תעזבו את הגוזיה בשקט! ועוד דברים חשובים שקרו לנשים השבוע

עוד נפגעת נחשפת בפרשת הסוהרות

השבוע נחשף בידיעות אחרונות כי חיילת נוספת הופקרה על ידי שב"ס למעשים מגונים מצד אסירים. על פי תלונת הסוהרת ששירתה בכלא גלבוע, כלא בו שוהים אסירים בטחוניים, עם סיום קורס סוהרות היא הופקדה לשמור בלילה על 120 אסירים בטחוניים. על אסיר אחד נדרשה שמירה יותר גבוהה, ובמהלך הלילה בזמן ששמרה עליו הוא ביצע מעשה מגונה מולה. כשהסוהרת התלוננה על כך למפקדיה, אלה שהיו אמונים על השמירה עליה, הם שלחו אותה למנהיג המחבלים בכלא (!) על מנת שהוא יטפל באותו אסיר. 

תלונה זו מצטרפת למה שמכונה "פרשת סרסור הסוהרות" (ולא, למשל, "מחדל הסוהרים הזנאים"), לפיה עד כה יותר מ-6 סוהרות התלוננו עד כה על הפקרות מצד שב"ס לידי אסירים, ובחודש שעבר מתלוננת נוספת הגישה תלונה על אונס. 

על פי התלונות, בין השנים 2014-2017, קצין מודיעין בשב"ס סרסר בסוהרות בכלא גלבוע כדי שהאסיר הבטחוני מחמוד עטאללה יעשה בהן כרצונו. באותן משמרות בהן שובצו הסוהרות, על פי התלונה, עטאללה אנס אותן והתעלל בהן מינית בעודו מסתובב חופשי ולא אזוק כלל, ובשטח שאינו מצולם. גורמים בשירות בתי הסוהר נהגו לומר כי הוא מנהל את הכלא בפועל. 

בעקבות החשיפה השבוע התקיים בכנסת דיון של ועדת המשנה של חוץ ובטחון יחד עם הועדה לבטחון פנים בפרשה. בריאיון שקיימנו עם עורכת דינה, קרן ברק, גילינו כי הסוהרת שדיווחה על אונס לא הצליחה להשתקם מההתעללות המינית שעברה, וכעת פונה לקמפיין גיוס המונים על מנת לממן טיפולים נפשיים. 

עו"ד קרן ברק | צילום עמיר צוק

שלוש שנות מאסר לפסיכולוג יובל כרמי 

בית המשפט גזר השבוע במסגרת הסדר טיעון שלוש שנות מאסר ושלושה חודשים לפסיכולוג בדימוס יובל כרמי. כרמי, 67, הודה והורשע  בינואר האחרון במסגרת עסקת טיעון ביחסי מין ומעשים מגונים בשתי מטופלות שלו, למרות שהועמד למשפט והואשם בעבירות אונס ומעשים מגונים שלא בהסכמה. כרמי נעצר לראשונה ב-2021 לאחר שהואשם באונס במטופלת שלו קים אריאל ארד, שחשפה את המעשים. ארד הגיעה לטיפול אצל כרמי בעקבות מעשה אונס שעברה בילדותה וכן לאחר שהייתה עדה לרצח של שירה בנקי במצעד הגאווה. כרמי הודה במעשים אך טען שנסחף וחשב שמדובר ברומן. 

כרמי ניצל את תפקידו ומעמדו כמטפל בהן המטופלות נתנו אמון. הוא פגע פגיעה חמורה במטופלות שהגיעו אליו ונמצאו בסיטואציה נפשית ורגשית עדינה. לא בכדי אמרה בעבר ארד כי קיוותה ש"המשטרה והפרקליטות יהיו המבוגר האחראי שרואה ומבין ושומר מפני מי שפוגע. ההחלטה שלהם לתת לפשע שבוצע בי תווית כמו זו שהם נתנו, תווית שלא מכירה במה שעברתי שם, ממשיכה את הפגיעה האנושה בתחושת הביטחון שלי בעולם ובחדר הטיפולים". יחד עם זאת ציינה: "אני יודעת שזה עונש תקדימי ולא מובן מאליו במציאות שאנחנו חיים בה". אנחנו רק מקוות שהמקרה הזה אכן יהווה תקדים ואם חלילה יקרו מקרים נוספים הענישה תוחמר. 

המדינה שוב מפקירה נשים בסיכון

שבוע לאחר הרצח של רבאב אבו סיאם, אם לשלוש בנות ומורה מלוד, נתפס בעלה לשעבר בשדה התעופה. הגרוש ברח מהארץ כשבוע לפני הרצח, אותו הזמין מרוצח שכיר שירה באבו סיאם מטווח אפס בחצר ביתה כשביתה בידיה, לאחר שלא סבלה את הגעגועים אליהן עת שהתה במקלט לנשים מוכות. 

המשטרה הייתה מודעת לאיום הממשי על חייה של אבו סיאם, ואף ביקשה ממנה לעבור למקלט. בשנים האחרונות בית המשפט נהג לאלץ נשים בסיכון לעבור למקלט לנשים מוכות, ובכך המשיך את הפגיעה בחיי הקורבנות שצריכות לשנות את אורחות חייהן ולהתחבא מפני התוקף שלהן. כך בית המשפט תרם לפגיעה בנשים, והודה הלכה למעשה באוזלת ידה של המדינה למנוע את הרצח הבא. אבל אז, ביום שני האחרון בית המשפט הפך את החלטתו. 

על פי פרסום "הארץ", מעל 50 נשים בלוד מוכרות למשטרה כמי שנשקף איום על חייהן. 20 נשים נרצחו באזור רמלה לוד בעשר השנים האחרונות, אבל רק 12 מהמקרים פוענחו. המשטרה מתקשה לאסוף ראיות כנגד הבעלים, ש"פשוט" מוצאים אליבי ולוקחים רוצחים שכירים. מה אפשר לעשות כשהפרקטיקה של הפוגעים משתכללת, ואילו גלגלי הביורוקרטיה של המדינה נעים לאט מכדי להציל את האישה הבאה? אפשר לעשות הרבה. 

ראש הממשלה, יאיר לפיד, כינה את המאבק למיגור האלימות בנשים ככתם על המדינה, אבל למרות תוכנית מטה המאבק לאלימות בנשים, אי היציבות הפוליטית וחוסר היכולת לתקצב את הפעולות הנדרשות בשל כך, מונע מפעולות ממשיות ומצילות חיים להתקיים. 

נצחון לתומכי הפלות בקנזס 

בקנזס השמרנית עמדה למשאל עם השאלה האם להסיר מחוקת המדינה את הסעיפים המגינים על קיום הפלות. ברביעי האחרון, ברוב של 59% תושבי קנזס החליטו להותיר את הסעיפים הללו על כנם ובכך להמשיך ולאפשר את קיומן של הפלות. 

מדובר בבשורה אדירה לנשים, לאחר ביטול פסיקת "רו נגד וויד" שהרעיד את האדמה ביוני האחרון. אחד הגורמים שהובילו לשיעור ההצבעה הגבוה ולבחירת הרוב בזכות הנשים על גופן היא שהסוגייה נותקה מההקשר הפוליטי בתודעה הציבורית בקנזס, והוצגה כאינטרס של כלל האזרחים. מה שנכון.  

הנשיא ביידן בירך: "הלילה קנזס הביעה את קולה והגנה על זכויות נשים"

נבחרת אנגליה בכדורגל נשים שוברת שיאים

נבחרת אנגליה בכדורגל נשים (הביטוי המעצבן הזה, הרי אין "כדורגל גברים"), זוכה ביורו ועושה הרבה כבוד לממלכה. הנבחרת שברה כמה וכמה שיאים, בהם שיאי הצפייה בערוצים המסחריים – גם בהשוואה לכדורגל גברים. מאמנת הנבחרת, סרינה ויכמן ההולנדית, נחשבת לעילוי בעצמה. היא ניצחה ב-12 מתוך 12 משחקים ביורו והפכה למאמנת הראשונה שהביאה לזכייה בגמר שתי נבחרות שונות. 

עם כיבוש שער הניצחון הורידה השחקנית קלואי קלי את חולצתה, ממש כמו שעושים כדורגלנים גברים כשהולך להם, ונופפה בה בשמחה כשהיא בחזיית ספורט. היו כאלה שבחרו לבקר אותה (וואו, שיסתמו, באמת), ואילו הפרשנות בממלכה ראתה בזה רגע פמיניסטי בו כדורגלנית-על חושפת את גופה האתלטי, לא כאובייקט מיני, ומתגאה בו, כמו שצריך. 

השמנופוביה מרימה את ראשה הכעור

אנחנו גם גאות בגופים שמציגים נראות אחרת. לכן כל כך התעצבנו כשפדיקסול, יוטיובר מוכר עם כ-300 אלף מנויים לערוץ, מוניטין בשמיים וחבורת מעריצים גדולה העלה סרטון שבו כשמן לשעבר הטיף לרזון וגוף חטוב. היוטיובר הזה היה שמן בעברו וסבל מזה, ועכשיו יוצאת לו השמונופוביה מכל החורים ולמען האמת, מאסנו בזה. רוצה לדבר על השמנה, תוצאות בריאותיות, חיטוב? בוא בטוב. אל תפזר רעל בשם חוסר ההשלמה שלך עם עצמך. זה סתם רזון רוחני.

 >> "למכור טבעונות זה בסדר?" רותי לבייב עדיין לא מבינה על מה הכעס