הממשלה מפקירה מיעוטים ונשים. זה שוב נגמר ברצח

אתמול נרצחה האישה העשירית מתחילת השנה, והאזרחית ה-50 מהחברה הערבית. בקצב הזה, מספר הקורבנות של רצח נשים ורצח בחברה הערבית יהיו כמעט כפולים משנים קודמות. הממשלה חייבת לפעול לצמצום אלימות, פשיעה ורצח בשני המישורים, וגם להכיר בהצטלבות של הזהויות האלה.

>>> איך תזהי אם מישהי קרובה נמצאת בזוגיות אלימה?

אזהאר אבו רביעה, בת 26 ואם לארבעה, נרצחה אתמול על ידי אחיה ששיסף את גרונה. הרצח שלה מעלה את מספר הנרצחים מתחילת השנה בחברה הערבית לנתון בלתי נתפס של 50 איש ואישה. אזהאר היתה אישה ערביה, אזרחית במדינת ישראל. ככזאת, היא הושפעה ממדיניות שננקטת (או לא ננקטת) בכל הנוגע לאלימות נגד נשים, ולקצה הקרחון של תופעה זו – רצח נשים.

כשהמשטרה מפרסמת שהרצח של אזהאר התבצע על רקע "חילול כבוד המשפחה" היא לא תורמת דבר במאבק ברצח נשים ערביות. היא רק מתנערת מאחריות

העובדה שהממשלה הנוכחית לא מחוקקת את החוקים של איזוק אלקטרוני ומאבק באלימות כלכלית, מסרבת לאמץ את אמנת איסטנבול שקובעת את קווי המדיניות להגנה וצמצום אלימות נגד נשים ולא מתקצבת את התוכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים במלואה – מפקירה חיי נשים.

בכל הנוגע לרצח נשים ערביות, לא די לנקוט בפעולות למאבק באלימות נגד נשים ורצח נשים. מגפת הרצח בחברה הערבית שוברת שיאים ומטילה טרור של ממש על מאות אלפי אזרחים ואזרחיות נורמטיבים. גם כאן, לא מדובר בגזירת גורל.

הפגנה נגד אלימות נשים בצומת ביג קרית שמונה | צילום: פורום מקדמות שוויון מגדרי

השר הקודם לביטחון פנים, עמר בר לב, העמיד את נושא הפשיעה בחברה הערבית בראש סדר העדיפויות שלו, והתוצאות היו מיידיות: בשנת 2021 נרצחו 126 אנשים בחברה הערבית, ובשנת 2022 – לאחר שהשר התווה מדיניות מאומצת בתחום – מספר הנרצחים עמד על 104 קורבנות. מדובר בירידה משמעותית של כ-20%. גם כאן הצעדים ידועים, ובראשם – איסוף נשים בלתי חוקי והבנה שמה שמתחולל בחברה הערבית הוא לא "שם", אצלם, אלא חלק מהחברה הישראלית שמשפיע על כולנו.

>>> כמה נשים צריכות להירצח כדי שהממשלה תפעל?

כשהמשטרה מפרסמת שהרצח של אזהאר התבצע על רקע "חילול כבוד המשפחה", היא לא תורמת דבר במאבק ברצח נשים ערביות. היא רק מתנערת מאחריות. שמענו בעבר אמירות של שרים שמייחסים מקרים דומים ל"מנטליות" או "תרבות". אבל העובדות ברורות: כשהממשלה מחליטה להילחם נגד אלימות – מספר הרציחות יורד.

לתופעה במסגרתה אישה השייכת לקבוצת מיעוט מודרת יש שם. זוהי אפליה מרובה שנגרמת בשל הצטלבות זהויות. כך, נשים בכל מקום ומכל קבוצת אוכלוסייה נתקלות באפליה, אבל נשים המשתייכות לקבוצות מסוימות סובלות ממנה ביתר שאת

כמובן שזה לא זבנג וגמרנו. זו עבודה מאומצת, אבל עם תוצאות לצידה – גם אם הן יותר איטיות ממה שהיינו רוצים לראות. לעומת זאת, המצב הנוכחי של מדיניות רופסת בתחום מביאה אותנו למספרים הגבוהים ביותר שידענו הן ביחס לרצח נשים והן ביחס לרצח בחברה הערבית.

>>> 15 סיבות לדאגה: הדרכים בהן מאיימת הממשלה על נשים בישראל

לתופעה במסגרתה אישה השייכת לקבוצת מיעוט מודרת יש שם. זוהי אפליה מרובה שנגרמת בשל הצטלבות זהויות – אישה ערביה, חרדית או מזרחית, יוצאת אתיופיה, פליטה, עולה חדשה או שייכת לקהילת הלהט"ב. כך, נשים בכל מקום ומכל קבוצת אוכלוסייה נתקלות באפליה, אבל נשים המשתייכות לקבוצות מסוימות סובלות ממנה ביתר שאת.

ברוב המקרים, אפליה מרובה כרוכה במעמד חברתי-כלכלי נמוך. היא מתמשכת ומייצרת מצב שבו הנפגעות ממנה חשופות ליותר אפליה ופגיעה. הטיפול בנשים הללו צריך להיעשות בכל אחד ממישורי הפגיעה והאפליה, אבל גם נדרשת הכרה ממוסדת בקיומה של תופעת האפליה המרובה ועיצוב מדיניות לצמצומה באופן ספציפי – כדי לסייע לנשים מכל קבוצות האוכלוסייה המודרות.

הכותבת היא משפטנית ופעילה חברתית, יועצת ומרצה בתחומי מדיניות ומגדר, לשעבר מנכ"לית שדולת הנשים בישראל