נפילתה של "הבלוגרית מספר 1": מה קרה לקיארה פראני?
מי שמתהדרת בטייטל הנוצץ "בלוגרית האופנה הראשונה והמובילה בעולם" כבר לא מספקת את הסחורה: קיארה פראני מביאה טעם מיושן, פרובוקציות מפוספסות ותוכן ממומן בהגזמה. כל הסיבות להתדרדרות
אנחנו חייבות להודות בזה, משהו קרה לקיארה פראני. מי שמתהדרת בטייטל "בלוגרית האופנה הראשונה והמובילה בעולם" כבר לא מספקת את הסחורה. עבור מי שלא בקיאה בפרטים נזכיר כי אי שם ב-2009 הקימה פראני את מה שהפך אותה למגה סטארית עולמית: הבלוג "The Blonde Salad". זה התחיל כתחביב והפך לעסק משגשג ומניב, שהיום כבר מנוהל על ידי עשרות אנשים אחרים שאינם פראני עצמה.
>> המעצבים הישראליים שהלבישו את קורטני קרדשיאן וליידי גאגא
>> המשפיענית לי מנחם לא נתנה לקשיים לטלטל אותה
מאז השקת הבלוג לפני כ-12 שנים עברו הרבה מאוד מים בנהר האינטרנטי. בתחילת הדרך פראני נחשבה משפיענית רשת כשעוד לא היה מונח כזה בעולם, היא הוזמנה לדגמן לחברות הכי בולטות בתעשיית האופנה העולמית, הקימה עסקים מצליחים – בהם מותג האופנה הנושא את שמה שכל פתיחת חנות חדשה שלו נתנה פייט של ממש לתורי הענק של אפל ביום השקת אייפון חדש, היא נחשבה ליקירת מעצבי העל, הרבתה בשיתופי פעולה מסקרנים וגם הספיקה להתחתן עם הזמר האיטלקי פדז באירוע ענק, והוסיפה לעצמה את הטייטל "אימא של ליאו וויטוריה". אין ספק שמדובר בהצלחה מטאורית והישגים מרשימים. אבל מה קורה הלאה? משהו בכל הטירוף הזה נשבר.
בחודשים האחרונים החלו להישמע ברשת טענות נגד פראני. בשלוש מילים: אבד עליה הקלח. קצת יותר בהרחבה: העוקבים טוענים כי פראני כבר ממש לא פאשן אייקון. במקום לספק לנו לוקים מלאי סטייל ומעוררי קנאה, היא אימצה סגנון נטול טעם ונראתה בבגדים מיושנים ושילובים מוזרים. לצד זה, הפרובוקציות שלה לא משרתות את המטרה והאינסטגרם שלה נהיה משעמם. וכן, זה כולל גם המון תוכן ממומן. אז איך קרה שהבלוגרית מספר 1 מועמדת לאנפולו המוני? הנה כל הסיבות:
כשהחלוציות מפסיקה לשחק תפקיד
ב-2009, כשקיארה פראני פתחה את הבלוג שלה והתחילה לשחק עם הרעיון הזה של שיתוף תוכן אופנה באינטרנט וברשתות החברתיות, הכל היה מאוד ראשוני, ואין מה לעשות, יש משהו מאוד סקסי בלהיות חלוצה. אבל מאז הרשת הפכה לפלטפורמה המקדשת חקיינות, טרנדים ותוכן שחוזר על עצמו במאסות, המקוריות מתה. כולן פשוט העתק-הדבק אחת של השנייה, ובעולם כזה, גם קיארה פראני נשאבת להלך הרוח הדומיננטי. לא קל להמציא את הגלגל פעם אחת, אז פעמיים? היא פשוט מתקשה להמשיך ולספק תוכן מקורי. היא עוד אחת מאותו דבר שיש לנו ממנו בכמויות ברשת. וכשהכל אותו דבר ומשעמם, גם פראני נופלת למשבצת הזו.
>> פאולה רוזנברג: "כולן באינסטגרם נראות לי אותו הדבר"
שונא מתנות יחיה
בעיה קשה שהרבה מאוד משפיעניות רשת ובלוגריות סובלות ממנה נוגעת לאובדן הטעם האישי. הסיבה לכך היא שהן טובעות בחבילות, מתנות ובגדים חינם, עד כדי כך שהן מתבלבלות ושוכחות מה הן אוהבות ומה סתם נמצא להן במלתחה כי היח"צנים שלחו להן. נכון, כל משפיענית רשת מתחילה יודעת ש"משתפים פעולה רק עם מותגים שבאמת מאמינים בהם", אבל עם ההצלחה והתהילה מגיעה שיירה של שליחים עם חבילות שהן לא פרי שת"פ, אלא פשוט מותגים שמתחננים לרגע קצר בסטורי שלהן.
בהתחלה המשפיעניות מנסות לשמור על הסגנון הייחודי, אבל עם הזמן הן הופכות לפרסומת מהלכת של עשרות חברות ומותגים, והאותנטיות נשחקת
כך הבית מתמלא פריטים שהן לא אוהבות, לא צריכות, לא רוצות ולא היו קונות בעצמן, אבל כשזה שם, קשה להגיד לזה "לא". וכשיש כזה שפע של פריטים, יש נסיון לשלב אותם בלוק והאמירה האישית הולכת לאיבוד. אבל זה לא רק זה. גם חברות שעושות שיתופי פעולה עם משפיעניות לא מסתפקות בג'ינס אחד, ושולחות את כל הקולקציה. כך הארון שלהן מתמלא פריטים שנשלחו אליהן בחינם, ולא כאלה שנבחרו בקפידה. ומי שלא עובדת עם סטייליסטית צמודה צריכה לחפש את עצמה בכל השפע הזה, וזה לא קל. הרבה יותר פשוט ללכת לאיבוד. אז בהתחלה המשפיעניות מנסות שלא להסתנוור ולשמור על הסגנון הייחודי שלהן, אבל עם הזמן הן הופכות לפרסומת מהלכת של עשרות חברות ומותגים, הפיד שלהן מתמלא תוכן שיווקי ממומן והאותנטיות, גם אם ממש רוצים לשמר אותה, נשחקת.
פראני מרבה ללבוש את בגדי המותג שלה כדי לקדם את העסק, לגיטימי, אבל זה גורם לה להפסיק להתלבש בסטייל ויותר כמו פרזנטורית שלא מסיימת את המשמרת אף פעם
המצב של פראני קשה אפילו יותר נוכח העובדה שהיא הקימה מותג משלה. היא מרבה ללבוש את הבגדים שלה כדי לקדם את העסק ולהרוויח, מה שכמובן לגיטימי, אבל גורם לה להפסיק להתלבש בסטייל ויותר להתלבש כמו פרזנטורית שלא מסיימת את המשמרת אף פעם. אפשר להניח שהיא אוהבת את הבגדים שהיא ייצרה למותג שלה, אבל אם היא תלבש רק אותם – מה נשאר? מי שזוכות לטייטל "מתלבשות טובות", הן אלו שיודעות לרקוח מטעמים משילובי בגדים מעניינים: אופנה גבוהה ונמוכה, צבעים מסקרנים, טקסטורות, מרקמים ומותגים. הנאמנות למותג אחד פשוט משעממת. קיארה הלכה לאיבוד בדרך אל הבנק.
קולו של דור שנעלם: מה הנישה שלך?
את הזמן אף אחד לא יכול לעצור וזה כולל גם את קיארה פראני. בתחילת דרכה הייתה פראני רוח רעננה וצעירה בעולם הדיגיטלי החדש והמתפתח, היא הייתה אחת הדמויות המובילות באינסטגרם כשהוא רק נולד ויצרה מקצוע חדש. אלא שהיום כבר כמעט כל נערה עם אלף עוקבים היא משפיענית (או מיקרו-משפיענית) וקיארה כבר לא מיוחדת. היא הייתה מובילת דור המייסדים של אינסטגרם, והזמן שעבר עשה את שלו, וכל עוד לא מתקדמים איתו הלאה ונשארים במקום – מתיישנים. ולא, אנחנו עדיין לא בשלב של לקרוא לזה וינטג'.
תוסיפו לזה את העובדה שהיום היא כבר לא מכוונת אל הקהל ששולט באינסטגרם ביד רמה. מי שמלווה אותה מתחילת הדרך התפתח והתבגר יחד איתה, היא כבר לא כוכבת נוער, והיא יותר גורו אימהות, אם אפשר לסמוך על הטיפים שלה בעניין הזה. פראני היא אימא משפיענית, מה שאומר שהיא זנחה את עולם התוכן הישן שלה, אופנה, ופנתה לנישה אחרת, עם קהל אחר.
זה יכול היה לעבוד, אבל היא עצמה קצת מתקשה להשלים עם העניין, והיום היא בעיקר מזגזגת בין העולמות, מה שגורם לה לא להצטיין באף אחד מהם. היא כבר לא משפיענית אופנה מובילה ועדיין לא משפיענית אימהות ומשפחה בלתי מעורערת, היא איפשהו באמצע. בעידן האינסטגרם, להיות באמצע משמעותו להיות בינוני, ועם בינוניות מגיע הרבה אנפולו.
ההוכחה הכי טובה לניסיון המוזר לזגזג בין הנישות מגיעה עם המסרים הלא ברורים שלה על העצמה נשית. הם נודפים ניחוח שיווקי מבחיל, ולכן מתפספסים
פראני מנסה לשווק לעולם את המסר החשוב שאימא יכולה להיות סקסית, ועושה זאת עם תמונות פרובוקטיביות בלנז'רי, טופלס או עם אאוטפיט הכולל חולצה שקופה ועיטור זהוב מסתיר פטמות. המסר כאמור חיובי, הבעיה היא שהלנז'רי הוא של אינטימיסימי (ויש תיוג כמובן) והחולצה של סקיפארלי, בדרך לאירוע של בית האופנה. כלומר, המסרים החשובים נודפים ניחוח שיווקי מבחיל, ולכן מתפספסים.
ההוכחה הכי טובה לניסיון המוזר לזגזג בין הנישות מגיעה עם המסרים הלא כל כך ברורים שלה על העצמה נשית. מצד אחד, בהחלט מדובר במסרים שיש להם מקום במרחב המקוון, אבל מצד שני, הביצוע כושל. קיארה מנסה לשווק לעולם את המסר החשוב שאימא יכולה להיות סקסית, ועושה זאת עם תמונות פרובוקטיביות בלנז'רי, טופלס או עם אאוטפיט הכולל חולצה שקופה ועיטור זהוב מסתיר פטמות. המסר כאמור חיובי, הבעיה היא שהלנז'רי הוא של אינטימיסימי (ויש תיוג כמובן) והחולצה של סקיפארלי, בדרך לאירוע של בית האופנה. כלומר, המסרים החשובים נודפים ניחוח שיווקי מבחיל, ולכן מתפספסים.
אין ספק שהעולם המשתנה מקשה עליה להישאר הבלוגרית המובילה שהיא הייתה בתחילת דרכה. אבל אם היא רוצה להילחם בדעיכתה, היא צריכה למצוא נישה אחת, להתחבר אליה וללכת איתה עד הסוף ובדרך לדאוג לגוון, לעניין ולהפסיק לדחוף לנו לפנים מסרים שיווקיים. יש עוד סיכוי לקאמבק.