״אנשים שהתלוננו עליהם בעבר מציעים את עצמם כמטפלים בטראומה״

כשמדינה שלמה נמצאת בטראומה בדרגות משתנות, כולנו רק רוצות שמישהו יחלץ אותנו מהכאב, מהצער, מהחרדה, או מכל רגש אחר שאנחנו לא מצליחות להכיל לבד. חלקנו, שכבר נמצאות בטיפול, תוהות איך הוא אמור להיראות עכשיו: האם זה בסדר לדבר על הצרות האישיות שלי כשבמרחק כמה קילומטרים משפחות איבדו את היקר להן מכל? חלקנו שמחפשות טיפול לנוכח המצב החדש והבלתי נתפס, משוטטות בתוך ים מטפלים משלל סוגים בתקווה למצוא את האחד או האחת שיוכלו להקל עלינו.

>> אימהות לוחמות מהבית: קבוצת תמיכה לאימהות בימי המלחמה

הפסיכותרפיסטיות שני קדר ועדי כתר הן המייסדות והמנהלות של קבוצת הפייסבוק "מה קורה בטיפול שלי?" בה הן מסייעות למטופלים ומטפלים להתמודד עם מורכבויות שעולות בסיטואציות טיפוליות. בקבוצה מוזמנים המשתתפים להתייעץ לגבי המתרחש במרחב הטיפולי שלהם, ולהבין יחד עם חברי הקבוצה איך נכון עבורם לפעול, למול חוויותיהם. בראי התקופה, שוחחנו עם שני ועדי כדי להבין קצת יותר לגבי מה נכון ומה לא נכון שיקרה במרחב הטיפולי שלנו במצב חירום כזה, שכמוהו עוד לא פגשנו.

מישהו מטפל בך (אבל מה ההכשרה שלו?)

בפתח המלחמה, פרסמה קדר פוסט בפייסבוק לאחר שהבחינה בעלייה חדה במטפלים המציעים את עצמם כ"מטפלים בטראומה", והזדעקה: "זה בדיוק המקום שבו עולם הטיפול הפרוץ בישראל יכול להיות בעייתי עד כדי מסוכן", כתבה, "טיפול בטראומה הוא התמחות שלמה ורב שנתית בפסיכותרפיה – ללכת למטפל כללי שעבר הכשרה לא ברורה זה בדיוק כמו ללכת לרופא משפחה (במקרה הטוב) או רופא אלילים (במקרה הרע) כדי שיעשה לכם ניתוח לב פתוח".

בואי נעשה רגע סדר. מה הם תחומי הטיפול המוכרים בטראומה?
"כמה מהשיטות המתוקפות מחקרית הן: שיטת EMDR, שהיא שיטת הבנית זיכרון למניעת הפרעת דחק פוסט טראומטית, CPT ו-PE שהן שיטות מעולמות ה-CBT, שיטות מבוססות גוף כמו SE או TRE, בהן חשוב לוודא שהמטפלים הם פסיכותרפיסטים ולא מטפלי גוף בלבד. קיבלתי דיווחים שמטפלים אנרגטיים ורוחניים שונים מתיימרים כרגע לטפל בטראומה, עושים מעגלי תמיכה ומחזיקים מרחבים עבור מי שכרגע עברו טראומה קשה. בבקשה לא ללכת ולקבל עזרה, גם בחינם, מאנשים שלא מוכשרים לכך ויכולים לעשות עוד יותר נזק".

שני קדר | צילום: באדיבות המצולמת

"מה שגרם לי לכתוב את הפוסט הוא שראיתי שאנשים שקיבלתי עליהם תלונות בעבר מציעים את עצמם כמטפלים בטראומה. זה מסוכן וצריך להיזהר. כל מה שקורה בישראל בתחום הפסיכותרפיה הוא פרוץ, אבל עכשיו זה עוד יותר גרוע – כי כולם רוצים להגיש עזרה, למרות שלא יודעים לטפל ספציפית בטראומה וזה יכול לייצר נזק של שנים. יש מטפלים אמפתיים ומקסימים שרוצים לעזור, אבל התערבות במצב של טראומה זה לא כמו תמיכה או טיפול רגיל, זה באמת משהו אחר. כל מגע עם זיכרון טראומטי צריך להיות עם מישהו שיודע מה הוא עושה". 

את רואה שינוי ביחסים הטיפוליים בתוך המצב הזה של מלחמה?
"כמובן. באישי, מה שעולה לנו בדרך כלל בטיפול יעלה ביתר שאת, הכול ירגיש קיצוני, היחסים עם המטפל שלנו ירגישו לנו 'אקסטרה'. בפוליטי, רשויות הרווחה סוג של קרסו. קמו המון יוזמות עצמאיות של מטפלים שרוצים לתת מענה לנפגעים, אבל הרבה מהם, שהיה חשוב להם להתנדב – פשוט זנחו את מטופליהם הקבועים. אנחנו במשבר בריאות הנפש, בנוסף להכל. אנשים לא יודעים להתמודד עם זה שהמטפלת שלהם מטפלת באנשים שכביכול זקוקים לה 'יותר'. גם הם עדיין זקוקים לה. זה עולה בקבוצה הרבה – 'האם מותר לי לבקש עזרה כרגע גם אם אני לא גרה בעוטף? מותר שיעזרו לי כרגע?'".

"מטפלים ומטופלים הם בני אדם, יש פה קשר אנושי. נכון שיש בו תמורה ותשלום, אבל לפעמים אלה קשרים של שנים, וזה כואב כשאיש המקצוע לא שואל אותי מה שלומי בתקופה הזו"

כי כולנו מתמודדות עכשיו בצורה כזו או אחרת עם טראומה.
"בתגובות לפוסט שלי מישהו שאל האם כל סוגי הטראומה הם זהים – אם הייתי בעוטף או במסיבה האם אני מתמודד עם טראומה דומה למי שראתה סרטונים קשים וגרפיים? התשובה היא לא. בן הזוג שלי ראה את כל הסרטונים בלייב כי הוא היה בקבוצת המפיקים של ה'נובה', זה היה לו מאוד קשה וטראומטי, אבל זו הייתה טראומה משנית, זה לא אותו דבר כמו מי שהיה שם. התפתחות והתמודדות עם טראומה תלויה במעגל החברתי סביבך, במצב המשפחתי שלך, ואפילו במבנה מערכת העצבים והמוח שלך שקובעים איך את מכילה דברים". 

קבוצת פייסבוק ופודקאסט "מה קורה בטיפול שלי?" | צילום: פייסבוק

מה נכון לצפות מהמטפלים והמטפלות שלנו בימים קשים כמו אלה?
"אני חושבת שמטפלים חייבים לדאוג למטופלים הקבועים שלהם, לפני הכל. לא לנטוש אותם ולהיעלם. אני מבינה שמאוד קשה להתנהל בצורה הגיונית כשיש פחד מוות, הישרדותי, אבל כמו שאלו המקומות שבהם נבחנת ההורות – גם אנשי הטיפול נבחנים כאן. הקבוצה שלנו מלאה באנשים שמרגישים נטושים. קשר טיפולי זה לא משהו שאפשר לשים בצד בגלל המצב, זה מתמשך ונמדד גם ובעיקר ברגעים כאלה. כולנו בהזדקקות. אני קוראת גם למטפלות – תטפלו בעצמכן עכשיו, צאו מהבית, לכו לים רגע, תהיו עם הילדים שלכן, תעשו דברים שיעשו לכן טוב. זה יהפוך אתכן למטפלות יותר טובות ומועילות". 

יש הרבה מטופלות ומטופלים שזקוקים לכך שהמטפלים ישאלו מה שלומם מעבר לשעות הטיפול בימינו. זה הגיוני?
"בעיניי זו ציפייה לגיטימית. אם אני לא יודעת אם אפשר לדבר עם המטפלת מחוץ לשעה המוגדרת שלנו, אז יש כאן תיאום ציפיות שנפגם. חייב להיות מקום שבו אפשר להגיד: 'אני לא יודעת אם זה מתאים כרגע אבל אני זקוקה לך'. מטפלים ומטופלים הם בני אדם, יש פה קשר אנושי. נכון שיש בו תמורה ותשלום, אבל לפעמים אלה קשרים של שנים, וזה כואב כשאיש המקצוע לא שואל אותי מה שלומי בתקופה הזו, זה יכול לגרום לנזק".

מה הלקחים שנוכל ללמוד מהמצב כרגע בעולם הטיפול ליום שאחרי?
"אני חושבת שבאופן כללי אין מספיק ידיעה בציבור של מה זה בריאות הנפש, מה אמור להיות בטיפול ומה לא אמור להיות, ועכשיו אנחנו רואות את ההשלכות של זה. בין אם זה מטפלים לא מוסמכים שמציעים את עצמם לטיפול מסוג מסוים, ובין אם אלה מטפלים לא אמפתיים שלא יודעים ליצור חוזה טיפולי עם המטופלים. הכל צף עוד יותר חזק. עכשיו ברור כמה דחוף להפוך את עולם הטיפול בישראל להרבה פחות פרוץ".

לגעת בכאב, אבל לא פיזית

עדי כתר, שותפתה של קדר להקמה וניהול הקבוצה, מספרת גם היא על המצב בשטח. "התרומה והרצון לתמוך הם נפלאים כשלעצמם, הכוונות הן באמת כל כך טובות. מטפלים מתאימים את עצמם מחדש. אבל אני גם רואה ושומעת פעילויות של טיפול במגע למשל, שניכר כי שהמטפל או המטפלת לא מבינים את המעמד והחשיבות של הדבר".

עדי כתר | צילום: באדיבות המצולמת

זה זמן טוב לבצע בו בכלל טיפול במגע?
"אני מטפלת במגע לשעבר, ולדעתי כרגע זה לא מתאים ולא מותאם. מגע כשלעצמו הוא כלי מאוד חזק, שאם לא משתמשים בו נכון הוא יכול להזיק ולהציף טראומות. ובמצב של התמודדות עם דחק אקוטי, כמו בשבוע האחרון, מנגנוני ההישרדות שלנו פעולים ברמות גבוהות. מגע בסביבה טיפולית עלול לחצות את ההגנות שלנו ולהזיק לריפוי בטווח הארוך. אני לא מכירה מטפלים במגע שהם גם בעלי הסמכה של טיפול בטראומה, לכן פרסמתי פוסט על הנחיות ומשנה זהירות, אם מציעים טיפול כזה כרגע. חשוב לציין שיש גם שיטות טיפול שמקדמות התקרקעות והחזרת תחושת ביטחון בגוף – ואינן מערבות מגע. מגע בחיים הוא חשוב ואפשר לקבל אותו דרך עצמנו או דרך אנשים שקרובים אלינו, ולאו דווקא במסגרת טיפולית". 

"אל תתביישו לבקש מהאדם שמציע לכם עזרה פירוט לגבי ההכשרה שלו או שלה. שימו לב למספר השנים ולמקום הלימודים, זה יכול להציל חיי נפש. מי שלא מגיב טוב לבקשה הזאת הוא לא אדם שתרצו שיעזור לכם, גם אם בחינם"

אילו עוד קשיים צפים במרחבים הטיפוליים בשטח בעקבות המצב?
"שמעתי נפגעים שסיפרו על מטפלים שממש מקרקרים סביבם, מנסים לכוון אותם להגיע לקליניקות מתוך "חיבור אנרגטי", תופעות של החמרת מצבים פיזיים במהלך טיפול ולצערי שמעתי גם שבעקבות טיפולים לא מותאמים היו הצפות רגשיות של מטופלים שלא הוחזקו כראוי. וכן, אני רואה אפילו מטפלים ומטפלות אלטרנטיביים שמציעים סיוע ללא כיסוי או פיקוח".

אז איך נדע לבחור מטפל שמותאם אלינו ולצורך שלנו בימים האלו?
"הכי חשוב זה לעשות את ההבדלה בין מרחב שמגדיר את עצמו כתמיכה ראשונית במצבי דחק לנפגעי ונפגעות התופת ובין בחירת מטפל בטראומה לטווח הארוך. אל תתביישו לבקש מהאדם שמציע לכם עזרה פירוט לגבי ההכשרה שלו או שלה. שימו לב למספר השנים ולמקום הלימודים, זה יכול להציל חיי נפש. מטפל או מטפלת שלא מגיבים טוב לבקשה כזו הם לא מטפלים שאתם רוצים שתעזור לכם או לכן, גם אם זה בחינם". 

להתייעצויות ומידע נוסף לגבי גבולות בטיפול בסיטואציה הנוכחית, ניתן לבקר בקבוצת "מה קורה בטיפול שלי" בפייסבוק