צופית גרנט ושולי רנד התחתנו ואנחנו היינו בעדם מההתחלה

כבר ביום בו גילינו שצופית גרנט ושולי רנד ביחד, ידענו שזה הולך להיות נפלא. ועכשיו נפל דבר נפלא עוד יותר: הם התחתנו! בחתונה מצומצמת, ללא נוכחות תקשורת בהרי ירושלים. או, נצחונה המתוק של האהבה עולה על גדות ליבנו המצומק.

ראשית – שולי הוא לא "החרדי הזה", כפי שתקנתי את בן זוגי כשדיווח לי ש"צופית גרנט עם החרדי הזה", כשהם רק החלו לצאת. זהו שולי רנד. לאלה מכן שנולדו אחרי ששולי נהיה חרדי אסביר בקצרה: פעם, לפני המון המון שנים, תל אביב הייתה העיר אליה הגעת כשרצית להצליח בחיים ולהיות ילד רע. ומה נחשב להצליח בחיים? לעשות סרטים, רוקנרול וסמים. באותה תקופה – קראו לה, ילדים, הניינטיז – שולי רנד היה כוכב הקולנוע הכי גדול שיש. הוא היה חוזר בשאלה חתיך ובוגר בית הספר למשחק ניסן נתיב, הוא כיכב בסרטים כמו "המיועד", "החיים על פי אגפא" (עליו גם זכה בפרס אופיר), "אדי קינג" וזוגתו הייתה כוכבת הקולנוע הישראלי, רונית אלקבץ ז"ל. זוג יפה מזה לא ראה רחוב שינקין עד שאיגי וקסמן וחמי רודנר התחילו לחכך עצמות זה בזו. מי אלה? עזבו, ילדים, דלגו לפסקה הבאה.

טקס החופה של שולי רנד וצופית גרנט | צילום: יח"צ

כעבור שנים חזר רנד בתשובה, אבל לא הפך עורו ככמו שנוהגים רבים מהחוזרים בתשובה, ולא התנכר והתעליין על העולם החילוני. הוא הפך לזמר ושירו "אייכה?", שיר אהבה נכזבת לבורא, הוא אחד השירים היפים שנכתבו בשפה העברית. הוא התחתן והקים משפחה, אבל הפרק הזה בחייו לא צלח. האיש שהיטיב לשחק, לביים, לשיר הסתבך בגירושים מכוערים מאשתו, מיכל. קורה.
אחרי שצפינו ב"סיפור נישואים" בנטפליקס וראינו כמה העניין יכול להתלכלך, אז תארו לעצמכן מה יכול לקרות כשזורקים 7 ילדים למשוואה הזאת, קורטוב אמונה, קורט האשמות, מעט הגזמות, ומפה לשם יש ריאיונות במאקו עם האישה, תגובה של קרובת משפחה של האישה שמכחישה מכל וכל, תודה של רנד לאישה שעמדה לצידו, תביעה על סך 2.5 מליון ש"ח של האישה נגד רנד, ופתאום, מתוך עיסת העצב הזו, צצה לה ידיעה על רומן. סיפור אהבה. ביחדנס. ומי הייתה המיועדת? צופית גרנט. היא ולא אחרת.

> הסדרות המומלצות לבינג' בנטפליקס
>> איך להתרגש ולהישאר חברים?

נכון שעל פניו מדובר בזוג מז'אנר הזוגות המוזרים. הוא דתי, היא חילונית. היא עשתה בוטוקס, הוא עשה תיקון, היא שתתה פיפי, הוא אכל חרא, הוא בנקודת שפל בחייו, היא בשיא שלה. אבל למעשה הם מושלמים זה לזו. נסביר.

גרנט היא רחמנית ידועה. לבה היהודי הרחום מוצא יהודים אבודים ברחבי הגלובוס ומאחד אותם עם משפחתם. יש לה נטייה טיפולית, זה ברור. גם היא התחתנה, התגרשה, עברה לטבעונות ולאחרונה גם התאהבה בסגולות הצום הממושך והסעירה את הרשת – ואת התזונאיות. היא התמודדה עם ילדות בעייתית וסיפור של התעללות מינית. היא מבינה קושי, היא יודעת דבר או שניים על התגברות על קושי. נטייתה הטיפולית של גרנט, ממנה עשתה קריירה, אולי לא מתיישבת עם הוראות הפסיכולוגית ("צופית, למה שלא תמצאי גבר שיטפל בך לשם שינוי? או טוב מזה – גבר שלא זקוק לטיפול?") למערכת יחסים שוויונית, אך גם רנד אינו מקרה סעד טיפוסי, אלא גבר שזקוק להבנה ותמיכה בנקודה זו בחייו, ואם יקבל אותה – יסתדר. אנחנו מקוות, לפחות.

האם יש משהו שמחמם את הלב יותר מאהבה של שני אנשים שכבר אינם צעירים, שכל אחד מהם עבר כברת דרך בחייו, לפעמים ניצח ושגשג, לפעמים נבעט אל מחוץ למגרש כשעצמותיו שבורות. ובכל זאת קם לו אדם בבוקר, פוגש אישה, אישה פוגשת גבר, ופתאום הכל – הנפילות, המורדות, המכות, הימים הבהירים, השקט הסדוק, הצחוק הכבוש – כולם ברורים ועומדים זקופים: כן, הכול הגיוני, הכול נכון וכמו שאומרים היום – מדויק.

בואו ניזכר בזוגות שלא חשבנו שהם מתאימים אך החזיקו מעמד למרות הנבואות הקודרות של אלה שציקצקו במחשכים "מה לה ולו?": עדן הראל ועודד מנשה או יהודית באומן ושימי תבורי, הם עדיין כאן. אפילו רן שריג ודנה ספקטור, מי יתן ויאריכו ימים זוגיים כולם.

שימי תבורי ויהודית באומן | צילום: ענת מוסברג

שולי ישיר לה שירים, צופית תפלבל בעיניה הרטובות מהתרגשות ותמולל את זקנו העבות. הוא יאמר לה "את נס חנוכה הקטן שלי", והיא תאמר לו "תפחית את השמן שולי, לפחות חלאס עם השומן מן החי". הוא יספר לה פרשיות מרתקות מהתורה, היא תקח אותו להרצאה ב"סקול אוף לייף" שלה. הם יכינו ארוחות שישי מפוארות שלעולם לא נוזמן אליהן, הם ישמרו על כלים נפרדים לבשר וחלב, אבל אט אט יפסיקו עם השטות הזו כי צופית טבעונית אז אין בשר ממילא.

שולי וצופית – שופית או צולי – יחזיקו מעמד, הם זוג שחושל בכור ההיתוך של החיים. שניהם היו למעלה ולמטה, שניהם אנשים מוכשרים בהרבה תחומים וזכויות גדולות עומדות להם. אם מצאו אושר זה בזרועות זו ובחרו להתחתן – אשריהם. שרק יחגגו את אהבתם, ויוכיחו את חוזק הזוגיות הזו לנצח, כדי שגם אנחנו נמשיך ניהנה מכל הטוב הזה.