מירב כהן: "בכל יום אני שואלת את עצמי אם הישיבה בממשלה שווה את המחיר"

מירב כהן | צילום: עדי אורני, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: מזל חסון , איפור: גלית ורטהיים ל-Artbook,שיער: שי בוטה,שמלה: Liviana Conti, עליונית Riani לבוטיק MIMOSA
מירב כהן | צילום: עדי אורני, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: מזל חסון , איפור: גלית ורטהיים ל-Artbook,שיער: שי בוטה,שמלה: Liviana Conti, עליונית Riani לבוטיק MIMOSA

השרה לשוויון חברתי וגמלאים, מירב כהן, לא האמינה שתהפוך לשרה ותלד באותו השבוע. כעת היא מספרת איך מתמודדים עם ייסורי המצפון בדרך לקואליציה ולמה היא חושבת שביבי תותח

88 שיתופים | 132 צפיות

בעת כתיבת שורות אלו, הקואליציה בוערת. מירב כהן, השרה לשוויון חברתי וגמלאים, נאלצת להסביר כיצד הממשלה שהיא חברה בה, אישרה לנתניהו הטבות מס בשווי כמיליון ש"ח בשעה של משבר כלכלי ושיאי אבטלה. "החלטנו בכחול לבן לא להגיע להצבעה הזו בוועדת הכספים", אומרת השרה, "ברמה הערכית, זה לא הזמן להתעסק במצב הכלכלי שלנו כנבחרי ציבור. נבחר ציבור צריך להיכנס עכשיו מתחת לאלונקה, לא לדאוג להטבות מס. לא בסיטואציה של מאות אלפי מובטלים. זה אבסורד שבמהלך היום אני פוגשת אנשים שאין להם אוכל ובלילה אני צריכה שיסבירו לי על הכסף של בנימין נתניהו".

אבל לא טרחתם להתנגד וההחלטה עברה.
"ברור שעושים לנו תרגילים, אבל אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לא לקחת את המדינה הזו למערכת בחירות נוספת. בכל יום אני שואלת את עצמי איפה אנחנו עומדים, אם המחיר שווה את זה או לא".

במקביל הצבעת נגד דמי אבטלה לעצמאים.
"זו הייתה הצעה של האופוזיציה, וצריך להבין שכל כל מה שהאופוזיציה מביאה, אני צריכה להתנגד. תיאורטית הייתי רוצה להיות בעד הצעה כזו, אבל אלה הצעות שהמטרות שלהן זה להטריל, אין להן מקור תקציבי. יש הרבה דברים שהם החלום הרטוב שלי עכשיו, גם השוואת קצבת הזקנה לשכר מינימום, אבל אין לי מאיפה להביא 33 מיליארד ש"ח".

"תיאורטית הייתי רוצה להיות בעד דמי אבטלה לעצמאיים, אבל אלה הצעות שהמטרה שלהן זה להטריל, אין להן מקור תקציבי"

בקבינט הקורונה הצבעת על אישור לאיכוני השב"כ.
"הצבעתי כי זו דעתי, בטרייד אוף בשמירה על הבריאות והחיים אל מול הפרטיות אף שזה לא פופולרי – בחרתי בשמירה על החיים. זה כלי שצריך להפעיל כשאין ברירה, אבל אנחנו שם. צריך להשתמש באיכויות הטכנולוגיות תחת מגבלות, אלה החלטות מיוחדות אבל זה קריטי למניעת הידבקות".

ואם מדברים על קורונה, אחרי פרסום הכתבה הזאת נכנסה כהן לבידוד מרצון, לאחר שסייעת בגן של בתה נמצאה כחולה מאומתת.

מירב כהן | צילום: עדי אורני, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: מזל חסון , איפור: גלית ורטהיים ל-Artbook,שיער: שי בוטה,שמלה: עמנואל.
מירב כהן | צילום: עדי אורני, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: מזל חסון , איפור: גלית ורטהיים ל-Artbook,שיער: שי בוטה,שמלה: עמנואל.

מסר בבקבוק

"לא לילד הזה פיללנו", נאנחת השרה החדשה. בתוך הקרקס הפוליטי שאליו נקלעה, הכוונות שלה נראות טהורות, כמעט תמימות – היא רוצה לעשות מהפכה בטיפול בגמלאים שנמצאים באחריות משרדה, לשפר את כישלונות הממשלה בגל הראשון של הקורונה, לקראת מה שנראה כמו גל שני. התלוויתי אליה בחודש הראשון שלה בתפקיד שהתחיל בהיסטוריה אישית – לא רק שבגיל 37 היא האישה הצעירה ביותר בתפקיד שרה, היא האישה הראשונה שילדה תינוק ארבעה ימים אחרי שהושבעה. "הצירים התחילו בפגישת תדרוך עם מזכיר הממשלה", היא משחזרת, "אבל לא אמרתי לו את זה. חיכיתי שהפגישה תיגמר ונסעתי לבית החולים".

המעורבות של עומרי הקטנטן בכתבה הזאת – אחיהן של רוני (7) וליאור (5), כולל צילומים של אם ובנה לתמונת השער – הייתה חשובה לכהן. לפני שתתרעמו עלינו על מסגור נשים משפיעות כ"אימהות" – חשוב לדעת שכהן מעוניינת מאוד לדבר על ההורות שלה כחלק מהאג'נדה החברתית שלה. בפגישתנו הראשונה היא עוד עובדת מהבית. עומרי בן שבועיים וחצי וכהן טרם הספיקה לדרוך בלשכה, אבל הלו"ז שלה כבר מלא, ולא רק בהנקה וגרעפסים. מאבטח מלווה אותי אל יום העבודה שכבר גועש בסלון שלה בשכונת בית הכרם בירושלים. מלבד ארבעה אנשי צוות החגים סביבה עם טלפונים ולפטופים פתוחים, גם בן זוגה, יובל אדמון, נמצא כאן, חיתול טטרה על כתפו, ואימא ואבא מערסלים את התינוק לסירוגין. "הוא אולי נראה לך רגוע עכשיו אבל הוא היה נינג'ה בלילה", אומרת כהן.

את לא נראית כמי שילדה לפני שבועיים. איפה העיגולים השחורים?
"תסתכלי על העיניים של יובלי", היא צוחקת. "הוא זה שקם".

היא מספרת לי על הדילמה שלה: מצד אחד חשוב היה לה לא לחנוך את הלשכה רשמית עדיין, בטרם יעברו ששת השבועות שהיא מחויבת לקחת כחופשת לידה; מצד שני קשה לקרוא למה שקורה כאן "חופשה". "אני רוצה שנשים יראו שאפשר לעשות תפקידים משמעותיים ובכירים עם לו"ז סביר וניהול זמנים נכון", היא אומרת, "זה מסר שחשוב לי להעביר לנשים, שיבינו שאנחנו לא חייבות לבחור בין קריירה לאימהות". 

את יכולה לקחת את עומרי איתך לישיבות ממשלה?
"חשבתי על זה, אבל לא לבד אלא עם אימא שלי. אמרו לי שהם יכולים לחכות לי בחוץ. אולי אם אני אסתובב עם תינוק בממשלה, אני אתחיל להשיג יותר דברים ואנשים יהיו יותר נחמדים אליי", היא צוחקת.

"אני רוצה שנשים יראו שאפשר לעשות תפקידים משמעותיים ובכירים עם לו"ז סביר וניהול זמנים נכון, שיבינו שאנחנו לא חייבות לבחור בין קריירה לאימהות"

עומרי הוא הילד השלישי שלך. לא חשבת שאם את נכנסת לפוליטיקה, אולי עדיף להסתפק בשתי הבנות?
"לא. פשוט רציתי ילד אחרי שתי בנות, ולא הכנסתי שיקולי לו"ז כאלה בכלל. דווקא אימא שלי הייתה זו שאמרה לי שאולי לא כדאי, אבל אני רציתי. עד היום, גם בתקופות לחוצות הצלחתי להוציא את הילדות שלי מהמסגרות פעמיים בשבוע ולא לעבוד בסופי שבוע – ואני מאמינה שאצליח גם עכשיו". 

עד היום לא היית שרה. זה יהיה אתגר.
"כל המשק הישראלי ניצב בפני אתגר להוריד את שעות העבודה. אנחנו עובדים יותר מדי והגענו כבר לנקודה לא יעילה כלכלית וחברתית. הפריון במשק נמוך ולא יעיל והנזק ברמת הפרט הוא אדיר. אין לנו זמן לחנך את הילדים שלנו, לדאוג להורים שלנו, אנחנו לא תורמים לצמיחה. מובן שהנשים תמיד משלמות את המחיר קודם, כי השכר והמעמד התרבותי שלנו נמוך יותר, אבל גם הגברים סובלים מזה. גברים עובדים שעה אחת יותר אחרי שנולד ילד – קוראים לזה חרדת פרנסה, אני קוראת לזה חרדת מקלחות – אבל בסופו של דבר איזה גבר רוצה להיות כספומט שלא רואה את הילדים שלו?".

המהפכה העיקרית שהביא איתו עומרי להורות של יובל ומירב מתגלם בבקבוק התמ"ל. "עם שתי הבנות שלי דגלתי בהנקה מלאה והפעם אני משלבת הנקה ובקבוק. גיליתי שהבקבוק הוא סמל לשחרור האישה".

מה את סחה.
"עדיין קשה לי עם זה, שלא תחשבי. יש לי שריטה בנושא, היה לי נורא חשוב להיניק את הבנות שלי אף שהיו לי קשיים בכך. אני קרובה מדי לזה רגשית, אני מתאמצת להמשיך להיניק, אבל בשעות מסודרות ומתוכננות מראש".

אז לא תניקי במליאה.
"לא, אין סיכוי כזה. אני צריכה פרטיות".

יש סיכוי שיובל ייקח חופשת לידה במקומך?
"אחרי שישה שבועות הוא יכול, אבל אנחנו מתלבטים לגבי זה, גם ליובל יש לחץ בעבודה, הוא סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. אז אולי אימא שלי תעזור יותר הפעם. לא תמיד קל לי עם זה, לפעמים כשאני רחוקה מעומרי אני נקרעת בין הרצון שלי לממש את השליחות שלי לבין הרצון לגדל את הילדים בנחת, אבל מהאימהוּת שלי גם למדתי איך לנהל טוב, זה עזר לי". 

מירב כהן | צילום: עדי אורני, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: מזל חסון , איפור: גלית ורטהיים ל-Artbook,שיער: שי בוטה,שמלה: Liviana Conti, עליונית Riani לבוטיק MIMOSA
מירב כהן | צילום: עדי אורני, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: מזל חסון , איפור: גלית ורטהיים ל-Artbook,שיער: שי בוטה,שמלה: Liviana Conti, עליונית Riani לבוטיק MIMOSA

הצעירה האחראית

כהן הגיעה אל מפלגת כחול לבן מהשטח, כמנהלת ארגון אמון הציבור, שם התמקצעה בטיפול באוכלוסייה המבוגרת. את כל הידע שצברה שם היא משקיעה כעת בייעול ושיפור מוקד 8840 לאזרחים ותיקים, כרטיס הביקור של המשרד שלה. "אנחנו עומדים בפני גל קורונה שני", היא מודיעה, "ואנחנו חייבים להפיק לקחים בטיפול בגיל הזה. בגל הראשון אזרחים ותיקים נשארו בבית בלי כלום. היו אנשים שלא אכלו שלושה או ארבעה ימים". 

מה תעשי אחרת ממה שנעשה לפנייך?
"אנחנו חייבים מיפוי טוב יותר. בגל הראשון גיליתי אנשים שלא היו להם אוכל או תרופות, או מישהו לדבר איתו, ואנשים שלא היו רשומים בלשכת הרווחה. חייבים מוקד 24/7 שיהיה פתוח תמיד, להביא להם תרופות עד הבית, לשלב כבר משלב מוקדם את פיקוד העורף. אם חצי מהעובדים בבית אבות נמצאים בבידוד ואין מי שיטפל בדיירים – צריך שפיקוד העורף יביא לאנשים אוכל. אני אציף את הדברים לקבינט הקורונה, ואם אצטרך אבקש דברים כמו תוספת לגמלת הסיעוד".

"עם שתי הבנות שלי דגלתי בהנקה מלאה והפעם אני משלבת הנקה ובקבוק. גיליתי שהבקבוק הוא סמל לשחרור האישה"

מה ההשפעה שלך על תקציבים?
"אני מדברת בכל יום עם האוצר ויש בינינו איזון עדין. הרי התפקיד של האוצר הוא להגיד קודם כל 'לא', אבל אני יכולה לעשות מהלכים קיצוניים כדי לקבל מה שאני רוצה, למשל להימנע מהצבעות שבאוצר רוצים את הקול שלי או ליצור קואליציות. אני אלחץ עד שהדברים יקרו, אני רואה את עצמי בתור הלוביסטית של המבוגרים בממשלה". 

ואת השרה הכי צעירה. זה מעניין.
"להיות צעיר זה לא הישג, זה בר חלוף. מפני שאני עוסקת בגיל המבוגר, אני מעריכה ניסיון, לא דברים בני חלוף. הגיל הצעיר הוא לא אסטרטגיה להתבסס עליה, אני מרגישה תמיד שחובת ההוכחה היא עליי". 

בינתיים, היא מספרת בגאווה, הצליחה להאריך את מענק ההסתגלות לאזרחים ותיקים עובדים, שפוטרו במשבר הקורונה ובגלל גילם לא זכאים לדמי אבטלה – כך שימשיכו לקבל גם על חודש יוני. "אני לא אהיה מרוצה עד שהמענק יתארך לחצי שנה", היא אומרת, "אם אפשר לקבל דמי אבטלה במשך חצי שנה, אין סיבה שהאזרחים הוותיקים יקבלו פחות. הרבה פעמים אלה אנשים בלי פנסיה, עובדי רכבת, מאבטחים, עובדים בסופר, אנשים שנאלצים לעבוד בזקנתם והקורונה פגעה להם בפרנסה".

"זה אבסורד שבמהלך היום אני פוגשת אנשים שאין להם אוכל ובלילה אני צריכה שיסבירו לי על הכסף של בנימין נתניהו"

אחת המטרות של כהן היא דווקא לעודד תעסוקה בעשור השביעי, אבל מבחירה. "אני מאמינה ששינוי חברתי בעולם המבוגרים צריך להיעשות דרך תעסוקה. ברגע שאנשים בגיל הזה יעבדו אז היחס אליהם יהיה אחר. לא הגיוני ללכת הביתה בגיל 62 כשאתה בשיאך. את יודעת שכשאדם בגיל הזה עובד, מורידים לו מקצבת הזקנה? זה עוול מטורף. ראש הממשלה שלנו חצה את גיל 70 ולאף אחד אין ספק שהוא תותח". 

תותח עם שלושה כתבי אישום.
"אפשר להגיד דברים על היושרה והאג'נדה שלו, אבל לא שהוא לא תותח. בגלל שאנחנו בממשלה, המשפט שלו נמשך ואין פסקת התגברות. אלה דברים שאנחנו מנענו". 

מירב כהן בכנס גמלאים בכנסת | צילום: אלעד מלכה
מירב כהן בכנס גמלאים בכנסת | צילום: אלעד מלכה

הרע במיעוטו

פגישתנו הבאה מתקיימת בבית החולים איכילוב. כהן ופמלייתה מגיעים לישיבה עם מתנדבים להנגשת זכויות לחולים קשישים. הפעם כהן נטולת תינוק, והיא מנווטת את הפגישה במיומנות, שואלת שאלות, מסמנת לצוות שלה מדי פעם לבדוק נתונים או לעשות פולו אפ לסוגיות שעולות. אין ספק שהיא מתאימה למשרד שלוהקה אליו, לפחות בכל הקשור לאוכלוסייה המבוגרת. אבל מה עם אוכלוסיות אחרות שהמילים "שוויון חברתי" אמורות להתייחס אליהן? "אני מאמינה שבמשרדי הממשלה צריך לייצר התמחות, ולא לעבוד בתוך בליל של נושאים", היא אומרת. 

מה זה אומר על הרשות לקידום מעמד האישה ועל הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, שגם הם במשרדך?
"יש מיש מש שהיה קיים לפני שנכנסתי למשרד", היא מודה, "בנוגע למיעוטים עדיין לא הוחלט אם זה יישאר במשרד שלי, אבל כך או כך זה סופר חשוב. לגבי הרשות למעמד האישה – אני מתכוונת לצלול לנושא ואני יכולה לתרום הרבה. זה גוף קטן בעל תקציב קטן של 3 מיליון ש"ח שנועד בעיקר להסברה".

אז לא את תדאגי שהתקציבים שהובטחו למניעת אלימות במשפחה יועברו סוף סוף?
"אלה דברים שקשורים למשטרה ולמשרד הרווחה".

את מתכוונת להציף סוגיות נשיות כגון אבטלת נשים בקורונה, היעדר נשים בצוות המומחים של המל"ל וההחלטה למנות גבר לראשות הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת?
"אני מאמינה שדווקא צריך להכניס גברים למשוואה, אני לא אוהבת את הכיוון של הרבה הגנות על נשים. לפעמים זה יוצר דווקא תחרותיות יתר בין נשים על אותה משבצת, כמו שקורה בליכוד. צריך להיזהר מהמקום הזה של להביא מישהי רק כי היא אישה".

גם אם יפעל המשרד של כהן באופן מושלם, הוא בכל זאת מתקיים כחלק משורה ארוכה ומייגעת של משרדים מיותרים. "הממשלה הגדולה מפריעה לי", היא מודה, "ניסינו להקטין אותה ככל שיכולנו. אנחנו בכחול לבן לא מינינו סגני שרים, גנץ ויתר על המעון המיוחד, החלטנו לתרום לפחות 20 אחוז מהשכר שלנו לעמותות. במהלך של האחדות יש קשיים ערכיים אבל כלכלית גרידא זה חיסכון למשק בהשוואה לבחירות". 

ויתרתם על כל כך הרבה עקרונות בכניסה לממשלה הזאת. זה שווה את זה?
"לא חשוב מה היינו עושים – היינו מאכזבים חלק גדול מהעם. הגענו למצב שבו בפעם השלישית ברציפות לא הייתה הכרעה בעם, וללכת למערכת בחירות רביעית – זה היה מטורף. ניצבנו בפני החלטה אכזרית – להפר הבטחת בחירות מרכזית או ללכת לעוד מערכת בחירות. תארי לך שהיו עכשיו בחירות היה כאן משבר מטורלל".

את חושבת שגנץ נלחם מספיק חזק כדי להקים ממשלה?
"מי שאומר שהיה לו 61 מנדטים, שיראה לי איך. לא היה לו רוב של 61 בכל מצב, גם ללכת עם המשותפת זו אופציה שנבדקה ועדיין לא היה לו רוב של 61 בשום צורה. שתביני – מבחינתי ללכת לאופוזיציה, זה היה לי הכי קל ואחלה. היה לי נחמד מאוד להמשיך עם כיסא בכנסת בלי פשרות אידאולוגיות".

מירב כהן ובני גנץ | צילום: אלעד מלכה
מירב כהן ובני גנץ | צילום: אלעד מלכה

תארי לי איפה זה פגש אותך אישית. מתי הבנת שהולכים לאחדות?
"זה פגש אותי בימים מטורפים. מיד כשנבחרתי לכנסת התחיל משבר הקורונה והקמתי מטה פעילות לעזרה לאזרחים ותיקים, ועם הפעילים שלי טיפלנו באנשים בלי אוכל ותרופות. באותה נקודה זו נשמעה לי החלטה סבירה. אין לי מילים לתאר את המועקה הנפשית שישבה עליי אבל ידעתי שכחול לבן היא הקבוצה שלי ואני לא עוזבת אותה. נוצר מצב שבו אני שרה בממשלה ואני אפילו לא שמחה על זה".

"לא הגיוני ללכת הביתה בגיל 62 כשאתה בשיאך. ראש הממשלה שלנו חצה את גיל 70 ולאף אחד אין ספק שהוא תותח"

איך היחסים שלך היום עם חברי יש עתיד?
"מצוינים. יאיר לפיד הוא אדם סבבה באופן כללי ואני אוהבת אותו מאוד. אני בקשר טוב מאוד איתו, וגם עם מאיר כהן ויובל סגלוביץ'. אני אוהבת ומעריכה אותם וכואבת מאוד שאנחנו לא יחד.  כשילדתי הם מיוזמתם הציעו להתקזז איתי כדי שלא אבוא למליאה אחרי הלידה".

מה תגובתך לפרשת מאיר כהן כפי שפורסמה ב״עובדה״ ומה לדעתך יאיר לפיד צריך לעשות כעת?
״אין לי כוונה לתת עצות או המלצות ליאיר לפיד. הנושא של הטרדות מיניות קרוב ללבי ובכוונתי לקדם תוכניות למיגור התופעה באמצעות הרשות למעמד האישה שפועלת תחת משרדנו״.

תרגיל בהתעוררות

כהן לא גדלה בבית פוליטי. הוריה, סולנג' וסעדיה – מטפלת ונהג משאית שעלו ממרוקו והכירו בארץ במעברה – הצביעו ליכוד רוב חייהם. "היום הם מצביעים כחול לבן, אבל אחי נקרא על שם אריק שרון. אני עצמי אף פעם לא ידעתי להגדיר אם אני ימין או שמאל, וגם היום זה מורכב אצלי. היו בחירות שהצבעתי עבודה, באחרות קדימה. את סוגיית הסיפוח למשל אני עדיין לומדת. התשוקה שלי היא נושאים חברתיים".

היא גדלה בירושלים, ילדה אידיאליסטית שחלמה על שינוי חברתי ("הייתי חננה"), וחשבה שהדרך שלה תהיה בעיתונות. "כתבתי במקומונים, בצבא הייתי בגל"צ ואז הייתי כתבת כלכלית ב־ynet, אבל שם ראיתי מהי המציאות של התקשורת. נתנו לי לעשות 20 כתבות ביום, רצתי מאייטם לאייטם, חלמתי על תחקירים ועומק ומצאתי שאין לי מקום לתת את הערך המוסף שלי".

היא עזבה את העיתונות וקיבלה הצעה לעבוד במשרד ראש הממשלה דאז – אריאל שרון. "זו הייתה תקופת ההתנתקות. הכל היה אינטנסיבי מאוד. בדיעבד הייתי צעירה מדי לתפקיד". את התיאבון לפוליטיקה פיתחה עוד קודם. בעודה סטודנטית ירושלמית, הקימה את התנועה התעוררות. באותן שנים הכירה את יובל, בן זוגה, מתא אופק של מפלגת העבודה, במשא ומתן על ריצה משותפת לאגודת הסטודנטים. בהמשך התעוררות נכנסו גם למועצת העיר ירושלים. "ייצגנו את הצעירים והחילונים בעיר", היא מספרת, "הייתה לנו מטרה להפסיק את ההגירה השלילית מהעיר ועד היום אין לנו פרצוף לעזוב את ירושלים. לאהוב את ירושלים זה כמו לאהוד קבוצת כדורגל – אתה נשאר גם כשהיא מפסידה".

מירב כהן עם הוריה סולנג' וסעדיה בטקס השבעת הממשלה | צילום: אלעד מלכה
מירב כהן עם הוריה סולנג' וסעדיה בטקס השבעת הממשלה | צילום: אלעד מלכה

באת מבית חילוני?
"ההורים שלי דווקא מסורתיים, אבל מעולם לא הייתה להם בעיה עם המאבקים שלי, כמו המאבק לפתוח את חניון קרתא בשבת. אני צמה בכיפור ולא אוכלת בשר וחלב יחד – בקטע תרבותי, וגם לא מתחברת לכל המאבקים החילוניים, אבל חשוב לי שירושלים תהיה עיר לכולם. כשאני יוצאת מבית הכרם דרך גבעת שאול והרמזורים שם לא עובדים בשבת – זה לא מקובל עליי".

אני לא אוהבת את הכיוון של הרבה הגנות על נשים. לפעמים זה יוצר דווקא תחרותיות יתר בין נשים על אותה משבצת. צריך להיזהר מהמקום הזה של להביא מישהי רק כי היא אישה"

אחרי קדנציה במועצת העיר החלה כהן לנהל את ארגון אמון הציבור שנלחם בנוכלות כלפי צרכנים, בייחוד מקרב האוכלוסייה המבוגרת. "שם למדתי שאנשים מבוגרים לא מעניינים אף אחד, הם רק אנשים בודדים שרוצים שמישהו ידבר איתם וככה השיטה עובדת. במשטרה לא עשו דבר, אז הייתי מתקשרת לעושקים ואומרת שאם לא יחזירו את הכסף תוך 24 שעות אעשה להם שיימינג ברשת. גיליתי את המרוקאית הפנימית. לא ידעתי שיש לי פה כל כך ג'ורה, אבל זה מכעיס כל כך! הם חושבים שלא תיקחי קשיש לבית משפט, והמשטרה סוגרת מחוסר עניין לציבור והם משתינים עלייך. אבל כוח ההרתעה שלי התבסס, והמיליונים התחילו לחזור בחזרה לאנשים".

הריצה הראשונה שלה לכנסת הייתה לפני שבע שנים ברשימה של ציפי לבני ("אני בקשר עם ציפי עד היום, היא התקשרה לברך אותי על ההשבעה"), אך נשארה מחוץ לכנסת. כשנכנס בני גנץ לזירה הפוליטית, חיבר חילי טרופר בינו לבין כהן, והצעה נוספת יצאה לדרך. "הוא היה בשלב מתקדם של בניית המפלגה וגיליתי אדם מקסים –  לא האבטיפוס של הפוליטיקאי הרגיל אלא נחמד ורגיש וקשוב. הצגתי לו את האג'נדה שלי בתחום הקשישים, שאלתי אם הוא ייתן לי גב לעשות מהפכה והוא אמר כן".

"במשך השנים עברתי תהליך חשיבה עצמית שלא נורא גם להיכשל, העיקר שאעשה את מה שאני מאמינה בו"

את מאמינה שהוא יהיה ראש ממשלה?
"אני מאמינה שכן אבל אני לא נביאה. קרו כל כך הרבה דברים שלא צפיתי, והמציאות עולה על כל דמיון".

המטרה שלך תמיד הייתה פוליטיקה?
"זה לא היה החלום שלי. פוליטיקה היא כלי עבודה ויש עוד כלים אפשריים. בריצה הראשונה עם ציפי למדתי שזה הרבה פחות נעים מלהיות פעילה חברתית – כשאת פעילה את עושה דברים בקונצנזוס ומוחאים לך כפיים, אבל בפעם הראשונה שהלכתי עם ציפי ראיתי את נחשול הכעס והשנאה כלפי פוליטיקאים ונבהלתי מזה, אבל החלטתי לרוץ שוב כי אני מבינה שזה לא פרסונלי. בינתיים אני דווקא נהנית מהרבה פרגון, ואת הביקורת אני מבינה". 

ומה יקרה אם לא תצליחי לעשות בממשלה הזאת את המהפכה שאת רוצה כל כך?
"במשך השנים עברתי תהליך חשיבה עצמית שלא נורא גם להיכשל, העיקר שאעשה את מה שאני מאמינה בו. זה מאפיין מאוד נשים, אנחנו מפחדות לא לעמוד בציפיות, שאולי לא למדנו מספיק, שאנחנו לא בשלות. גם בישיבות אני רואה שאם יש סוגיה לא בתחום אחריות של אישה היא לא תדבר, בעוד שגבר יברבר את עצמו לדעת גם אם אין לו מושג. אני לא מפחדת להכשל יותר. גם אם אתרסק – אדע שעשיתי את המיטב".   

מירב כהן | צילום: עדי אורני, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: מזל חסון , איפור: גלית ורטהיים ל-Artbook,שיער: שי בוטה,שמלה: עמנואל.
מירב כהן | צילום: עדי אורני, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: מזל חסון , איפור: גלית ורטהיים ל-Artbook,שיער: שי בוטה,שמלה: עמנואל.

צילום עדי אורני
ניהול קריאייטיב טל קליינבורט
סטיילינג מזל חסון
איפור גלית ורטהיים ל-ArtBook
שיער שי בוטה