מובילת מאבק הגלימות: "מה שהכרנו לא קיים יותר. כללי המשחק כבר השתנו"

עו"ד נגה רובינשטיין (51), ממובילות "מחאת הגלימות" נגד הרפורמה המשטרית, היא אחת מעורכות הדין הבולטות במגזר הפרטי: משרד עורכי הדין KRB שהיא אחת מהמייסדות שלו, מייצג גופים כמו פרטנר, בנק דיסקונט, Uber, קשת ורשת. אבל, היא גם יודעת היטב מה מתרחש מאחורי דלתותיהן הסגורות של משרדי הממשלה בכל הקשור לחקיקה. למחאת עורכי הדין היא מגיעה, בין היתר, כבוגרת 15 שנה בשירות המדינה שבהן עבדה במשרד המשפטים תחת הייעוץ המשפטי לממשלה, ולאחר מכן שימשה כיועצת המשפטית של משרד התקשורת.

>> "לפיד וגנץ מתנגחים ביניהם, אבל כולם יודעים שהיא יו"ר האופוזיציה האמיתית במחאה הזו"

מאבק הגלימות, שהיא ממוביליו (ונקרא בעבר מאבק הגלימות השחורות) מתעורר מחדש אחרי התנעתו הראשונה ב-2019. "כבר אז התחילו יוזמות חקיקה שהיעד שלהן היה פגיעה במערכת המשפט, והיו כבר ניצנים של הבנה שהממשלה רוצה כוח עודף על פני הכנסת והרשות השופטת", היא מספרת. "עם הקמתה של הממשלה הנוכחית התכנסנו שוב, הפעם למציאות אחרת לגמרי. בתחילת דצמבר, ימים ספורים אחרי שהממשלה הנוכחית נכנסה לתפקיד, הבנו שמה שהכרנו לא קיים יותר.

התכנסנו למציאות אחרת לגמרי. עו"ד נגה רובינשטיין | צילום: שני נחמיאס

"מאז חלפו עשרה שבועות אינטנסיביים שבהם ההיכרות שלנו כמשפטנים – כמי שהשגרה שלהם כוללת ייצוג בבתי משפט, מול משרדי ממשלה ובוועדות הכנסת – הובילה אותנו להבנה שאנחנו חייבים לפעול, שמשטר דמוקרטי יכול להפוך בפרק זמן קצר מאוד למשטר שאינו דמוקרטי. לא מדובר בפעילות פוליטית או פעילות מפלגתית, לכן אין אחידות דעים. המחאה מורכבת מעורכי דין שחושבים אחרת זה מזה, הצביעו אחרת, חונכו אחרת – אבל דואגים באופן דומה לעתיד של ישראל. זה חלק מהקושי בפעילות שלנו וחלק מהיופי שבתהליך".

"שרים שמעוניינים למצוא פתרונות שעוקפים את החוק, שאומרים ליועמ"ש של המשרד שלהם 'תמצא לי פתרון, בלי ללכת לכנסת', מחלישים לא רק את היועצים המשפטיים, אלא גם את הכנסת"

מתי נופל לך האסימון שמשהו קורה, שצריך להתעורר?
"תראי, גדלתי בבית עם מודעות פוליטית וחברתית גבוהה ומגוונת. לימודי המשפטים והעבודה במגזר הציבורי הביאו לכך שהיומיום שלי שלוב במרקם החברתי, המשפטי והפוליטי בישראל. העבודה במשרד שבו אני שותפה ותחום העיסוק שלי, רגולציה ותחרות, מאפשרים לי להיחשף להשלכות המיידיות של תהליכי החקיקה על עבודת הממשלה והכנסת. המהלכים שהקואליציה מבצעת בשבועות האחרונים שונים מכל תהליך אחר שהיה עד היום בישראל. לכן, מבחינה אישית אין לי אפשרות אחרת אלא לפנות מקום, זמן, אנרגיה ומחשבה לפעילות".

"המעורבות היא לא בגלל שפתאום האסימון נופל. לעורכי דין יש תפקיד מיוחד בסיטואציות חוקתיות, גם לפני שהן הופכות למשבריות. במבט לאחור, האירועים של שנת 2019 נדחקו מהזיכרון שלנו והיו צריכים להוות נורת אזהרה לכולנו. אנחנו יודעים שאין תחליף לרשות שופטת ובתי משפט עצמאיים, ואנחנו יודעים שבמדינה בה שופטים תלויים בפוליטיקאים ויועצים משפטיים אינם עצמאיים בתוך הממשלה – אין דמוקרטיה".

מחאת המשפטנים בתל אביב | צילום: JACK GUEZ/AFP via Getty Images

>> מורה נבוכות: מדוע מזהירים מקריסת הדמוקרטיה בישראל?

את מגיעה למחאה הזו מבפנים, אחרי שהיית יועמ"שית של משרד ממשלתי. איך זה משפיע על נקודת המבט שלך?
"התחנכתי' בסוגים שונים של דיספלינות משפטיות: בבית המשפט העליון בהתמחות, במשרד המשפטים בייעוץ המשפטי לממשלה, במשרדים פרטיים ובעבודה במגזר השלישי. ראיתי בשגרת היומיום שלי כמה חשוב שיועצים משפטיים יהיו עצמאיים. ההיכרות הזו מאפשרת לי להבין טוב יותר שמשילות לא תגיע משינויי החקיקה שהקואליציה מקדמת. במהלך שש שנים עבדתי תחת שישה שרים: דליה איציק, אריאל שרון, אהוד אולמרט, אברהם הירשזון, אריאל אטיאס ומשה כחלון. גם בשנים הללו היה היעדר יציבות פוליטית שהביאה לשינויים תכופים, אבל מכל אחד מהשרים למדתי".

"כששרים רצו לעשות שינויים, רצו למשול – הצליחו לעשות את זה כל עוד הייתה להם את היכולת להוביל ולקדם. הם לא ניסו ללכת מסביב. כחלון ורפורמת הסלולר, למשל – השר רצה להעביר תהליך צרכני תחרותי, הצליח לרתום את כל גורמי הממשלה וקידם את מה שצריך. התפקיד של יועץ משפטי הוא לא לעצור צעדים של השר, כמו שהממשלה הנוכחית טוענת ביחס ליועצים המשרדיים, אלא לומר מה החוק מאפשר ולא מאפשר. שרים שמעוניינים למצוא פתרונות שעוקפים את החוק, שאומרים ליועמ"ש של המשרד שלהם 'תמצא לי פתרון, בלי ללכת לכנסת', מחלישים לא רק את היועצים המשפטיים, אלא גם את הכנסת.

"משילות היא מנהיגות, והיעדר משילות היא תוצר של היעדר מנהיגות"

"כל אחת ואחד מהשרים בתקופתי שרצה לקדם מדיניות או רפורמה והיה לו מספיק זמן כהונה, הצליחו לעשות את זה בשיתוף עם הדרג המקצועי והייעוץ המשפטי של המשרד. משילות היא מנהיגות, והיעדר משילות היא תוצר של היעדר מנהיגות. מהלכים דרמטיים, ששינו את המציאות בשוק התקשורת והשפיעו על כל אחד ואחת מאיתנו, כמו הפרטת בזק שהובילה דליה איציק למשל, התרחשו בזכות עבודה קשה ומנהיגות של השרים שהפעילו בתבונה את הדרג המקצועי. לכן, החשש שלי הוא שהמאמץ שמשקיעים יוזמי ההפיכה המשפטית בדחיקה הצידה של אנשי המקצוע והיועצים המשפטיים בתוך משרדי הממשלה לא נועד כדי לשפר את קבלת ההחלטות וביצוען, אלא ממניעים אחרים, זרים, ושהתוצאה תהיה שלטון פוליטיקאים ומקורבים על חשבוננו, האזרחים".

מה התפקיד שלך היום בתוך המחאה?
"התפקיד שלי קשור למה שאני עוסקת בו ביומיום: הליכי חקיקה, עבודת ממשלה, השתתפות בדיונים בוועדות הכנסת וכמובן מחאה ברחובות, כל זה הוא חלק בלתי נפרד מהשגרה שלי. מחאת הגלימות מורכבת ממאות רבות של עורכות ועורכי דין, אנשים שמבינים את גודל השבר ואת הנזק שצפוי לנו כחברה. כל אחד מאיתנו פועל בתוך המחאה בהתאם להכשרה המקצועית שלו".

יש עוד דרך ארוכה ואנחנו נוכל לה. הפגנה נגד המהפכה המשפטית בירושלים 13.2.23 | צילום: shutterstock

"אני נושאת את עיני אל המנהיגות האמיצות של מערכת המשפט – נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה – שעומדות היום על משמר הדמוקרטיה שלנו"

>> כוח לבתי הדין הרבניים יגרום לעוד פגיעה בנשים

את אמנם פעילה במאבק מטעם סקטור אחר, אבל את מרגישה שאת מוחה גם כאישה? חוששת כאישה מההשפעות של הרפורמה?
"הזהות שלי כאדם, כאישה, כאמא, כמשפטנית וכבעלת עסק משליכה על תפיסת העולם שלי ועל היומיום שלי. אני אמא לחמישה ילדים, ולכך יש חלק נכבד בדאגות ובתקוות שלי. העובדה שילדיי גדלים למציאות ישראלית מסוכנת מחייבת אותי ליטול חלק במאבק. למרות זאת, קשה לי לשרטט קו גבול שממנו אני מוחה כאישה. בן הזוג שלי ואני פמיניסטים 'על מלא' באופן דומה זה לזו. אני מוחה עם נשים וגברים שתפיסת העולם שלהם באשר לזכויות כל אדם, באשר הוא אדם, משותפת, והדאגה שלהם מהפגיעה שתיגרם מהרגרסיה המשטרית היא דומה.

"אני חושבת על מקרים בהם בתי המשפט שמו מגבלות לכוח של שרים: איסור על הפרדה בין נערות ממוצא אשכנזי לנערות ממוצא ספרדי בבית ספר חרדי בעמנואל, ביטול החלטה של מנהל מקרקעי ישראל להפשיר קרקעות חקלאיות לבנייה באופן שמיטיב עם קיבוצים ומושבים ומפלה ישובים בפריפריה, ועוד. המקרים האלה מדגישים כמה הרשויות השונות בישראל יוצרות מדינה דמוקרטית אחת. העובדה היא שכל מדינה בעולם בה המערכת המשפטית חלשה ואי אפשר לעתור בה כנגד החלטות פוליטיקאים – היא מדינה לא דמוקרטית".

איך נראים החיים שלך בחודשים האחרונים בראי המחאה? המשפחה שלך לוקחת חלק?
"היומיום הוא לימוד של התהליכים תוך כדי תנועה. לאף אחד מאיתנו אין ניסיון "מקצועי" במחאות וזו לא העבודה שלנו. המציאות שלי מורכבת מבית, משרד ומחאה, והמחאה מחייבת כמובן זמן, מחשבה ותשומת לב. מטבע הדברים, המציאות הפוליטית היא חלק בלתי נפרד מהבית שלנו והמשפחה, כל אחד מעורב בדרכו ובאופן שמתאים לו. המחשבות והתחושות מדוברות מדי יום. גם במשרד שלנו, KRB, השותפים שלי יוצרים מרחב שמאפשר לי לעסוק במחאה. בעסק פרטי, במציאות של כמה שותפים שלכל אחד יש תפיסת עולם שונה, הנכונות והפתיחות לכך הם משמעותיים מאוד בשבילי".

>> השינוי בחוק בחירת השופטים מסוכן מאוד לנשים

כשאת שומעת תגובות של פוליטיקאים שקוראים למוחים "אנרכיסטים" או "פריבילגים", איך זה מרגיש? בעיקר בתור עובדת מדינה לשעבר?
"לרחובות יוצאים מאות אלפים, שבוע אחרי שבוע. אני רואה צעירים ומבוגרים, הורים וילדים, חילוניים ודתיים, חיילים קרביים ונוער מכינות. מי שעיניו בראשו רואה מחאה עממית, אמיתית, כואבת וחרדה. הרטוריקה הפופוליסטית שאליה את מתייחסת מעידה לצערי בעיקר על הניתוק של אותם פוליטיקאים מהרחוב הישראלי. אני מאמינה, יודעת, שהרוב המכריע של החברה שלנו כואב את המחלוקת, מודאג מאד מהפילוג וכמה לחיים משותפים ולא לתמונת ניצחון של התומכים על המוחים או להיפך".

התעוררנו בשבוע שעבר לבוקר שבו חלק מצעדי ההפיכה עברו בקריאה ראשונה. איך זה מרגיש? לאן ממשיכים מכאן?
"אני מתעוררת אחרי קריאה ראשונה ויודעת שיש עוד דרך ארוכה ושאנחנו נוכל לה. אנחנו נלך בדרך הזו בלי להתייאש ונילחם בכל הכוח בשקרים, בתעמולה בהסתה ובשנאת החינם. אני נושאת עיניים אל המנהיגות האמיצות של מערכת המשפט – נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה – שעומדות על משמר הדמוקרטיה שלנו. אני מסתכלת ימינה ושמאלה ורואה את ההמונים שנרתמים יום יום, שבוע שבוע, למאבק, וזה ממלא אותי אמונה ותקווה".