הדולה של בר זומר: "ההיריון הוא לפעמים סוג של ירח דבש"
סערת הרגשות, ההורמונים והפחד מהלא נודע: הדולה מירי לב ליוותה את גל גדות, מאיה ורטהיימר, אגם רודברג, בר זומר ועוד, אבל מתברר שגם הגברים זקוקים לליווי הזה
הדוגמנית-שחקנית-מנחה מאיה ורטהיימר הודתה באינסטגרם שזמן קצר אחרי לידת בתה אסיה, היא קמה אליה באמצע בלילה והתחרפנה כשראתה את בעלה אסף ישן. "היא לא באמת התחרפנה. אין כאן רציונל", מסייגת מירי לב, הדולה שליוותה אותה: "השבועות שאחרי הלידה הם קשוחים, וגם פיזית קשה להתרגל. את כבר לא יכולה לקחת את המפתחות של האוטו ולצאת מהבית כשמתחשק לך".
>> דניאל גרינברג מדברת על בגידות, ילדים וגירושין
מיכל הקטנה כתבה לה: "את לב אחד ענק. זכיתי להכיר אותך ברגע הכי מדויק בחיים שלי. יש בך את כל מה שאני אוהבת באישה. את טובה, מיוחדת, נאמנה, מוכשרת והכי חשוב – חברה שתישאר לי לכל החיים". משפיענית הרשת רוני שינקמן כתבה: "אין לי מושג איך הייתי שורדת את זה בלעדייך ואני לא יודעת איך נשים בעולם יולדות בלי שתהיי לצידן. תודה לך על כל 12 השעות בחדר הלידה. תודה על הרוגע, השקט והנגשת המידע. תודה על זה שהפכת את הדבר המטורף הזה לקסום ומדהים".
לב (35), אחות מוסמכת בהכשרתה, משמשת אחות פרטית ודולה. היא גם מומחית בתחום ההיריון והלידה עם קהילה ענקית של 45,500 נשים ברשת. היא מלווה נשים וזוגות מרגע הכניסה להיריון , דרך קורס הכנה זוגי ללידה, בלידה עצמה וגם אחריה. בין הלקוחות המפורסמות שלה אפשר למצוא גם את גל גדות, אגם רודברג, דנה זרמון, מור סילבר ובר זומר שילדה השבוע את בתה הבכורה.
View this post on Instagram
למה כל כך חשוב הליווי?
"זה משנה את החוויה הרגשית. בהיריון של ילד ראשון ובהורות ראשונה יש הרבה חששות ושאלות, הרבה דברים לא ברורים, חוסר ודאות לגבי האם את עושה דברים נכון. עד עכשיו דאגת רק לעצמך, ועכשיו את מתחילה לדאוג למה שמתרחש בתוכך. זו אחריות גדולה. השאלות הכי שכיחות של נשים הן 'גיליתי שאני בהיריון, מה עכשיו?', 'מה התפקיד שלי?', 'מה משפיע עלי?' ועוד. במהלך ההיריון הגוף עובר שינויים פיזיים ורגשיים והוא מפוצץ בהורמונים. ההריונית לא בוכה סתם ככה. דברים קורים בגופה והיא מרגישה בודדה בגלל זה. לא תמיד היא מרגישה טוב מבחינה פיזית. היא עייפה ונרדמת מוקדם. החיים משתנים כבר במהלך ההיריון, והשינויים יתעצמו ככל שהוא יתקדם. הגוף נותן הזדמנות להבין את השינויים לאט לאט, ותשעת החודשים הם רק ההקדמה ליום שאחרי – שבו יתחילו החיים האמיתיים".
>> המו"לית מבני ברק שהפכה לגורו הנשים החרדיות בנושא בריאות האישה
איפה התפקיד של הפרטנר בהכנה ללידה?
"קורס הכנה ללידה שלי כולל פגישה אחת בת שלוש שעות, במסגרתה מקבלים גם הגברים את מה הם צריכים לדעת לקראת הלידה. הנשים מספרות שבני הזוג יוצאים מהופנטים. אני מדברת אליהם בגובה העיניים ומסבירה שאין להם משימות, אלא מה שהם נדרשים לעשות הוא רק לתמוך בבת הזוג".
מקומו של בן הזוג בכל הסיפור עולה הרבה?
"בוודאי. החיבור בין בני זוג הוא נצחי כשהם מביאים ילד משותף. אין אף זוג שהכל אצלו מושלם, אבל משברים רק מחזקים אותנו ליום שאחרי שבו יגיע הילד. אני מאמינה במעורבות של הבעל מהשלבים הראשונים וגם תוך כדי הלידה. קשה להסביר לבעל מה הנשים מרגישות, אבל לא להסביר בכלל זו טעות. צריך לתת לו להבין עד כמה שניתן. אני אומרת לנשים לדבר, אחרת אין סיכוי שהוא ידע. אם זה לא היריון ראשון ומפריע לך שהוא לא מוציא את הילד מהגן – תגידי. אל תתחשבני כי אחרת הוא לא ידע. יכול להיות שהוא ישמח להירתם ויכול להיות שיגיד שהוא לא יכול, בכל מקרה – אל תשאירי את זה אצלך. התקשורת היא הכי חשובה".
>> מיכל הקטנה ענתה לעוקבת ששאלה האם היא בהיריון ועוררה סערת רשת
הליווי שמציעה לב אינו זול. "העלות מתחילה ב-5,000 ש"ח ומגיעה עד ל-8,000 לליווי מלא כולל הלידה", היא אומרת ומחדדת: "הדולה בלידה לא באה במקום הצוות הרפואי ולא באה להחליף את המיילדת. היא שם גם בשביל הבעל, כדי שיתפנה לשים לב לאשתו ולדאוג לה. פעם נשים לקחו דולה בלידה כדי ללדת ללא אפידורל והיה חשש שהבעל לא ימצא את מקומו. אצלי הם מגיעים כזוג, ולא משנה באיזה הרכב".
"האישה עוברת טלטלה רגשית והכל מתעצם. פתאום מתחילות התחשבנויות, שהן המוקד הכי קשה שנתקלים בו אחרי הלידה. אישה יכולה במסגרת ההתחשבנות להגיד לבעל משפטים כמו 'הילד לא רק שלי', או 'אתה לא עוזר לגדל אותו'"
לב גרה ברמת השרון ומגדלת שישה ילדים – שלושה מפרק א' של בן זוגה שנמצאים אצלם מחצית מהזמן, פלוס שלושת ילדיהם המשותפים (שתי בנות ובן, הקטנה בת תשעה חודשים). "לפני חמש שנים הצוותים הרפואיים לא רצו דולה. היו סטיגמות על דולות לפיהן הן רוחניקיות. גם זוגות שהגיעו לפגישת היכרות ראשונה אמרו לי שאני לא נראית כמו דולה, אבל כשהגעתי עם הכשרה של אחות מוסמכת זה הביא פן אחר למשוואה. היום ישנה תמיכה גורפת בכל בתי החולים".
מהו התפקיד שלך אחרי הלידה?
"נשים לא בטוחות שהן עושות הכל נכון. אני שם כדי להגיד לאישה שהיא האימא הכי טובה שיש, ושכל מה שהתינוק שלך צריך עכשיו הוא חום ואהבה. צריך לתווך את העניין גם לפרטנר, כי כולנו נמצאים בתקופה הזאת על הקצה. חשוב למצוא את המילים הנכונות ולא להגיד דברים כמו 'אתה מחזיק לא טוב את הראש', אלא לנסח הכל בעדינות ולהסביר מה כן עדיף לתינוק. אותו דבר גם לגבי האימא. עם הזמן נכנסים לשגרה והגוף מתרגל פיזית. בתינוק השני הוא כבר מצטרף לחגיגה ויחסי האיזון משתנים. ככל שאנחנו בהורות בוגרת יותר אנחנו גם רגועות ומכילות יותר".
עד איזה שלב את מלווה את הזוגות?
"על הנייר עד גיל שנה, ובפועל עד גיל 12. אני זמינה תמיד כדי לתת להן בזמן אמת את התשובה או את הגיבוי".
>> שיר אלמליח: "עדיין לא פיצחתי את סוד הזוגיות"
היכן את רואה את החלק היותר קשה בזוגיות – במהלך ההיריון או אחריו?
"אחרי הלידה. ההיריון הוא לפעמים סוג של ירח דבש שקורה לקראת החיים האמיתיים. עברו הימים שבהם האבא הולך לעבודה והאימא נשארת בבית. אימא שלי סיפרה לי שהיא הייתה קמה לילדים בשקט בלילה, כדי שאבי לא יתעורר ויוכל לקום בבוקר לעבודה. היום זה לא כבר לא כך, ועדיין – האישה עוברת טלטלה רגשית והכל מתעצם. פתאום מתחילות התחשבנויות, שהן המוקד הכי קשה שנתקלים בו אחרי הלידה. אישה יכולה במסגרת ההתחשבנות להגיד לבעל משפטים כמו 'הילד לא רק שלי', או 'אתה לא עוזר לגדל אותו'. וקיימות כמובן ההתחשבנויות לגבי מי קם וכמה כל אחד ישן בלילה. כל מערכות היחסים מתעצמות בתקופה הזאת".
עד כמה הגברים מעורבים היום?
"הגברים של היום תומכים יותר ומעורבים יותר. ההבנה שהבעל הוא לא חלק מהמשוואה כבר כמעט ולא קיימת. זה עדיין לא שווה במאה אחוז אצל כולם, ויש זוגות שבהם רוב הנטל נופל על האישה. אבל לכל זוג יש את הדרך הנכונה והחלוקה שהם בוחרים בה. הנשים של היום יוצאות לעבודה. הן כבר לא מגדלות את הילדים בשבט כמו פעם כשהאימא והדודה והשכנות בבניין עזרו בגידול. היום זה האבא, וגם הסבא, וצריך להבין שעזרה של הסבים היא מבורכת כי היא זו שתסייע לך להצליח לישון במשך היום".