מור רצתה קלוז'ר עם שניר, אבל מה שקיבלנו זה את ההזיה הזאת

ובא לציון גואל. הרגע לו ייחלנו סוף סוף קרה. מור הודיעה שהיא לא נשארת בדירתו של שניר. יותר נכון, בפינה שלה. אבל אם חשבתן, קיוויתן וציפיתן לרגע עוצמתי ומספק, תחשבו שוב. במקום הקליימקס המיוחל, קיבלנו מריחה אינסופית של שניר שעושה הכל כדי להמאיס את עצמו על מור ועל הצופות, ובעיקר עליי – ואת מור שממאנת להבין, שוב ושוב ושוב.

>> מור, חן, רותם, יואנה, טל, נעם ועינב מ"חתונה ממבט ראשון" מספרות לנו הכל בפרויקט מיוחד

אז איך זה קרה? הזוגות הוזמנו למסיבת פרידה (בדרך המפתיעה והמלחיצה בתבל – מכתב! מי היה מאמין?) דבר תמוה לכל הדעות, החל מכך שאיך ייתכן וכולם נפרדים באותו יום, כשיש פערים של שבועיים בין תאריכי החתונות ועד לשאלה למה אנחנו יושבות ובעצם ובוהות בלקט? שבוע שלם שאני מחכה לפרק של מוצ"ש ובסוף עובדים עלינו בעיניים.

צר לי על הדמעות והרגעים המרגשים/המביכים (למה לעשות את זה ליואנה ותומר? מה אתם מנסים לערער להם את ההחלטה? זוג אחד יציב ומתוק יש פה, למה להזכיר להם שבהתחלה יואנה לא הייתה בעניין, למה?), ובכל אופן בואו נתעלם באלגנטיות מהלקט ששודר באמתלה שיש מסיבה ונתמקד באירוע אליו התכנסנו – מסיבת הפרידה האמיתית.

שניר שכבר באמת, חוץ מלתלות שלט ניאון מהבהב, עשה כל שביכולתו כדי להבהיר שהוא לא בעניין, ועדיין הצליח לשכנע את מור לחזור איתו לדירתו וללו"זו בעזרת ההצעה המפתה של המרק – מקבל חלחלה מהמחשבה לשמוח עם אחרים, ומה מרגיע אותו כשרע לו? שלאחרים רע כמו לו, או יותר גרוע. רק אז הוא נרגע. איזה מותק אתה, וואו. אם אפשר שבסוף התוכנית תהפוך למנטור העצמה, זה נשמע לי בול.

>> שניר מי? מור מ"חתונמי" לוהטת בביקיני הורס

משום מה, בזמן שהם יוצאים לתור אחרי ״פוד״, הם נתקלים במשה, ומשה כמו משה, דבר ראשון – מחמיא למור. מור מצדה, אחרי 39 ימים עם שניר, לא מצליחה בכלל להבין את רצף המילים שנזרקו לעברה ונקטע לה חוט המחשבה. משה, מסבר את אוזנו של שניר, וגורם לו להאמין שהוא לא יהיה מוקד האש של התוכנית, כפי שהוא כל כך חושש, ומבשר שגם להם יש דרמות. כאמור, זה הרגע שבו הנשימה של שניר מתרככת. "תמיד מרגיע אותי כשאנשים סובלים יותר ממני", הוא פולט בגאווה, אבל מה שהוא מפספס זה שדרמות מעידות על ניסיון, על עניין ועל תזוזה, ולא על סטטיות ושינה רצופה, כמו ששניר הציג לנו עד כה.

השניים חוזרים לדירה, שניר רוצה לדבר, אבל בגלל המצלמות הוא "מכבד" את מור ולא "מקיא" את זה לגמרי. היא משום מה המומה. מה כבר יכול לקרות? על מה הוא רוצה לדבר? אין לה שמץ של מושג. "שניר אתה מלחיץ אותי", היא אומרת והוא שוב נכנס למבוי סתום. בסוף הוא זורק את ה"פצצה" ואומר: "קסם לי הקונספט לא להיות במסיבת הסיום". והרי לנו סיבה אחת מוצדקת לקיום האירוע ההזוי בתולדות חתונמי – מקדם העלילה של שניר. בדיוק כמו שהוא לא רצה להישאר בסופ"ש הזוגות, כך הוא שוב אחוז אימה מהמחשבה להיראות בחברת זוגות אחרים, ועוד לצד גברים רומנטיים, עוטפים ומצליחים. אם מרגיע אותו כשאחרים סובלים יותר ממנו, אז תחשבו מה קורה לו במשוואה ההפוכה, כשלאחרים טוב יותר ממנו. הוא לא מסוגל להכיל את זה. אבל מור, בשלה. "דווקא בא לי מסיבה איתך". באמת. מור? בא לך מסיבה איתו? שניר כמובן לא עוצר אותה, אלא ממלמל לעצמו, ונחשו מה הוא רוצה לעשות? "להימעך על הספה!".

עכשיו, בואו נעצור את הכתישה של שניר לרגע אחד. כי דבר אחד, שהיה נראה אמיתי ולא מבויים למצלמות – כמו העזרה או החיבוק דוב בסוף – הוא כן עשה, וזה להגיד ב"טסטה", שהוא מאחל למור מישהו יותר טוב ממנו. נשאלת השאלה, למה לא יכולת לגשת אליה כבר לפני שבועיים ולהגיד לה את זה? משהו סטייל "את נפלאה וכיף לי איתך בתור ידידה, לצערי אני לא רואה את זה מתרומם ואני ממש מאחל לך משהו הרבה יותר טוב ממה שאני יכול להציע לך". תאמין לי שהיא הייתה לוקחת את זה בשתי ידיים, כנות עטופה בנחמדות ופרגון. אם היית משתמש במילים, כאלה שהיא גם ביקשה ממך לתת לה מדי פעם, זה היה עושה את העבודה.

>> שניר, יש לך את זה ביותר עילאי ומתנשא?

בבוקר למחרת מור ממהרת לצאת, ומוסיפה שהיא לא במוד לשיחה כרגע. לדעתי היא פשוט ברחה מהמחשבה שהוא שוב יציע לה מרק, וכשהיא חוזרת לפינתו, ומתקלחת ומתארגנת לקראת המסיבה, הוא מסתובב כסהרורי (איך אתה סהרורי? ישנת 42 ימים ברצף!!) ולא יודע אם להתקלח או לא. סירייסלי? אדון כביסה מופרדת? אדון אני אוהב את הפח שלי יותר משאני אוהב להסתתר בתוך הקפוצ'ון? אתה מתלבט אם להתקלח או לא? כי זו הדרך שלו להגיד את הדברים בלי להגיד אותם באמת. אקטינג אאוט, בתקווה שמור, האישה האינטליגנטית, תבין את הרמז. אבל כנראה שלא כשהלב מעורב.

בדיוק כמו בסצנת הסילבסטר, מור לבושה, מאופרת, מוכנה ונרגשת, והוא אפילו לא מעיף מבט ובטח שלא מחמאה. הדיאלוג ביניהם נמשך כמו סיוט מתמשך, כשהוא, במקום להגיד מה הוא רוצה – שואל "מה את רוצה?", וזה בדיוק כמו הטור הקודם שלי. ההתנהגות הזו של לנסות לצאת בסדר לכאורה, התנהלות גזלייטינג ביי דה בוק שמטשטשת אותך כי הנה הוא שואל אותך מה את רוצה לעשות, וכביכול נותן לך להוביל – אבל עושה בסוף רק מה שמתאים לו. וכך, בשנייה שמור מצליחה לשים ווייז ולהגיע לתשובה שהוא כל כך חיכה לשמוע – "טוב אז לא נלך", הוא נהיה חיוני בבת אחת, מתרומם וממהר להכריז: "סבבה אז לא נלך". רק שמור לא תתחרט. ואז, שניר שוב שואל "אז מה עכשיו?", שכל אחד יילך ללו"זו?

בשעה טובה, מור אומרת מה היא רוצה ומציעה "בוא נעשה קלוז'ר". ומה עושה אדם ששאל אדם אחר "מה את רוצה לעשות?", מתעלם, מבטל ומציע את הרעיון שלו. זה לא נוח לו עכשיו לעשות קלוז'ר, הוא עייף וזה כבד עליו. הוא מציע שכל אחד ילך לפינה שלו, כאילו מדובר בכלב בשנות ה-80. מור לפחות משווה ומעלה, כשהיא מציעה לו ללכת לעשות סיבוב בחוץ.

>> היום שאחרי: מור מ"חתונה ממבט ראשון" על סף בכי

מור מתאפסת ומבינה שהיא ליטרלי בתוך הפינה שלו, ובא לה לחזור לפינה שלה – אז היא מתחילה לארוז. והופ, כל מערך ההגנות של שניר הרע מגיעות, כדי להוציא אותו קצת יותר טוב. "את לא חייבת לארוז כל כך מהר", "בואי אני אעזור לך" (הייתי מאמינה שבאמת אכפת לו ושהוא כזה ג'נטלמן שכואב את המצב הלא נעים, לו רק היה עוזר לה בפעם הראשונה כשסחבה את המזוודה), וכמובן ההצעה לצ'ייסר סיום. כבר אמרתי שיש כאן מאפיינים של דיכאון? גם בארוחת הבוקר הוא כבר רצה צ'ייסר, כי אם הוא לא ישן, אז לפחות בואו נטשטש באלכוהול את המציאות.

מור הגנגסטרית חוזרת ויורה משפט שלם באנגלית. I WANNA GET THE FUCK OUT OF HERE. ועם כמה שזה משפט חזק, זו פשוט הדרך של מור להתמודד עם המצב הרגשי המבאס הזה, ולברוח אל האנגלית, כי זה עושה את זה פחות ישיר ויותר קל להתמודד. תאמינו לי, חבל שלא עשיתם את כל העונה באנגלית.

שניר ומור מגיעים לדירתה, משום מה שניר עוגב עליה בחיבוק לא משחרר (אולי הוא נרדם שוב?), ואז הוא הולך. היא נשארת בפריים סיום מוזר שלה בתוך הטלפון, מה רציתם שנחשוב, שהיא הורידה טינדר? לרגע כמעט שחררתי אנחת רווחה, כמו זו שרונן ישמיע כשרותם תסיים לבהות בו בהמתנה לתשובה הנכונה, שהנה ברוך שפטרנו, אבל לא, מסתבר שגם עורכי חתונמי לא מבינים את הרמזים המהבהבים של שניר, ומביאים אותם היום לפרק עם המומחים. אולי גם הם קשורים בחבל טבורי.

>> לריקאפ המלא של חתונה ממבט ראשון

נ.ב. סליחה, בכל זאת לא יכולה להתעלם מרון "המאוהב" שמשחק בטלפון, בדרך למסיבה, ולא נראה שהוא בכלל זוכר אם למדהימה שלצידו קוראים טל או גל. כי מה זה משנה, העיקר שהיא תחייך (חצי חיוך) ותעשה לו בקרוב ילד.