ביונסה, מאחורייך: הלוחמת ששרה וריגשה את כל המדינה עושה זאת שוב

בנובמבר 2023 פרסמנו ריאיון עם הלוחמת אושר בניסו, שריגשה מדינה שלמה וסיפקה את אחד מרגעי התקווה הבודדים במלחמה הארורה הזאת. היום היא משחררת קאבר למיילי סיירוס שהקליטה עם אגם בוחבוט במיוחד למצעד השנתי של גלגלצ, אבל הוצאתו נדחתה כי בניסו נכנסה לפעילות מבצעית. מוזמנות להאזין לקאבר היפה ולקרוא את הריאיון המיוחד:

>> הישראלית היפה: אביבה בת ה-63 מתקנת דלתות ממ"ד בהתנדבות

סמל אושר בניסו, בקרוב בת 20, לוחמת המשרתת בחטיבת חילוץ והצלה, הייתה בתורנות בעמדת הש"ג באחד מימי המלחמה, כאשר התבקשה בקשר להכניס לבסיס מישהו בשם דויד. היא לא ידעה שאותו דויד עתיד לשנות את חייה. "לא ידעתי בהתחלה מיהו", היא מספרת, "ראיתי שהוא נכנס עם גיטרה, אבל הכול קרה מהר והוא אמר שיחזור אלינו לעמדה אחרי שיופיע בפני חיילי הבסיס. וכך הוא עשה. היינו שתי חיילות בעמדה, והוא בא ופשוט הופיע בפנינו. עכשיו כבר זיהיתי אותו, דויד ברוזה. כוכב. הכרתי היטב את השיר שלו 'סיגליות'. זה היה מטורף".

סיפרת לו שאת שרה?
"הוא שאל אם מישהי יודעת לשיר ועניתי שאני שרה במקהלה השכונתית שלי, מקהלת קול הגוונים, יותר מעשר שנים ולאחרונה גם מנגנת בפסנתר. הוא אמר שהוא חייב לשמוע, הוא ניגן שיר של קרול קינג, שרתי איתו ואז הוא אמר שחייבים לצלם את זה. חברתי צילמה והעבירה לו. למחרת השיר התפוצץ ברשת עם 20 אלף צפיות וכעבור כמה ימים הוא הגיע ל-120 אלף צפיות".

אושר בניסו | צילום: דובר צה"ל

זו הייתה רק תחילת ההפתעה עבור בניסו. הטלפון הבא היה מהמוזיקאי, הגיטריסט המפיק והזמר יהודה עדר, מי שיזם בזמנו את הקמת בית הספר "רימון" והיום הוא הנשיא שלו. "הוא היה הראשון שהעלה את הסרטון, אחרי שדויד שלח לו אותו", היא מספרת בהתרגשות, "דויד היה הראשון שבישר לי שאני מקבלת מלגה לרימון והייתי בהלם. לא האמנתי. החברים סביבי באו לחבק אותי, המ"פים הודיעו לכולם והייתה התרגשות גדולה. רק בפנטזיות שלי יכולתי לחלום על דבר כזה, ללמוד בבית ספר רימון זה הטופ. לא יכולתי לבקש יותר. ואז יהודה אמר שהמלגה היא לשלוש שנים – מלגה שניתנת לכשרונות מיוחדים. יהודה אמר לי שישמח שאגיע להכיר מקרוב את המקום, ואני מרגישה שכל מסלול חיי ישתנה".

היו לך מחשבות ללכת לריאליטי של שירה?
"חשבתי שאולי בהמשך החיים".

>> תחתונים וגוזיות: סופסוף שיר שעושה כבוד ללוחמות שלנו

אז בקרוב נראה אותך ברימון?
"זה יקח עוד קצת זמן כי בתור לוחמת השירות שלי הוא ארוך – שנתיים ושמונה חודשים – ונותרה לי עוד שנה. מראש חשבתי שאם ארצה יום אחד לעסוק במוזיקה, כשעוד לא ידעתי מה ואיך, זה יהיה אחרי השירות הצבאי. אני חיילת מורעלת. כשהתגייסתי היה חשוב לי לשבור שגרה עם שירות משמעותי של לוחמת, ומבחינתי החובה שלי לשרת בצבא היא מעל הכול וזו זכות בעיני. אני לא אוותר על השנה הנוספת שיש לי. הבטחתי לאמי שאהיה לוחמת ואני אקיים את זה עד היום האחרון. אני נמצאת בפלוגה נהדרת, בגדוד נהדר עם חומר אנושי נהדר".

>> נורה מצילה חיות מהעוטף ומשיבה אותן לבעליהן: "זו השליחות שלי"

אפשר לשאול אם יש לך חבר?
"כרגע אין".

מה את יכולה לספר על השירות הצבאי שלך כלוחמת?
"אני לוחמת בגדוד שחר בחטיבת החילוץ עם כל מה שמשתמע מזה. מעצרים באיו"ש, שמירה על הגזרה, תרגילים, אימונים, אנחנו חטיבה מעורבת של חיילות וחיילים וההכשרה שלנו היא לחלץ אנשים. היו לי מחשבות על פיקוד אבל העדפתי בסופו של דבר להישאר בגדוד".

מתי יצאת פעם אחרונה הביתה?
"יצאתי רק לכמה שעות וחזרתי. לפני זה לא יצאתי חודש שלם".

בעקבות הצפיות ביוטיוב יש לך הצעות להופיע?
"כרגע לא מתאפשר לי אני מתעסקת בפעילות מבצעית ופחות בשירה, אבל אימי, שעובדת בבית חולים גריאטרי ביקשה שאבוא להופיע שם. בעבר הופעתי שם עם המקהלה. אני אוהבת לשמח".

אושר בניסו | צילום: דובר צה"ל

היא צברית מנתניה, בת להורים שעלו כל אחד לחוד מאתיופיה במסגרת "מבצע משה", המבצע הראשון לעליית יהודי אתיופיה. לימים הם הכירו כאן, נישאו ונולדו להם חמישה ילדים: אביחי, אביאל, אוראל, גיא ואושר הצעירה שבחבורה. "אושר זה שם מחייב. אימי בחרה לי אותו כי אמרה שהבאתי לחייה הרבה אושר ואני מאוד שמחה בשם שלי".

"הייתה לי ילדות פשוטה, משפחתית וחמה עם אימא והאחים. גרתי בשכונה מעורבת", היא אומרת ומספרת כי הוריה התגרשו. "אבא התחתן שוב ונולד לו ילד, אבל הוא מגיע לביקורים ויש לי חיבור איתו ועם חצי האח שלי". על אימא שלה, אחות במקצועה, היא מספרת: "היא תמיד נוכחת ודואגת לכל".

את קול הפעמונים שלה גילו כבר בגיל שבע, והיא הצטרפה למקהלה השכונתית בנתניה, הייתה חברה בהרכבים גם בבית ספר ואפילו הופיעה בבית הנשיא. כנערה היא קיבלה מתנה מאימה: פסנתר. "למדתי אקורדים לבד ומנהלת המקהלה שהופעתי בה, שהיא פסנתרנית, התנדבה ללמד אותי אבל אז בא הגיוס".

>> איך לשמור על שפיות בזמן המלחמה?

על איזו מוזיקה גדלת?
"בחו"ל – ברונו מארס וביונסה. בארץ אהבתי מאוד את עדן אלנה, ואני שומעת הרבה את ישי ריבו ויסמין מועלם. סגנונות השירה האהובים עליי הם בלוז ואר אן בי".

יש לך כבר חלומות גדולים לעתיד?
"אני דואגת להישאר צנועה, גם בחלומות שלי. הכול קרה מהר מדי ואני עוד לא מעכלת. דויד ברוזה אמר לי שניפגש אחרי השחרור ונדבר על כל מיני דברים".

ובכל זאת, על מה את חולמת בלילות?
"על הופעות על במות גדולות, ושאני גורמת לאנשים לשמוח".