נועם בוהדנה: "לקחתי את הזמן שלי כדי לטפל בעצמי, זה יכול היה להסתיים אחרת"

"המשקל לא שיקר. העליתי שבעה קילוגרמים. המדים שהיו בתחילה גדולים למידותי, פתאום לחצו", מספרת נועם בוהדנה, דוגמנית יפיפייה עם גנים משובחים, נכון – כמו אצל הדודה מירי בוהדנה. לפני שנה וחצי ירד האסימון של החיילת הטריה והיא הבינה שהיא חייבת לעשות סטופ מהמירוץ בקריירה ולקחת פסק זמן: "גם מהתעשייה התחלתי לקבל תגובות לא מחמיאות והמחשבה שאני שמנה ולא ירצו אותי, לא עזבה אותי. זמן קצר לפני כן שלחו אותי לפריז ושם אמרו לי בצורה ישירה שאני במידות לא מתאימות ושעלי לרזות. דוגמנות בשבילי זה המקצוע של חיי, והבנתי שבשביל דוגמנית עובדת, בגובה של 172 ס"מ, העלייה שלי במשקל הייתה גדולה מדי". 

>> עינב כהן: "אני לא בקטע של להרים לעצמי, אבל באמת שיש בי את הניואנסים של רותם סלע"

חווית בולמוסים של אכילה?
"לפני הקורונה התחלתי לעבוד בלונדון, זו הייתה התחלה לקראת קריירה בינלאומית שזה בסוף היעד שלי, ואז באה הקורונה והכל נעצר. בימים של הקורונה, שהיתי הרבה אצל מירי ובבו בארסוף, ימים ארוכים בבית, ומה עושים? אוכלים. שבועיים לפני הגיוס נפרדתי ממי שהיה בן זוגי מגיל 15 וחצי, גל אדם, ואז הגעתי לטירונות ואולי זו הייתה גם אכילה רגשית שם. התחילו אצלי הפרעות אכילה, אני לא המצאתי את זה, זה קורה לרבות, והיו דיכאונות והרגשתי שמשהו לא טוב עובר עלי. עברתי תקופה לא פשוטה, אני עובדת מגיל 5, לא ידעתי מה זה לא לעבוד, עולם האופנה הוא עולם תובעני".

מי היה שם עבורך?
"מירי, דודה שלי נתנה לי כוחות מאז ומתמיד, גם הורי תמיד תומכים בי. מי שלא חזקה ואין לה גב תומך, מוטב שלא תהיה שם. אם לא המשפחה שלי זה יכול היה להסתיים אחרת, למזלי הם ידעו לעצור את זה בזמן, כמעט חצי שנה לא עבדתי בדוגמנות ולקחתי את הזמן שלי כדי לטפל בעצמי". 

"היום לא אעשה שום דבר שיפגע בי. למדתי לקבל את עצמי ולאהוב את הגוף שלי, יפה, נשי, קצת טוסיק והכל בסדר. לוקחת הכול בקלות, בפרופורציות"

ההיכרות של מירי את התחום גורמת לך לסמוך עליה יותר?
"מירי משפיעה עלי מאוד, היא כמו מנטורית והיא החברה הכי טובה שלי. כשהייתי קטנה והתחלתי לדגמן היא הייתה באה לראות שהכול בסדר ועד היום אני לא עושה צעד  בלי להתייעץ איתה ולשמוע את דעתה. היא הכול, יועצת ופסיכולוגית, אני צריכה לידי אישה חזקה שעברה דברים בחיים. אם לא היה לי את מירי בתקופה הקשה שלי, אני לא בטוחה שהייתי ממשיכה".

נועם בוהדנה לקסטרו | צילום: ים לוי

איך טיפלת בעצמך?
"בהתחלה התאמנתי בלי סוף, וכמעט לא אכלתי. לא הרעבתי את עצמי, אבל כן דילגתי על ארוחות ואכלתי מעט, בעיקר סלט, לא נגעתי בפסטה, לא הלכתי למסעדות. המשפחה שלי הבינה שאני צריכה עזרה והלכתי לטיפול פסיכולוגי. שם הבנתי שאני סובלת מדימוי עצמי נמוך ושגם דברים אישיים שקרו לי בחיים השפיעו עלי.  לפעמים את עוברת דברים עם עצמך ולא חשוב שמסביב ישאלו אותך איך ולמה את מרגישה ככה, הרי את כל כך יפה, כי בסוף זה בינך לבינך ואני מאוד ביקורתית כלפי עצמי. אני חושבת שהשיחות עם הפסיכולוגית החזירו לי את הביטחון. למדתי לאהוב את עצמי וגם הבנתי שאני צריכה לשמור על הבריאות שלי. גם הורי וגם מירי שכנעו אותי שהכול בסדר ואני נראית טוב כמו שאני. היום אני לא נלחמת יותר בעצמי, לא אעשה שום דבר שיפגע בי. למדתי לקבל את עצמי ולאהוב את הגוף שלי, גוף יפה, נשי, קצת טוסיק והכל בסדר. היום אני כבר לא במרדף, לוקחת הכול בקלות, גם אם עליתי קצת לוקחת הכול בפרופורציות ואם בא לי פסטה, אני אוכל, אבל למחרת, אני אדע לאזן. הכול מבוקר. הכול בשליטה. אימוני כושר הם חלק מהשגרה שלי: הליכות,  פילאטיס וגם אימוני כוח אצל מאמן פרטי".

חשבת לוותר על הצבא?
"בכל מה שעברתי היה ברור לי שאני ממשיכה בשירות הצבאי, ומסיימת אותו כמו שצריך. יכולתי להשתחרר על הפרעות אכילה, אבל זה לא בא בחשבון, לא ויתרתי לעצמי כי השירות מבחינתי מעל הכול. הייתה לי גם הצעה לקמפיין גדול שנפל בגלל הצבא אבל לא התבאסתי, מירי אמרה לי 'מה ששלך – יהיה שלך ואם הוא לא שלך – יבוא משהו אחר". 

הזכרת את הפרידה. את חושבת שלמשבר הפרידה עם גל אדם היה קשר למה שקרה לך?
"גל ואני היינו יחד  מגיל 15 וחצי. כולל הפסקה אחת בת חמישה חודשים, חזרנו לפני כמעט שנה ושוב נפרדנו וזה נגמר. פרידה זה דבר קשה, אבל מתחזקים מזה ולמדתי על עצמי שאני בן אדם חזק. דברים לא הסתדרו בינינו וכל אחד בנה חיים בנפרד. שנינו בני אותו גיל . שנינו ילדים קטנים בעולם. הוא האהבה הראשונה שלי. אהבה גדולה. התגייסתי שבועיים אחרי הפרידה ואולי זה השפיע עלי, אבל בסוף זה הצטברות של דברים. היום זה הכי מאחורי. בעוד חודש אחגוג יום הולדת 20, עוד לא היה לי חבר מאז אבל הספקתי לשכוח, אני לגמרי בסדר. אין בינינו היום קשר, מרגע שנפרדנו – זה נגמר, אבל אם אראה אותו כמובן שאומר לו שלום. אני מאמינה שמה שקרה, היה צריך לקרות ומה שקורה – קורה לטובה ובזמן שלו וכל דבר הוא שיעור. אני במקום אחר, נהנית מהגיל שלי, טוב לי וכיף לי במקום שאני נמצאת". 

מתחילים איתך?
"כן. כשזה יבוא – אדע. האמת היא שאני לא מחפשת, אני מעדיפה היום להתרכז בעצמי ובעבודה שלי – יש לי 74 אלף עוקבים, אני לא ילדת אינסטרגם ולא רודפת אחרי זה, אבל דברים שקשורים לעבודה- אני מעלה".

היא גדלה בשדרות, בכורה מארבעה, יש לה אח בן 18 ואחיות תאומות בנות 10, "אנחנו מאוד משפחתיים, המשפחה שלי היא העוגן שלי". לאביה יש עסק למכירת בשר בעיר ואימה עובדת איתו. תמיד הייתה הילדה היפה, אבל בילדות ובנערות זה הקשה עליה ולא אחת סבלה מחרמות.

איך החרמות השפיעו עלייך כתלמידה?
"לא הבנתי מה עבר בראש לבנות שלמדו איתי, שלא הזמינו אותי למפגשים. כשהייתי קטנה בכיתי להורי שהן לא רוצות לשחק איתי. היום אני מבינה שזה מקנאה, כי פתאום מישהי משלהן עובדת ומצליחה והתמונות שלה על אוטובוסים. באיזשהו מקום זה ביגר אותי וחישל אותי, עד היום אני לא בקשר איתן, שדרות בשבילי זה בנות דודות, המשפחה. הייתי תלמידה מבריקה במגמת ביולוגיה וביוטכנולוגיה, למדתי בכיתת מופת של מחוננים, לא הפסדתי אף פעם לימודים. תעודת הבגרות שלי היא של חנונים, הכול חמש יחידות. אני יכולה להתקבל בעתיד לכל מה שארצה וחושבת על לימודים גבוהים, עוד יש לי כמה שנים לדגמן, אבל דוגמנות היא לא לנצח, הרי כל ההשקעה שלי לא הייתה לחינם. בעבר חשבתי ללמוד וטרינריה, היום אני מבינה שנטיית הלב שלי זה עיצוב פנים, או עיצוב אופנה. בימים אלה אני עושה קולקציה של תכשיטים עם דודה שלי אתי קובו, ליין שאני מעצבת בעצמי וזו עוד דרך שלי להתקדם".

הבסיס שלה הוא עדיין שדרות, אבל כיום את מרבית ימי השבוע היא עושה בארסוף אצל דודה מירי. יש לה רכב משלה ובתום יום שירות היא חוזרת לחדר שלה בוילה של מירי. "ניסיתי לגור לבד. שכרתי דירה קטנה בתל אביב והחזקתי מעמד חודש וחצי, פה היה חסר לי נייר סופג ושם נייר אפיה, בקיצור זה לא היה בשבילי. כשאני בארסוף, אני עוזרת עם הילדים, בשבילם אני הבת הרביעית במשפחה והם אומרים שנועם היא אחותנו". 

"פעם ראשונה שאני מצטלמת כבוגרת בבגד ים. לא יכולתי לבקש יותר. הרגשתי מעולה, גם אם אני לא הכי 90-60-90 אני מקבלת את עצמי וזה הכי חשוב"

לפני חמישה חודשים היא חזרה בגדול. היא נמצאת היום בסוכנות של רוברטו בן שושן, והספיקה בזמן הזה לעשות קמפיינים למותג ברנדה ולמיקי בוגנים ובימים אלה גם הצטרפה לנבחרת הפרזנטורים של קסטרו, והיא שגרירה של המותג יחד עם שלומית מלכה, דורית רבליס, רומי פרנקל ואחרים.

שמחת להצטרף לנבחרת?
"קסטרו מבחינתי זה קמפיין הניצחון שלי. סוג של הגשמת חלום. אם היית אומרת לי לפני שנה שאגיע ליעד הזה, הייתי עונה שאין סיכוי כי אני שמנה, אבל הנה זה קרה. הג'ינס הראשון שהיה לי בחיי היה מקסטרו, זה סוג של דברים שאת לא שוכחת ועכשיו אני פרזנטורית שלהם, הצטלמתי לא אחת לקמפיינים של אופנה, אבל זו פעם ראשונה שאני פרזנטורית, ופעם ראשונה שאני מצטלמת כבוגרת בבגד ים. לא יכולתי לבקש יותר. צילמנו את הקמפיין במושב עין איילה, לוקיישן אקזוטי שיצר תחושה כאילו אנחנו בתאילנד, היה לי יום מושלם, הרגשתי מעולה, היה לי בטחון, גם בביקיני וגם בבגד ים שלם, גם אם אני לא הכי 90-60-90 אני מקבלת את עצמי ואוהבת את עצמי וזה הכי חשוב".

קמפיין הניצחון שלה, נועם בוהדנה לקסטרו | צילום: ים לוי

>> מהמסלול לארון: הפריטים שהכי אהבנו בשבוע האופנה קורנית תל אביב, ואיפה להשיג אותם

את רואה את עצמך בחו"ל?
"לגמרי. אני מכוונת לחו"ל. ואם זה יקרה, אני אהיה בזה במאה אחוז. אני חושבת שצריך לנצל כמה שיותר את השנים האלה, הן לא יחזרו ועם ילדים כבר לא אוכל להסתובב בעולם".

מי המודל שלך להצלחה?
"קנדל ג'נר. היא מאוד יפה ומאוד מצליחה". 

את מקפידה על טיפוח?
"מאוד. עושה טיפולי פנים, מטפלת בציפורניים ופעם בשבוע מספרה".

מה את הכי אוהבת במראה החיצוני שלך?
"אולי את העיניים הכחולות?"  

על מה את אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"תיקים של מותגים ונעל ממותגת. זה לא קורה על בסיס קבוע כי אני מעדיפה לחסוך את הכסף שלי. יש לי חשבון בנק, אני מחזיקה את עצמי, וגם חוסכת וחושבת על העתיד". 

היכן את רואה את עצמך בגיל 25?
"זה לא סוד שאני רואה את עצמי אימא צעירה. בעוד חודש אהיה בת 20, אימא שלי בגיל הזה הייתה כבר נשואה ובהיריון איתי, ובעזרת השם בגיל הזה אהיה כבר נשואה ואולי אימא. לא אחכה לגיל 30 כדי להיות אימא, ואולי יהיה לי עסק משלי והכי חשוב שאהיה בריאה, מאושרת ושמחה". 

איזו שיחת טלפון הכי תשמח אותך?
"שרוברטו מתקשר אלי ואומר לי שיש הצעה לקמפיין משאנל. ואת יודעת מה, גם דיור זה יכול להיות נחמד".

> בקיץ הזה תלבשי שחור: הטוטאל לוק השחור הוא טרנד רותח