שניר, יש לך את זה ביותר מתנשא?

שניר אני אתחיל איתך, אעשה את זה קצר וקולע, בדיוק כמו שאתה אמור לעשות את זה. תגדל זוג ביצים, תפסיק לרחם כביכול על מור ובעיקר תפסיק לרחם על עצמך, ויאללה תחתוך.

>> התיישבנו עם משתתפות "חתונה ממבט ראשון" לשיחת נפש. הן פתחו הכל

אין התנהלות מתישה מאשר גבר שעושה אקטינג אאוט ומפזר את כל הרמזים האפשריים כדי שהאישה תבין לבד, והיא זו שתצטרך לעשות את העבודה הקשה בשבילך. כדי שזה לא יהיה על המצפון שלך, תוסיף איזה ליטוף לאגו שיערער אותה וייתן תחושה שיש עוד סיכוי. ואז, היא עוד פעם תחשב אם כן או לא, אם היא חותכת מוקדם מדי ולא נותנת צ'אנס, 'כי הרי אם הוא לא היה בעניין, אז הוא לא היה פה. אבל הוא פה אז כנראה שהוא רוצה'. מכירות את הלופ הזה במוח? אז די.

אני מבינה שאתה לא רוצה לצאת אמיר מהעונה עם דנית, ואתה מנסה לצאת טוב ומתחשב, אבל יוצא לך עקום ומתנשא. זה מסר לכל הגברים שקוראים את הטור הזה – נשמות, לא על הדחייה שלכם יקום וייפול דבר. יש עוד מספיק גברים ומספיק זרע בעולם, סבבה? אני מבינה שזה לא נעים לפגוע, להכאיב, לדחות, לבאס. אבל יותר מבאס להוליך שולל (גם אם אמרת אלף ואחת פעמים שאתה לא נמשך), ולהמשיך ללעוס את המסטיק הזה, מאשר להגיד – תשמעי, את אחלה בחורה, לא נראה לי שזה זה ושמחתי להכיר.

>> שמישהו יאהב את מור כמו ששניר אוהב את הכביסה שלו

בסופו של דבר, אנחנו שואפות למצוא פרטנר אחד לחיים, נתפשר על שניים. יאללה, אז אתה לא אחד מהם. סטטיסטית זה ממש הגיוני, אז רק תשחרר אותה ובוא נתקדם. מה שמדהים זה שאפילו אחרי השיחה עם גלעד, שמעמת אותו ומסביר לו שהוא לא רוצה לפגוע אבל הוא רק פוגע יותר ודוחק אותו לפינה מול מור, הוא חוזר על אותה מנטרה וממשיך לחרטט "יש עדיין סיכוי שיקרה משהו, אבל קטן". די. כבר. באמת!

ועוד דבר – שכבר אמרתי בטורים קודמים, אבל אומר זאת שוב – תתעורר על החיים שלך, ותתחיל ממש פיזית. העניין הזה ששניר ישן את התוכנית, מבלה את 42 הימים בשינה, כמי שחווה דיכאון ולא רוצה בכלל להתמודד עם המצב. או כמו שמור אמרה לך – איפה ניסית? מתי בדיוק? אתה כל הזמן סטטי. להיות בתוך אותו בית, אבל לא לדבר ורק לישון ולעשן מהחלון, זה לא נקרא לנסות. ותודה על גלעד שמתחרפן ממך ומעמיד אותך במקום. וגם, וואלה, מור, עם כמה שבא לי שזה ייגמר ותחתכי, גם קצת בא לי שלא תתני לו את החלק הקל הזה. שיתמודד ויגיד בעצמו "אני לא רוצה" ויצא מהפוזה של הקדוש המעונה.

"חתונה ממבט ראשון" | צילום מסך, קשת 12

>> שניר מי? מור מ"חתונמי" לוהטת בביקיני הורס

בואו נעבור לרונן. תתבגר, תבחר את המלחמות שלך ותתמודד עם החיים. אתם מתנהלים בתוך זוגיות של אימא ובן, שאוהב את אימא שלו אבל שנייה אחרי זה יצעק עליה – ׳את האימא הכי גרועה בעולם, אני שונא אותך׳, יטרוק לה את הדלת ותוך 5 דקות יצא וישאל מה יש לאכול. אז רותם לא נתנה לך לבחור את המוזיקה, סו פאקינג וואט?! החוק הלא רשמי אך הבלתי מעורער אומר שמי שנוהגת, היא מי שמחליטה על המוזיקה, זה ידוע ומובן. כמו כן, שמענו את השיר המוזר שבחרת בפעם הקודמת, אשכרה עשיתי שאזאם כדי לגלות שזה "אם את רווקה – למה את מחכה" של קובי פרץ. וואלה, לא יכולה להאשים את רותם.

>> רונן מ"חתונמי" קורע לנו את הלב: "אי אפשר להשתחרר מהכאב"

עכשיו רותם, נעבור אלייך. גם את, תבחרי את המלחמות שלך. אתם שני עקשנים שלא משחררים, רוצים הכל מהר וכאן ועכשיו, לא משחררים על המוזיקה, לא על התמונות שהוא רוצה לשלוח לאימא שלו, והיא רוצה לוודא שלא תשלח תמונה לא מספיק טובה מתוך כל הסלפי שצולמו.

רותם חייבת להיות בשליטה, רונן חייב שיהיה ריב כדי להרגיש שאכפת לה ממנו, והופ הרי לנו עוד נסיעה מהגיהנום. סליחה, מהכלא, כלא, כלא. אגב, לדעתי הוא רק ניסה להחזיר לה על זה שהיא האשימה אותו מול חברותיה כי הוא לכאורה איים עליה. ברצינות, שניכם צריכים להיזכר שבאתם לריאליטי זוגיות, שזה אומר לפחות להצליח לחלוק נסיעה יחד. כמה אגו, מה קורה לכם?

"חתונה ממבט ראשון" | צילום מסך, קשת 12

>> הפרומו של "חתונה ממבט ראשון" שיקר, אבל רותם שיחקה אותה

פעם נסעתי למדבר עם בחור שמצאתי חן בעיניו. נשבעת לכן, כל הדרך בריפיט שמעתי את "מסע" של אליעד נחום, נו ,כי יש קטע על המדבר. הבחור אהב טראנס. כשהצעתי לו שמדי פעם נחליף, הוא ענה שהוא נהנה לראות אותי שמחה ונהנית מהמוזיקה בדרך, שזה עושה לו טוב. ככה פשוט.

אתן מבינות שכל זה רק גרם לי להעריך את יוסי עזרא? סתם, אני מודה שהפעם הצלחתי קצת יותר לזרום עם האופי שלו, ובעיקר ליהנות מהחיבור שלו ושל חן. ובניגוד לרותם ורונן, שמדליקים את כל החלקים הגרועים אחד אצל השנייה, יוסי יודע ליהנות מצד ה"גרוע" של חן, ורואה את השתלטנות שלה כאכפתיות. כמו יואנה בפרק הקודם, חן רוצה לשמוע את יוסי כואב את הפרידה המאולצת, אבל הוא מקניט אותה ועוקץ, ומדבר רק על כמה שהוא ישמח שהוא יכול לראות את המשחק בשקט. ואז מגיעים הרגעים הקטנים האלה, נטולי הצחקוק, ויוסי אומר את האמת: ״אני לא רק רואה אותנו ביחד, אני גם רוצה אותנו יחד. אנחנו מתאימים, יש לנו אהבה גדולה שצריך לדעת לשמור עליה, ואני אעשה הכל כדי שאת תישארי איתי תמיד״. ואז, בכלל לסחוט לנו את הלב, הוא מספר איך הוא מדמיין את צ'לסי כאחות גדולה לילדים שלהם. תקראו למור שתתרגם את זה לאנגלית, כי זה מונולוג משובח לסרט של ג'ניפר לופז.

"חתונה ממבט ראשון" | צילום מסך, קשת 12

>> אוף, חן, ממך לא ציפינו להתנהגות הזאת

אמרתי צחקוקים? הזכרתי את השורש א.ה.ב? הגענו לממתק העונה – רז ועינב, שמציגים לנו את החברים האאוטסיידרים של כוכבי הסרט, שבלי לשים לב גונבים את ההצגה. ולמה? כי האותנטיות שלהם כל כך נוגעת ללב. כן, זה כביכול מקרינג' ומביך לראות אותם מתפתלים ומתפדחים להגיד "אני אוהב אותך" ונותנים נשיקה על הלחי ולא איזו נשיקה חושנית, אבל זה כל היופי.

>> וואו, עינב זאת את? לא זיהינו אותך בלוק הנועז הזה

כל כך התרגלנו למודל של סרט הוליוודי מוגזם, ואז להרגיש לא בסדר כשאצלנו אין זיקוקי דינור ודרמות. רז ועינב מנרמלים לנו סוף סוף את המבוכה שבתחילת הדרך. וכן, זה לא הכי פוטוגני, וגם אני זזתי באי נוחות מול המסך ובעיקר רציתי שהמצלמות כבר יניחו להם לנפשם. וכמו שעינב היטיבה לנסח – זה לא משנה מה יהיה. זה שהוא פתח לה את הלב והיא עברה תהליך, זה החלק המשמעותי. הבנת שניר? אפילו עינב ש"א-ו-ה-ב-ת" את רז, לא מניחה על זה את כל הז'יטונים שלה, אז סמוך על מור, שהיא תהיה ממש בסדר כשתלך. גם אנחנו.

ועוד נקודה לטובתם של עינב ורז. בניגוד למתנות של תחילת העונה, כשאין שום אופי והמסרים מלאים בסיסמאות ריקות ומילים גדולות על עיוור, הפעם, רגע לפני הסוף, התמונות המשותפות שפיתחו היו שיקוף קסום לתהליך שעברו. אפשר היה לראות את תהליך ההתקרבות, וכמו שאומרות – תמונה אחת שווה אלף מילים. הרגע בו הם מתעוררים לזריחה וצופים בה ביחד היה סימבולי ביותר. לרוב נראה זוגות צופים בשקיעה, שזה רומנטי להפליא (אלא אם הם טל ורון, שצופים בה מתוך מסך הטלפון כשכל אחד מצלם), אבל יש בשקיעה משהו שמעיד על יום שנגמר, לעומת להתעורר לזריחה, לזרוח ולא לשקוע, ליום חדש נפלא. א.ה.ב.תי.

"חתונה ממבט ראשון" | צילום מסך, קשת 12