נפרדות משנת 2016: אופנה סובייטית
עולם האופנה התאהב במעצבים הסובייטים, שמערבבים בלי בושה ספורט וקוטור
2015 הכריזה בקול צלול ובהיר על היותה השנה של גוצ'י. העולם כולו נפל שדוד לנוכח האסתטיקה הנוסטלגית-סכרינית של אלסנדרו מיקלה, ומותגים שונים, גם כאלה הרחוקים ממנו בשפתם האסתטית, ביקשו להתחקות אחר המגה סטאר החדש של עולם האופנה. באופן דומה, 2016 היא הנקודה המסמלת את תור הזהב של המעצבים הסובייטים, המביאים אל הרחובות אסתטיקה מסוג חדש, כשבחוד החנית של הסצינה עומדים דמנה וואסליה וגושה רובצ'ינסקי. וואסליה (35) בעל שורשים גיאורגיים, הוא הכוכב העולה בשמי פריז ופועל כחלק מקולקטיב האופנה הבינלאומי Vetements – השם השגור ביותר בפי עיתונאי האופנה בשנה החולפת, שניפק להיטי ענק ששיגעו את העולם, דוגמת טישרט צהובה בעלת הדפס הלוגו של חברת השילוח DHL ושלל פריטים עם שרוולים ארוכים באופן חריג. הוא אוחז גם בשרביט המעצב הראשי של בלנסיאגה, מאז שאלכסנדר וונג הודיע על פרישתו מהתפקיד בקיץ שעבר. עיצוביו בשני בתי האופנה מזגזגים בין עבודת חייטות מדויקת ומרשימה לבין אלמנטים ספורטיביים, ומושתתים על פרופורציות נדיבות המרמזות על ימים בהם נדרשו ילדים ללבוש את בגדיהם של אחיהם הגדולים. רובצ'ינסקי, (32), חי במוסקבה וחוטא, בנוסף לעיצוב אופנה, גם בקולנוע ובצילום. את עבודתו בשלושת התחומים מלווה ניחוח נערי, בוסרי וספורטיבי, כמו שיר געגוע לנעורים במוסקבה ולסקייטרים איתם גדל. כך למשל, חולצות לוגו מודפס באותיות קיריליות, מכנסי ספורט קצרים מדי וחליפות טריינינג מניילון פוגשות מעילי פרווה או בלייזר מחויט, המוצגים על דוגמנים צעירים במיוחד.
בבסיס עשייתם הנפרדת של השניים עומדת פעולה משותפת: הם האנשים שהפכו את הזכרון מברית המועצות לשעבר לנחשק. שניהם יוצקים את המורשת הסובייטית אל תוך ההווה העדכני ומצליחים לפרוט על נימי הרגש הנוסטלגי, אך בה בעת לייצר שפה חדשה משלהם, לא מכובסת ולא ממוחזרת. כך למשל, בגדי הספורט של רובצ'ינסקי לא רק מתכתבים עם טרנד האתליז'ר (התמוססות ההבחנה בין אופנה וספורט) הרווח, אלא מצטטים מרד נעורים, כי בעיניים סובייטיות – בגדי ספורט לא נועדו ללבישה ברחוב; והשילוב של גוואסליה בין פריטי אוברסייז מוגזמים לחייטות מהוקצעת, כמו גם טשטוש הגבול בין בגדי מסלול לאופנת סטריט, מקפלים בתוכה אמירה כביכול משוחררת ופראית: אפשר גם וגם. מתוך מסורת נוקשה של חלוקה ברורה לעשה ואל תעשה, באים השניים ומכריזים דרך עשייתם כי בעצם הכל פתוח, מנופפים בדגל חופש הלבישה, והעולם נמצא היום במקום שבו הוא מקבל את מגוון האפשרויות בברכה.
מה עוד היה לנו בשנת 2016?
התחלנו לדבר על בוטוקס בפינת הקפה בעבודה
הפסקנו להתבייש במחזור שלנו
המילניאלס הרגיזו את כל העולם
הסטוריז השתלטו על הרשתות החברתיות
מגפת ההטרדות המיניות גבתה מאיתנו מחיר יקר
העורכות יצאו למלחמה בבבלוגריות
דחיית הסיפוקים שלנו הושלמה
המגדר יצא מכלל שליטה
לנה דנהאם הפכה מפמיניסטית לפריבלגית מנותקת
הזן קפיטליזם עשה לנו חשק לעתיד
אז איך אפשר לסכם את מצב הנשים ברחבי העולם?