כמה נשים צריכות להירצח כדי שהממשלה תפעל?

ושוב הכתובת על הקיר באותיות בוהקות. בלילה בין חמישי לשישי דריה לייטל בת ה-31 נרצחה בביתה בחיפה, בזמן ששלוש בנותיה ישנות בחדרן הסמוך. בעלה של דריה חנק והכה אותה למוות, וזאת לא הייתה הפעם הראשונה שהוא תקף אותה. לפני כשנתיים דריה הגישה נגדו תלונה במשטרה על אלימות, והוגש נגדו כתב אישום, שם צוטט שהוא אמר לה "אני ממש רוצה להרוג אותך". בינואר עוד התקיים דיון, שם הודה במעשה, ונשלח לקבל תסקיר מבחן. שנתיים מאז התלונה, ודבר לא השתנה, עד לרצח הנורא. המערכת הפקירה את דריה לגורלה.

שש נשים נרצחו מתחילת השנה, לצד ניסיונות רצח של נשים נוספות. ברוב המקרים, מדובר בבן משפחה, לרוב בן הזוג, שרוצח. בחברה הערבית נרצחה אישה שבוע שעבר מ"כדור תועה", במסגרת הגאות בכלי הנשק ברחוב. פידא שחאדה, חברת מועצת העיר לוד, שאלה בידיעות אחרונות "איך זה שאף פעם אין קליע תועה בחברה היהודית?", וכיוונה את האשמה לכיוון הממשלה, שלא פועלת נגד האלימות הזו.

>>> 15 סיבות לדאגה: הדרכים בהן מאיימת הממשלה על נשים בישראל

מי שנתפס כשר הטוויטר והטיקטוק, איתמר בן גביר, שמקפיד להגיב אחרי כל פיגוע, לא טרח לצייץ על הרצח הנורא. אחרי הביקורת שהוטחה בו, הגיב כאילו מדובר בניגוח פוליטי, ולא בחיי אדם: "חבל שיש מי שמנצל רצח נפשע כדי לנגח פוליטית. לצערנו, החוק במתכונתו הנוכחית לא היה מציל את דריה ז"ל שגרה עם הרוצח באותו הבית, אולם וודאי שאני מתכוון להביא חוק, שמחד גיסא יטיל סנקציות כנגד חלאות אדם תוקפי נשים ויביא להגנה על הנשים המותקפות ובד בבד ימנע תלונות שווא נגד גברים".

התפקיד הרשמי של בן גביר הוא השר לביטחון לאומי. לא היה לו די בתואר של השר לביטחון פנים. אבל מסתבר שכשאישה יהודיה נרצחת בידי יהודי, או אישה ערביה על ידי ערבי – דמן אינו סמוק מספיק

השר בן גביר מייצר סימטריה מסוכנת ומעוותת בין התופעה האיומה של אלימות נגד נשים, בעיקר במסגרת הבית, שקצה הקרחון שלה הוא רצח נשים, ובין תופעה שאין מחלוקת שהיא פסולה – תלונות שווא. אלא שההשוואה והחיבור בין שתי התופעות האלה, שאין מה להשוות את היקפיהן, מפקירה את חיי הנשים. המתווה שפורסם שבן גביר מעוניין לקדם כתנאי לאיזוק אלקטרוני דורש שתי הרשעות קודמות של הגבר בתקיפת האישה. שתי הרשעות! כמה נשים עוד יקפחו את חייהן כדי למחוק לכאורה את החשש מתלונת שווא? אם היו מיישמים את ההמלצה הזאת בתחום אחר, ודורשים ודאות מוחלטת לפני נקיטת פעולה, היינו בקיפאון מוחלט. כמו שכדי למנוע תאונות דרכים בכבישים, היה נאסר על כולנו לנהוג.

התפקיד הרשמי של בן גביר הוא השר לביטחון לאומי. לא היה לו די בתואר של השר לביטחון פנים. אבל מסתבר שכשאישה יהודיה נרצחת בידי יהודי, או אישה ערביה על ידי ערבי – דמן אינו סמוק מספיק. אלימות נגד נשים היא תופעה שמסכנת באופן משמעותי ביותר את רווחתן של נשים, ביטחונן וחייהן. העדר פעולה ממשלתית לשיפור המצב הוא מחדל מחפיר. לא מדובר באוזלת יד, אלא בעצימת עיניים מול התופעה שגודעת את חייהן של כ-20 נשים מדי שנה, ופוגעת בעשרות אלפי נשים אחרות, לצד פגיעה כרונית בילדות וילדים.

יש לא מעט פעולות שהממשלה יכולה ליזום ולתקצב כדי להיאבק באלימות נגד נשים ורצח נשים, המרכזיות ביניהן: תקצוב מלא של התוכנית הלאומית למניעת אלימות נגד נשים, חתימה על אמנת איסטנבול שנועדה להגן על חיי נשים (שבהסכמים הקואליציונים נקבע שהממשלה לא תצטרף אליה), השקעה מאסיבית בטיפול בגברים אלימים וחקיקת החוקים למניעת אלימות כלכלית ולאיזוק אלקטרוני.

בדצמבר 2018, מיד אחרי מחאת הנשים הגדולה בה יצאו 30,000 נשים וגברים לרחובות במחאה על אלימות נגד נשים ורצח נשים, אמר ראש הממשלה נתניהו (בתפקידו אז והיום) שחוק איזוק אלקטרוני יחוקק "בחקיקת בזק". אבל ממשלתו לא עשתה דבר בעניין.

>>> "אני הולכת לישון אחרי שסיימתי לסקר רצח, וקמה בבוקר לרצח אחר"

היום (ראשון) עתלה פעם נוספת הצעת החוק לאיזוק אלקטרוני לפני קריאה טרומית. מה שהממשלה הזאת באמת צריכה לעשות זה להחיל דין רציפות על הצעת החוק הממשלתית שעברה קריאה ראשונה בכנסת הקודמת, ולחוקק את החוק באופן מיידי. אך ועדת השרים בחרה שוב לדחות את אישורו לבקשת השר בן גביר. כמה נשים עוד צריכות להירצח לפני שהממשלה תקום להגן עליהן?

*הכותבת היא משפטנית ופעילה חברתית, יועצת ומרצה בתחומי מדיניות ומגדר, לשעבר מנכ"לית שדולת הנשים בישראל.