בשעה טובה! עמית פרקש ילדה את בנה השני

תגידו בשעה טובה לעמית פרקש, שילדה את בנה השני. בינואר האחרון חשפה השחקנית והזמרת כי היא מצפה, בפוסט מרגש מלונדון, בו היא מצולמת בעודה  מחבקת את בטנה בתוספת הכיתוב: "לא יכולה לחכות לפגוש אותך".

>> "אני מנותקת רגשית": הווידוי האישי של מאיה ורהטיימר

"אני מרגישה בת מזל ומתרגשת מאוד מהילד שהולך להצטרף אלינו. משפחה בשבילי היא הכל ואין יותר משמח מזה עבורי", סיפרה לנו פרקש שחגגה לאחרונה את יום הולדתה ה-34. לכבוד המאורע חזרנו להפקת האופנה היפה והאינטימית שעשינו איתה, ולריאיון בו פתחה את הלב:

אובססיבית בענייני ניקיון. עמית פרקש | צילום: רותם לבל ל־ArtBook. סרט לשיער: פטיט פואה, שמלה: פטיט פואה, גרביונים: אוסף אישי, נעליים: Aldo

אם גם אצלכן פרקש מקוטלגת כסוג של מאמי לאומית, אתן לא לגמרי טועות. ככה היא נצרבה בתודעה מאז הפריצה המטאורית שלה לפני 17 שנה עד לאחרונה. אבל הווייב הממלכתי סלאש מתקתק, שאפיין אותה, הולך ומשתנה. "הדמות הציבורית שלי נותרה כל השנים מתוקה ואולי קצת משעממת. שנים ניסיתי להתחבב, במו ידיי יצרתי לעצמי תדמית שהיא כאילו מושלמת", היא מתוודה, "הסתתרתי מאחורי מסכה, פחדתי שלא ירצו לעבוד איתי, אבל הרי אני חרוצה ומקצועית ויש לי לב טוב, אז למה הייתי צריכה להתנחמד? למה חוסר הבטחון הזה? איפה הייתה עמית האמיתית, הבועטת, הוורבלית, המצחיקה, הקצת גסה והערסית?".

מי לא זוכרת את נקודת הפתיחה שלה, תיכוניסטית אנונימית בת 17 מקיסריה ששרה את השיר "מיליון כוכבים" בהלווייתו של אחיה הבכור, טייס חיל האויר סרן תם פרקש ז"ל שהתרסק עם מסוקו במהלך מלחמת לבנון השנייה ביולי 2006. תם היה בן 24 במותו, חברו יפתח קרזנר כתב לזכרו את השיר והציע לעמית, בעלת קול אלט מרגש, לשיר אותו בהלווייתו – והשאר היסטוריה. בהתחלה פרקש נתפסה בתודעה כאחות השכולה שהילכה על כולם קסם, אבל מהר מאוד התברר כי מדובר בשחקנית וזמרת מלידה. "הדרך שבה פרצתי לתודעה היא נוראית", היא אומרת, "מה שקרה עם 'מיליון כוכבים' קרה מאלוהים. אחי תם ז"ל סידר לי את זה. מה שקרה זה מטורף כי לא הייתה לי כוונה שהשיר יתפרסם. יפתח הביא לי את השיר יום אחרי מותו של תם, בבוקר ההלוויה הקלטנו, ואחרי ההלוויה ביקשו מאיתנו רשות להשמיע אותו ברדיו ומשם הכול קרה. השיר הפך להיות הכי מזוהה ומושמע עם מלחמת לבנון ובהמשך גם בכל מלחמות ישראל".

"הדמות הציבורית שלי נותרה כל השנים מתוקה וקצת משעממת. למה הייתי צריכה להתנחמד? איפה הייתה עמית האמיתית, הבועטת, הוורבלית, המצחיקה, הקצת גסה והערסית?"

נסיבות הפריצה שלך לתודעה הקשו עלייך?
"כן. לא רציתי שיכירו אותי בטרגדיה הכי גדולה של חיי. זה היה לי לא פשוט. הרגשתי כל הזמן צורך להוכיח את הכישרון שלי, שזה לא רק בגלל מה שקרה לנו כמשפחה, והרגשתי שאני צריכה להתנצל על זה. רק כשבגרתי כבר לא היה אכפת לי מה חושבים ומה יגידו".

אז איפה באמת הייתה כל השנים עמית השונה והבועטת?
"היא לא הייתה, אבל עכשיו היא כאן. השינוי אצלי בא בעקבות האימהות. כשחשבתי על עמית ההיא, הבנתי שבחיים לא ארצה שאנה הבת שלי תהיה כמו שאני הייתי, אלא שתהיה מי שהיא באמת. בעקבות הלידה התבגרתי, השתניתי, קיבלתי אומץ וביטחון. אחרי שנים של הסתרה, אני מעזה להיות מי שאני. לפני האימהות לא העזתי אפילו לחלום על כל מיני דברים ואחריה, נפתח לי עולם. היום אני לוקחת יותר אחריות, אני יותר יזמית. יותר דברים מעניינים אותי גם במשחק, גם ביצירה וגם בעולם ההפקות. גם עיצוב וטקסטיל מעניינים אותי ויש לי חלום קטן לפתוח עסק בתחום. אני גם רוצה להפיק וליצור תכנים משלי, יש לי 137 אלף עוקבים באינסטגרם ויש לי הרבה מה להגיד. אני עובדת עם שני שותפים – במאי ומפיק – וכותבת סדרה בהשראה מסוימת של חיי, אבל לא אחד על אחד. זו סדרה שעוסקת במערכת יחסים מורכבת בין אימא לבת. היום אני מרגישה שאני יכולה לכתוב לעצמי תפקידים. עולם המשחק השתנה, היום אפשר להיות יותר בשליטה ולרוץ קדימה".

"היום אפשר להיות יותר בשליטה ולרוץ קדימה". עמית פרקש | צילום: רותם לבל ל־ArtBook. מעיל: versace factory 54, עגילים: אליזבטה פרנקי, גרביונים: zohara

בחודש מאי תחגוג פרקש יום הולדת 34. היא גרה בדירה יפה ומטופחת בקרבת פארק הירקון עם הבעל יאיר יונס, או יאיו, שם החיבה שהביא עוד מהבית, יזם בתחום הנדל"ן עם עסקים באתונה, ועם הבת אנה, כמעט בת שנתיים. עמם מתגוררים בבית כלבת השיצו בת ה-11 שהיא הביאה וכלב פיטבול ענקי שהוא הביא. "תארי לך שני כלבים בדירה שבעלת הבית, כלומר אני, היא אובססיבית בענייני ניקיון ואפשר לאכול אצלי מהרצפה. אז אני מנקה אחרי תינוקת, בעל ושני כלבים".

"לא רציתי שיכירו אותי בטרגדיה הכי גדולה של חיי. הרגשתי כל הזמן צורך להוכיח את הכישרון שלי, שזה לא רק בגלל מה שקרה לנו כמשפחה, והרגשתי שאני צריכה להתנצל על זה. רק כשבגרתי כבר לא היה אכפת לי מה חושבים ומה יגידו"

איך את מסכמת את התקופה הראשונה כאימא?
"בחודש הראשון היה לי מין בלבול וזה היה מפחיד. הלידה הייתה קשה, אומרים לך מזל טוב, יש לך תינוקת ואין לך יום ולא לילה. הזיה. למרות שעברנו להוריי בקיסריה. השנה הראשונה הייתה קשה ומאתגרת גם כי העצמאות שלי השתנתה והזוגיות נדחקה קצת לפינה, אבל צלחנו אותה, ותודה לאל אנה ילדה מדהימה, נוחה וזורמת. היא מתנהגת כמו ילדה רביעית במשפחה, מעסיקה את עצמה שעות. אני חושבת שהיא יותר פרקשית, אבל החלק העליון הוא לגמרי של אבא שלה".

איזו מן אימא את?
"הפתעתי את עצמי. עד שלא ילדתי, לא הייתי מאלה שמחבבות תינוקות וחששתי, והנה זה קרה לי. אני לא כל כך חרדתית, יש לי חברות יותר לחוצות ממני, אבל כשאנה נופלת זה כואב לי פיזית בגוף והתגובות שלי קצת מוגזמות. אני לא אימא מושלמת, יחד עם כל הסבלנות שבעולם ועם כל ההכלה, יש לי חסרונות כמו לכל אחת. ועדיין, אני אימא טובה. יש לנו מערכת יחסים קרובה, היא מחבקת ומנשקת אותי ואוהבת להתכרבל עליי. היא ממש כמו חברה שלי. חשובה לי החברות הקרובה בין הילדים. אני רוצה שלושה ולעצור שם. אני נמצאת עכשיו בעשור מאתגר בחיי. גם בניית קריירה, גם בניית תא משפחתי. האימהות פתחה אצלי הרבה דברים טובים, אבל היריון דוחה דברים וכשבסדרי העדיפות חשובים לך גם קריירה וגם משפחה זה קשה".

>> רותם סלע מגלה למה היא לא חושפת את ילדיה ברשת

פרקש היא אחת משלושה ילדים. תם היה הבכור, מבוגר ממנה בשש שנים. שש שנים אחריה נולדה אורי, כיום סטודנטית לחינוך מיוחד. "הם היו מאוד אחים שלי אבל עדיין היה פער של שש שנים. כשהגעתי לבית ספר תם כבר סיים, ואחותי ואני קרובות יותר בשנים האחרונות. בשנה האחרונה לחייו של תם הרגשתי שהוא מתחיל לראות בי אדם בוגר ושיש לנו הזדמנות להיות חברים. כבר ראיתי בעיני רוחי איך אנחנו יושבים בבר, שותים יין ודווקא כשהתחילה הקרבה הוא נהרג".

הייתה לו חברה?
"כן, רעות. הם היו זוג ארבע שנים. היא התחתנה ויש לה שלוש בנות. הן קוראות לי דודה".

"האבל מחליף צורות וצבעים אבל זה עדיין כואב. את לומדת ללכת מחדש. הוריי איבדו בן וזה משנה את כל החיים. זה לא רק לאבד אח, אלא לקבל גם הורים חדשים. לאבד ילד זה הדבר הכי נורא ואני מרגישה את זה עכשיו בחוזקה, כשאני אימא"

אביה דורון היה טייס באל על ועד היום עובד בחברה, אימה ענת מנהלת את "בוסתן תם" בחוות מקורה ליד כרם מהר"ל. "זהו בוסתן אקולוגי קסום שמלמדים בו חקלאות אורגנית ומיחזור, מעבירים בו סיורים וסדנאות ושומעים את הסיפור של תם על פי ערכיו. מגיעים לשם רבים גם מצה"ל וממוסדות חינוך שונים, כולל ילדים בסיכון וגם קשישים ויש הרבה מתנדבים במקום. מבחינת אימי – זה כל חייה" .

היית בת 17 כשתם נהרג. הזמן שחלף מאז כמעט משתווה לזמן שזכית לחיות עמו. מה זה עושה לך?
"האבל על מותו מחליף צורות וצבעים אבל זה עדיין כואב. את לומדת ללכת מחדש. הוריי איבדו בן וזה משנה את כל החיים. זה לא רק לאבד אח, אלא לקבל גם הורים חדשים. לאבד ילד זה הדבר הכי נורא ואני מרגישה את זה עכשיו בחוזקה, כשאני אימא. תם נוכח כל הזמן בבית ההורים, יש תמונות שלו בבית ואפילו אנה מזהה אותו בתמונות. אני כבר לא חושבת עליו כל יום, אבל חושבת עליו הרבה. כמה שהמשפחה התפרקה והמוות שלו נוכח והמחשבות של מה היה אילו – ההורים שלי הם מאוד שם אחד בשביל השנייה והם תמיד שם בשבילי בלי למצמץ. זה לא מובן מאליו. עם כל המורכבויות, ויש מורכבויות, אני מרגישה שזכיתי. יש לי הורים תותחים".

עמית פרקש בילדותה עם אחיה תם פרקש ז"ל | צילום משפחתי מתוך עמוד האינסטגרם amitfar@

לפני שנתיים תומכי נתניהו הפגינו נגד משפחתך השכולה, שאפשרה למפגינים להפגין על גג ביתכם. נתניהו, יש לומר, גינה זאת.
"לא מעניין אותי להיכנס לפוליטיקה והוריי הם ישות בפני עצמה. זו הייתה תקופה של הפגנות והם לא ראו בזה התרסה. אבל קשה לי כשיש שנאה, אנשים צריכים להיות יותר אנושיים וזה מעבר לדעות פוליטיות. בעיניי זה לא שייך לשמאל או ימין – זה שייך לשיח. ברמת השיח נחצו גבולות. לא התחברתי לשפה שבה אנשים נוראיים דיברו. נאמרו דברים קשים שלא היו צריכים להיאמר, הכל היה בקללות, תככים ומזימות. השיח הזה היה מחריד וקשה למדינה שלמה".

כבר לא כוכבת נוער

פרקש חלמה על משחק ועל שירה מאז שהיא זוכרת את עצמה. "להופיע זה תמיד היה חלום, ובלב ידעתי שאגשים", היא מספרת, "ראיתי את עצמי במחוזות של ביונסה, הערצתי את ויטני יוסטון, מריה קארי ואת הספייס גירלס, וחלמתי להגיע הכי רחוק בעולם. בגיל צעיר הלכתי לרוברטו, אבל במשך חודשים לא קרה דבר. גרתי בקיסריה ולא בתל אביב, לא למדתי בבית ספר לאומנויות אלא בתיכון של מעגן מיכאל, ולבשתי בוקסר של אחי".

הייתה לך ילדות מאושרת?
"לא בדיוק. המשפחה הייתה תומכת ואוהבת ומכילה והוריי זרמו איתי אבל גיל ההתבגרות אצלי לא היה פשוט. כעסתי על העולם. מרדתי, לא עם סמים או אלכוהול, אלא במצבי רוח והפרעות אכילה. מגיל 13 חברות שלי נראו לי רזות ואני נראיתי לעצמי ילדה צ'אבית. נכנסתי לסטרס, הפסקתי לאכול ורזיתי נורא. לא הגעתי לאשפוז. אימא שלי קלטה שאני הולכת לכיוון של אנורקסיה, תפסה את זה בזמן ולקחה אותי למוקד של מכבי שמטפל בהפרעות באכילה והצלחתי לצאת מזה. דימוי גוף הוא נושא שמטריד הרבה צעירות, ואני יכולה להגיד שהיום אני שמחה עם מי שאני ואני מאוד מקבלת את עצמי".

ההיריון לא החזיר אותך להתעסק במשקל?
"אני לא מתעסקת בזה בכפייתיות. הייתי בהיריון בזמן הקורונה, לא יצאתי כמעט מהבית ולא נשקלתי. אין לי מושג כמה עליתי, אבל עליתי הרבה ולקח לי זמן לרדת. לקחתי את זה באיזי, נתתי לגוף ולנפש לחזור באופן טבעי והפתעתי את עצמי בבגרות הזאת. נשארו לי ארבעה קילוגרמים יותר, ביחס לימים שלפני ההיריון, וזה בסדר".

"נתתי לגוף ולנפש לחזור באופן טבעי והפתעתי את עצמי בבגרות הזאת". עמית פרקש | צילום: רותם לבל ל־ArtBook. סוודר: blumarine factory 54, מכנסון: zimmermann 54 factory, גרביונים: zohara, נעליים: Aldo

>> עינב בובליל עונה למבקרים: "נשמות, בלי מתיחת בטן אי אפשר להיראות ככה אחרי לידה"

בגיל 18 וחצי עזבה פרקש את בית ההורים, עברה לגור בתל אביב עם שותפה והתחילה לעבוד בתעשייה. כשהתקבלה ל"היי סקול מיוזיקל", זה היה במקביל לשירותה בלהקת חיל האוויר. לאחר מכן היא הפכה לכוכבת בעולם הילדים והנוער: היא כיכבה בין השאר בסדרות "חצויה" ו-"מועדון החנונים", הנחתה ב"אולפן הילדים" והופיעה בפסטיגלים. אחרי שהשתתפה ב"רוקדים עם כוכבים" היא עשתה פאוזה של שלוש שנים לטובת לימודי משחק אצל יורם לוינשטיין. בשנים האחרונות היא כיכבה בעיקר על במת התיאטרון, היא גילמה את נעמי שמר הצעירה ב"סימני דרך" של הבימה ושיחקה במחזמר "אביב מתעורר" ובהצגה "וכי מהו טיול".

בימים אלה מככבת פרקש ב"קזבלן", הפקה משותפת של הבימה ותיאטרון השעה. "מדובר בהפקה גדולה, מהממת, ממש חגיגה", אומרת פרקש, "זו הצלחה מסחררת, הכרטיסים נחטפים וזה כיף להיות חלק ממשהו כזה עם שחקנים מוכשרים, שמובילים לסירוגין איתי לוי ועופר חיון בתפקיד קזבלן. אני מגלמת את רחל אהובתו האשכנזייה של קזבלן. זאת נוסטלגיה מטורפת, אנשים שרים את השירים בהתלהבות. זה מאוד הפתיע אותי, הרי זה כבר עלה לפני שנים. יכולים להגיד 'מיושן', אבל הרבה דברים בהצגה נכונים גם להיום. למשל, גזענות שעדיין כאן, וגם עניינים פוליטיים שמקבלים אדפטציה להיום".

"אנשים צריכים להיות יותר אנושיים. זה לא שייך לשמאל או ימין – זה שייך לשיח. נחצו גבולות ונאמרו דברים קשים שלא היו צריכים להיאמר. הכל היה בקללות, תככים ומזימות. השיח הזה היה מחריד וקשה למדינה שלמה"

איך מסתדר לו"ז של הצגות בערב עם ילדה קטנה בבית?
"זה גובה ממני מחיר כי אני לא עם אנה בערבים וכשיש שבוע הצגות רצוף, אימא שלי באה לעזור. עד הרגע שאני יוצאת מהבית אני משתדלת להיות איתה. כשהגיעה ההצעה הרגשתי מספיק מוכנה לעשות תיאטרון למרות ההקרבה, ועדיין זה לא פשוט".

עד שאגם רודברג, חברתה הטובה, שידכה לה את יאיר יונס, היו לה לא מעט אהבות, חלקן מפורסמות – יון תומרקין, אסף הרץ וגם חברות של חצי שנה עם יואב שלמור, אח של גלעד שלמור. "כנערה, נושא הבנים מאד העסיק אותי והייתה חשובה לי זוגיות. נהניתי גם מחיי הרווקות אבל רוב הזמן הייתי בזוגיות, אני רצינית כזאת".

"נהניתי גם מחיי הרווקות אבל רוב הזמן הייתי בזוגיות, אני רצינית כזאת". עמית פרקש | צילום: רותם לבל ל־ArtBook מעיל, כפפות ומגפיים: אוסף אישי, גרביונים: zohara

>> אגם רודברג: "אני בנאדם שאין לו כמעט רגשות אשם"

"בגיל 28, כשכבר לא היה לי כוח לאהבות מזדמנות, אגם רודברג – שידועה כשדכנית – כתבה לי. בסוף היא מצאה לי בעל", מספרת פרקש, "היא הייתה אז בת הזוג של גל אמיתי, שהוא חבר ילדות של יאיר. בגלל שהיו לי הרבה מערכות יחסים, הרגשתי שהקשר הבא צריך להיות לטווח ארוך. באותה תקופה הוא היה בעסקי לילה. היה קליק, נדלקתי עליו פיזית, כי הוא חתיך הורס, אבל זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון. רק אחרי כמה חודשים והרבה שיחות טלפון הקשר התגלגל למערכת יחסים רצינית. נפרדנו לתקופה והתבאסתי, אבל זה היה נכון כי לא שידרנו על אותו גל. הוא היה פרפר תל אביבי ואני חיפשתי משהו רציני. אחרי כמה חודשים הוא יצר קשר מחדש. יאיר הוא האהבה הכי גדולה שלי, החבר הכי טוב שלי, הוא מבין אותי ולקשר שלנו יש עומק שלא היה לי בעבר".

במה זה מתבטא?
"שנינו עצמאים וחשוב לנו מימוש עצמי. זוגיות היא דבר מורכב, ובסוף היום אני אומרת לו שאני לא יכולה בלעדיו והוא לא יכול בלעדי והעולם קטן עלינו. הוא מלווה אותי בדרך שלי ואני לוקחת אותו איתי לפגישות כי דעתו והעצות שלו חשובות לי. מצד שני אני מאפשרת לו הרבה, הוא קצת על הקו של אתונה ואני שמחה שהוא מאושר בעבודה שלו. אני מאוד מאמינה בו ויש בינינו חברות אמיתית ומפרגנת".

"גיל ההתבגרות אצלי לא היה פשוט. כעסתי על העולם. מגיל 13 חברות שלי נראו לי רזות ואני נראיתי לעצמי ילדה צ'אבית. נכנסתי לסטרס, הפסקתי לאכול ורזיתי נורא. אימא שלי קלטה שאני הולכת לכיוון של אנורקסיה"

את יכולה להגדיר שיא בקריירה שלך?
"למדתי להיות טובה לעצמי ולפרגן לעצמי על מה שעשיתי ואני לא מתחרטת על שום דבר, אבל לשיא שלי טרם הגעתי. כשאני מסתכלת לאחור, התחלתי ככוכבת נוער והרווחתי כסף טוב, המשחק בער בעצמותיי והתפרנסתי ממשהו שאני הכי אוהבת בעולם. היו גם תקופות יותר קשות, היו דברים שרציתי לעשות ולא קרו, אבל אני יכולה היום להגיד לעצמי כל הכבוד – את עדיין לא בת 34 והספקת המון. הבעיה היא שקשה לנו לחיות בהווה, בכאן ועכשיו, ואני עובדת על עצמי בקטע הזה. אני כל הזמן מזכירה לעצמי להנות מהדברים הקטנים. שאיפות וקריירה זה חשוב, אבל המהות והבסיס לכל זה המשפחה, הבעל הילדים, החברים. להגיד תודה על הדברים הכי פשוטים, לדעת להנות מכוס קפה עם חברה, מטיול קטן לים, על זה שאת בריאה ומוקפת באנשים שאת אוהבת".

יש לך חברים קרובים בתעשייה?
"כן. אגם רודברג מאוד קרובה אליי וגם מרב פלדמן, שיר מורנו, ירדן הראל, עדנה בליליוס, משה אשכנזי, גל אמיתי ולירון וטלי כרקוקלי".

>> ירדן הראל זועמת על העוקבים: "אולי די?! צאו לי מהצלחת"

עמית פרקש | צילום: רותם לבל ל־ArtBook, סטיילינג: קורין סוויד ל־ArtBook, איפור: רותי עדי, שיער: דניאל איקו ל־ArtBook, ע. סטיילינג: קורל שייבט, מעיל וכפפות: אוסף אישי

את מתגעגעת למוזיקה?
"אני משתעשעת עם הרעיון של להתחיל לכתוב שירים ולעשות שיתופי פעולה עם אמנים. הרבה שנים לא נגעתי במוזיקה והלכתי לכיוון משחק שזה יותר מתגמל. ביוני האחרון יצא "המנצחים", סרט-מחזמר ראשון מסוגו בארץ שכתב וביים אלירן פלד, במאי צעיר ומוכשר שהפך לשותף שלי. מבחינתי הסרט הזה הוא אחד השיאים בקריירה שלי. הוא עוסק בארבעה צעירים ובאופוריה ובקשיים שאחרי מלחמת ששת הימים. אני מגלמת ילדת חוץ בקיבוץ נצר סירני, את בן זוגי מגלם ידין גלמן, בן זוגה בחיים של אדווה דדון".

מתי הוא צולם?
"כשאנה הייתה בת חמישה חודשים נסעתי לחודש לצילומים בקייב. כשקיבלתי את ההצעה רציתי לומר שאין סיכוי, אבל אז חשבתי שאסע עם אנה ועם אימי. שלחתי אודישן והשלבים התקדמו, אבל אז כבר הקורונה הייתה בשיא ואי אפשר היה לטוס איתן. בסוף אנה נשארה עם אימי ובעלי ומטפלת, ופיקחתי כל שעה ביום בזום. זו הייתה חוויה מטורפת שנתנה לי רגע אוויר, ותודה למשפחה שלי. הסרט פתח לי את הצ'אקרה".

"היו תקופות יותר קשות והיו דברים שרציתי לעשות ולא קרו. לשיא שלי טרם הגעתי, אבל למדתי להיות טובה לעצמי. אני אומרת לעצמי כל הכבוד – את עדיין לא בת 34 והספקת המון"

עמית פרקש ב"קזבלן" | צילום: מעיין קאופמן

כלומר?
"אני רוצה לעשות תפקידים מורכבים וטובים גם בקולנוע ובטלוויזיה ולא רק בתיאטרון. מי שלא ראה אותי בתפקידים יותר בוגרים יופתע, מבחינתי הסרט הזה הוא קפיצת מדרגה עם תפקיד מורכב ורגיש".

יש לך מחשבות על רילוקשיין?
"הייתי רוצה לחזור לגור בקיסריה, לגדל שם את הילדים, כמו שאני גדלתי בסביבה של טבע. כל החברות שגדלו איתי חזרו הביתה, אבל אני גם לא פוסלת מתישהו רילוקיישן למדינה זרה. אני חושבת להיפתח לאודישנים לחו"ל, אבל זה חלום רחוק".

תגידי, אומרים לך לפעמים שאת דומה קצת במראה לגל גדות?
"כן. זו מחמאה גדולה. כי היא מאוד יפה, חבל שאני לא גבוהה כמוה".

עמית פרקש | צילום: רותם לבל ל־ArtBook. שמלה ועגילים: אליזבטה פרנקי, סרט לשיער: פטיט פואה, גרביונים: zohara, נעליים: Aldo

הפקה: צילום רותם לבל ל־ArtBook, קריאייטיב טל קליינבורט, סטיילינג קורין סוויד ל־ArtBook, איפור רותי עדי, שיער דניאל איקו ל־ArtBook, ע. סטיילינג קורל שייבט
צולם במלון בראון ברוט מקולקציית מלונות בראון, רח' קויפמן 6, תל אביב