פאולה רוזנברג: "כולן באינסטגרם נראות לי אותו הדבר"

פאולה רוזנברג | צילום: שי פרנקו
פאולה רוזנברג | צילום: שי פרנקו

פאולה רוזנברג חושבת שהפילטרים של אינסטגרם הורסים את החברה שלנו ומפחדת מהעתיד שצפוי לילדות שלה, אז היא יזמה אתגר ברשת שהפך לוויראלי וכבש את הסלבס, בתקווה ליצור שינוי אמיתי

88 שיתופים | 132 צפיות

כמעט בטוח שראיתן בימים האחרונים את הסלבס מעלות סלפיז בלי פילטרים, עם פנים חשופות וטבעיות, ובהם הן מתייגות אחת את השנייה. האתגר הזה אולי נראה כמו משהו פשוט ומובן מאליו, אבל נסו לחשוב על הפעם האחרונה שהעלתן סלפי בלי פילטר. כנראה שזה לא קרה הרבה זמן.

את האתגר בגלגולו הנוכחי יזמה מגישת הטלוויזיה, המטפלת הרב-תחומית והמאמנת, פאולה רוזנברג, שבימים אלו חוקרת כחלק מהתואר השני שלה את ההשפעה של הפילטרים והריטוש על חיינו, או בשם המקצועי של מה שהפך להיות הפרעת הדור – "סנאפצ'אט דיסמורפיה". "כירורוגים פלסטיים אומרים לי שבנות מגיעות אליהם עם תמונה שלהן עם פילטר ואומרות 'ככה אני רוצה להיראות'. אנחנו הופכים להיות חברה אובססיבית", היא מספרת. "אני מסתכלת באינסטגרם וכולן נראות לי אותו הדבר. עד שאני לא מסתכלת על השם אני לא מבדילה, אני רואה אותן ושואלת את עצמי 'לאן אנחנו הולכים?' מלחיץ אותי שהבנות שלי עוד שנייה יהיו באינסטגרם והן גם ירצו את זה". 

View this post on Instagram

כבר כמה ימים מאז שהתחלתי בסטורי אתגר שנקרא #הפילטר_של_החיים . ⭐מה זה אומר? התרגלנו לראות את עצמנו ואחרים מלאי פילטרים, לטשטש כל קמט או כל הברקה בפנים. התמונות החלקות מדי משפיעות על הדימוי העצמי שלנו בצורה שלילית מאוד. זה כבר מגובה במחקרים: ככל שאדם נוטה לפלטר את עצמו יותר, כך הביטחון העצמי יורד ומתפתחת אי-שביעות רצון מהגוף שעלולה להוביל להפרעות אכילה, חרדה ודיכאון והתמכרות אובססיבית לירידה במשקל ולספורט. את האתגר התחלתי כמשימה בקורס שאני מנחה לדימוי גוף חיובי והמשתתפות סיפרו כמה זה משפר את התחושה שלהן לגבי עצמן. אז הנה התרומה הקטנה שלי כדי שנחזור לראות אנשים בצורתם הטבעית באינסטגרם: אתגר שבו יש להעלות במשך שבעה ימים (או פחות או יותר, כמה שתצליחו) תמונות סלפי בתנאים הבאים: 1️⃣ טייק אחד- מה שיוצא 2️⃣ בלי להתארגן מראש 3️⃣ בלי פילטר! ❤תייגו #הפילטר_של_החיים ותייגו גם אותי שאוכל לשתף. ⭐למה זה טוב? מה שמשמח הוא שהמחקרים מראים שככל שניחשף ליותר דמויות "טבעיות" כך התודעה שלנו תנרמל את מודל היופי שיושב בתת-מודע שלנו. וככה נוכל לקבל את הגוף שלנו ולשפר את דימוי הגוף. בעיני זו ממש מצווה קדושה למען עצמנו ולמען הבריאות הנפשית של הילדים שלנו. יש כבר המון נשים (איפה הגברים??) שהצטרפו אלי בסטורי, יש היילייט שבו תוכלו לראות את כל מי שכבר העלתה תמונה. כל יום אני מאתגרת עוד אנשים. אנצל את הפוסט בפיד לאתגר אנשים שמופיעים על המסך, שהנראות היא חלק מהעבודה שלהם. אתגר! @adihimelbloy @michalansky @ilanitlevi_sade @adva_dadon @naim_lee @einatnathan @nivraskin @dxlx @maayanadam @liatlk @goldrita @ayakremerman @lihisunshine @michal_amdursky @ronityudkevitch @leaschenirer @nani_finkel @michalyanai @millermerav @michal_dalyot @gilriva @noarosin @yaelgoldmanpfeffer @ori_isaac1 @orit.navon @mayabetzalel @lironzaid @deanfisher @lionrosenberg @adir_more @shani__klein @life_by_eny @maayanpriluk @shellymillercaspy @yuvalgonen @naama.kasry @anat_harel @sher_fitness @adigi1 @shanya_cohen @asisraelof @shalomke @shiranka @ashleywaxmanbakshi @achinoamgelbfish @raysegev @retema_ @yardenha @kerenpeles @danagrotsky @corringideon @einatsarouf

A post shared by ❤︎ ???????????????????? ???????????????????????????????????? ❤︎ (@paularosenberg) on

את האתגר היא התחילה כשנכנסה לבידוד, "היה לי סוף סוף זמן להיות טבעית, והחלטתי שאני כל יום מעלה תמונה שלי פשוט איך שאני ושזה יהפוך לאתגר.  החוקים הם: בלי פילטר, בלי להסתדר, אם את מאופרת מהבוקר זה בסדר אבל לא להסתדר במיוחד. והטייק הראשון שיוצא".

"כירורוגים פלסטיים אומרים לי שבנות מגיעות אליהם עם תמונה שלהן עם פילטר ואומרות 'ככה אני רוצה להיראות'. אנחנו הופכים להיות חברה אובססיבית"

רוזנברג איתגרה לא מעט נשים, מעדי הימלבלוי, דרך אילנית לוי ועד לאה שנירר. "היו גם הרבה שלא זרמו עם זה", היא אומרת. והיו גם הרבה שכן, ביניהן לינור אברג'יל, עינת שרוף, עדן פינס, שרית פולק, מעיין אשכנזי, שני קליין, טהוניה רובל, תקוה גדעון ועוד רבות. "ריגש אותי שמאות נשים עשו את זה. הרגשתי כמה אנחנו צמאות לזה. איבדנו את הקשר לחיים, אנחנו רואות כל הזמן נשים מושלמות, זה משפיע על המוח ועל האופן שבו במוח יש דימוי של איך אישה אמורה להיראות. ואז את עומדת מול המראה ומרגישה שאת לא בסדר. היו הרבה שכתבו לי שגם אני כשאני מעלה תמונות לרוב אני באולפן ומאופרת, וזה נכון, אז הבנתי שזו הזדמנות מצוינת". 

רוזנברג מתעסקת בנושאים האלו כבר שנים ומעלה אותם על סדר היום בתוכנית אותה מנחה עם בעלה, ליאון. בחודש יולי האחרון, למשל, היא נתקלה בסטורי עוקצני שנעשה עליה:

בטור שפרסמה באתר Mako היא לא שתקה וכתבה: "אתם כבר יודעים שאני לא שותקת כשאנשים מעירים הערות על המראה החיצוני שלי. אני רואה בזה שליחות. תשאלו למה? כי ככל שנסכים לדבר ולפתח שיח מבלי להתבייש על דימוי גוף וערך עצמי, נוכל לשנות את התפיסה החולנית שרודפת אחר מראה מושלם ולא אפשרי שמתפשטת בקרב גברים ונשים. השימוש התכוף בפילטרים ובפוטושופ ברשתות החברתיות רק מקצין את התופעה. ולכן כשאני עונה על הערות כאלו, זה לא בזבוז זמן. להפך. הטוקבקיסטים האלו מעניקים לי הזדמנות להפנות מראה למצב העגום והצורך לשנות אותו".

האתגר הנוכחי הוא רק חלק ממה שרוזנברג מתכוונת לעשות. היא החלה סדרת הרצאות שמטרתן לשפר את דימוי הגוף עבור נשים. "בהרצאות שעשיתי על תזונה תמיד כששאלתי 'האם בגופכן יש יותר חלקים שאתן אוהבות או יותר חלקים שאתן לא אוהבות?', כמעט אף פעם אף אחת לא אמרה כן", היא מספרת. בנוסף היא חוקרת את הנושא לעומק כחלק מהתואר השני שהיא עושה במחקר תרבותי. "איך נהיינו כל כך שבויים בדימויים האלה? זאת השאלה שהובילה אותי לחקור את זה ברמה האקדמאית", מספרת לנו רוזנברג, "אנחנו יודעים אלפי שנים שנשים מנסות לרדוף אחרי מודל יופי. בעשור האחרון מודל היופי הפך להיות כזה שגם אם תעשי דיאטות וספורט את עדיין לא תהיה מספיק דומה לדבר הזה שנקרא להיראות יפה. פעם ראשונה בהיסטוריה האנושית מודל היופי מצריך התערבות ניתוחית כדי לעמוד בו. היום זה הפך להיות שאם העצם של הלסת לא מספיק נמוכה את צריכה לתקן. זה לא סתם אם יש לך אף יפה או לא יפה, זה שיש צורה אחת שבה הפנים שלך צריכות להיראות". 

"בעשור האחרון מודל היופי הפך להיות כזה שגם אם תעשי דיאטות וספורט את עדיין לא תהיה מספיק דומה לדבר הזה שנקרא להיראות יפה"

אבל לאחרונה יש שינוי בעולם האופנה. לפני פחות מחודש פנדי העלו את אשלי גרהאם למסלול ואת פנלופה טרי בת ה-70 ונותנים יותר במה גם לנשים שנראות אחרת.
"אני שמחה שאת שואלת את זה. זה לא מאוזן, עדיין רוב התמונות מפולטרות והרוב זה עם פוטושופ, זה עדיין ברמת האנקדוטה, תשעים ומשהו אחוזים מהתעשייה עדיין מעודדים דיאטות ורזון. זה לא אני המצאתי". 

אז מה לדעתך הפתרון למצב הזה?
"אני לא רואה את עצמי כמי שצריכה להמציא דברים. אני סקרנית וחוקרת והתפקיד שלי הוא לייצר ולהנגיש את השיח. יש מחקרים שהצביעו על שלושה דברים שיכולים לעצור את זה:

  1. גיוון – ברגע שהמוח שלנו רואה מגוון של אימג'ים – גובה, משקל, מבנה עיניים ושפתיים – מודל היופי משתנה במוח. במחקר לקחו נשים ושינו להם את הפיד וזה עבד. זה גם מה שאני עושה בקורס שלי. נהייה שיימינג סביב מי שלא נראית אותו הדבר וזה נהיה מעגל כזה. צריך שכולנו נזרום עם זה, כוכבות שלא חושפות את הפגמים שלהן זה פוגע בעוקבים שלהן ועוד יותר בהן כי לאט לאט הן לא יאמינו שאפשר לאהוב אותן בלי זה. גם במיני ניסוי שלי נשים מספרות שברגע שהן רואות יותר נשים אמיתיות בפיד, זה משנה לגמרי את תפיסת הגוף האישית שלהן.
  2. שיח ביקורתי – כשאת רואה תמונה את צריכה לשאול את עצמך שלוש שאלות: איך אני מרגישה כשאני רואה את זה?, האם זה מנסה למכור לי משהו?, כי ברגע שאני יודעת שזה מנסה למכור לי משהו, המוח לומד שלא להפנים את האימג' המפולטר באופן אוטומטי. השאלה השלישית היא האם כשאני רואה את זה ומסתכלת במראה זה משפיע על איך שאני רואה את עצמי. מחקרים הראו שכשאלו נשים לפני ואחרי צפיה בפיד איך הן מרגישות והתוצאות היו שונות לגמרי.
  3. להתחיל לדבר עם נשים אחרות – זה נורא משפיע כשאת שואלת מישהי איך היא מרגישה כשהיא רואה תמונה. ברגע שפותחים שיח מגלים שכל כך הרבה נשים מרגישות ככה. זאת חוויית שותפות, זה דבר שנורא עוזר בערך העצמי והדימוי שלנו
פאולה רוזנברג | צילום: שי פרנקו
פאולה רוזנברג | צילום: שי פרנקו

השיח הזה חשוב ונכון אבל מצד שני הוא גם יכול ליצור באדי שיימינג. אם מישהי רוצה לשנות דברים בגוף שלה זאת החלטה שלה ואי אפשר גם שיבקרו אותה על כך.
"נכון, לכל אישה יש בעלות על הגוף שלה, ואף אחד לא יכול לשנות את זה. אני לא חושבת שצריך למשטר את זה, אני לא אומרת אל תעשו דברים שעושים לכן טוב. אבל נגיד אם מישהו שאוהב להשתכר, בבית שלו אף אחד לא יגיד לו כלום, אבל ברגע שאתה יוצא עם זה החוצה ומטריד אנשים זה הופך להיות עניין ציבורי. צריך להבין שיש התנהגות מסוימת שגורמת להפרעות אכילה, דיכאון וחרדה אצל ילדות ונשים. הן רואות את זה וזה משפיע, זה בעייתי. כל אחת יכולה לעשות מה שהיא רוצה. אבל כל אישה צריכה לשאול את עצמה מה קורה לה כשהיא רואה את זה. צריך לעשות חשבון נפש ולחשוב איך אנחנו מאזנים את זה".

את הביקורת שלה מפנה רוזנברג גם כלפי הסלבס הישראליות: "ברגע שאת בוחרת להיות בפרופיל גבוה בתקשורת יש לך גם אחריות. נגיד, אופירה אסייג היא אחת הנשים הכי חשובות היום על המסך, היא מביאה לפריים טיים דמות של אישה שלא נכנעת למודל הקלאסי של מגישת טלוויזיה, אבל גם היא נפלה בזה כשסיפרה על הדיאטה שלה ב'הזמר במסכה'. העורך היה צריך להוריד את זה".

בנושא הדיאטה של אסייג כתבה רוזנברג פוסט ארוך באינסטגרם שלה בו הביעה ביקורת גם כלפי האמירה וגם כלפי הטוקבקים שתקפו אותה. "בואו נדבר על הנזק שנגרם לדימוי גוף של נשים (וגברים) כשדמויות מפורסמות ממליצות על דיאטות הרזיה. שנים אני בוחנת את השיח המעודד את תרבות הרזון", היא כתבה, "אבל! חשוב להבהיר: נתקלתי בפוסטים ברחבי הרשת בהם תגובות בסגנון: 'אם היא מחשיבה את עצמה אישה חזקה, למה כל כך חשוב לה לרזות?'. מה עשיתם בזה? לגנות התנהגות של אישה שמקדמת לדעתכם דימוי גוף שלילי זה דבר אחד, אבל לקשר את האכילה שלה לתפקודה כאשת מקצוע, או להגחיך את המראה שלה – זו פשוט שנאת נשים ולא פחות חמור מלדבר נגד דיאטה קיצונית.

זו לא הפעם הראשונה שאני מתנגדת לביקורת על נשים שהשילו משקל. נינט, קרן פלס, מרינה מקסימיליאן, כולן חטפו ביקורת פולשנית על השינוי במבנה גופן. בואו נזכור שלכל אישה קיימת זכות מלאה על גופה, גם אם היא אישה מפורסמת. זכותה להשמין ולרזות ושוב להשמין. זהו עניינה הפרטי. לפעמים אנשים מחשיבים אישה שרזתה כבוגדת בתנועת דימוי הגוף החיובי. זו טעות; בואו נבדיל בין מה שהיא עושה עם הגוף שלה לבין הערכים שהיא מקדמת. למשל, אם יהיה לי יותר זמן פנוי לפעילות גופנית ובעקבות זאת גופי יהיה חטוב יותר, האם זה אומר שאני בוגדת באמונה שלי שאפשר להיות בריאים בכל מידת גוף? ממש לא, אין בכך שינוי בערכים שלי. בואו נפסיק למדוד אנשים על פי השינויים בנראות שלהם.

אישית אני חושבת שעדיף היה שאופירה לא תשתף את המידע על הדיאטה שלה בתוכנית פריים טיים, אבל זה עדיין לא מצדיק שיח אלים ופוגעני כלפיה או כלפי כל אישה אחרת". כך כתבה בפוסט שלה שקיבל מאות תגובות אוהדות וגם ייצר בדיוק את השיח שרוזנברג רצתה לייצר.

"אני לא אומרת לכוכבות רשת אל תשימו פילטרים ואל תעשו מה שאתן רוצות, אבל תקחו אחריות. אם מישהי נהנית מהחשיפה היא יכולה גם לבדוק איך היא משפיעה. שתבדוק אם היא גורמת לנזק ואיך למזער אותו. כל אחת יכולה לעשות מה שהיא רוצה אבל ברגע שיש תופעה מזיקה אנחנו חייבים להצביע על זה". 

אמרת קודם שאת מפחדת מהמציאות שהבנות שלך יגדלו אליה. מה את אומרת להן בנושא?
"קודם כל כרגע אין להן אינסטגרם. לא צריך להיות לילדים אינסטגרם עד גיל 14, אומרים שאין שם אלימות וסקס, אבל צריך להבין שפדופילים זה לא הבעיה היחידה. יש שם מסרים מתעתעים וגרועים לא פחות מאלימות וסקס, וצריך לדחות כמה שיותר את הגיל של השימוש באינסטגרם כשהילד יודע להבדיל בין מציאות לדימיון. לא לתת לנערות לצפות ללא השגחה, לדבר איתן על הדברים שהן רואות והבנות שהן עוקבות אחריהן. עם הילדות שלי אני עושה את זה תמיד, נגיד כשאנחנו רואות סרט אני שואלת אותן 'נראה לכן הגיוני שכולן פה כל כך רזות וכל הזמן מאופרות ולבושות?', אם את כל הזמן מעלה את השאלה הזאת בסוף הן בעצמן אומרות את זה. נגיד ראינו את הטריילר של 'אמילי בפריז' והן אמרו לבד 'כולן שם נראות אותו הדבר'. ככל שאתה מעלה את זה יותר השיח הביקורתי זה הופך להיות חלק מהיומיום. אני לא רואה פתרון אחר כדי לשמור עליהן".