגרת השדולות שעמדה בראשן ובפעילותה בוועדות השונות בהן הייתה חברה לאורך השנים, ביניהן: ועדת החוקה, ועדת חוץ וביטחון, ועדת החינוך, התרבות והספורט, הוועדה לבחירת דיינים,  ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות וכמובן הוועדה לקידום מעמד האישה. בינואר האחרון נבחרה מיכאלי בפריימריז לראשות מפלגת העבודה. בריאיון שקיימנו עמה השנה, ערב בחירתה לראשות המפלגה, אמרה לנו מיכאלי: "זה לא שהרעים ניצחו ונגמר. הרעים מנצחים עד כה אבל זה עוד לא הסוף, ואנחנו צריכות לכתוב את המשך הפרקים הבאים. יש לנו אחריות על זה. אני נאבקת להחזיר את המפלגה להיות גורם משמעותי בפוליטיקה הישראלית. על הפרק מונחות 250 הצעות חוק שהגשתי, אבל בשביל לעשות את השינוי הגדול, צריך להיות בממשלה. צריך כבר לנצח. אני מאמינה שאסור לשתף פעולה עם מי שגורם כל כך הרבה נזק למדינה, אבל אם לא אשב עם כל מי שאני לא מסכימה איתו על הכל, לא אגיע רחוק".
>> לריאיון המלא עם מרב מיכאלי

 

פנינה תמנו שטה | שרת העלייה והקליטה

חברת מפלגת כחול לבן, נולדה ב-1 בינואר 1981 בכפר וזבר שבמחוז גונדר באתיופיה. בגיל שלוש עלתה עם הוריה וחמשת אחיה לישראל, ואת ילדותה העבירה בפתח תקווה – שם היא גרה עד היום עם בן זוגה ושני ילדיה. בנעוריה למדה תמנו שטה בתוכנית מצוינות לילדים מחוננים יוצאי אתיופיה, ואת שירותה בצה"ל עשתה כסמלת מבצעים בפיקוד העורף. בהשכלתה ובהכשרתה תמנו שטה היא עורכת דין, ובזמן כהונתה כחברת כנסת בשנת 2018 היא סיימה בהצטיינות לימודי תואר שני במדיניות ציבורית למנהלים באוניברסיטת תל אביב. אל הפוליטיקה היא הצטרפה לאחר שנים של אקטיביזם חברתי למען יוצאי אתיופיה ולאחר עבודה ענפה בתחום התקשורת כעיתונאית ומגישת רצועות אקטואליה בטלוויזיה וברדיו. בשנת 2012 חברה תמנו שטה לשורותיה של מפלגת יש עתיד, ועשתה היסטוריה כאישה האתיופית הראשונה שנבחרה לכנסת. בין ועדות הכנסת בהן הייתה חברה לאורך השנים: ועדת הכנסת, הוועדה לביקורת המדינה, הוועדה לזכויות הילד ועוד. לצד זאת היא כיהנה כיו"ר השדולה לקידום יוצאי אתיופיה בישראל. במאי 2020 מונתה לתפקיד שרת העלייה והקליטה, לאחר שחברה למפלגתו של בני גנץ. בריאיון שקיימנו עמה במרץ האחרון, ערב הבחירות הרביעיות היא דיברה איתנו רבות על החתירה לשוויון, גם מבחינה מגדרית: "בתודעה הציבורית של המדינה הצעירה שלנו, מדברים במונחים של מנהיג. זה נובע גם מגישה של מיליטריזם ומהמלכה של אנשי צבא בכירים, כך שהדרך שלהם סלולה יותר. מה שקרה במהלך השנים בצה"ל, עם הכניסה של נשים לתפקידים קרביים שהיו בעבר נחלת גברים בלבד, הוא הדבר הנכון שהיה צריך לקרות. מה שהתחיל בזירה הצבאית צריך לחלחל גם לזירה הפוליטית. אנחנו צריכים לחנך לכך מגיל צעיר, לחשוף נערות ונשים צעירות לזירות הציבוריות, ולהדגיש את יכולתן להיות מנהיגות בשדה הפוליטי".

>> לריאיון המלא עם פנינה תמנו שטה

 

קארין אלהרר | שרת האנרגיה

חברת מפלגת יש עתיד, נולדה ב-9 באוקטובר 1977 בחולון. כיום היא מתגוררת בראשון לציון עם בן זוגה ושני ילדיהם. אלהרר היא עורכת דין במקצועה, בעלת תואר ראשון במשפטים מטעם המכללה למינהל, ותואר שני במשפטים עם התמחות בזכויות אדם מטעם בית הספר למשפטים של אמריקן יוניברסיטי בוושינגטון די. סי. בארצות הברית, במסגרת תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל. לפני הצטרפותה לפוליטיקה, פעלה אלהרר במישור הציבורי בדרכים רבות. בין היתר היא נמנתה על מייסדי התנועה למלחמה בעוני בישראל, ועם יוזמי התוכנית "שכר מצווה" המעניקה סיוע משפטי בחינם לנזקקים.  אלהרר מתמודדת עם מחלת ניוון שרירים שאובחנה בילדותה, והיא מתניידת בעזרת כיסא גלגלים. פעילותה הציבורית והפוליטית של אלהרר מוקדשת ברובה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות. אל הפוליטיקה היא הגיעה ב-2012, כאשר הצטרפה למפלגת יש עתיד. לאורך כל שנותיה בכנסת פועלת אלהרר למען קידום אנשים עם מוגבלויות באמצעות חקיקה, והיא הגישה מספר עתירות משמעותיות בתחום. כיום, מלבד מינויה לשרת האנרגיה היא מכהנת כיו"ר הוועדה המסדרת.

תמר זנדברג | השרה להגנת הסביבה

חברת מפלגת מרצ, נולדה ב-29 באפריל 1976 ברמת גן. מתגוררת כיום בתל אביב עם בן זוגה ובתם, ויש לה בת נוספת מנישואיה הקודמים. לזנדברג תואר ראשון במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון בפסיכולוגיה וכלכלה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בהצטיינות יתרה בפסיכולוגיה חברתית מטעם אוניברסיטת בן גוריון שבנגב. אל הפוליטיקה הארצית היא הגיעה ב-2013, לאחר פעילות ציבורית כחברת מועצת עיריית תל אביב יפו, אליה נבחרה ב-2008. ב-2018 היא נבחרה לראשות מרצ, וב-2019 הפסידה את ראשות המפלגה לניצן הורוביץ העומד בראשה כיום. בזמן הזה היא המשיכה בפעילותה הענפה והייתה חברה בכמה וכמה ועדות, כגון ועדת האתיקה, ועדת הכלכלה, הוועדה לזכויות הילד, ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות והוועדה לקידום מעמד האישה. באוקטובר 2020 היא הגישה את ההצעה להקמת ועדת חקירה לבדיקת פרשת הצוללות. בריאיון שקיימנו עמה במרץ האחרון, ערב הבחירות הרביעיות, הסבירה זנדברג את חשיבותו של השוויון: "כולנו – נשים, גברים וילדים – נפגעים מעולם לא שוויוני. גברים ונשים מוסללים לתפקידים מגדריים שהם לאו דווקא מתאימים אליהם. כולנו נוכל להרוויח מחשיבה מגוונת יותר, שמביאה אל השולחן גם את האינטרסים של נשים ומדברת אל כלל האוכלוסייה ולא רק לחצי ממנה".

>> לריאיון המלא עם תמר זנדברג