ניקולה וורד: "לקח לי שנתיים להתאושש מ'הישרדות' ומהביקורות מסביב"

הדוגמנית ניקולה וורד, 25, מעכשיו גם מגישת פינה בתוכנית "העולם הבוקר" ב"רשת" 13 (בראשון ורביעי), בטוחה שמצאה את האחד שלה, כדורסלן הפועל גליל עליון רום גפן, 27, ואחרי חמש שנים הגיע זמן הטבעת, החתונה וכל הצרמוניה. יש רק בעיה אחת קטנה, הוא עוד לא הציע לה. אז רום היקר, אם עד עכשיו לא הבנת את כל הרמזים, קבל אותם דוך לפנים. "רום הוא בן אדם נפלא ומהמם, חבר טוב, מסור לקריירה שלו וללימודי הכלכלה שלו, וברור לי שאיתו אני מתחתנת", היא מצהירה, "הוא עוד לא הציע, אבל בקיץ מתוכננות לנו שתי נסיעות לחו"ל – אחת לכרתים עם המשפחה שלי, והשנייה ללונדון עם המשפחה שלו – אז יש לו הזדמנויות. בינתיים כבר שלחתי לו תמונה של טבעת, אמרתי לו שלא יילחץ אבל שחלמתי שהוא קנה לי טבעת".

>> מיטל גל סויסה: "אני רואה סביבי הרבה שחקניות שלא תלויות רק בתחום הזה"

סיפור ההיכרות שלהם משעשע בפני עצמו. הוא שם תמונה של הארנב שלה, צחי, באינסטגרם שלו, והיא כתבה לו בתגובה שהוא צריך לבקש רשות. הוא לא ביקש רשות אבל כן ביקש את מספר הטלפון שלה והשאר היסטוריה. היא עדיין גרה בקיבוץ עמיר, בו נולדה וגדלה, הוא מחלק את הזמן בין דירה בתל אביב לבין היישוב גן-נר והם נמצאים על הקו.

אהבה ויחסים הם גם תחומי העניין העיקריים שהעסיקו אותה עד כה בג'וב החדש, שנפל בחלקה באופן לא מתוכנן. "הג'וב הזה הגיע אליי במקרה. באתי להתראיין בתוכנית הבוקר 'הדו"ח היומי' של קובי מחט, והעורך הראשי של 'העולם הבוקר' צפה בי והזמין אותי לפגישה", היא מספרת, "הוא הציע לי לעשות פינה פעמיים בשבוע והחלטנו להתמקד בתוכניות הערוץ. על הפרק הייתה 'אהבה חדשה', אז אמרנו שבשלב הראשון אדבר על אהבה, זוגיות ויחסים. באתי לפינה מוכנה, אני מודעת לאחריות שיש לי, כי פתאום אני בליגה של הגדולים וזה מחייב. כל מילה שאת מוציאה מהפה – יש לה משמעות ברשתות ועל המסך".

"יש לי ניסיון, אני בוגרת העונה השמינית של 'הישרדות' וחוויתי את זה על בשרי. אבל כשראיתי את הטוקבקים המחרידים נגד דנה בן ארי ואל פדידה ב'אהבה חדשה', הרגשתי שמדובר בבריונות לכל דבר"

 

איך התכוננת?
"קראתי מחקרים בנושא זוגיות ובגידות ושברון לב בקרב נשים וגברים. בעיקרון אני לוקחת כל עבודה ברצינות, גם אם היא מסתכמת ברבע שעה על המסך. אני קוראת היטב את החומרים לפני כל יום צילום ולומדת לעומק את הנושא המדובר. כמובן שיש לכל מיני אנשים מה להגיד, כשדיברנו על שברון לב מישהו כתב לי באינסטגרם: 'כמה שליליות על הבוקר, לא יכולת לבוא עם משהו יותר משמח'. אבל אני כאן כדי לדבר על החיים".

את מתבאסת כשיש תגובות שליליות ברשת או שזה לא כזה מזיז לך?
"יש לי ניסיון, אני בוגרת העונה השמינית של 'הישרדות' וחוויתי את זה על בשרי. אבל לאחרונה ב"אהבה חדשה" כשראיתי טוקבקים מחרידים נגד דנה בן ארי ונגד אל פדידה, הרגשתי שמדובר בבריונות לכל דבר ואני לא אחזור על המילים שנאמרו. אני בזמנו השתדלתי לא לקרוא טוקבקים, אבל זה קשה".

על אף המקריות בה הגיעה לתפקיד, וורד מגלה כי חלמה להגיע למסך עוד מילדות: "כבר כילדה אמרתי שאני רואה את עצמי בתפקיד הנחיה או כמגישה בטלוויזיה, וזוהי דריסת הרגל הראשונה שלי בטלוויזיה. עד עכשיו הנחיתי באתר פודי, עשיתי שני פרויקטים לפסח עם יונתן רושפלד ותמרה אהרוני ועוד. אני רואה את עצמי בעתיד אשת תקשורת, יש לי דרך ארוכה לעבור ואני מוכנה לעבוד קשה. אני לגמרי מאמינה שאגיע לשם".

"עברתי בחיי שברון לב אבל להתאבל זה נראה לי משהו מאוד אישי, אני לא חושבת שהייתי מסוגלת לעבור את זה מול עם ישראל כמו שני גולן. אני לא בטוחה שהיה לי האומץ"

 

למעשה פרצת ב"הישרדות". אם היית רווקה שמחפשת זוגיות, יש מצב שהיית הולכת ל"אהבה חדשה"?
"אהבה היא דבר נפלא אבל לפעמים היא כרוכה בשברון לב. עברתי בחיי שברון לב אבל להתאבל זה נראה לי משהו מאוד אישי, ואני לא חושבת שהייתי מסוגלת לעבור את זה מול עם ישראל. כשראיתי את שני גולן (מהעונה האחרונה של 'אהבה חדשה', דב"א), והקושי שלה בעקבות מה שקרה לה עם מיכאל נמירובסקי שבחר לסיים את הקשר איתה, הבנתי את הקושי של להראות את זה על המסך. אני ממש לא בטוחה שהיה לי האומץ לזה".

הגעת להישרדות בגיל 20 והודחת די מהר. הספקת להיכוות?
"הישרדות לא זכורה לי כחוויה טובה במיוחד, לקח לי שנתיים להתאושש. הייתי המודחת הרביעית והיה לי קשה עם הביקורות מסביב. זה לא היה בידיים שלי איך אצא מבחינת עריכה, והוצגתי כמי שלא עשתה כלום וזה לא היה נכון. אני מגיל 14 קמה לעבוד בארבע בבוקר, אז איך אפשר להגיד עליי שלא עשיתי כלום? נשארתי בקשר עם בר זומר, מעיין אדם ויוסי בובליל וקצת עם ענבר פיניאבסקי שזכתה".

אז כנראה שלא תלכי לריאליטי נוסף?
"נבר סיי נבר".

"הישרדות לא זכורה לי כחוויה טובה במיוחד, לקח לי שנתיים להתאושש. הייתי המודחת הרביעית והיה לי קשה עם הביקורות מסביב. זה לא היה בידיים שלי איך אצא מבחינת עריכה, והוצגתי כמי שלא עשתה כלום וזה לא היה נכון. אני מגיל 14 קמה לעבוד בארבע בבוקר, אז איך אפשר להגיד עליי שלא עשיתי כלום?"

אחוות הצלוליט

למרות שהיא דוגמנית פעילה כבר 11 שנה, איכשהו שמה של וורד לא ממש מתנגן על כל לשון. "אני מבינה שזה חלק מהעניין להיראות ולהתמנגל", היא אומרת, "בעבר הייתי מאוד ביישנית ואם הייתי יוצאת, ביקשתי מחברה או בן זוג שיבואו איתי. זה עבר לי".

וורד מיוצגת בארץ בסוכנות יולי וברזומה המקצועי שלה בולטים כמה קמפיינים גדולים, בין השאר לקסטרו, סקארה, אירוקה, תכשיטי צבאן ותכשיטי מגנוליה – עמם החלה לעבוד ממש לאחרונה. בחו"ל היא כיכבה במגזינים בינלאומיים נחשבים כמו L'officiel ו-Grazia, בקמפיין המשקפיים של טד בייקר הלונדוני וכבר שלוש שנים שהיא מובילה קמפיין עולמי של מוצרי טיפוח לפנים ולגוף, עבור חברת בת של ניוואה האמריקאית.

"קמפיין קוסמטיקה זה החלום של כל דוגמנית", היא אומרת, "הסוכנות שלי בגרמניה הטיסה אותי מלונדון לאודישן בהמבורג. היו באודישנים בנות מכל העולם, יפות אחת אחת, באתי באנרגיות טובות ובשיא הביטחון ולמחרת הודיעו לי שהקמפיין שלי".

 כסף גדול?
"היה אמור להיות, זה היה סכום של שש ספרות. חברת הקוסמטיקה שילמה לסוכנת בגרמניה, אבל יום אחד היא נעלמה עם כל הכספים – לא רק שלי אלא גם של רבים אחרים. לקחתי עורך דין גרמני, אבל לא היה את מי לתבוע כי הסוכנות פשטה את הרגל, אז שחררתי. אחר כך עברתי לסוכנות אחרים ודברים הסתדרו".

"ברגע שהודיעו לי שלא אשתתף הרגשתי אגרוף בבטן ותחושת השפלה. חשבתי שאנחנו במקום אחר ושהיום יש מקום להכל: מלאות ורזות, וגם בין לבין, אבל כנראה שזה לא ככה בעולם"

 

חוץ מהסיפור הזה ידעת עוד כמה עליות ומורדות בעולם הדוגמנות.
"זה נחמד לטייל בברצלונה ולראות את התמונות שלך מתנוססות שם, אבל כמובן שבמקצוע הזה יש אכזבות. היו כמה כמעטים: קמפיין לבושם של מארק קיין ולאיל מקיאג' בניו יורק שבסוף לא קיבלתי, אבל למדתי שזה זה חלק מהמקצוע. גם נסעתי לתצוגה של מותג הלנז'רי אינטימיסימי באיטליה, אבל ברגע האחרון הורידו אותי בגלל סימני מתיחה על הטוסיק".

וואו, מעליב. זה לא הכעיס אותך נורא?
"באותו רגע התאכזבתי מאוד, כי חשבתי שאנחנו במקום אחר ושהיום יש מקום להכל: מלאות ורזות, וגם בין לבין, אבל כנראה שזה לא ככה בעולם. נסעתי לתצוגה באיטליה אחרי שעשיתי אודישן אחד בארץ ולא קיבלו אותי, ואז אמרתי לסוכנת שלי שאני לא מוותרת ושלחתי עוד אודישן והתקבלתי. הטיסו אותי לאיטליה ובאתי למדידות, נשארתי אחרונה וקרה מה שקרה. ברגע שהודיעו לי שלא אשתתף הרגשתי אגרוף בבטן ותחושת השפלה, היה כבר ערב, הלכתי לישון במלון ולא הצלחתי להירדם. הייתי כל הזמן בקשר עם אימא שלי, ובבוקר היא אמרה לי שכתבה משהו על זה. פרסמתי אצלי את תחושותיי ובנות רבות, גם מפורסמות בתחום, אמרו לי שעברו דברים דומים. עובדה שעדיין עושים עניין גדול ממראה לא מושלם לכאורה, כמו שקרה השבוע".

את מתכוונת לצילום הצלוליט שירדן הראל העלתה לאינסטגרם?
"כן. ירדן העלתה בחשבונה הפרטי צילום שלה עם בגד ים והיא קיבלה הרבה תגובות מהמקום שזה יוצא דופן, גם דיברו על זה בטלוויזיה וזה לא צריך להיות ככה. יש היום יותר מודעות, זה מן טרנד כזה שאני לא יודעת כמה יחזיק, אבל עובדה שרואים יותר בנות שמעלות תמונות לא מרוטשות וחוגגות את הגוף הלא מושלם שלהן. צריך להגיע למצב שתמונות לא מרוטשות בכלל לא מעוררות כזה עניין גדול".

וורד מדברת מדם לבה. "בגיל ההתבגרות המוקדם הייתי קצת שמנמנה, הורדתי 12 ק"ג והתאמתי את עצמי למידות של התעשייה אז", היא מספרת, "לפני 11 שנה זה היה קריטי. בזמנו הוריי לקחו אותי למאמנת ולתזונאית, וכשהייתי רואה את מספר הטלפון של הסוכנת שלי על הצג הייתי חוטפת צמרמורות – כי ידעתי שהיא תשאל אותי אם ירדתי במשקל. באותם ימים, עם כל הבעיות ההורמונליות של הגיל, הרגשתי שהכל משתגע. היה לי מאוד קשה וזה ניהל אותי, לפעמים הייתי אוכלת בסתר. הייתי בסטרס מזה שרוצים שארד במשקל ולא ידעתי בדיוק איך זה יקרה, הרגשתי שכולם נגדי. אני חושבת ששחררתי את נושא המשקל רק כשהתבגרתי".

כיום עולם האופנה מנסה להציג תדמית אחרת, שמחבקת את השונות ואת ה"פגמים". פייק ניוז או שאת בכל זאת מרגישה שינוי?
"עולם הדוגמנות השתנה מאוד. פעם היית צריכה להראות נתונים חיצוניים ופנים יפות, אף אחד לא התעניין מה יש לך להגיד. היום, מעבר למראה, את צריכה להביא אופי וייחודיות. היום אני גם מבינה שעוד קילוגרם זה לא קריטי, כי יותר חשוב להחזיק נכון את הבגד ולשווק אותו נכון – אני בעצם מביאה את כל החבילה שלי, וזה לא רק הנראות. אני במידה 36, הגובה שלי 174, אבל אל תשאלי אותי כמה אני שוקלת כי אין לי מושג – מאז הנערות אני לא נשקלת".

"בגיל ההתבגרות הייתי קצת שמנמנה, הורדתי 12 ק"ג והתאמתי את עצמי לתעשייה אז. כשראיתי את המספר של הסוכנת שלי על הצג חטפתי צמרמורות, כי ידעתי שהיא תשאל אותי אם ירדתי במשקל. היה לי מאוד קשה וזה ניהל אותי, לפעמים הייתי אוכלת בסתר. הייתי בסטרס, הרגשתי שכולם נגדי"

 

וורד היפה והאצילית עם העיניים המהפנטות מספרת שהמודעות שלה למראה החיצוני התעוררה אצלה כשהייתה בת 14, ואז התחילה הקריירה שלה. "כילדה קיבוצניקית, לא גדלתי באווירה שמעצימה חיצוניות", היא אומרת, "גדלתי יחפה, עם התפלשות בחול ועם סוסים. כשהייתי בת שנתיים רצו לצלם אותי לקמפיין של המפעל הקיבוצי ואימי סירבה. מגיל 14 ועד הצבא הוריי היו קמים איתי בשעה שלוש-ארבע לפנות בוקר כדי להגיע לצילומים".

גיל 14 זה לא גיל נורא צעיר?
"בדיעבד אני לא מצטערת, למרות שזה היה קשוח".

וורד היא צברית, הבכורה משלושה ויש לה שני אחים. אבא שלה, ג'קי וורד, הוא אנגלי, ד"ר לביוטכנולוגיה שהגיע לישראל בגיל 22 עם קבוצת חברים, כמתנדב, לקיבוץ עמיר באצבע הגליל, שם הכיר את אימה, חגית, בת הקיבוץ. הם נישאו באנגליה וחיו שם תקופה, לפני ששבו לקיבוץ שבו הם גרים עד היום.

"סיפור האהבה שלהם התחיל לפני 27 שנים וממשיך עד היום", היא מספרת. עם אבא כל השנים היא מדברת אנגלית למרות שהעברית שלו מצוינת. "כילדה היו לי כל מיני קשיים בדיבור בגלל שתי השפות. האותיות היו מתבלבלות לי, ולקחו אותי לקלינאית תקשורת לטפל בזה". בהמשך זה לא הפריע לה לסיים את הלימודים כתלמידה מצטיינת.

"אני בת למשפחה שכולה. סבא שלי היה מפקד פלוגה בסיירת שקד ונהרג במלחמת ההתשה. אימי הייתה בת שנה וחודשיים כשזה קרה. סבתי נישאה שוב ונולדו לה שני ילדים, אבל בעלה השני שהיה שוער כדורגל, חטף התקף לב במהלך משחק ומת. כך גם ילדיה מפרק ב' התייתמו, ואימי איבדה גם את אביה החורג"

 

וורד אומרת שמצד אחד היא גדלה בבועה עטופה בצמר גפן, אבל מצד שני היא נושאת איתה טראומת ילדות – מלחמת לבנון השנייה שהתרחשה כשהייתה בת 10. "המציאות שלנו הייתה מורכבת, חיים במקלטים, הרבה טראומות וחרדות", היא אומרת, "ספגנו מטחי קטיושות וגם הבית שלי נפגע, אבל למרבה המזל לא היינו בבית כשזה קרה".

את שירותה הצבאי עשתה באגף המבצעים בקריה בתל אביב ואפילו חתמה כמה חודשי קבע. "השירות הצבאי היה מובן מאליו מבחינתי. אני בת למשפחה שכולה", היא חושפת, "סבא שלי, אבא של אימא, היה מפקד פלוגה בסיירת שקד ונהרג במלחמת ההתשה. אימי הייתה בת שנה וחודשיים כשזה קרה. סבתי היא אלמנת צה"ל ואימי יתומת צה"ל. סבתי נישאה שוב ונולדו לה שני ילדים, אבל בעלה השני שהיה שוער כדורגל, חטף התקף לב במהלך משחק ומת. וכך גם ילדיה מפרק ב' התייתמו, ואימי איבדה גם את אביה החורג".

בגיל 16 וחצי אובחנה וורד כחולה באנדומטריוזיס, מחלה גניקולוגית כרונית. "בגיל הזה התחלתי לקחת גלולות והיו לי כאבים חזקים באגן ובפי הטבעת, ממש כמו סכינים שחודרות אותך. אחרי חצי שנה הגיע האבחון", היא משתפת, "אין מספיק מודעות למחלה הזאת. מדובר במחלה הפוגעת באחת מכל עשר נשים וגורמת לכך שרירית הרחם יוצאת ומטיילת בחלל הגוף ויוצרת נגעים דלקתיים בתוך החלל, על דפנות הרחם, בשתן, באגן. התסמינים הבולטים של המחלה מתבטאים בכאבי מחזור. היום אני פעילה בעמותה ומדברת על כך בקול כדי לעזור לאחרות".

כיצד את מתמודדת עם המחלה?
"אני מטופלת בהורמונים ולא סובלת כמו בעבר, יש היום גם טיפול בדיקור ובמצב קשה מנקים את האזור בניתוח. אני עוד לא הגעתי לשם אבל אני לא נותנת למחלה לנהל אותי. למחלה הזאת אין תרופה, זה משהו שצריך ללמוד לחיות איתו. הקטע היותר מפחיד במחלה הוא נושא הפוריות – אצל 70-40 אחוז מהנשים הסובלות ממנה יש פגיעה בפוריות – והמחשבה מה יהיה כשארצה ילדים בהחלט מפחידה, אבל כרגע נושא הילדים רחוק ממני וכשזה יגיע – אני אתמודד".

>> "לדבר על כסף נחשב גועל נפש": מקיבוצניקית בנשמה למשקיעה משגשגת במניות