למה ספורטאים הופכים לאלילי מין – וספורטאיות מותקפות?
פרשת הנשיקה הכפויה ממשיכה להסעיר את העולם: 81 שחקניות הצהירו שלא ישחקו בנבחרת ספרד כל עוד נשיא ההתאחדות לכדורגל יישאר בתפקידו, אך רק שחקן גבר אחד הצטרף לקריאה. וזאת לא הבעיה היחידה
הסערה לא שוככת אחרי הנשיקה הכפויה השערורייתית שנתן נשיא התאחדות הכדורגל הספרדית לג'ני הרמוסו, אחת מכוכבות הנבחרת הספרדית, בטקס הזכייה במונדיאל.
>> הנשיקה שמסעירה את העולם? לא! זו תקיפה מינית
תקציר המאורעות הקודמים: ב-20 באוגוסט, ספרד זכתה בגביע העולם. במהלך החגיגות רוביאלס נישק בכפייה את הרמוסו, מה שיצר גלי תדהמה וזעזוע ברחבי העולם. ב-25 באוגוסט רוביאלס כינס מסיבת עיתונאים וסירב להתפטר מתפקידו כנשיא התאחדות הכדורגל הספרדית. נאומו התקבל בתשואות, כולל מצד מאמן הנבחרת הספרדית. באותו היום חתמו על הצהרה 81 שחקניות ספרדיות, בהן שחקניות הנבחרת הנוכחית, והודיעו כי לא ישחקו בנבחרת הספרדית תחת הנהגתה הנוכחית. באותו היום פרסמה גם הרמוסו, שחתימתה הופיעה בראש הצהרת השחקניות, מכתב המגנה את נשיא ההתאחדות הספרדית – ואמרה מפורשות שלא הייתה הסכמה מצידה לנשיקה. למחרת, הודיעו בהתאחדות הספרדית על המשך תמיכה בנשיא, ואף הכריזו כי ינקטו בצעדים משפטיים נגד הרמוסו, שלטענתם שיקרה בכל הצהרה שלה נגד הנשיא. באותו היום כל צוות האימון של הנבחרת, למעט המאמן הראשי, התפטרו במחאה. כמו כן, רוביאלס הושעה על ידי פיפ"א למשך 90 יום.
>> הנינג'ה תם שקד: "גרמו לי להתבייש במי שאני ולהגיע לפחות הישגים"
הפרשה הזו האפילה על חגיגות הניצחון של הנבחרת הספרדית, וקטפה לא מעט כותרות בעולם. במקום המשך הסיקור הספורטיבי הנרחב של המונדיאל, שפעם נוספת שבר כל שיא צפייה אפשרי, הדיון הציבורי חוזר פעם נוספת אל הפצוע הפתוח של אפליה מגדרית בספורט.
עולם הספורט הוא עולם לא שוויוני מגדרית, למרות ההתקדמות המטאורית של נשים בכמעט כל ענף ספורט אפשרי. נשים משתכרות הרבה פחות בכמעט כל תחום, מקבלות לרוב סיקור נמוך יותר ובשונה מספורטאים רבים שלא פעם הופכים לסמלי מין – סופגות הערות סקסיסטיות ומעליבות לאורך קריירת הספורט שלהן. לפני כשלוש שנים פרסמה ירדן ג'רבי פוסט מכה גלים, אחרי שמתמודדת במסגרת תוכנית הריאליטי "הישרדות" כינתה אותה "בחורילה". בכתבות שונות אחרי האירוע, ספורטאיות ישראליות נוספות דיברו על הקללות והדימויים הקשים שהן ספגו בילדותן. חלקן אפילו שקלו לפרוש בגלל הקושי לשאת את המילים הקשות מהחברה ומהסביבה. ילדות, נערות ונשים גם נמצאות לא פעם בסיטואציות בלתי אפשריות מול צוות מקצועי, שרובו מורכב מגברים, וחלקן סובלות מהטרדות ופגיעות מיניות.
>> הג'ודוקא ענבר לניר: "בגיל 12 פחדתי שאיראה גברית. היום השרירים שלי הם התכשיטים הכי יפים שלי"
את עולם הספורט הנושאים האלה לא מערערים. כך למשל, התחקיר של רוני זינגר, ששודר לאחרונה בתוכנית "זמן אמת", בו סיפרו ספורטאיות, כולל שחקניות נבחרת ישראל בכדורגל, על הטרדות ופגיעות מיניות – קיבל מעט מאוד הדהוד והתייחסות. כששני שחקני מכבי תל אביב דאז – עומר אצילי ודור מיכה – ניצלו את מעמדם החברתי ושכבו עם קטינות, לא נשמעה כמעט שום מילת ביקורת מקרב שחקנים אחרים.
גם במקרה של ג'ני הרמוסו, הסולידריות הרחבה שהיא קיבלה הגיעה כמעט באופן בלעדי מנשים. 81 שחקניות הודיעו שהן יסרבו לשחק בנבחרת הספרדית תחת הנשיא הנוכחי, אבל רק שחקן אחד, צדיק בסדום, הצטרף לקריאה הזו. זאת תעודת עניות ענקית לכדורגל הגברים, וכאמור – ממש לא בפעם הראשונה.
>> בישראל עדיין חושבים שכדורגל זה קטע גברי, איזו שטות
עולם הספורט מתיימר מאז ומתמיד לייצג ערכים, וספורטאים וספורטאיות הם סמל ודוגמה אישית בכל רחבי העולם לנערים ונערות. הגיע הזמן שגם ערכים של שוויון מגדרי ורגישות חברתית יקבלו מקום ראוי. יש עוד דרך ארוכה לעבור עד שעולם הספורט יהיה שוויוני והוגן, אבל בינתיים גברים חייבים להבין את הכוח שיש להם בידיים, והסולידריות חייבת לחצות את קווי המגדר. זה חלק בלתי נפרד מהמשמעות של ספורטאים אמיתיים.
הכותבת היא יועצת ומרצה בתחומי מדיניות ומגדר, בעלת הפודקאסט "היום שאחרי המחאה". לשעבר מנכ"לית שדולת הנשים בישראל