גם המחזור שלך השתגע מאז פרוץ המלחמה? את לא היחידה

״קרן בריאה״ לבריאות נשים בישראל פתחה מערך חירום הנותן מענה לחיילות, מפונות ונשים בקו האש. רופאי ורופאות המערך התגייסו לשתף אותנו בידע מקצועי וטיפים להתמודדות עם המצב המורכב של דאגה לבריאותנו בימי מלחמה. זהו טורה של אחת מהן, ד״ר אלה טולדנו, רופאה מתמחה בגניקולוגיה בבי״ח וולפסון:

הרבה מאיתנו מכירות את זה, יש זמנים בהם המחזור "משתגע". זוכרות איך בתקופת הקורונה, למשל, מילים כמו וסת ומחזור, שעד אז לא היינו רגילות להתקל בהן בתקשורת, פתאום עלו לשיח הציבורי? זה משום שתופעת השינויים בווסת הייתה כה רווחת, שאי אפשר היה להתעלם ממנה. נשים רבות סבלו משינויים במחזורים שלהן – מחקרים מאותה תקופה מראים זאת בבירור.

>> מרגישה שאיבדת שליטה על החיים? 5 עצות פשוטות שיעזרו לך

מה הקשר בין הקורונה למלחמה, אתן שואלות? התשובה היא סטרס. לגוף שלנו לא ממש אכפת מה גורם לו, אבל סטרס עשוי לגרום לשינויים במחזור החודשי, במידה משתנה מאישה לאישה (מבנה האישיות גם משחק פה תפקיד). חשוב להבין שיש הבדל בין חשיפה למתח כרוני, כלומר לאורך זמן, לעומת מאורע אקוטי, משהו שקרה וחלף. לצערנו, המערכה הנוכחית ארוכה ומלווה באירועים מעוררי מתח ״זמני״, אקוטי, כמו אזעקות. כמובן שגם צפייה אינטנסיבית בחדשות מציפה חששות, מה שמגביר את המתיחות והדריכות שלנו.

לופ הורמונלי

שאלות כמו "המחזור שלי כמו שעון! התקלקלתי? מה זה אומר?" מציפות את הרשתות החברתיות. לפני הכל, חשוב להדגיש שאף על פי ששינויים במחזור החודשי עלולים להחוות כתופעה דרמטית עבור נשים רבות, מדובר לרוב במצב הפיך. רוב המקרים יחלפו באופן עצמוני בחלוף הגורם הסטרסוגני. מחקרים מראים שגם במצב של אמנוריאה (היעדר וסתות מעל 3 חודשים באישה שהיו לה מחזורים סדירים או מעל 6 חודשים באם המחזורים היו לא סדירים) – מעל 80% מהנשים יקבלו וסתות ברגע שהגורם הסטרסוגני יחלוף. במילים אחרות – אפשר להירגע, מראש.

למה זה כואב יותר עכשיו? השפעה של סטרס על האיזון ההורמונלי ועל המחזור החודשי | צילום: Shutterstock

קצת מדע, כדי להסביר מדוע השינויים במחזור שלנו מתרחשים: ההורמונים בגופנו נמצאים באיזון עדין ובתנודתיות מתמדת, ומשפיעים אחד על השני במסגרת 'צירים הורמונליים': הורמון מופרש מבלוטה מסויימת, ומשפיע על בלוטה אחרת ועל ההורמונים המופרשים ממנה – שמשפיעים על הבלוטה הבאה וגם על הבלוטות הראשונות בציר. במילים אחרות: אנחנו קצת בלופ הורמונלי.

״מי שהייתה בזמן הווסת כשכל האירוע התחיל, תושפע הורמונלית בצורה שונה ממי שבדיוק בייצה״

טיימינג זה הכל

אז מה משפיע על איך כל אחת מאיתנו מגיבה ללחץ? ראשית, יש משמעות לתזמון. מי שהייתה בזמן הווסת כשכל האירוע התחיל, תושפע אחרת, אם בכלל, ממי שבדיוק בייצה. בנוסף, הורמון שמשתתף באופן בו אנו מגיבות לסטרס הוא הסרוטונין, שגם הוא משתנה מאישה לאישה – לפעמים הוא פעיל ולפעמים פחות – למשל אצל נשים עם רקע של דיכאון או מי שנוטלות נוגדי דיכאון. בנוסף, גם לגורמים כמו תזונה ומשקל גוף ישנה השפעה. בשגרה אנחנו נתקלות בהפסקת המחזור אצל נשים העוסקות בפעילות גופנית מאומצת בתדירות גבוהה, אלה הסובלות מהפרעות אכילה או מי שירדה במשקל תוך זמן קצר. אבל שינויים בתיאבון ובאכילה מופיעים ביתר שאת לאחר טראומה נפשית – מה שמעלה את הסיכוי ליציאה מאיזון.

העובדה שנשים שונות זו מזו מקשה על מחקר בתחום ועל ההבנה של הנושא ההורמונלי, הנחשב כמעט לאניגמטי, עד הסוף. עם זאת, ישנן תופעות שכן הוכחו:

שוב הוא לא הגיע? השפעה של סטרס על האיזון ההורמונלי ועל המחזור החודשי | צילום: Shutterstock

הורמוני הסטרס (קורטיזול, אדרנלין ונוראדרנלין) המופרשים כתוצאה ממתח משפיעים על הציר ההיפותלמי-היפופיזרי-אדרנלי ומשבשים את האיזון. גם מי שהמחזורים שלה סדירים בדרך כלל, יתכן שלאחר טראומה נפשית שעברה – הוסת שלה תופיע מוקדם או מאוחר מהרגיל. וסתות יכולות להתרחק אחת מהשניה (אוליגומנוריאה) או אפילו להיעדר (אמנוריאה) לפרק זמן מסויים. גם סימפטומים כמו כאבים ומצבי רוח יכולים להשתנות, כמו גם אופי הדימום (קל או כבד מהרגיל).

עם זאת, חשוב לציין שאין בהכרח קורלציה בין מידת הסטרס לביטויים של שינויים בוסת: יתכן שאישה מסויימת תחווה טראומה נפשית קיצונית שתסב לה סבל רב, אך כלל לא תתבטא בשינוי במחזורים שלה, ולהפך. עבור חלקנו התקופה הנוכחית היא כל כך מלחיצה שגם בלי חשיפה ישירה לטראומה יתכנו שינויים הורמונליים, וזה נורמלי. האינדיבידואליות היא שם המשחק.

קרן בריאה | תמונה: באדיבות הקרן

״כאבים בזמן יחסי מין עלולים להופיע גם כתוצאה מכיווץ יתר של שרירי רצפת האגן, תופעה שיכולה לנבוע או להחמיר גם היא כתוצאה מסטרס פסיכולוגי״

חשוב גם לדעת שיתכנו הפרעות הורמונליות שלא תמיד נדע על קיומן. השיבושים ההורמונליים יכולים להוריד את ריכוז האסטרוגן, שלו השפעות רבות על גופינו, גם מחוץ למערכת הרביה. רמה נמוכה של אסטרוגן עלולה להוביל ליובש נרתיקי וכתוצאה מכך לכאבים בזמן יחסי מין (דיספראוניה). כאבים כאלה עלולים להופיע גם מכיווץ יתר של שרירי רצפת האגן, תופעה שיכולה לנבוע או להחמיר גם היא כתוצאה מסטרס פסיכולוגי. התפקוד המיני אם כן, יכול להפגע במספר מנגנונים, כך שאף על פי שהחשק המיני לעיתים דווקא עולה בזמן מלחמה, עדיין יתכן שההנאה מחדירה תיפגע.

החדשות הטובות? ככל הנראה, הכל יחלוף

שינוי נוסף שהוכח במחקרים הוא הפרעות בביוץ עקב סטרס. עליה ברמת הורמון ה-LH שמתרחשת באופן טבעי לפני הביוץ, עלולה להיפגע, דבר שיתבטא בהיעדר ביוץ, ולפיכך בפגיעה ביכולת להרות באותו מחזור. אך אפשר לנשום לרווחה כי ברוב מוחלט של המקרים לא תתרחש פגיעה בפריון לאורך זמן ממושך.

ד"ר אלה טולדנו, רופאה מתמחה בגינקולוגיה בבי"ח וולפסון | צילום: באדיבות המצולמת

עם זאת, במידה ומצב של וסתות מרוחקים ממשיך לאורך שנים, מכל סיבה שהיא, גם בלי קשר לסטרס, עלולות להיות לכך השלכות בריאותיות כגון עליה בשיעור מחלות לב וכלי דם, פגיעה בפריון ובצפיפות העצם, ואף עליה בסיכון לסרטן רירית הרחם. לכן, חשוב להעלות מודעות לכך ובמידת הצורך לבצע בירור ולשקול טיפול תרופתי.

>> עולה לך בבריאות: מתח המלחמה וההשפעה שלו על בריאות האישה

אם את חווה שינויים במועד הוסתות, בכאבי המחזור ובאופי הדימום, או אם מופיע כאב בזמן יחסי מין – את לא לבד! זכרי שלרוב מדובר במצב חולף שאינו פוגע בבריאות, ושאין לו השלכות משמעותיות על העתיד. עם זאת, מומלץ לפנות לבדיקה רפואית כיוון שהמצב מהווה אינדיקציה לכך שמדובר באירוע טראומטי עבורך, ויתכן וסיוע נפשי, תזונתי או ליווי ע"י צוות המשלב מומחים ממספר תחומים יכול לסייע לך. בנוסף, אם את מתקשה להיכנס להריון, או שמצב של אי סדירות הוסתות מתמשך – מומלץ בהחלט לפנות ליעוץ רפואי אצל רופאת נשים.