"ילדתי את הבן שלי בשבוע 33 והייתי מבועתת. חוויתי טראומה"
נופר בר-אור עברה לידה מוקדמת, שהפכה לאירוע כואב, מפחיד וטראומטי במיוחד. 1 מכל 10 תינוקות נולד פג, היא מגלה, וחושפת את הפתרון המהפכני שעשוי לחסוך את מה שעבר עליה מנשים אחרות
מדובר באחת מהתופעות הבריאותיות המסוכנות ביותר לנשים בעת היריון. לכאורה, דבר מה שכולנו מודעות לאפשרות לחוות אותו באופן פתאומי, אך רק פעמים מועטות מודעות להשלכות מרחיקות הלכת שיכולות להיות לו על העובר – ועל גוף האימא.
>> "קרה לנו הדבר הכי נורא להורה: איבדנו את הילדה שלנו"
"לידות מוקדמות נחשבות לסיבוך ההיריון הנפוץ, המסוכן והיקר ביותר", מעידה נופר בר-אור, המנהלת הקלינית ומנהלת תחום תקשורת, משקיעים וגורמי חוץ בסטארטאפ PregnanTech. "אחד מכל עשרה תינוקות נולד פג, משמע 15 מיליון תינוקות בעולם, כאשר למעלה ממיליון מהם לא ישרדו, ולמעלה ממיליון יסבלו מסיבוכים ארוכי טווח". השנה, בכנס הFemTech השנתי לקידום חדשנות טכנולוגית עבור צרכי נשים, ולציון יום האישה הבינלאומי, תציג בר-אור את אחד הפתרונות פורצי הדרך שמנסים להתמודד עם התופעה.
"ילדתי את עידן, הבן שלי, בשבוע 33. הייתי מבועתת והרגשתי מאוד בודדה. בעיקר הרגשתי התעלמות מוחלטת מהטראומה, מהכאב ומהאימה שעברתי. מאז לא הבאתי עוד ילד"
נחזור קצת אחורה. שנתיים לפני שהגיעה בר-אור ל-PregnanTech חוותה המנהלת הקלינית לידה מוקדמת בעצמה. "החוויה שלי הייתה מאוד טראומטית", היא מספרת, "במבט ראשון הכל היה מאוד מתוכנן. גרתי בגאנה, ותכננתי טיסה לארץ, בשביל ללדת כמו שצריך. כמה ימים לפני הטיסה ירדו לי המים. אני זוכרת את עצמי יושבת בסלון, קמה ומצהירה – 'אוקיי, זה לא פיפי'. עד כדי כך לא הבנתי מה קורה לי. ילדתי את עידן, הבן שלי, בשבוע 33, באפריקה. בבית החולים הפרטי לא היה מכשור ספציפי לפגים, אז הועברתי לבית חולים ציבורי, שבו פשוט לא ידעו איך לטפל כמו שצריך. הייתי מבועתת והרגשתי מאוד בודדה. בעיקר הרגשתי התעלמות מוחלטת מהטראומה, מהכאב ומהאימה שעברתי".
"כל הדבר הזה לא הסתיים אחרי חווית הלידה והפגייה", היא משתפת בכאב. "הוטסתי בהטסה רפואית לארץ, הייתי בטראומה תקופה ארוכה, חרדה מאוד על הילד שלי ומגוננת-יתר. לא הבאתי עוד ילד מאז".
כשעידן הקטן היה בן שנה וחצי, נחשפה בר-אור ל-PregnanTech בכתבה. "לקח לי שנתיים לחזור לשוק העבודה, אבל זה היה קליק ברור – ידעתי שאני חייבת לעבוד שם", היא אומרת.
"אחד מכל עשרה תינוקות נולד פג, משמע 15 מיליון תינוקות בעולם, כאשר למעלה ממיליון מהם לא ישרדו, ולמעלה ממיליון יסבלו מסיבוכים ארוכי טווח"
הסטארטאפ הזה הוא בעצם חברה למכשור רפואי המורכבת בעיקר מנשים, ששמה לעצמה למטרה ליצור שינוי משמעותי בבריאות היולדת והפעוט, בדגש על מניעת לידות מוקדמות ברחבי העולם. "כשאנחנו מנסים למצוא פתרון לבעיית הלידה המוקדמת, אנחנו לא רק מצילים את העובר", אומרת בר-אור, "ככל שתינוק נולד מוקדם יותר, כך ההשלכות עליו יהיו חמורות יותר. מעל 50 אחוז מהאימהות לתינוקות פגים, שהוחזקו בטיפול נמרץ ועברו פגייה, יחוו תגובות פוסט טראומטיות, חרדה, ואפילו דיכאון. אימהות מקריבות כל כך הרבה מחיי היומיום שלהן בשביל להיות אימהות, אז תחשבו רק על אימא לתינוק שנולד עם מוגבלות או מחלה נלווית. היא תקבל כמעט את אותה חופשת לידה בלי קשר למציאות. אנחנו רוצים לגדוע את זה מהשורש".
>> "אמרתי שאם זה קורה שוב אני מתה, ואז בשבוע 11 הרופא אמר שאין דופק"
מה הפתרונות שנמצאים כרגע בשוק?
"ככלל במחקרים קליניים, קשה מאוד לעשות מחקר קליני על נשים בהיריון. זו אוכלוסיה רגישה, גם באופן כללי, אבל גם מבחינה רגולטורית. לכן מספר הטיפולים שקיימים היום בשוק הוא מצומצם. ישנו טיפול הורמונלי, שנמצא במחלוקת מאוד גדולה כי אין ודאות לגבי היעילות שלו, טיפול תרופתי שנועד לעכב צירים ויעיל למספר קטן של ימים, ויש תפר צווארי כירורגי המיועד לקבוצה מאוד קטנה של נשים שעברו לידה מוקדמת בלי צירים. לכן, אין היום באמת פתרונות יעילים ללידה מוקדמת, והשכיחות של הלידות המוקדמות לא השתנתה כבר עשורים".
"בארץ, אחד הטיפולים השכיחים היום לנשים בסיכון ללידה מוקדמת הוא שמירת היריון. מדובר בפתרון מגביל לחלוטין, שלא לוקח בחשבון את חווית האישה מתוך הרצון לשמור על העובר", היא אומרת, "זו פגיעה קשה באימא – הגבלה בתנועה, באינטראקציות חברתיות, בניהול משק בית, בהכנסה. במקרים רבים, אפילו הסיכון לחוות לידה מוקדמת עשוי לגרום לחרדות ודיכאון אצל נשים בהיריון".
עם זאת, יש מקום לאופטימיות. כעת, מוצר חדש ומהפכני מייחל לעשות שינוי. הוא נקרא Lioness ונמצא במחקר קליני ב-PregnanTech. מדובר בטבעת סיליקון חכמה שנועדה לעכב את התהליך הביו-מכני המוביל ללידה מוקדמת. "המוצר שלנו הוא מכני, לא תרופתי, והוא פותח על ידי צוות של רופאי נשים ומהנדסים. הטבעת מותאמת לצוואר הרחם, ותהליך ההחדרה שלה מתרחש בקליניקה בתחילת השליש השני להיריון, בפרוצדורה קצרה שלוקחת מספר דקות. הטבעת ממוקמת גבוה על צוואר הרחם, והיא שומרת עליו ארוך וסגור במהלך ההיריון. כך, היא מפחיתה את העומס שמגיע מהרחם, מה שנועד להקטין את הסיכוי ללידה מוקדמת".
"שמירת היריון הוא טיפול מגביל לחלוטין שפוגע קשות באימא. במקרים רבים, אפילו הסיכון לחוות לידה מוקדמת עשוי לגרום לחרדות ודיכאון אצל נשים בהיריון"
איפה המוצר עומד היום?
"סיימנו לאחרונה ניסוי קליני שהובלתי כאן בארץ, שבחן את המוצר על נשים בהיריון בסיכון ללידה מוקדמת: נשים עם היסטוריה של לידה מוקדמת, ונשים עם היריון תאומים, שבדרך כלל נמצאות בסיכון גבוה בהרבה ללידה כזו. התוצאות היו מאוד מרשימות: עקבנו אחרי הבטיחות של האימא והיילוד ולא גילינו תופעות לוואי חריגות לאורך ההיריון, בעוד שעבור כל הנשים שהשתתפו בניסוי ובעבר חוו לידה מוקדמת – זה היה ההיריון הארוך ביותר שלהן עד היום".
"מלבד התוצאות הרפואיות שהיו מרשימות מאוד", ממשיכה בר-אור, "הנשים דיווחו שהמכשיר לא הפריע להן, ומעבר לכך – שהן הרגישו תמיכה באגן בזמן ההיריון ושהחרדה שלהן פחתה. כל הנשים שהשתתפו במחקר אמרו שהן מאמינות שהמכשיר עזר לעכב את הלידה, שהן היו ממליצות עליו ואף שמות אותו בהיריון הבא שלהן. זו הייתה אבן דרך משמעותית מאוד. אני חייבת לומר שניהלתי את זה מקצועית, אבל זה גם היה לי מאוד אישי – כל הזמן תהיתי האם אשתמש במוצר בעצמי אם אביא עוד ילד לעולם?".
"כעת, אנחנו עתידים להתחיל בסוף השנה ניסוי קליני גדול בארה"ב ובארץ, "בקרב נשים עם היסטוריה של לידה מוקדמת", מספרת בר-אור, "המטרה היא באמת להוכיח משמעותית שהמכשיר מעכב לידה כזו. אני מאמינה שככה החברה 'תפרוץ', עם מוצר כחול-לבן שמנסה להתמודד עם אחת הבעיות הרפואיות הגדולות שקיימות בתחום ההיריון והלידה".
איך זה מרגיש, לנסות לפתור בעיה שאת בעצמך סבלת ממנה מאוד?
"האפשרות לקחת חלק במיזם שיכול להפחית את התופעה הזו, ובאותו זמן גם להוביל דרך שבה נחשוב יותר על בריאות האישה והנוחות שלה ולא רק עבור העובר – זה אחד הדברים המשמעותיים ביותר בחיי. זה אחד הדברים שהייתי רוצה להדגים בהקשר של 'פמטק' – טכנולוגיה למען נשים. אחת המטרות שלנו היא שהפתרון הרפואי באמת יתאים לנו, גם לחששות שלנו, אבל גם לנוחות ולאיכות החיים שלנו".
נופר בר-אור היא אחת המרצות שישתתפו בכנס הפמטק השנתי לציון יום האישה הבינלאומי 2024 (שישי 8 במרץ) שיתקיים במרכז ענב לתרבות בתל אביב. כנס הפמטק השנתי עוסק בפתרונות טכנולוגיים וחדשנות עבור צרכי נשים וקידום נקודת מבט חדשה, מודעת-מגדר בכל השלבים של פיתוח ועיצוב מוצרים ושירותים טכנולוגיים. הכניסה בתשלום, לפרטים נוספים ולרכישת כרטיסים לחצו כאן