למשפחת שדה יש כל מה שצריך בשביל להדביק אותנו למסך, אז איך זה שהיא כל כך משעממת?

"משפחת שדה" | צילום: אוהד רומנו, HOT
"משפחת שדה" | צילום: אוהד רומנו, HOT

"משפחת שדה" של הוט היא התוכנית המושלמת להירדם מולה - כולם חמודים, אהיבים, רבים במידה הנכונה ומשלימים יפה. האם יש להם מה שצריך בשביל לסחוב עונה שלמה, וכיצד יצלחו את פרשת אייל גולן?

88 שיתופים | 132 צפיות

הקרדשיאנס הלכו וחזרו, החליפו רשת שידור (למרות שאף פעם לא באמת נעלמו), ועדיין ישראל לא רגועה. מאז עלייתה לאוויר ניסו שלל ערוצי וגופי המקומיים לשעתק את התופעה, או ליתר דיוק לעשות לה ישראליזציה, כי רמת פרסום, טרלול ועושר כמו של הקרדשיאנס אינם מצויים במחוזותינו. הנסיונות הנפיקו כישלון במקרה של "התבוריס", הצלחה מסחררת במקרה של "הבוזגלוס" או מגנט אנטגוניזם במקרה של "רפאליס", כשבאופן אירוני, מי שהתעלתה על כולן הייתה דווקא "המאסטרו", שגוללה את קורותיו של צביקה פיק, ועלתה לשידור בערוץ ביפ ז"ל אי אז בשנת 2005.

>> און רפאלי: "נלחצתי מהרפאליז, אבל לא רציתי להרוס לאימא, אבא ובר"

כל אחת מהבחירות במשפחות הנ"ל פשוטה להצדקה: משפחת תבורי מאז ומתמיד הייתה מסוכסכת עד מעל הראש; משפחת בוזגלו התבלטה בדמויותיה עוד קודם לכן, בעולם הכדורגל; ומשפחת רפאלי הפכה בשנים האחרונות למושמצת והמדוברת ביותר במדינת ישראל, עם כניסתה של ציפי רפאלי לכלא בגין העלמת מס. המשפחות הנבחרות לפורמט צריכות להיות שערורייתיות, עשירות ומוכנות לחשיפה באופן קיצוני. משפחת שדה-לוי (שמשום מה מכונה בתכניתה החדשה "משפחתה שדה"), לא עונה על אף אחד מהקריטריונים הללו במלואו.

אילנית ואלירז מפורסמים אמנם, אך אינם מעוררים את העניין הציבורי הגדול ביותר. שניהם טיפוסים די נעימים, מיושבים בדעתם, שומרים על עצמם מפני התקשורת ובוחרים היטב מה לחשוף ומה להשאיר לעצמם. כל אלה תכונות טובות להם ולבריאות נפשם – לא לרייטינג

 

כשחושבים מדוע נבחרה דווקה משפחת שדה-לוי לככב בתוכנית הדוקו-טראש החדשה של הוט, התשובה לא לגמרי ברורה. זו כנראה הסיבה לכך שחמש הדקות הראשונות של התכנית מוקדשות להצדקת קיומה של הסדרה, ולא בהצלחה יתרה. "הבעיה באלירז זה שהוא כל הזמן מתקן אותי בנהיגה", עוקצת אילנית לוי את בן זוגה אלירז שדה בפתיח, מי יתן ובזה יסתכמו בעיותנו עם בני זוג. מובן שיש להם גם בעיות גדולות יותר, כמו התמודדות עם הפלה שעברו והחשש בעקבות זאת לשלומה של בתם העתידית, אריאה, שכבר נולדה מאז בריאה ושלמה, טפו טפו טפו. השיח שלהם בנושא חשוב ומרגש, אבל ניתן לכיסוי בראיון אחד למהדורת שישי. כדי להחזיק תכנית שלמה דרושים קונפליקטים בין הדמויות המרכזיות שבה, ואלה נעדרים מהמסך כמעט לגמרי.

מראש, לא נשמעה "משפחת שדה" כמענה מספק ליצר ההצצה האנושי. אילנית ואלירז מפורסמים אמנם, אך אינם מעוררים את העניין הציבורי הגדול ביותר. שניהם טיפוסים די נעימים, מיושבים בדעתם, שומרים על עצמם מפני התקשורת ובוחרים היטב מה לחשוף ומה להשאיר לעצמם. כל אלה תכונות טובות להם ולבריאות נפשם – לא לרייטינג. ילדיה של לוי, ליאם ואלין, מלבד היותם בני שמות דומים להכעיס עבור כותבת ביקורות תרבות, מתוקים ומשעשעים, אך גם הם אינם מציעים התפתחויות עלילתיות מסעירות. הדבר היחידי שבאמת מעניין במשפחת שדה-לוי, הוא מה שכמעט נעדר ממנה לגמרי: אייל גולן.

"משפחת שדה" | צילום: אוהד רומנו, HOT
"משפחת שדה" | צילום: אוהד רומנו, HOT

כפמיניסטית, אני שונאת להודות בזה. קודם כל, כי לא מגיע לאילנית לוי, אישה מוכשרת, מצחיקה, חכמה ומקסימה שזכתה למעמדה בזכות ולא בחסד, להיות ממוסגרת כ"גרושתו של". ושתיים, אייל גולן לא ראוי לכל במה שמתעלמת מפרשת ה"פותמוביל", פרשה שרק שמה מסוגל לחלל נפשות של קטינות. אסור לנרמל את הלחץ שהופעל על מעריצותיו לביצוע אקטים מיניים ואסור לנרמל את אישיותו על המסך כמודל לגיטימי לחיקוי, ובכל זאת, זה קורה כל הזמן. גם ב"משפחת שדה".

אבל לא מיד. הפרק הראשון מתמקד בדרמה הגדולה ביותר שניתן לחלץ מהמשפחה הגרעינית: ליאם, הבן הבכור, הולך לעשות קעקוע. ספוילר: הקעקוע נעשה. אפילו התנגדותה של לוי, שאמורה לתת איזו קונטרה להחלטה, מסתכמת במספר שכנועים רפים שמתחלפים בכניעה. גם היא יודעת שזה לא מרד נעורים ששווה לעצור בשבילו יום עבודה על סט צילום. עד כה, "משפחת שדה" נדמית כשומר מסך נחמד או פסקול להירדם לצדו בנחת – כולם חמודים, אהיבים, רבים במידה הנכונה ומשלימים יפה. לזכותם יאמר שהחמידות הזו עוברת כאותנטית, ועדיין, זה לא הופך אותה לחומר טלוויזיוני מוצלח.

מותר לאילנית ולילדיה לספר על עצמם מבלי להידרש להתייחס למעלליו של אייל גולן. הגם שיש פיל גדול בחדר, לא הם אשמים בו. לא הוגן לצפות מבני המשפחה לתת דין וחשבון על מעשים שאינם אחראים להם, ומותר לילדים לאהוב את אביהם וליהנות מזמן איכות במחיצתו

 

גם הפרק השני של "משפחת שדה" בוחר להתמקד בסיפור די מינורי, בעל ערך דרמטי ירוד. הפעם, מתבשרת לוי כי נמצאו ב"רכבת ישראל" מסמכים של אביה המנוח, אליו לוי הייתה קשורה במיוחד. המפגש הזה עם זכרו של אביה ללא ספק מרגש משמעותי בשבילה, אבל במונחים דרמטיים-טלוויזיוניים, לא קרה כאן כלום: כל הדמויות על המסך מתחבקות, מסתדרות, מזילות יחד דמעה.

רק לקראת סוף הפרק השני מטפטפים סימנים לקיומו של אייל גולן ברקע, כשליאם ואלין מתכוננים לבקר אותו בהופעה. "אנחנו תמיד אוהבים לראות את אבא מצליח ומתקדם", מבשרים הילדים למצלמה, במה שנשמע על פניו כמו קריאה מדף מסרים. יש משהו קצת מוזר ולא אורגני באכפתיות שנער ונערה בגיל ההתבגרות מפגינים כלפי הוריהם, שהרי זה בדיוק הגיל להיות מרוכזים אך ורק בעצמם, אבל הסיפור מתבהר זמן קצר אחר כך.

"כסף ותהילה וכל הדברים האלה… יש לזה מחיר", דומעת אלין מול המצלמות. "ולפעמים המחיר כבד יותר ממה שמקבלים מזה". היא ואחיה, הבוגרים מבין ילדיו של גולן, לא זכו לראותו לעתים קרובות בילדותם, והם מתגעגעים. אף מילה על "הפרשה" לא נאמרה, אך לא הייתי מצפה מילדיו להתייחס אליה. מספיק קשה לגדול עם נוכחות דלה של אבא, מבלי לעסוק בשאלה האם אכן מומלץ לגדול איתו. ובכל זאת, יש משהו צורם בהתייחסות אליו בטלוויזיה הישראלית כאבא וזמר ותו לא.

"משפחת שדה" | צילום: אוהד רומנו, HOT
"משפחת שדה" | צילום: אוהד רומנו, HOT

ההופעה מתחילה, וגולן מזמין את אלין לבמה, להצטרף אליו בשיר לפני אלפי היושבים בקהל. נוצרת תחושה שבין אם במכוון ובין אם לא, התכנית משמשת לניקוי שמו של גולן ויצירת תדמית משפחתית, אהבית, אוהבת. ומה שמכעיס מכל, זה שהיא מצליחה. הרגע הזה על הבמה בן אב לבתו באמת ממיס את הלב, וכל זה בידיעה על עולם שלם של פגיעה וניצול מתחת לפני השטח.

מותר לאילנית ולילדיה לספר על עצמם מבלי להידרש להתייחס בכל ראיון למעלליו של הזמר המפורסם. הגם שיש פיל גדול בחדר, לא אילנית ולא ילדיה אשמים בו, ואפילו אני, ככותבת, מרגישה קצת אשמה להנכיח את הנושא בסדרה שעוסקת בהם. לא הוגן לצפות מבני המשפחה לתת דין וחשבון על מעשים שאינם אחראים להם, ומותר להם לאהוב את אביהם וליהנות מזמן איכות במחיצתו. מתוך המורכבות הזאת, נוצרת חוויית צפייה מבלבלת מאוד עבור האישה המודעת.

משפחת שדה היא משפחה מקסימה, מצחיקה, אוהבת, מרגשת ומגובשת, אבל התכנית שלה כלואה במין פרדוקס. או שהיא נחמדה אבל לא מספיק מעניינת, או שהיא מעניינת אבל בלתי מוסרית לצפייה. ללא אייל גולן אין בה מפורסמים שערורייתיים, ואיתו – יש בה מפורסמים שערורייתיים מדי. היא חסרה בדיוק את נקודת האמצע שמציעה הטראש האמריקאי, ובו תככים, פיצוצים ודרמות שלעולם אינן חוצות גבולות אדומים אוניברסליים.

>> אסור להשוות: חתונה ממבט ראשון VS אהבה חדשה