עולה לך בבריאות: מתח המלחמה וההשפעה שלו על בריאות האישה

״קרן בריאה״ לבריאות נשים בישראל פתחה מערך חירום הנותן מענה לחיילות, מפונות ונשים בקו האש. רופאי ורופאות המערך התגייסו לשתף אותנו בידע מקצועי וטיפים להתמודדות עם המצב המורכב של דאגה לבריאותנו בימי מלחמה. זהו טורו של אחד מהם, ד"ר אהוד גרינשטין, רופא נשים בכיר באגף נשים ויולדות וולפסון וקופ"ח מכבי:

יחד עם רבים מאחיותי ואחיי למערך הרפואה, התגייסתי גם אני למילואים עם תחושת שליחות גדולה. עמיתיי בבית החולים ממשיכים לספק שירותי בריאות מצוינים לאזרחיות ישראל, היום יותר מתמיד. דווקא בתקופה זו חשוב להבהיר שמצבי חירום ועתות מלחמה מביאים עימם המון חרדה ומתח שעלולים להשפיע על בריאות הגוף והנפש בכלל ועל בריאות האישה בפן הגינקולוגי בפרט. הבשורות הטובות הן שיש הרבה מה לעשות ואיך לעזור לעצמנו.

>> ״הם במצב של. תדהמה״: אנשי השטח זקוקים לטיפול, דחוף

״כשהמנגנון מופעל, ההורמונים בתמונה הם קורטיזול ואדרנלין. בעוד שתגובה זו קריטית בזמנים של סכנה, רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן משפיעות שלילית על הגוף ונפש״

קודם כל, בואו נזהה כיצד המתח יכול להשפיע על הגוף: חרדה מייצרת אפקט הורמונלי כי היא מפעילה אצל כולנו את ה–fight or flight, מנגנון הישרדותי אבולוציוני שמכין את הגוף תוך שניות לברוח מנמר שמסתער עלינו או להילחם בדב. כשהמנגנון מופעל, ההורמונים בתמונה הם קורטיזול ואדרנלין. מטרתם להאיץ את קצב הלב, להגביר אספקת דם לשרירים, לפרק מאגרי סוכר לטובת אנרגיה מיידית זמינה ולהגביר עירנות. בעוד שתגובה זו קריטית בזמנים של סכנה, רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן משפיעות שלילית על הגוף ונפש – הן מדכאות את מערכת החיסון ואת יכולת ההחלמה וההתאוששות, משבשות את היכולת להיאבק במזהמים ותאי סרטן, גורמות לעלייה בלחץ הדם והסוכרים, עלולות לייצר תחלואה לבבית, הידללות צפיפות עצם ומסת שריר ובעלות השפעה שלילית על שינה, ריכוז ותחושת חיוניות. בקיצור, שלל בעיות שחשוב מאוד למנוע.

שינויים אפשריים במחזור החודשי

אתגר שעלולות לחוות נשים בתקופה הזאת היא הפרעה במחזור החודשי, שבדרך כלל מאופיין בהרמוניה בין מערכת העצבים המרכזית, המערכת האנדוקרינית ומערכת הרבייה הנשית. שלוש המערכות פועלות בסנכרון בציר הנקרא hypotlami-pitutiary-ovulatory Axis לאורך שלביו השונים של החודש כך שרמות ההורמונים מאוזנות. במצב אופטימלי, שחרור הביצית מהשחלה יתרחש סביב אמצע המחזור, ובמידה ואין הריון תופיע הווסת בתחילת המחזור הבא. אך מצבי לחץ כרוני עשויים להביא להפרעה במנגנון – מחזורים ללא ביוץ, ווסת לא סדירה, דימום ווסתי כבד, הכתמות תוך מחזוריות, החמרה בתסמינים הקדם-וסתיים, ואף אמנוריאה (היעדר מחזור במשך למעלה מ6 חודשים).

מערכת רבייה נקבית | צילום: Shutterstock

״עליה ברמות הסטרס מביאה עימה גם עליה בטונוס השרירי ובמתח על שרירי האגן. כך, נשים הסובלות מכאב אגני כרוני, פיברומיאלגיה כמו גם וולודינה ווגינוזימוס, עשויות לחוש החמרה בתסמינים״

תחושות המתח, גם באגן

גם בעיות גינקולוגיות מוכרות עשויות להיות מושפעות מלחץ ומתח. מצבים כמו תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) או אנדומטריוזיס, אשר מושפעות מרמות הורמונים מוגברות, בעיקר אסטרדיול – עלולות להחמיר. העלייה ברמות הסטרס מביאה עימה גם עליה בטונוס השרירי ובמתח המופעל על שרירי האגן. כך, נשים הסובלות מכאב אגני כרוני, פיברומיאלגיה כמו גם וולודינה ווגינוזימוס, עשויות לחוש החמרה בתסמינים.

הגוף מתגייס, גם ההריון מושפע

מחקרים רבים עסקו בהשפעות מתח בזמן מלחמה על בריאות האשה ההרה, מהלך ההריון והעובר. מצבי חרדה נמצאו קשורים לעלייה במספר סיבוכי הריון, כגון לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך ופראקלמפסיה (או בשמה המוכר אך לא מאוד תיקני, רעלת הריון). הפתופיזיולוגיה מאחורי תופעות אלו ככל הנראה, היא תגובה דלקתית מוגברת של הגוף, תגובה חיסונית פעילה יתר על המידה  לרמות המתח הגבוהות, מערכת קרישה אשר מופעלות מדי ומנגנונים נוספים. אלו עלולים להשפיע לרעה גם על בריאות ההרה וגם על הסביבה התוך רחמית של העובר.

כיצד לעבור את ההריון בשלום בתקופה הנוכחית | צילום: Shutterstock

טיפולי הפריון מאתגרים מתמיד

גם בתחום הפוריות, מחקרים הראו קשר ישיר בין רמות מתח מוגברות לירידה בפוריות. מתח יכול להשפיע ישירות על ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-שחלה, וכתוצאה, על שחרור הורמונים המווסתים את המחזור והביוץ – ולכן קשה יותר להיכנס להריון טבעי. גם טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) עלולים להיות מושפעים לרעה על ידי לחץ: תיתכן תגובה שחלתית פחותה במהלך שאיבת ביציות, פחות ביציות ועוברים בסבבי טיפול ואחוזי ההשרשה נמוכים יותר בנוכחות רמות מתח גבוהות. כמובן שגם ספירת הזרע של הגבר מושפעת מלחץ – ולכך השפעה ישירה על הפוריות ברמה הזוגית.

>> הציעו לך טיפול בטראומה בזמן המלחמה? חכי רגע לפני שאת מסכימה

״זכינו בעוד סוגי הורמונים ששחרורם בגוף עוזר לנו לצמוח, ללמוד, לחוש סיפוק, הנאה, אושר או במילה אחת – לחיות. ככל שנפעיל אותם באופן מודע, כך נרגיש טוב יותר ונשפר את מצב רוחנו״

תנו להורמונים הטובים לנצח

אחרי שסקרנו כמה מהסימפטומים, חשוב להבהיר שיש גם פתרונות ופרקטיקות שיכולות למנוע את התחלואה. אם אסכם זאת במשפט אחד, ההמלצה המרכזית היא: תנו להורמונים הטובים לנצח. קורטיזול ואדרנלין הם הורומוני לחץ שחיוניים להישרדות, אך זכינו בעוד סוגי הורמונים שגם הם חלק ממנגנון אבולוציוני הישרדותי, אך שחרורם בגוף עוזר לנו לצמוח, ללמוד, לחוש סיפוק, הנאה, אושר או במילה אחת – לחיות. ככל שנשים לב להורמונים האלו ונפעיל אותם באופן מודע, כך נרגיש טוב יותר ונשפר את מצב רוחנו.

דופמין – הורמון התגמול והמוטיבציה, מטרתו לתגמל אותנו ללמידה ובעת הצלחות. הוא משתחרר בכל פעם שנשלים פעולה טובה, נחגוג נצחונות קטנים של חיי היום יום. תינוק המוחא לעצמו כפיים כאשר הוא מצליח בבניית מגדל הוא דוגמא קלאסית לאופוריה ששורה עלינו לאחר שחרור דופמין.

סרוטונין – הורמון מצב הרוח וההערכה העצמית שמשתחרר על ידי מחשבות חיוביות, הכרת תודה, מחמאות, טיולים בטבע.

אנדרופין – הורמון משכך כאבים בעל ערך רב שמשתחרר בעת פעילות ספורטיבית, תזונה נכונה וצחוק.

אוקסיטוצין – הורמון האהבה והקרבה אשר משתחרר על ידי קרבה פיזית, חיבוקים, משחק עם ילדים וטיפול בבעלי חיים.

ד"ר אהוד גרינשטין רופא נשים בכיר באגף נשים ויולדות וולפסון וקופ"ח מכבי | צילום: יח"צ

שגרה זה וואו

ישנן עוד המלצות כדי לשפר את ההרגשה הכללית אשר משפיעה על הבריאות שלנו. שמירה על שגרת יום חלקית יכולה לתרום רבות לחיוניות ולרוגע. חיפוש מקומות בהן ניתן להיות פעילות ויעילות אפילו במשימות קטנות או בפלטפורמה התנדבותית – יכולים לשפר משמעותית את הרגשתינו. מי מאיתנו ששבה למסגרת עבודה מלאה יכולה להיעזר בסביבת העבודה לתמיכה פנימית וחיזוק מעצם הפעילות וההצלחה שבעשייה.

שחררו מהרשתות, למען בריאותכן

קריטי גם להפחית בצריכת חדשות ומדיה חברתית. העדויות המצמררות הנגלות מהטבח הנורא יחד עם סיפורי הגבורה מטלטלים את הנפש. כולנו רוצים לשמוע ולדעת מה קרה שם ולתת מקום לאלו הרוצים לשתף. יחד עם זאת, עיסוק חוזר אינו מועיל לנו ולמעשה עשוי להיות הרסני. גם צפייה ממושכת בחדשות עשויה להביא עימה השלכות זהות. חלקינו נוטים להתנהגויות האלה מתוך תחושת אחריות, דאגה ורצון להשיב את תחושת השליטה – אולם למעשה ההיפך הוא הוא נכון, זה מחליש אותנו. כדאי להתעדכן בחדשות באופן מדוד.

להעלות את האנרגיה

מהלך חשוב נוסף הוא להשיב את אורח החיים הבריא. ריצה, שחייה, יוגה, מדיטציה, משחקים תחרותיים או כל דבר אחר שנהגת לעשות בשגרה – בדקי כיצד ניתן להשיבו למסגרת החיים היומית. גם הקפדה על הרגלי שינה טובים עשויים לסייע – עמעום אורות והורדת מסכים לפני השינה, מקלחת – כל אלה יכולים לשפר את ההרגשה הכללית ולהעלות ריכוז ועירנות במשך היום.

״חשוב שנזכור שדאגה לעצמנו מסייעת לא רק לנו אלא גם לבן או הבת הזוג, לילדים, לסביבת העבודה ולקהילה, מוסיפה תחושת חיוניות, רוגע, מסוגלות וחוסן, שכולנו צריכים בימים כאלו״

זו לא בושה לקבל עזרה

חשוב להדגיש כי במידה ואת מרגישה שתחושת הלחץ והחרדה מתחילות להשפיע על חייך, תמיד טוב לפנות לעזרה מקצועית, החל מעו"ס, פסיכולוג.ית או רופא.ה. זו לא בושה לקבל עזרה. בנוסף לקבלת סיוע ותמיכה נפשית, ישנן מגוון תרופות, חלקן על בסיס טבעי וחלקן על בסיס סינטטי אשר עשויות לסייע למצבך. את מרבית התרופות ניתן ליטול גם בהריון והנקה, ללא השפעה על העובר או התינוק. חשוב להתאים את הטיפול והמינון כך שירגיע ולא ירדים, ולהיות במעקב רפואי לאחר תחילת הטיפול.

אין ספק שימים קשים עוברים עלינו, מלווים בעצב, חשש ומתח, אך חשוב שנזכור כולנו ששמירה על אורח חיים בריא ודאגה לעצמנו מסייעת לא רק לנו אלא גם לבן או הבת הזוג, לילדים, לסביבת העבודה ולקהילה, מוסיפה לכולנו תחושת חיוניות, רוגע, מסוגלות וחוסן, שכולנו צריכים בימים כאלו.
מאחל לכולנו ימים שקטים יותר וטובים יותר במהרה.

למערך החירום של קרן בריאה הנותן מענה לחיילות, מפונות ונשים בקו האש ניתן לפנות בטלפון 054-3379233.

קרן בריאה | תמונה: באדיבות הקרן