שירי מימון: "הייתי ממש באבל, במקום נמוך. היינו נפגשים ובוכים"
השיר החדש שנולד מהמקום הכי אפל, שיחת הניעור שערכה לשר התרבות חילי טרופר וחשבון הנפש שעשתה בגיל 40. שירי מימון מסתערת מחדש על החיים ולא פוסלת כלום - מטיקטוק ועד עוד ילדים
"התבגרתי. אני בגיל מפואר", אומרת הזמרת שירי מימון רגע לפני שהיא מסכמת את שנתה הארבעים וחוגגת יום הולדת 41, במאי הקרוב. "גיל 40 זה לגמרי זמן של חשבון נפש, זו לא קלישאה. במהלך העשור של השלושים את עסוקה בבניית המשפחה שלך, ואז כשאת בת 40 את מסתכלת לאחור על הדרך שעשית. אני רואה שעשיתי לא מעט, ויש התבוננות פנימה ורצון לדייק הכל".
>> רן דנקר: "הייתי שבוי של איזה דימוי ולא יכולתי יותר. הייתי צריך להציל את עצמי"
מה זה אומר "לדייק הכל"?
"זה אומר לדייק את האימהות, הזוגיות, הקריירה ואת האנשים שסביבי. חלק מהדיוק למשל זה להפסיק עם רגשות האשמה כלפי הילדים, איתי בן התשע ועילאי בן החמש. תקופות עמוסות אצלי תמיד היו מלוות ברגשי אשמה, ועכשיו אני מאמנת את עצמי להגיד שהכל בסדר. בסך הכל אני אימא מאוד דומיננטית בחייהם. וכשמדובר בזוגיות – אחרי עשור שאת מרוכזת כל כך במשפחה ובקריירה, פתאום את רוצה להיות אישה יותר טובה. דברים חשובים נדחקים לפינה, וצריך להיות יותר ערניים לצרכים זו של זה, לקחת זמן איכות, ליזום. אני רוצה לתת יותר מעצמי. בתחום הזה אני הכי מפיקה, הכל מתוקתק. בסוף יש את הדיוק העצמי – לעשות דיקור, לטפל בנפש, ללכת לפסיכולוגית, וצריך לזכור שגם הגוף מאותת לנו אם עמוס מדי. אני מרגישה צעירה ובריאה, ועדיין, הגוף לא עושה הנחות".
"נשים מקופחות בכל תחום. כל שנה ביום האישה, חוזרים על כך שנשים מרוויחות 30 אחוז פחות מגברים, ואז היום הזה עובר ועולם כמנהגו נוהג. אותי פחות מעניין יום האישה, צריך לעשות פעולות מתחת לפני השטח"
זהו, מבחינתך סיכמת את הפרק של להביא ילדים, או שבאיזשהו מקום מדגדג לך להביא עוד?
"לכי תדעי, למה לא? ארבעים זה השלושים החדש. אני מאמינה ביקום ובגורל. אם זה צריך לקרות, זה יקרה. אני לא פוסלת, אבל אני גם לא על זה. מה שהחיים יביאו, אני מהלכת בין הטיפות".
לפני שנה מימון הייתה על סף ייאוש, הבטלה שנכפתה עליה בחסות הקורונה חירפנה אותה, ועצרה את חייה המקצועיים לגמרי. אבל עכשיו זה מאחוריה. מימון מסתערת על החיים, והיא שמחה להתניע מחדש ולחזור לעניינים. "בחודש האחרון הכל שוב קורה בבת אחת, מאפס למאה. מצד אחד לא קל להתניע את הדבר הזה שהוא היצירה ומצריך הרבה אנרגיה. מצד שני יש הרבה הופעות אז זה לא משנה איך התעוררתי, כי כשיש הופעה, הכל מתנקז לשם".
"תמה תקופת האלבומים. הרבה השתנה, וגם אני, אילו הייתי היום נערה, הייתי שרה באינסטגרם ובטיקטוק כמו שהבנות של היום עושות. אני עשיתי דרך אחרת לגמרי, והיא יותר שווה בעיניי – כי למרות שהיא קשה וסיזיפית, היא עמוקה ומתגמלת"
למימון העסוקה יש קפסולות שונות של הופעות שמותאמות לקהלים שונים במקומות שונים – יש את מופע "לייב אנד פארטי", שלדבריה מגשים את הפנטזיות שלה – הוא מתחיל במופע להקה לכל דבר עם עיבודים חדשים ללהיטים שלה מכל הזמנים, וממשיך למופע שהוא מסיבה של ממש עם DJ ינון יהל, רקדניות ותלבושות סטייל ביונסה וג'יי לו – הכי חו"ל, הכי גדול מהחיים. חוץ מזה יש לה גם מופע אקוסטי אינטימי עם שני זמרי ליווי ונגנים, כשבין השירים היא גם מספרת סיפורים".
מה למשל?
"סיפורים מהחיים – על יוני בעלי, על הילדים – סיפורים מצחיקים. אני גם מקדישה שיר ליונתן פריג' ז"ל, שהיה הגיטריסט שלי, ויש גם שיר מתוך 'שיקגו'. בעצם אני מעבירה את הקהל מעין מסע של הדרך שלי לאורך השנים".
לאחרונה יצא שיר חדש שלה לרדיו, "גן עדן" שמו, שכתבו חנן בן ארי ומורן דוד שגם הלחינה. "השיר הזה מאוד יקר לליבי. הוא סוגר לי את תקופת הקורונה, נועל אותה לקראת משהו חדש וטוב. מדובר בשיר אישי שנוצר במהלך הקורונה, נפגשנו שלושתנו, בלי במה, בלי קהל, היקום נתן לנו סטירות, וניסינו לראות איפה זה תופס אותנו".
איפה זה תפס אותך באופן אישי?
"אני הייתי בתקופה לא קלה, אחרי שבתחילת הקורונה איבדתי את יונתן פריג' הגיטריסט שליווה אותי 15 שנה. הייתי ממש באבל ובמקום נמוך, בלי הופעות ועם סגרים, היינו נפגשים יחד ובוכים. אחרי ההלוויה נפגשתי עם חנן ומורן, וחנן כתב משפט: 'אם זה גן עדן – בא לי למות'. וזה מאוד נגע בי. כמה חודשים לפני כן הייתי מלכה על במות, בפריים טיים בטלוויזיה, שיאים בחו"ל, טירוף, ופתאום כלום. כולנו בבית, אין עתיד ואין תקווה, הכל נעצר. השיר הזה הוא סוג של חשבון נפש: 'אם יש גן עדן בא לי למות\ שמת לי כתר\ באה בדידות\ רוצה ללכת לאיבוד\ לא רוצה חסד, תן לי בזכות\ כמה שחיתי\ תן לי לשוט\ בסוף השפל באה גאות".
"יוני ואני כבר מעל עשור יחד, וכל תכשיט ממנו מסמל אצלי תקופה. למשל, העגילים הראשונים שהוא נתן לי במתנה כשהיינו צעירים ותפרנים נורא, אני מאוד אוהבת אותם"
אז יש אלבום חדש באופק?
"תמה תקופת האלבומים. אלבום האולפן החמישי שלי 'נשימה' יצא כמעט לפני שנתיים, כבר כמה שנים לא יוצרים אלבומים. הרבה השתנה, הכל מאוד מרוכז באינסטגרם, בטיק טוק, בספוטיפיי. גם אני, אילו הייתי היום נערה, הייתי שרה באינסטגרם ובטיק טוק כמו שהבנות הצעירות של היום עושות. ככה הן נחשפות וככה הן גם ימצאו מישהו שישקיע בהן. אני עשיתי דרך אחרת לגמרי, והיא יותר שווה בעיניי – כי למרות שהיא קשה וסיזיפית, היא עמוקה ומתגמלת".
"לא באתי למלחמה, באתי לפתור בעיה"
אם נדמה לכן שהיא תמיד הייתה כאן בינינו, אתן לא ממש טועות כי עברו כבר 30 שנה מאז שהיא הפציעה לראשונה על בימת הפסטיגל כילדה-כוכבת, המשיכה ללהקות נוער, משם ללהקה צבאית וישר ל'כוכב נולד'. כבר בתחילת דרכה היה ברור שהיא כאן כדי להישאר, והיא הוכיחה זאת גם כזמרת וגם כשחקנית, כך למשל כרוקסי הארט שובת הלב מ'שיקגו'. קחו את הקול הנדיר, הכישרון הבימתי והיכולת לרגש, תוסיפו לזה טונות של אמביציה ונחישות – ותקבלו את פצצת האנרגיה הדעתנית הזאת, שגדלה לנו כל כך יפה מול העיניים והפכה לאחת הזמרות הגדולות בישראל.
חוץ מההכנות לעונה התשיעית של "הכוכב הבא" בקשת 12, שם היא תחזור לכס השיפוט לצד אסף אמדורסקי, קרן פלס, נינט ורן דנקר שתפס את מקומם של סטטיק ובן אל, מימון היא גם הפרנזטורית של חברת הקוסמטיקה "סבוקלם". בפרסומת האחרונה היא אפילו שרה. לפני ימים אחדים היא הצטלמה לקולקציה החדשה של תכשיטי רויאלטי. מימון היא הפרזנטורית של החברה כבר שנה שלישית, וזו גם הסיבה שהתכנסנו. בחודש הקרוב יציינו בחברה את חודש איטליה, כשנציבות הסחר האיטלקית יצרה שיתוף פעולה עם רשת התכשיטים הישראלית וחלק מהעיצובים אף יוצרו בארץ המגף.
"הייתי בתקופה לא קלה, אחרי שבתחילת הקורונה איבדתי את יונתן פריג' הגיטריסט שליווה אותי 15 שנה. הייתי ממש באבל ובמקום נמוך, בלי הופעות ועם סגרים, היינו נפגשים יחד ובוכים"
"אני מאוד אוהבת תכשיטים ויש לי סנטימנטים אליהם. למשל, לשרשרת של סבתא ולעגילים, טבעת ושרשרת שקיבלתי מאימא, יש ערך סנטימנטלי רב. חוץ מזה, יוני ואני כבר מעל עשור יחד, וכל תכשיט ממנו מסמל אצלי תקופה. למשל, העגילים הראשונים שהוא נתן לי במתנה כשהיינו צעירים ותפרנים נורא, אני מאוד אוהבת אותם. לכן תפור עליי להיות הפרזנטורית של רויאלטי. כשאני באה לחברה ואני רואה את קולקציות הזהב והיהלומים בשילוב אבני חן, אני מרגישה כמו ילד בחנות ממתקים. הכל כל כך יפה ומזמין והולך איתי לכל מקום – גם להופעות ולטלוויזיה – תכשיטים הם חלק בלתי נפרד ממני".
לצד כל אלה גם נפגשת עם שר התרבות והספורט חילי טרופר.
"רציתי לדון איתו במצב הזמרות בעולם המוזיקה. אני לא באתי בגללי, אני בנקודה טובה בחיים שלי, ושלא יגידו שאני מתקרבנת. היה לי חשוב לדבר על הנושא הזה למען כולנו, וגם למען הזמרות הוותיקות. לא באתי למלחמה, באתי לפתור בעיה. למשל, הופעות שיוצאות דרך עיריות, הממשלה הרי מממנת את התקיציבים שלהן – והוא ראה במו עיניו איך בהרבה ערים מעדיפים הופעות של גברים. גם בלי זה לא פשוט להיות אישה. נשים מקופחות בכל תחום. כל שנה ביום האישה, חוזרים על הסטטיסטיקות ועל כך שנשים מרוויחות 30 אחוז פחות מגברים, ואז היום הזה עובר ועולם כמנהגו נוהג. אותי פחות מעניין יום האישה, צריך לעשות פעולות מתחת לפני השטח. פגשתי ראש עיר שעשה ערב ליום האישה. הצוות שלו כולל שש נשים והוא הודה שהוא כלום בלעדיהן, ועדיין הוא זה שעומד בראש – וזה לא המקום היחיד. יש הרבה מקומות כאלה, ואנחנו פי אלף יותר מוכשרות ויכולות לנהל את העולם. וזה לא רק זה. עוד יותר קשה להיות זמרת-אישה כי ישנם קהלים שלא יכולים לשמוע קול אישה, ובינתיים בפלייליסטים מתוך עשרות שירים של זמרים גברים, בקושי משמיעים שתי זמרות נשים, וזה מביך. הדבר הזה צריך להשתנות גם בתחנות הרדיו וגם בטלוויזיה, וכל אחד חייב לקחת אחריות. הצפתי בפני השר טרופר את הנושא, הוא ישב והקשיב וזה טופל. הוא שלח לי הודעה נרגשת שהעיריות מכאן והלאה מחויבות לקחת זמרות ותיקות ולהקציב לזמרות 30 אחוז מסל התרבות, אז הנה משהו קורה".
>> דנה ברגר: "רגשות אשם הם הגורם הראשי למיגרנות"