כוח לבתי הדין הרבניים יגרום לעוד פגיעה בנשים

אלפי נשים נקלעות למצב של סרבנות גט או עגינות מדי שנה. אצלנו בארגון "מבוי סתום" מתקבלות מדי שנה מאות פניות של נשים, וגם של גברים, שמבקשים להיחלץ מקשר נישואים אבל מגלים שזה לא קל כמו שהם חשבו. גירושים במדינת ישראל נעשים היום רק דרך בתי הדין הרבניים ורק על פי הדין הדתי, בין אם החתונה נערכה ברבנות ובין אם לא, חייבים לעבור ברבנות כדי להתגרש.

מערכת גברית לחלוטין, שבה רק גברים יכולים לעבוד או לתת עדות ונשים לא | צילום: מתוך הסרט "גט"

>> הממשלה רומסת את בג"ץ, ואותנו הנשים

אנחנו עוברות ימים לא פשוטים – מצד אחד, הגבלת סמכויות של בג"ץ שסייע לאורך השנים במגוון מאבקים מגדריים ובזכותו נשים יכולות היום להיות משגיחות כשרות, טוענות רבניות, חברות במועצות הדתיות וכיוב, ומהצד השני, מקודמת הצעת חוק המבקשת להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים. בגלל שכולם עסוקים ברפורמה המשפטית ובעתידו של בג"ץ נראה שהנושא הזה עובר מתחת לרדאר של נבחרי הציבור, כולל השפעתו על מסורבות גט. במשך שנים מנסות המפלגות החרדיות להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים. במשך שנים יש התנגדויות מקצה לקצה להרחבה המדוברת אבל, עכשיו, בחסות המהפכה המשפטית, זה בדרך לעבור.

הדיינים הם גברים חרדים, שלרובם אין אינטראקציה עם נשים ביומיום, והמערכת המשפטית שהם מנהלים, פועלת על פי חוקים דתיים שמבקשים להחזיר את מצב הנשים 500 שנה אחורה

כבר היום מנסים בתי הדין מנסים להרחיב את סמכויותיהם, הן מבחינת הנושאים שהם יכולים לדון בהם והן מבחינת תחולת החוק הדתי. אנחנו מייצגות בבתי הדין באופן יומיומי ורואות את הניסיון של בתי הדין כבר היום להתעסק גם בנושאים שלא בסמכותם וגם להכניס את החוקים הדתיים בדלת האחורית. זה קורה בעיקר בתיקים של נשים דתיות אבל לא רק. זה קורה כשהם יכולים.

מדובר במערכת גברית לחלוטין, שבה רק גברים יכולים לעבוד או לתת עדות ונשים לא. ואולי כאן מתחילה הבעיה: הדיינים הם גברים חרדים, שלרובם אין אינטראקציה עם נשים ביומיום, והמערכת המשפטית שהם מנהלים, פועלת על פי חוקים דתיים שמבקשים להחזיר את מצב הנשים 500 שנה אחורה. נכון להיום, בתי הדין הרבניים מצויים בהתנגשות חזיתית יומיומית עם העולם המודרני – וברור שאם הם יקבלו סמכויות לתחומים נוספים – ההתנגשות הזו תחריף ומי שיסבול יהיו נשים.

>> ארבע נשים נרצחו בשבועיים: למה לא מקיימים דיוני חירום בממשלה?

באחד מהמקרים בהם טיפלנו, ביקשה אישה עגונה להתגרש במשך שנים. האישה הייתה צריכה להגיע דיון אחר דיון ולגולל את האלימות כלפיה כדי להוכיח את העילות לגירושין – חוויה שהייתה עבורה קשה ביותר – אבל הדיינים טענו שאין להם ברירה אלא לשמוע את פרטי המקרה מגוף ראשון. בשלב מסויים ההרכב התחלף והאישה נדרשה לשוב ולחזור על עדותה למרות הקושי הכרוך בכך. למה? כי הדיין החדש לא נהג לקרוא פרוטוקולים וכי כשיש שינויים בהרכב לא נעשית חפיפה על כל תיק אלא צריך לחזור על הכל מההתחלה. האישה הייתה יוצאת בוכה מהדיונים ובעיקר – מושפלת. במשך שנים גררו אותה לחינם.
הסחבת בבתי הדין היא עוד סיבה למה אסור להעניק להם סמכויות נוספות. אבוי לצדדים שהסכימו שזה יהיה המקום להגיע אליו לבוררות. כבר היום קשה לקבל הליך הוגן בבית הדין. הרחבת הסמכויות הזו תהיה בכיה לדורות.

עו"ד אורית להב היא מנכ"לית ארגון מבוי סתום המסייע לנשים מסורבות גט ועגונות

עו"ד אורית להב, מנכ"לית ארגון מבוי סתום | צילום: אלבינה קולן