נפרדות משנת 2016: פמיניזם לבן ומנותק

דנהאם בקמפיין של הילרי קלינטון | צילום מתוך אינסטגרם
דנהאם בקמפיין של הילרי קלינטון | צילום מתוך אינסטגרם

לנה דנהאם הפכה מנערת הפוסטר של הפמיניזם לבחורה לבנה, מנותקת, פריבילגית וגזענית. המנצחים והמפסידים במפגש המתוח בין גזע למגדר

88 שיתופים | 132 צפיות

 

אחת הטענות שחזרו במהלך הקמפיין לנשיאות של הילרי קלינטון הייתה שהמועמדת הדמוקרטית פשוט לא מלהיבה את קהל הבוחרים של הדור הצעיר – המילניאלס. דווקא במגרש הביתי שלה הבשורה הפמיניסטית של קלינטון פשוט לא נתפסה ככזה ביג דיל, בעיקר בגלל הדימוי שדבק בה, של אישה פריבילגית ומנותקת.

קלינטון לא הייתה היחידה שלקתה בתסמונת הפריבילגית־מנותקת־לבנה (להלן: פמ"ל). לאורך 2016 הופנתה טענה דומה גם לאחת האוהדות היותר גדולות שלה: לנה דנהאם.

דנהאם בת ה־30, היוצרת המבריקה מאחורי "בנות", הייתה עד לפני רגע נערת הפוסטר המושלמת של המאבק הפמיניסטי הצעיר. איך היא הפכה להיות הטרחנית והגזענית של הרגע? ובכן, די בקלות.

בריאיון משותף עם איימי שומר סיפרה דנהאם על חוויותיה מטקס המט גאלה ותיארה כיצד שחקן הפוטבול השחור אודל בקהאם ג'וניור לא החליף איתה מילה כל הערב. יש לציין כי דנהאם והשחקן בכלל לא הכירו קודם לכן, אבל זה לא הפריע לה לפרסם את המונולוג הנרקסיסטי הבא: ״ישבתי ליד אודל בקהאם ג'וניור וזה היה כל כך מדהים כי זה כאילו הוא הסתכל עליי והחליט שאני לא מתאימה לסטנדרט שלו של מה זה אישה. הוא היה מין 'זה מרשמלו. זה ילד. זה כלב'. זה לא היה מרושע – הוא פשוט באמת נראה מבולבל. התחושה הייתה 'האם אני רוצה לזיין את זה? האם זה לובש… כן, זה לובש טוקסידו ואני הולך לחזור לשקוע עכשיו בסלולרי שלי'. זה היה כאילו הכריחו אותנו להיות ביחד והוא פשוט העדיף לגלול את פיד האינסטגרם שלו כדי שלא יצטרך להביט באישה עם עניבת פרפר. חשבתי לעצמי: 'זה צריך להיקרא מוזיאון המטרופוליטן לאמנות של להידחות על ידי ספורטאים".

דנהאם בקמפיין של הילרי קלינטון | צילום מתוך אינסטגרם
דנהאם בקמפיין של הילרי קלינטון | צילום מתוך אינסטגרם

 

התגובות לא איחרו להגיע – מהביקורות שקטלו את דנהאם כאישיות מפונקת ומרוכזת בעצמה ועוד מאמרי הדעה שניתחו כיצד התיאור שלה הוא סך כל הסטריאוטיפים על הגבר השחור: פרא יצרי שכל מטרתו היא לשרת את האגו השברירי של האישה הלבנה.

והאגו של דנהאם אכן נשבר. בהתחלה היא ניסתה להסביר שמדובר באי הבנה וזה בסך הכל חוסר הביטחון שלה כאישה עם גוף רגיל בטקס שכולו ספורטאים ודוגמניות. בהמשך הגיעה גם התנצלות רשמית אבל זה כבר היה מעט מדי ומאוחר מדי, בטח כשהאמירה הזו הגיעה בדיוק כשהר הגעש המבעבע גם ככה של המתיחות הגזעית בארצות הברית איים להתפוצץ. מאותה לבה נכוותה בין היתר גם טיילור סוויפט, שפרק נוסף במלחמת העולם שלה מול קים קרדשיאן וקניה וסט נכתב השנה. גם איימי שומר הואשמה בגזענות אחרי קליפ פרודי שהתבסס על Formation של ביונסה. ואם יש משהו גרוע יותר מלהסתבך עם אומת האינטרנט – זה להסתבך עם ביונסה. גם המקרה שלה מלמד משהו על המנצחים והמפסידים במפגש המתוח ממילא בין גזע למגדר.

דנהאם בקמפיין של הילרי קלינטון | צילום מתוך אינסטגרם
דנהאם בקמפיין של הילרי קלינטון | צילום מתוך אינסטגרם

 

בצד החיובי – העיוורון המגדרי שהפך את הפמיניזם של דמויות כמו דנהאם ושומר ללבן, לבן מדי, גרם לצופים בבית לפקוח את העיניים לדמויות וגיבורות מסוג – ובעיקר מצבע – אחר. סת' מאיירס תקע אצבע לעין של הפוליטיקלי קורקט עם צוות כותבות רחב ומגוון שכולו על טוהרת הנשים ב"בדיחות שסת' לא יכול לספר" וצפיית הבינג' ב"בנות" הוחלפה ב"לא בטוחה" של איסה ריי, היוצרת שכבר זכתה לכינוי "לנה דנהאם השחורה".

אבל אם יש משהו שלמדנו מ־2016, חוץ מלהפסיק להכתיר יוצרות חדשות כ"לנה דנהאם הבאה", זה שהמאבק הפמיניסטי לעולם לא יוכל להיות מושלם מהסיבה הפשוטה שמנהלות אותו בנות אדם. זה לא הופך את הביקורת למיותרת, זה רק אומר שהמהמורות שבדרך הן גם אלה שהופכות את הגיבורות הטלוויזיוניות שלנו להרבה יותר מעניינות.

מה עוד היה לנו בשנת 2016?

התחלנו לדבר על בוטוקס בפינת הקפה בעבודה
הפסקנו להתבייש במחזור שלנו
המילניאלס הרגיזו את כל העולם
הסטוריז השתלטו על הרשתות החברתיות
מגפת ההטרדות המיניות גבתה מאיתנו מחיר יקר
העורכות יצאו למלחמה בבבלוגריות
דחיית הסיפוקים שלנו הושלמה
המגדר יצא מכלל שליטה
הזן קפיטליזם עשה לנו חשק לעתיד
והתאהבנו במעצבים סובייטים
אז איך אפשר לסכם את מצב הנשים ברחבי העולם?