במקום לטוס לחו"ל: 8 דברים שצריך להביא לארץ

יש האומרים ש"בסוף מתרגלים להכל", או לפחות דודו טסה אמר, אבל לא רק שאנחנו לא בטוחות שזה נכון – אלא שגם אם זה נכון, זה ממש לא מנחם אותנו. הנה בא עוד גל של פאניקה מפני הקורונה לשבש לנו את התכניות, וכחלק אינטגרלי מהנגזרות המשתמעות – עוד לפני שהספקנו להגיד "בא לי חופשה" ולהתחיל לפנטז על אריזת המזוודות, שוב כל הגלובוס אדום מאמיקרון ולא, ממש לא התרגלנו.

>> לטייל בארץ: אלו המקומות שהחורף עושה להם רק טוב

בעקבות הנסיבות, החלטנו שעלינו לקחת את המושכות לידיים ולזמן למדינתנו הקטנטנה את כל הדברים שחייבים להגיע אלינו מארצות הגולה. אנחנו רוצות להאמין שמחשבה בוראת מציאות, ככה שבאיזה שהוא מקום אנחנו עושות צעד קטן למען השינויים שאנחנו מייחלות לבואם.

יין חם מהדוכן

אז נכון שאנחנו לא יכולות להתלונן על החורף של הארץ, אבל עדיין קר לנו ואנחנו מקנאות במשקה הנפוץ שמגיח כמעט בכל פינה אירופאית. דמייני שאת מטיילת לך ברחובות תל אביב או עושה סיבוב בנמל יפו, או אולי אפילו אמיצה מספיק לטיול בחרמון – וגם לעצור באתרים שבדרך, ואת פשוט יכולה לעצור לך בדוכן רחוב ולהתפנק בכוס יין חם תוך כדי הליכה. זה לא נראה לנו כל כך הרבה לבקש. אז אם יש בקהל מוכרי ארטיקים שמחכים לשוב אל חוף הים בקיץ, נתנו לכם כרגע רעיון נפלא לתחליף ראוי לקריירה עונתית.

יין חם מהדוכן | צילום: shutterstock

יאללה פסטיבל

כל אחת שיצא לה להיות בפסטיבל מוזיקה בחו"ל, או לפחות ראתה הופעה חיה אמיתית מחוץ לארץ זבת החלב ודבש, יודעת שעם כל הכבוד לאצטדיונים שלנו או לרוק העצמאות – מדובר בליגה אחרת. אנחנו קוראות לפרפורמרים האדירים, ולא רק לביונסה, קולדפליי או אדל – כי אנחנו לגמרי מוכנות להתגמש, להגיע אלינו. תעשו מאמץ. מעבר לזה, אנחנו ממתינות שירימו כאן הפקה. סליחה, אם אירוויזיון או טקס מיס יוניברס יכול להתקיים במחוזותינו, למה שלא יביאו אלינו את פסטיבל פרימוורה למשל? קצת להגדיל ראש, שלושה ימים שירעידו לנו את האוזניים ויתנו לנו בריחה ונחת לנשמה יבואו לנו ממש טוב.

שופינג: לא רק אונליין

זה לא שלא התמכרנו לטקס קבלת החבילה שהזמנו משיין בהנאה גדולה, או שיש לנו תכנית להפסיק להזמין מאסוס וחבריו, אבל לפעמים בא לנו על חווית קנייה מוגזמת ופרונטלית, עם יסורי מצפון מינימליים. למה אנחנו צריכות לטוס לחו"ל בכדי לחוות את שיטוט הקניות המושלם בפריימרק? קדימה, אנחנו ממתינות. כי זה ממש לא פייר שכשלהם יש פריימרק, לנו יש 'המשביר לצרכן'. נשבעות שאף אחת מאיתנו לא זוכרת מתי היא הייתה שם בפעם האחרונה, אבל הרגע קלטנו איזה היסטרי זה ששם כזה בכלל תפס לרשת עד לפני עשור.

>> איך תבחרי את המעיל שהכי יתאים לך?

אלכוהול פינת תרבות

איך זה שאף אחד עד היום לא הרים את הכפפה, ודאג להכניס קצת דרינקים לתאטראות ולבתי הקולנוע? תחשבו על זה רגע, כשאת תיירת בלונדון ואת נהנית מהחוויה התרבותית (הבאמת מיוחדת) ורוכשת כרטיס להצגת המחזמר התורן, את רואה איך זה אמור להיראות – אנשים לבושים יפה אוחזים כוס יין או קוקטיל. צריכת אלכוהול וצריכת תרבות הולכות יחד כל כך טוב, שבמקום לבכות פה כמה קשה מצב ההצגות בארץ, כדאי להוסיף את המשקאות לחגיגה. זה רק יכול לגרום לקהל ליהנות יותר, תאמינו לנו.

נישואים אזרחיים

מה עושה זוג חילוני, סטרייטים או להט"בים, שרוצה להינשא אבל לא רוצה להינשא ברבנות? לוקח את רגליו לקפריסין או ללאס וגאס וחוגג את אהבתו. איך זה עדיין הגיוני בכלל? אנחנו אומרות – תביאו כבר את הנישואים האזרחיים לארץ. הגיע הזמן ממש ממזמן. לא יתכן שהחתונות האזרחיות היחידות שמתקיימות בישראל (שאינן בדרכים עקלקלות) הן אלו המשודרות בחתונמי. אגב אפשר להנדס קזינו או רצועת חוף כתפאורה, אבל זה ממש לא העניין.

מה נשאר לנו, או ברבנות או בחתונמי? עומרי ומעיין | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

מועדון יום לילדים במשרד

יש סגר אין סגר, מי ישמור על הילד, איפה אני אשיג בייביסיטר אמינה – יש אנשים מחוץ למדינה הזו שלא צריכים לשאול את עצמם את כל השאלות האלה. אנחנו אומרות תביאו גם לפה מעון יום נורמלי ששומר על הילדים שלנו – במשרד. קבלי את זה: את מגיעה לעבודה, משאירה את הילדים בקומת הבייביסיטר של המשרדים, והולכת לעבוד. את לא צריכה לדאוג איפה הוא, אם את מתגעגעת או דואגת – את יכולה להציץ עליו בהפסקה שלך, והכי תענוג: את יודעת שתספיקי לאסוף אותם בדיוק בזמן.

>> איך גורמים לילדים לספר קצת יותר מ"היה כיף בגן" הנצחי?

תפנימו: השעה השמחה

השנים עוברות, הכל מתקדם בכל התחומים, חלקנו מתבגרים יפה, אבל עדיין נדמה שבתחום הבילויים יש לנו מדינה עיקשת. למה לחכות לשעה מאוחרת בשביל לצאת, כשאפשר להגיע ישר מהעבודה להפי הוואר בבר השכונתי, ליהנות מעד חצי מחיר על המשקאות והנשנושים ועוד להספיק לחזור הביתה ולהרוויח מינימום שעות שינה? לא ברור. הנה עוד דבר שחברינו הבריטים במיוחד, וגם לא מעט אמריקאים כבר הבינו מזמן – וכאן עדיין מסרבים ליישם. לא משנה אם את רווקה, עובדת עם לו"ז צפוף שקנאית לשנת היופי שלה, או אימא עייפה שנמצאת במירוץ סביב עצמה וסביב הילדים, 18-19 זו השעה המושלמת לדרינק. די כבר, תתבגרו, כולנו יודעות כמה קשה לצאת שוב מהבית אחרי שכבר קילפת מעצמך את הג'ינס והחזייה, זה מיותר לגמרי.

השעה השמחה | תמונה: shutterstock

מזון על גלגלים

אולי היו כמה ניסיונות נחמדים בפסטיבל או שניים, אבל רק 'פה ושם' זה לא מספיק לנו. אנחנו רוצות לראות את משאיות האוכל הרבה יותר. בפסטיבלים, בהופעות, ואם אפשר גם סתם ככה בטיילת או ברחובות. למה נדמה שככל שהדבר יותר פשוט, יותר כלכלי ויותר הגיוני או מתבקש, ככה זה פחות סביר שהוא יהיה נפוץ אצלנו? אנחנו לא מדברות על אוטו גלידה (שזה בכלל כבר זיכרון נושן שנכחד כמעט כמו הדינוזאורים) אלא שאנחנו נשמח לראות את המנות בהן חשקה בטננו נוסעות לעברנו כשהרעב מתעורר.

פודטרקס | צילום: shutterstock