בעולם מתוקן, עומר אצילי היה מודה לארגוני הנשים

השבוע שוב עלה לכותרות שמו של הכדורגלן עומר אצילי, הפעם סביב חגיגות האליפות של מכבי חיפה. אינספור כתבות על השחקן המצליח, אינספור ראיונות. בריאיון אחד וצורם במיוחד לעיתון ישראל היום, אצילי אמר שעבר "משפט שדה מצד ארגוני הנשים". הוא סיפר איזה טלטלה עברה עליו ועל משפחתו סביב הפרשה, וסביב הניסיונות של ארגוני הנשים למנוע ממנו את ההשתתפות בנבחרת.

>> בישראל עדיין חושבים שכדורגל זה קטע גברי, איזו שטות

בריאיון אצילי סיפר כמה הוא אוהב לבלות עם הילדים שלו בבית. יש לו ילד בן חמש וילדה בת שלוש וחצי. ניכר שאצילי שם את המשפחה שלו בראש סדרי העדיפויות. דווקא כאב לילדים, אצילי צריך לדעת להסתכל אחורה ולהגיד – טעיתי. בעולם מתוקן, אצילי היה מודה לארגוני הנשים. הוא היה עוצר ואומר להן תודה על כך שנלחמות בשביל חברה נקייה ומוסרית יותר. חברה שרואה נשים ונערות ומתייחסת אליהן בכבוד. חברה בה אנשים עם כוח וכבוד אינם מנצלים את מעמדם ואת חולשתם של אחרות על מנת לקבל סיפוק מיני.

 אצילי סיפר כמה הוא אוהב לבלות עם הילדים שלו. יש לו ילד בן חמש וילדה בת שלוש וחצי. בעולם מתוקן אצילי היה יודע שאנחנו בשדולת הנשים נלחמות גם עבור הבת שלו – כדי שהיא תוכל לגדול בחברה בה אף אחד לא ינצל אותה

בעולם מתוקן אצילי היה יודע שאנחנו בשדולת הנשים נלחמות גם עבור הבת שלו – כדי שהיא תוכל לגדול בחברה בה אף אחד לא ינצל אותה, לא יפגע בה. חברה שיש בה קו מוסרי מאוד ברור אותו לא עוברים. חברה שיודעת לגנות את אלו שטעו. חברה בה אלו שטעו יודעים להתנצל. אבל אצילי לעולם לא באמת התנצל ולקח אחריות.

בעולם מתוקן אצילי היה מכריז על פרישה מהנבחרת לא בגלל מסע ההכפשות שעבר, ו"מחול השדים" שמתחולל סביבו, אלא כי הוא מבין שהוא אינו ראוי לייצג את המדינה. הוא היה לוקח אחריות מלאה, ולא מנסה להלך בין הטיפות. הוא היה עומד וכותב בעמוד באינטסגרם שלו: טעיתי. איני יכול כרגע להוות דמות ייצוגית עבור אותם הילדים ונערים בבית שמביטים אלי בהערצה. ואני מחזק את הארגונים שפועלים יום ולילה כדי להבטיח מרחב בטוח יותר לנשים.

לקיחת אחריות היא תהליך חשוב כחלק מחברה בריאה. לאנשים חזקים כמו אצילי יש כוח מאוד גדול שניתן לנצל לרעה, אך גם לטובה. לאצילי יש את הכוח להביא קול אחר. קול בוגר, קול מכבד. קול שלא מפחד להביע התנצלות כנה ואמיתית. קול שמבין את החולי בחברה ומבין כיצד התנהגותו ייצגה גם את זה. קול שמבין את חשיבות המאבק, גם עבור ילדיו. אולי אם בכל זאת היה עושה את כל זה, היום כבר היה מתקבל אחרת.

הכותבת היא נוי ארז, דוברת שדולת הנשים בישראל