צופית גרנט צמה במשך 18 יום. תזונאיות: "עלול לגרום למוות"

צופית גרנט, אוטוטו 57, סיימה במוצאי יום הכיפורים צום מים בן 18 ימים. מה ששמעתן. שבועיים ועוד ארבעה ימים, היא חיה אך ורק על מים: "לא מיץ, לא מרק דלוח בסוף היום, כלום, רק מים", לדבריה. גרנט חשפה את סיפור הצום שלה בפוסט שפרסמה לפני ימים אחדים בפייסבוק ובו היא שרה לו שיר הלל: "אני מאושרת, מרגישה קלה, צלולה, ישנה כמו תינוק, חדה, כלום לא כואב ברוך השם". על הדרך היא הודתה שהצום הזה היה התגשמות חלום מבחינתה אף שהסביבה לא הייתה ממש מפרגנת: "הסביבה לא מאמינה, 18 יום על מים? למה את קיצונית? למה? ככה! לא מסבירה, גם ככה כולם עבדי השיטה, מה קיצוני בלרצות להיות בריאה? כדור אקמול ארבע פעמים בשבוע, זה קיצוני. תרופות זה קיצוני! כאבים זה קיצוני! צום הוא זמני, הוא מאתגר אבל הרבה פחות קיצוני".

מבחינתה של צופית גרנט, את התודות והברכות על הצום היא שולחת לרב יובל הכהן אשרוב, המלווה אותה בתהליך ומי שהקים לפני שני עשורים את מרכז "אילמה", הדוגלת בשיטת בריאות הטבעית ברוח היהדות. על פי השיטה במרכז, חשוב להבין שיש סדר בטבע ומתקיימת חוקיות לחיים ובסוף, ואולי בעצם בהתחלה, ישנו אלוהים אחד הקובע הכול. וככה היא כתבה: "שנים שאני חיה את משנתו (של אשרוב – דב"א), בכנות, לא היה פשוט כי זו דרך שקודם כל צועקת לבחור בחיים, אבל קשה כשמכורים. ואז לפני שנה פגשתי את א.ג שמתחנן שלא אפרסם אותו, לכן לא אפרט יותר מדי, עוד לא הבנתי לאן הוא לוקח אותי ואת בן זוגי (שולי רנד – דב"א). לפני קצת יותר משנה הבנתי שהופכים לטבעוניים, אין יותר חיות מתות בבטן שמתו שייסורים והצעקה שלהם יושבת לי על הנשמה, עברתי תהליך מדהים רק שלא הפנמתי שזה לא מספיק וריפאתי רק חלק מהתופעות שהזכרתי".

האמנם? האם יש משהו טוב ובריא, בצום מים של 18 יום ברציפות? אז לפני שאתן מנסות את זה בעצמכן, חשוב לקרוא את אזהרת אנשי המקצוע. בשתי מילים: היזהרו לנפשותיכן. "צופית גרנט עושה לעצמה נזק גדול. הצום הארוך שהיא עשתה הוא מפחיד רצח, ומאוד מאוד מסוכן. להזין גוף שהוא מורעב, זה יכול להיות ברמה של סכנת חיים. במקרי קיצון, צום מים כזה ארוך, עלול לגרום למוות", פוסקת מעין לפידות, שמתראיינת לצד הדס, אחותה התאומה הזהה, שתיהן תזונאיות קליניות בנות 37, בוגרות הפקולטה לחקלאות ברחובות עם מומחיות בתזונת ספורט ובתזונה טבעונית. "יש כל מיני פרוטוקולים של צום לסירוגין", אומרת הדס, "וגם אז יש חשיבות להוספת מלחים כדי שלא תהיה הפרעה של אלקטרוליטים – מה שיכול לגרום למיגרנות והתייבשות, לחץ דם גבוה ואפילו שבץ לב. צום ארוך כזה מוביל גם לתת-תזונה כי הגוף לא מקבל את מה שהוא צריך, משק המים בגוף סובל מהפרעה והכל יכול להתבלבל, ממש כמו לקבל מכת חשמל לגוף". מעין מוסיפה: "הגוף שלנו מורכב מכ-70% מים, יש אוכלוסיות שלמות שזה ממש מסוכן להן.צופית גרנט היא פרסונה מוכרת והיא פירטה את כל התהליך שעברה, הלוואי ולא הייתה מפרטת אותו, זה יכול לגרום נזק לרבים שאולי ינסו לחקות אותה".

"למה את קיצונית? ככה!", צופית גרנט | צילום: רון קדמי

צופית גרנט: "עם הזמן מאבדים שליטה על הגוף, הופכים לעבדי השיטה מכורים! כן, מכורים! להכל, לאוכל תעשייתי, לתכנים מורעלים בהסתות ואלימות"

לזכותה של גרנט המהווה מודל השראה לנשים רבות, יאמר כי הזהירה את החברים שלה בפייסבוק טרם קריאת הפוסט: "אסור בתכלית האיסור לעבור תהליך כזה בלי ליווי צמוד, בדיקות יומיומיות ובעיקר בהמשך הדרך". היא גם כתבה והוסיפה: "על המסע שאני עוברת עכשיו חלמתי כבר כמה שנים. שנים שמצאתי עצמי בימים של בהייה בחלל מדמיינת אותי עושה תהליך שכזה. יש הרבה חולמים, אבל על כזה חלום לא שיתפו אותי מעולם. זה מתחיל מההבנה הכי בסיסית שלי באופן אישי שאני שונאת להיות חולה, לא טובה בזה. זה מדכא אותי לסבול מכאבי ראש, לקבל קבוע בדיקות שמעידות על עתיד לא משהו, כולסטרול גבוה, עודף ברזל, חוסר בוויטמינים, פריצת דיסק, אבל בעיקר תחושה שעם הזמן מאבדים שליטה על הגוף, הופכים לעבדי השיטה מכורים! כן, מכורים! להכל, לאוכל תעשייתי, לתכנים מורעלים בהסתות ואלימות, לרעש, ללחץ, את רעבה, את חוטפת, את צמאה – עדיף שזה ירגיש מתקתק, משעמם, מדליקים משהו שיעביר אינפורמציה וככה נכנסים לישון. לא יודעת מה איתכם, אבל כבר שנים שהשינה שלי טרופה ובעיקר ההתעוררות ממנה, ולא משנה באיזו שעה, מלווה בכאבי צוואר איומים בגלל בלטים או פריצות דיסק קלות בצוואר מה שגורר כאבי ראש מאמללים, הבטן לא במיטבה, לא מצליחה להתמיד בספורט כי הכול הופך להיות תלוי באיך אני מרגישה, נו איך, נורא!".

האם לצום יש גם יתרונות?
הדס: "כן, בתנאי שעושים אותו בצורה חכמה. וכמובן יש לקחת בחשבון אוכלוסיות מסוימות שאסור להם בשום מקרה לצום, אנשים עם בעיות רפואיות, מחלות רקע וצעירים עם הפרעות אכילה. כשמדברים על צום, מדברים על 24 שעות עד שלושה ימים, ומדובר בהמלצות רפואיות. במהלך ההיסטוריה עשו צומות בגלל סיבות דתיות ורוחניות, אבל כשאני שומעת דברים ממשנתו של הרב יובל אשרוב שאצלו הכול בזכות אלוהים ושיש רק דרך אחת, זה מפחיד ויוצר תחושה של שטיפת מוח".
מעיין: "גם העובדה שיוצאי שיטתו יכולים לטפל באחרים היא דבר מסוכן. אחרי קורס אצל רב יוצאים עם טייטל של יועצי בריאות. התואר שלנו קליני, זה לא שמגיעים אלינו ואומרים תורידי לנו במשקל. בסוף 80% זה טיפול במחלות".

"צופית גרנט עשתה לעצמה נזק גדול", מעין והדס לפידות | צילום: שי הנסב

גרנט בעצם עברה מקיצוניות אחת לשנייה.
מעיין: "אחד הסיכונים הגדולים בצום ארוך כזה, נקרא סינדרום רי פידינג או "סינדרום הזנה מחדש", רואים את זה אחרי הרעבה אצל אלכוהליסטים או אצל סובלים מאנורקסיה, כאשר מתעוררת בעיה עם הורמון האינסולין וכל התהליכים הפיזיולוגים והביולוגים מופרעים. משאבת הנתרן והאשלגן משפיעה על משק המלחים בגוף ויוצרת מחסור במים, מינרלים וויטמינים".
הדס: "זה כמו שאדם נכנס עם הגלשן שלו לים סוער, לא מסתכל על תנאי הים ולא נכנס לאט והתוצאה יכולה להיות שהוא ימצא את עצמו בתוך מערבולת, אז כך גם בהרעבה ארוכה, זו מערבולת פיזית לא נורמלית לגוף".

"גם אנחנו עשינו ניקוי גוף, אבל לא צריך צום ארוך ולהגיע לקיצוניות על מנת לשפר את איכות חייך ואת הבריאות שלך"

ומה באשר לטבעונות?
הדס: "אין בעיה איתה אם עושים אותה נכון, כולנו חותרים לאוכל פחות מעובד עם פחות סוכרים ושומנים, אבל הדרך הטובה והנכונה היא זאת שאפשר להתמיד בה לאורך זמן".
מעיין: "גם אנחנו עשינו ניקוי גוף, אבל לא צריך צום ארוך ולהגיע לקיצוניות על מנת לשפר את איכות חייך ואת הבריאות שלך. צופית יכולה הייתה להיכנס לטבעונות באמצעות תפריט מאוזן, לאכול דברים בריאים והייתה מרגישה נהדר. כל קיצוניות היא לא בריאה, אני מאמינה שבריאות פיזית קשורה לבריאות נפשית. וכשאתה מונע מעצמך אוכל לאורך זמן, גם הנפש שלך לא תהיה בריאה".
הדס: "בטיפולים שלנו אנחנו עובדות על הפן הרגשי, לפני שמורידים את עודף המשקל צריך להבין את מערכת היחסים של המטופל עם האוכל וממה היא נובעת. ואז לסגל אורח חיים בריא ונכון אבל בשום אופן לא קיצוני".

צופית פצחה בצום אחרי הכנה של יומיים ולדבריה הימים הראשונים היו לה קשים ומורכבים: "את מרגישה חולה, הגוף תוקף, דורש את ההרגלים שלנו ואז הגיע היום החמישי בום, יש התאוששות, הפסקת אש, את מקבלת אנרגיה, רוב התחושות הקשות נעלמות: כאבי הראש, הצוואר, הבטן נרגעת ולא תאמינו אפילו יש פרץ של אנרגיה, במקום להיות תשושה, אני אנרגטית וא' מציע בעדינות ובחכמה, הוא מכיר את בדיקות הדם שלי בעל פה, "תמשיכי צופי, אל תדאגי, עוד יום, אולי מחר נפסיק", ערב ראש השנה יש לי אורחים חשובים, אני רוצה להיות נוכחת, שמחה להתחיל את השנה והוא נותן לי טיפ צום, "תקשיבי, כל טיפת מים כל טיפת מים שתכניסי לפה, תהיה מבורכת, תמשיכי", והמשכתי, וככה עוד יום ועוד יום ובערך ביום השמיני שאלתי אותו, "א' תגיד, מבחינתך, כמה ימי צום על מים נכונים לי באופן אולטימטיבי?" עוד לא סיימתי את השאלה והוא עונה לי "18". "חכה רגע", אני אומרת, פותחת יומן, וואו, 18 מביא אותי בדיוק עד מוצאי יום הכיפורים".

צופית גרנט. צילום: רון קדמי

אז הצום שלה הסתיים, גרנט לקחה החלטה וככה היא מבטיחה לעצמה: "אכבד את הגוף שלי, שנברא באופן מושלם כי כך ברא אלוהים את האדם. והשנים וההרגלים קלקלו אותו. אכבד את המיינד שלי ואבחר בקפידה את התכנים להם נחשפת".

הדס ומעין, מילות סיכום לצופית גרנט, לו הייתה מקשיבה לכן?
הדס: "אני לא מאמינה שבחרת בדרך הנכונה, אני שמחה שסיימת עם הצום הארוך הזה, אבל יכולת להשיג הטבות בריאותיות גם אחרי שלושה ימי צום ולא להגיע להרעבה מסוכנת כמו שגרמת לעצמך".
מעיין: "בלונג ראן את עלולה למות מזה, צום ארוך כל-כך הוא מסוכן, אין הגדרה אחרת ותזכרי שחיי רוח זה גם לדעת לשמור על איזון".

>>> למה אף אחד לא מדבר על אלימות כלכלית?