פאולה רוזנברג: "הפסקתי לנסות להרשים אנשים שאינם חלק אמיתי מחיי"

פאולה רוזנברג, 45, מנחת טלוויזיה ורדיו, מרצה, נטורופתית ופרנזטורית של  BMANUKA  – סדרת תכשירי טיפוח לפנים המבוססים על דבש המנוקה ודבש הדבורה. נשואה לליאון, אימא של שילה וארבל, גרה בהוד השרון.

תעודת זהות בבקשה.
"אני אישה, נולדתי בארגנטינה והגעתי לארץ קצת לפני גיל שש, מרגישה 90% ישראלית ו-10% זרה. יש לנו שלושה חתולים ושלושה כלבים, אם ליאון לא היה שם אולטימטום הייתי ממשיכה לאסוף עוד הביתה".

>> שירז טל: "יש לי קצת שיער שיבה, אבל לא רק שזה לא מפריע לי – זה מקסים בעיניי"

לימודים?
"אני סטודנטית נצחית: למדתי תואר ראשון במשפטים ובתקשורת באוניברסיטת תל-אביב, עבדתי כעורכת דין בתחום דיני הבנקאות, הייתי היועצת המשפטים של עמותת שח"ם ולפני 16 שנים עשיתי הסבה מקצועית לתחום הרפואה המשלימה: למדתי תזונה טבעית, צמחי מרפא, ארומתרפיה, פסיכותרפיה סומאטית, אימון הוליסטי, התמקדות. אני סטודנטית בהפסקה מתודית לתואר שני במחקר התרבות וכן לומדת הנחיית קבוצות לדימוי גוף חיובי. בימים אלו שוקדת על כתיבת ספר העוסק בדימוי גוף והשפעתו על האושר והבריאות של נשים".

דברי אלינו במספרים. 
"במהלך 16 השנים האחרונות טיפלתי סך הכל בכ-1,500 נשים, הן בקליניקה הפרטית והן ביחידה לרפואה אינטגרטיבית במערך האונקולוגי בבית החולים 'איכילוב', וגם במסגרת מרפאת 'בריאת' שעוסקת בפוריות האישה. הנחתי כ-200 סדנאות בנושאי דימוי גוף, תזונה בריאה והרגלים בריאים. העברתי כ-1400 הרצאות לארגונים ולחברות. הגשתי כ-2,400 שעות של התכנית 'פאולה וליאון' בשידור חי במהלך השבע השנים האחרונות. הקלטתי 150 שעות של הפודקאסט 'יחסינו לאן' יחד עם ליאון וכמעט 100 פרקים בפודקאסט האישי שלי 'בריאה ומאושרת'.

איפה אנחנו תופסות אותך עכשיו?
"מול המחשב, מנסה לסגור כמה שיותר מסמכים פתוחים".

מאיפה את במקור?
"נולדתי בעיר לה-פלטה בארגנטינה. מהרגע שעלינו לארץ עברנו המון דירות, בתקופת בית הספר היסודי למדתי כל שנתיים בבית ספר אחר".

מה הדבר הכי יפה שאמרו לך לאחרונה?
"שילה בתי הבכורה שנמצאת בשיאו של גיל ההתבגרות כרגע, אמרה לי לפני כמה ימים כשהסעתי אותה לחוג מחול, שאני נחשבת אימא מגניבה ושחברות שלה מאוד אוהבות אותי, כי אני גם זו שתמיד מציעה להסיע אותן ומכינה להן אוכל כשהן באות לבקר. מאוד מאוד התרגשתי".

מה הדבר שהכי מטריד אותך ברגע זה?
"העובדה שהמלחמה באוקראינה לא מסתיימת, והפכה להיות 'רקע' לשאר אירוע העולם, ושפיתחנו קהות חושים חלקית לגבי הזוועות שמתרחשות שם".

מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?
"שניה בודקת. 'חופש הביטוי ומגבלותיו', מאמר של הפרופסור אהרון ברק, כדי להעתיק את הלינק למאמר לתגובה של מישהי שכתבה לי בפייסבוק:  'יש פה חופש ביטוי אני יכולה לכתוב מה שאני רוצה'".

"שיניתי לגמרי את הרגלי החיים שלי מאישה שחיה לפי כללי 'תרבות הדיאטות', למדתי איך להקשיב לגוף, התחלתי לתרגל מיידנפולנס ולאכול את מה שהגוף שלי באמת צריך"

 

מה את שומעת?
"אני מכורה להכנת פלייליסטים בספוטיפיי, כמעט כל שבוע אני מכינה לי פלייליסט. בחודשים האחרונים אני מאוהבת ב-ARLO PARKS, זמרת בריטית. יש שיר שאני ממש אוהבת בשנתיים האחרונות, קוראים לו Me & My Dog, שרות אותו יחד שלוש זמרות שכל אחת מהן היא דבר מופלא בפני עצמו: ​ Phoebe Bridgers, Lucy Dacus ו-Julien Baker. להרכב של שלושתן קוראים Boygenius".

מה הספר האחרון שקראת?
"אני קוראת תמיד כמה ספרים במקביל, עיון ופרוזה לסירוגין, כרגע אני קוראת את 'בממלכת הרוחות הרעבות' של גאבור מאטה. ואת 'מולטי טאלנט' של דייויד אפשטיין. קראתי בשבוע שעבר ספר שהעניק לי תובנות וישר אמרתי לכמה חברות וחברים ספציפיים לקרוא אותו, זה ספר באנגלית שנקרא Adult Children of Emotionally Immature Parents של ד"ר לפסיכולוגיה בשם לינדסי גיבסון. הספר נתן שמות לחוויות פנימיות וזה עשה לי סדר. למרות שאני בטיפול רגשי כמעט עשרים שנה, אני לא מפסיקה להתרגש מלהבין את ההתנהגויות האנושיות שלי ושל האנשים הכי קרובים לי. למי שאין כוח לקרוא באנגלית, אפשר להקשיב לו באפליקצית אודיו".

מי היא הסול מייט התרבותית שלך?
"כשהייתי קטנה פוליאנה הייתה החברה הכי טובה שלי, וכשהיה לי לא פשוט בכלל כילדה מהגרת, היא חיזקה אותי כי השוויתי את העצב שלי לצרות שלה, וזה נתן לי כוחות, אם היא יכולה לחייך ולצחוק אז גם אני. ובגיל 27 קראתי את הספר 'אישה בת שלושים' של אונורה דה בלזאק, והגיבורה שלו שהייתה כלואה בתוך חיים שהיא חשבה שיעשו אותה מאושרת, עזרה לי להבין שאני במצב דומה, והקריאה בספר הזה הייתה אחד מהזרזים לשינוי דרמטי שעשיתי בחיי אז: תוך שנה וחצי החלפתי קריירה ונפרדתי מהאיש שהייתי נשואה לו אז, ושיניתי לגמרי את הרגלי החיים שלי מאישה שחיה לפי כללי 'תרבות הדיאטות', כלומר שותה משקאות דיאט ואוכלת לחם-קל ומעדנים רזים, למדתי איך להקשיב לגוף, התחלתי לתרגל מיינדפולנס ולאכול את מה שהגוף שלי באמת צריך".

מי או מה מצחיק אותך?
"יש כמה אנשים בפייסבוק שכשאני קוראת את הפוסטים שלהם פעם בכמה ימים אני צוחקת בקול, לא אכפת לי גם לסמן להם לייקים ברצף כמו איזו סטוקרית: הדר לוי, רחלי רוטנר, דרור נובלמן, רשף שי, הפשוטע. ליאון מצחיק אותי במשחקי המילים שלו. אני ממש ממש אוהבת לצחוק. באינסטגרם אני נקרעת מדור מוסקל ומהקריקטורות של הניו-יורקר".

מה הקללה האהובה עלייך?
"אני חושבת שהקללה השכיחה ביותר באוצר המילים שלי היא FUCK, לא מקורי במיוחד".

מתי בכית בפעם האחרונה?
"היום, אני בוכה כמעט כל יום, בעיקר מתרגשת מדברים, מאנשים שהם נדיבים או אמיצים. בשנים האחרונות אני פחות מתנצלת על זה שאני בוכה בקלות. אבל אני כמעט לא בוכה אף פעם בגלל עלבון למשל, ליאון אומר לי לפעמים שאם הייתי בוכה מכעס או מעצבים או ממצוקה אז הוא היה מצליח להבחין יותר בקלות מתי אני צריכה תמיכה. אבל זה נדיר שאבכה בגלל הסיבות האלו".

למה או למי את מתגעגעת?
"לסבתות שלי, לבובה רוזה ולבובה סליה. הן בלב שלי ואני יכולה לבכות רק מלחשוב עליהן. אני מתגעגעת אליהן כל פעם קצת יותר".

"כשיצאתי לקורס קצינות, אבא שלי אמר לי שאשתדל לא להיות מצטיינת. הוא אמר שכדי להיות כל-כך לפי הכללים, חייבים להתנתק  מההקשבה לעצמנו"

 

מה השריטה שלך?
"רק אחת? יש לי הרבה. למשל כשאני רואה סרט, אז בחלקים הקצת פחות מעניינים אני נכנסת לגוגל ועושה תחקיר עומק מקיף על כל שחקן, גם בעלי התפקידים הקטנים, על הבימאי/ת, התסריטאי/ת, המפיק – עד סוף הסרט אני יכולה לכתוב דוקטורט על מאחורי הקלעים. ואגב דוקטורט, זו גם שריטה שלי, לא עשיתי דוקטורט ואני מעריצה אוטומטית כל מי שיש לו תואר Phd. אולי יום אחד".

מה העצה הכי טובה שקיבלת בחיים?
"קשה לי עם המילה 'הכי', קיבלתי עצות טובות מגוונות לאורך החיים. אחת מהן הייתה העצה של אבא שלי כשיצאתי לקורס קצינות, הוא אמר לי שאשתדל לא להיות מצטיינת. שאלתי אותו למה, והוא אמר שכדי להיות כל-כך לפי הכללים, חייבים להתנתק קצת מההקשבה לעצמנו. כמובן שהוא היה חניך מצטיין בטירונות העולים החדשים שעשה כשעלינו לארץ. אני מיישמת אותה כמעט כל יום כשאני מזכירה לבנות שלי שילה וארבל את המחיר שיש לפרפקציוניזם, שזה לא מגיע בלי מחיר כבד. אני מרגישה שהן קולטות את המסר הזה ומודעות לזה".

והעצה הכי גרועה?
"היא הייתה ממורה בכיתה י' שאמרה לי שאני חייבת ללמוד מקצוע ריאלי 'כדי להשאיר אופציות פתוחות', אז למדתי חמש יחידות ביולוגיה, למרות שנורא רציתי פסיכולוגיה. היא אמרה שזה חבל ללמוד מקצוע הומני עם הציונים שלי. היום אני מבינה שזו תפיסה מקובעת ולא נכונה בכלל".

מה הרגע שהכי השפיע על הקריירה שלך?
"יש הרבה רגעים קטנים, אבל בגדול, ינואר 2015, קברניטי קשת 12 קראו לליאון ולי לשיחה ואמרו שהחליטו לתת לנו פיילוט לתכנית זוגית. משם הקריירה הטלוויזיונית שלי התחילה לתפוס משקל גדול יותר ויותר בחיי המקצועיים. בשנים האחרונות אני מתמקדת יותר בהגשה טלוויזיונית, בכתיבה וביצירת תוכן ופחות מטפלת, אבל כן מרצה המון".

מה ההחלטה הכי טובה שעשית?
"להפסיק להתאמץ ולנסות להקסים ולהרשים אנשים שאינם חלק אמיתי מחיי. זה קרה קצת אחרי שנהייתי אימא וזה פינה לי המון זמן והמון אנרגיות נפשיות, מומלץ בחום".

על מה את הכי אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"אוי ואבוי, אני גרועה בלחסוך. אוהבת לקנות המון דברים: בגדים, נעליים, ספרים, גאדג'טים טכנולוגיים, אוכל. אוהבת להוציא כסף נקודה".

מי האדם הכי סקסי בעולם בעינייך?
"טוב ברור שליאון סקסי ברמות. אני נמשכת אליו מאוד גם אחרי 17.5 שנה טפו חמסה. ובמקום השני אחרי ליאון: סשה ברון כהן. הוא חכם ואמיץ וטוב-לב ומייצר משמעות בעולם, וגם חי באהבה ונאמנות עם אשתו כמעט אותו זמן כמונו. ותראי איך הוא נראה, הוא סקסי ברמות".

מה הדבר שאת הכי מחכה לו כרגע?
"להסיר את שאריות האיפור, לצחצח שיניים, למרוח קרם לילה וללכת לישון".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"הייתי רוצה להוריד במעט את רמת הרגישות לסביבה, להצליח לשחרר ביעילות גדולה יותר אנרגיה של עצב. הייתי רוצה להיות יותר מסודרת עם החפצים שלי, הייתי רוצה לדעת לדבר אנגלית כשפת אם, אם כבר אפשר לבקש כל דבר אז עם מבטא בריטי בבקשה".

מה ההרגל המגונה שלך?
"להירדם על הספה בסלון עד אמצע הלילה".

על מה יש לך רגשות אשם?
"על המון דברים, שנים ארוכות הייתי מונעת גם מאשמה כמעט בכל דבר, הרגשתי שאני לא בת מספיק טובה, לא אחות מספיק משקיעה, לא מספיק מסודרת, לא מספיק ממושמעת, לא מספיק משקיעה ועוד ועוד. אני קוראת לזה 'תרבות הלא מספיק' והיא משפיעה גם על דימוי הגוף והערך העצמי – נשים התרגלו להאמין שהמחשבות שאת לא מספיק הן טבעיות ונורמליות, אבל הן ממש לא. רגש האשם שאני עובדת על שחרורו כרגע: האשמה שאני מרגישה כשאני נחה. לאט לאט זה משתנה, טיפטיפונת בכל פעם".

מה חסר לך בחיים?
"עוד שעות ביום, זמן פנוי שבו אני בבית בלי טלפונים ובלי ווטסאפים ורק נמצאת, כמו שהרגשתי אחר הצהריים בבית כשהיית בת 9 כזה. אני עובדת מגיל 14 ואני מהנשים האלו שתמיד יש להן לו"ז ותמיד עסוקות. אני אוהבת את כל מה שאני עושה אבל הייתי רוצה קצת יותר שעות מנוחה".

איזו שאלה לא שאלנו אותך וכדאי שנשאל?
"'במה את מאמינה?' אני מאמינה שכל האנשים רוצים להיות טובים, אבל חלק לא מאמינים שהם יכולים וחלק מאוד מאוד פצועים. אני אוהבת לשוטט ולשקוע לשיחות עם מוכרת בחנות בגדים, קופאית בסופר, נהגי מוניות. אני מרגישה לרגע את החיבור האנושי הזה בעיניים וזה מטעין אותי באנרגיה. יש שמתרגשים משבילי אקסטרים בטראקים, אני מאוד מאוד מתלהבת לשמוע על שבילי החיים וצורות החשיבה של אנשים שונים. זה האקסטרים שלי, וזו גם האמונה שלי: אני מאמינה בקשר וביחסים. בתוך תוכי אני ילדה מתלהבת מצד אחד שרוצה לארגן מסיבות ולעשות צחוקים, ומצד שני – פנסיונרית שרוצה לשבת עם תה וספר וטריינינג. אני מאמינה בסתירות ובמורכבויות אנושיות. מסרים של שחור או לבן או נוסחאות מקובעות מאוד משעממות אותי. ואני ממש לא מסוגלת להשתעמם".

> לכתבות נוספות עם פאולה רוזנברג