היא אימא של עלמה זק, אבל עדי עציון-זק היא קודם כל פרפורמרית מטורפת
היא אמנם אמם של עלמה ויורם, אבל עדי עציון-זק היא בעצמה יוצרת ופרפורמרית שלא נחה לרגע, גם בגיל 87. בימים אלה היא מעלה מופע שחושף את הצד הפרוע של רחל המשוררת
כשאני שואלת אותה אם היא אוהבת את החיקוי של הבת שלה, עלמה זק, לשרה נתניהו – עדי עציון-זק צוחקת. "האמת היא שקצת נמאס לי משרה. אני מעדיפה את החיקויים של ציפי שביט, מרב מיכאלי ויהודית רביץ". במשפחה שלה, משפחת זק, קוראים לה חיה'לה, השם איתו נולדה. לעדי היא הפכה אחרי שהצטרפה לאנסמבל הקאמרי של גארי ברתיני. "רצו לקרוא לי רזילי, על שם דודה שלי רוזה שהייתה חולת שחפת. אבל אבא שלי דיבר עם יוסף טבנקין שהיה ראש הקיבוץ המאוחד, שסיפר לו על צעירה בשם חיה פרוינד שנהרגה והציע לכבד את זכרה".
>> קייטי הולמס מדברת על הילדות המורכבת של סורי קרוז
"עם עלמה ויורם הקשר קרוב ואנחנו נפגשים הרבה. מדברים על עניינים מקצועיים, אבל לא רק. הילדים שלי מאוד מצחיקים. עשיתי משפחה יפה"
>> רנא רסלאן: "צריך לוותר לביבי על התיקים ולהקים מפלגת נשים"
עציון-זק נשואה לפסנתרן יונתן זק ואם לשלושה. דודי הבכור הוא עורך די שחי כבר הרבה שנים בניו יורק עם אשתו הרופאה וילדיהם. התאומים הצעירים יותר הם השחקנית והקומיקאית עלמה זק ואיש הטלוויזיה יורם זק, שלכל אחד מהם שני ילדים. זה לא הוגן לדבר על עדי עציון כעל "אימא של", כי מדובר בפצצת כשרון בפני עצמה. היא מעולם לא התאמצה להידחף למיינסטרים, אבל העשייה שלה לאורך השנים עצומה והריאיון איתה הוא חוויה מעצימה.
"הוריי הגיעו מגרמניה עם שני פסנתרים שאת אחד מהם הקיבוץ מכר. הפטיפון היחיד במשק עם תקליטים – היה אצלנו בחדר"
היא זמרת, שחקנית ויוצרת מוכשרת. היא כותבת, מביימת ומעצבת את התפאורה והתלבושות של ההצגות שלה בעצמה. בחודש אוגוסט הקרוב היא תחגוג יום הולדת 87 והיא חדה וחריפה, זוכרת לפרטי פרטים נקודות ציון היסטוריות, כולל פרטים שוליים. כבר 15 שנה שהיא מתמקדת ביצירת מונודרמות של נשים גדולות מהחיים. בין השאר היא עסקה במרלן דיטריך, מריה קאלאס, אלזה לסקר שילר, אלמה מאהלר ועוד. חלק מההצגות שלה הועלו בפריז, ברלין וניו יורק.
>>> מיקי קם: "הכי מהכל אני מחכה שהמדינה תחזור לשפיות"
עכשיו היא עולה עם מופע משלה, מרגש ומטלטל בשם "רחל – רסיסי חיים", שעוסק בחייה המרתקים של המשוררת רחל במלוא 90 שנה למותה. המופע מחיה לנגד עינינו את חייה המרתקים של רחל, שנצרבה בתודעה כמשוררת העברית הראשונה. למרות ששירתה צמחה בשנות הסבל של חייה, עציון חושפת פרטים שלא ידענו על השנים המוקדמות שלה. רחל נפטרה בגיל 41 בתום מאבק ארוך במחלת השחפת ונקברה בכנרת.
במופע החדש, שאותו כתבה בעצמה, תהיה זו הפעם הראשונה שבה עציון-זק לא תעמוד לבדה על הבמה, אלא עם שני שחקנים – האחד מגלם את דמותו של א.ד גורדון, שהיה המורה הנערץ של רחל, והשני הוא פסנתרן צעיר שמגלם את המאהב של רחל בטולוז, מיכאל ברנשטיין.
מה תפס אותך אצל רחל?
"בנעוריי אהבתי את שיריה כי הם שידרו לי ישירות אוטוביוגרפית. חייה של רחל לא היו שיר, שיריה היו החיים. ידעתי שמה שהיא כתבה זה מה שהיא הרגישה בתוכה. בלי משחקי מילים, בלי הצטעצעויות בשפה, אלא פשטות שבאה עמוק מהלב. אבל אני לא דנה בשיריה אלא בחייה. כולם יודעים על הטרגדיה שלה ועל ההתדרדרות במחלה, אבל אותי עניינה רחל האישה והנערה, עד שנות המחלה. כשמלאו 90 שנה למותה החלטתי לכתוב מונודרמה על חייה. זה קרה בקורונה. לא היו הופעות, אז עשיתי בבית מופעי הרצה ועכשיו אני יוצאת החוצה".
"היו לרחל המשוררת לא מעט מאהבים, גברים אהבו אותה וגם ניצלו אותה ועזבו אותה. היא הייתה צעירה שובבה ותוססת, שאהבה לשיר ולרקוד. היא הייתה טיפוס אסרטיבי והאמינה בכישרון שלה, והייתה קצת שוויצרית"
מה יפתיע אותנו לגלות עליה?
"השנים הראשונות שלה היו מדהימות. היא הייתה צעירה שובבה ותוססת, שאהבה לשיר ולרקוד. אמנית בנפשה. היא היתה טיפוס אסרטיבי והאמינה בכישרון שלה. היא הייתה קצת שוויצרית, לא בקולניות אלא בפנימיות. בשנים ההן זה לא היה מקובל שאישה תחליף גברים. הנשים של אז בישלו, רקמו ותפרו".
מה הייתה משמעות האהבה בחייה כמי שלא נישאה מעולם? היו לה מאהבים משמעותיים כמו ברל כצנלסון ממנהיגי מפלגת העבודה, וזלמן שזר – לימים נשיא המדינה.
"היו לרחל לא מעט מאהבים, לפחות עשרה לדעתי, לא כולם היו מפורסמים. היא הייתה מאוהבת באהבה, גברים אהבו אותה וגם ניצלו אותה ועזבו אותה. היא לא החזיקה מעמד בקשרים כי היא הייתה הרפתקנית וסקרנית ועברה ממקום למקום, מרעיון לרעיון. אבל גברים עניינו אותה. היא חקרה את האהבה דרך האהובים שלה. היה לה קשר עם קצין יהודי רוסי בשם יבגני שלחם במלחמת העולם הראשונה. כשהיא הגיעה לרחובות, היה לה קשר עם נקדימון אלטשולר, האיכר מרחובות, שלימים היה איש הסוכנות היהודית. אבל אז היא עזבה לכנרת כדי לעבוד את האדמה. עם א.ד. גורדון שהיה המורה שלה הייתה רק אהבה נפשית. הוא כישף אותה והיא התפעלה ממנו. עם ברל כצנלסון היה לה רומן גופני וארוטי. השיר שלה על התשוקה לילד 'בן לו היה לי, שחור תלתלים ונבון' נכתב באותה התקופה, על בסיס המראה שלו. זלמן שז"ר, לימים נשיא המדינה השלישי, הבטיח שיחכה לה ויתחתן איתה. הוא היה רומנטיקן וקנאי לה, אבל בסוף נישא לאחרת. רחל הרגישה פגועה ונזנחת, וכתבה שירים שהוקדשו לו בשמו. הגבר האחרון בחייה היה רופא, ד"ר קריגר. הם נפגשו בצרפת לשם נסעה כדי להירפא".
![עדי עציון-זק בהצגה "רחל – רסיסי חיים" | צילום: אלבום פרטי](https://medias.atmag.co.il/www/uploads/2023/03/1678002991_61425-e1679315869421.jpg "עדי עציון-זק בהצגה "רחל – רסיסי חיים" | צילום: אלבום פרטי")
אני נשארת על הבמה
עציון-זק היא בת קיבוץ יגור. "הוריי הגיעו מגרמניה עם שני פסנתרים שאת אחד מהם הקיבוץ מכר", היא מספרת. "הפטיפון היחיד במשק עם תקליטים – היה אצלנו בחדר". היא הייתה מהבולטות במקהלה, תלמידתו של המלחין הפדגוג יהודה שרת. "הבת שלו ואני הובלנו את הסופרן במקהלה, וזה נתן לי ביסוס להמשך".
כשהקיבוץ התפלג היא הייתה בת 15. היא עברה לנווה ים, המשיכה לקיבוץ משמרות ומשם למשמר השרון, הקיבוץ שבו גדל אהוד ברק. אחרי שרות צבאי בלהקת הנח"ל למדה במדרשה למוזיקה ועזבה ללימודים גבוהים בחו"ל – ארבע שנים בפריז ועוד שנתיים בפרייבורג, גרמניה. עם שובה לארץ הצטרפה לאנסמבל של הקאמרי, שם הכירה את בעלה. לאורך השנים הופיעה בקונצרטים רבים ובהופעות אופראיות, בעיקר כאלה בנות זמננו. היא השתתפה בתיאטרון תנועה של רות אשל ואשרה אלקיים, ובפסטיבל עכו זכתה בפרס הביצוע על יצירתו של עמוס קינן "שמפרחת". במהלך השנים זכתה במלגות מקרן רבינוביץ' ופסטיבל ישראל. במקביל לכל זה – כבר 26 שנה שהיא משחקת בתיאטרון גשר.
>>> הפשוטע מורידה את המסכות בפוסט חריג
יש לך זמן לילדים שלך?
"בוודאי. עד הקורונה נסעתי לבקר כל שנה את דודי ומשפחתו בניו יורק. עם עלמה ויורם הקשר קרוב ואנחנו נפגשים הרבה. מדברים על עניינים מקצועיים, אבל לא רק. הילדים שלי מאוד מצחיקים. עשיתי משפחה יפה".
זה לא מובן מאליו להמשיך לעבוד בגילך. עד מתי?
"כל זמן שאני יכולה להופיע ולעשות את הפלא הזה, אני נשארת על הבמה. זה מתחיל מרעיון ואז אני מתחילה לחקור וללמוד, מוסיפה שירה ומוזיקה ועיצוב ובימוי, ולפעמים אני גם הסבלית. בסוף אני וואן וומן שואו".