און רפאלי: "נלחצתי מהרפאליז, אבל לא רציתי להרוס לאימא, אבא ובר"

און רפאלי מאוהב. "אני שרוף עליה. היא מדהימה", הוא אומר על חברתו הדוגמנית, שחר חיון בת ה-23. "אני מכיר אותה הרבה שנים, אבל פתאום באחת הפגישות הלב התחיל לפעום, קרה שם משהו ומאז אנחנו יחד. אני לא יודע לומר בדיוק בדיוק כמה זמן זה כבר קורה, אנחנו בהתחלה ונהנים מאוד וזה הכי כיף. אני גר בהוד השרון והיא בבאר שבע, אבל אנחנו עם רכב וגם מתראים בתל אביב. אנחנו מאוד מאושרים יחד".

>> בר רפאלי: "רגשות אשם? האמת, אין לי"

"כשעלה הרעיון לסדרה אני מודה שזה הלחיץ אותי, הרצתי תרחישים איך זה יראה ולמה זה יכול לגרום. אבל ברגע שהמשפחה אישרה, ואימא ואבא ובר היו בעד, לא רציתי להרוס"

 

תתפלאו, אבל לוח האהבות של אחד הגברים הכי פוטוגניים בארץ שלאחרונה לוהק לנבחרת הפרזנטורית של קסטרו, ממש לא מפוצץ מרוב שמות. ברזומה הרומנטי שלו נמצא הרומן המתוקשר עם הדוגמנית עומר ברבי, ומערכת היחסים העוד יותר מתוקשרת עם השחקנית והזמרת ההוליוודית היילי סטיינפלד – אותה פגש בתקופה שלפני הקורונה, כשגר בלוס אנג'לס. "חייתי איתה שם ואז פרצה לחיינו הקורונה וחזרתי לארץ", הוא משתף, "הסגרים והמרחק לא עזרו לקשר אבל נפרדנו בטוב".

נשמע שאתה בררן לא קטן. ולחשוב שהופעת ברשימת הרווקים הנחשקים.
"זה היה לפני חמש שנים וזה הביך אותי. הרגשתי צעיר מדי לתואר הזה. זה תואר מגניב לילד בן 18, אבל להגיד שייחסתי לזה חשיבות? ממש לא. בפועל היו לי מעט אהבות כי אני רציני, לא מתפשר בקשרים שלי . בעיניי קשר זה גם סוג של כובד, אז אם אני לוקח את זה על עצמי, חשוב לי לעשות בחירות נכונות".

רפאלי, 25, שחקן ודוגמן ונצר למשפחה הכי מפורסמת בארץ, מתגלה כפנים אל מול פנים כקסם אמיתי, נחמד, נטול פוזה ויפה ברמות על. הוא הצעיר מילדי הרפאליז, אחרי ניל, מפרק א' של אימו לשוקי בן פורת, בר ודור. הוא מתגורר בהוד השרון באחוזה המשפחתית של הוריו ציפי ורפי. "אני לא מרגיש שאני גר איתם", הוא אומר, "יש לי יחידה בסוף החצר עם כניסה וחניה נפרדת, אז אפשר להגיד שאני גר לידם".

בימים אלה הוא עסוק מאוד, אבל משלל עיסוקיו יש עיסוק אחד שהפתיע אותנו במיוחד. עכשיו תחזיקו חזק – קריירה של זמר עומדת על הפרק.

"אני שרוף עליה. היא מדהימה. אני מכיר אותה הרבה שנים, אבל פתאום באחת הפגישות הלב התחיל לפעום, קרה שם משהו ומאז אנחנו יחד"

 

זמר?
"הכל התחיל בקורונה, שהייתה תקופה ללא מעש והשאירה את כולנו עם מחשבות ותהיות ושם זה קרה. מבחינתי זה לא ממש סוג של גילוי, כי תמיד הייתי מוזיקלי. אני אוהב סגנונות שירה מגוונים, מזרחית והיפ הופ ושירי ארץ ישראל ישנים. כילד קטן תמיד שרתי ובהמשך עשיתי הרבה קריוקי, אבל לא חשבתי על האופציה להוציא שיר, כאמור, עד הקורונה".

אז איך זה קרה?
"חברים היו באים לנגן, עשינו הרבה מוזיקה ויום אחד והגעתי לאולפן של דולי ופן, צמד מפיקים מוזיקליים שכתבו והפיקו הרבה שירים לזמרים (בין היתר לשרית חדד, עדן בן זקן, נועה קירל ועוד). זרם לנו, עשינו ניסיון ומאוד נהניתי".

יש סיכוי שנשמע אותך ברדיו בקרוב?
"אני לא יכול לנדב יותר מדי פרטים כי השיר אמנם מוכן אבל לא לגמרי בחוץ. מדובר בשיר מגניב שכתבתי עליי ועל תקופות בחיים, זה שיר אופטימי. האמת שיש כבר שני שירים שכתבתי, ואני עדיין מתלבט עם איזה מהם לצאת".

רפאלי הפציע לראשונה לחיינו לפני שש שנים בסדרה היומית "פול מון" של הוט. שנה אחרי זה הוא קיבל תפקיד ראשי בסרט הנוער "ג'סטה" של קובי מחט, שליהק אותו גם לסרט ההמשך. לפני שנתיים הוא שיחק לצד נועה קירל בסדרה "כפולה" ואשתקד בסרט "פול ספיד" של קובי מחט. "עכשיו אני מרגיש כבר מוכן לעבור לעולם המבוגרים בסדרה חדשה", הוא מכריז, לידיעת המלהקים.

"תמיד הייתי מוזיקלי. אני אוהב סגנונות שירה מגוונים, מזרחית והיפ הופ ושירי ארץ ישראל ישנים. כילד קטן שרתי ובהמשך עשיתי הרבה קריוקי, אבל לא חשבתי על האופציה להוציא שיר עד הקורונה"

 

במקביל מטפח רפאלי קריירת דוגמנות משל עצמו. הוא הופיע עד כה בקמפיינים של החברות המשפחתיות הודיס ואורבניקה, ובימים אלה הוא מככב בקמפיין הקיץ של קסטרו כחלק מנבחרת הפרזנטורים של המותג. בזירה הנשית נמצאות שלומית מלכה, דורית רבליס ונועם בוהדנה, ואילו את הזירה הגברית הוא חולק עם הזמר רביב כנר, המוזיקאי אלישע בנאי והשחקן אימרי ביטון.

"נהניתי מאוד בצילומים. היה וייב נהדר ומאוד משפחתי", הוא משתף, "את אלישע בנאי פגשתי פעם אחרונה בגיל 16 ב'פול מון'. את רביב לא הכרתי, הוא ממש הפתיע אותי. בטלוויזיה הוא נראה לי מאוד מופנם ומכונס, אבל על הסט הוא היה פתוח וכולנו היינו קצת שטותניקים. בצילומים עצמם כולם היו מאוד מקצועיים, היינו ממש צוות לעניין. ובכלל, קסטרו זה אני אני – אני אוהב את הלוק של הגולש, עם ברמודה, חולצה וכפכפים. זאת התלבושת המושלמת בשבילי, ואני גם מכור לג'ינסים שלהם. קיבלתי מהם הרבה בגדים ברמה שכבר לא נעים לי. בקיצור אני בתקופה מאוד מאושרת בחיי".

כשאני שואלת את רפאלי היכן הוא רואה את עצמו בעוד שנה מהיום, המצפן מורה חזרה לחוף המערבי. "אלוהים גדול, אבל השאיפה שלי היא לנסות את מזלי בלוס אנג'לס. אני מאוד מחובר למקום", הוא אומר. "אני גם נהנה להצטלם אבל מודע לזה שדוגמנות זה זמני. החלום הגדול הוא משחק ומוזיקה".

"לא למדתי משחק וסביר להניח שאעשה קורסים בעתיד שיתרמו לי. ללמוד בצורה מסודרת שלוש שנים זה לא בשבילי, הספיק לי בית ספר"

 

איך נהיה החיבור שלך ללוס אנג'לס?
"נסעתי לטיול של אחרי צבא והייתי שנתיים בלוס אנג'לס וניו יורק. יש לנו שם חבר משפחה בשם מוריס פדידה שהוא מפיק סרטים, עשיתי כל מיני אודישנים, אבל כשכבר התחלתי להתאקלם פרצה הקורונה וקטעה הכל. אני לא מוותר, לעבוד שם כשחקן זה אחד החלומות, אבל כל דבר בעיתו".

מה עם לימודי משחק?
"לא למדתי משחק וסביר להניח שאעשה קורסים בעתיד שיתרמו לי. ללמוד בצורה מסודרת שלוש שנים זה לא בשבילי, הספיק לי בית ספר. שם הייתי קצת שטותניק וקצת פטפטן, אבל תלמיד בסדר – לא של 90, הייתי מבסוט על 70 – אבל הוצאתי בגרות, ועדיין, לא רואה את עצמי נכנס להתחייבות של לימודי משחק".

הכל אודות אימא, אבא ובר

פניו של רפאלי אל הוליווד, אבל השנה הפנים הללו נצפו על המסך במסגרת הדוקו-ריאליטי המשפחתי "הרפאליז" של הוט.

איך הרגשת כשהגיעה ההצעה לסדרה?
"כשעלה הרעיון הזה, אני מודה שזה הלחיץ אותי, הרצתי תרחישים איך זה יראה ולמה זה יכול לגרום. אבל ברגע שהמשפחה אישרה, ואימא ואבא ובר היו בעד, לא רציתי להרוס וזרמתי איתם מהיום הראשון. כשהכרנו את אנשי הצוות החמודים שליוו אותנו וידעו לתת לנו את הספייס, כבר הרגשתי ממש נוח".

ואיך הרגשת אחרי שהסדרה עלתה?
"היו דברים שאולי הייתי עושה אחרת, אבל בדיעבד אני שמח לגמרי שהלכנו על זה. פחות היה אכפת לי מעצמי, רציתי שתשתנה הסטיגמה כלפי הוריי וזה קרה. אני שמח שיצא לאנשים מבחוץ, עם דעות קדומות, להכיר את המשפחה שלי לא רק מפפראצי ועיתונות – שלא מלמדת עלינו באמת – ואחרי כל כך הרבה שנים רואים את האני האמיתי של כל אחד מאיתנו. סך הכל היה לי ממש נחמד, ובאופן אישי מאוד נהנתי מהבונדינג המשפחתי, זה היה זמן איכות מצוין".

אתה חושב שגילו עליכם משהו שלא היה ידוע?
"אני חושב שאנשים לא הכירו אותנו באמת, לא ראו שאנחנו משפחה נורמלית. בארץ אנחנו ממהרים לשפוט בלי להכיר. לאבא שלי למשל הייתה תדמית של מאצ'ו קשוח שלא נחמד לסביבה, והסדרה הראתה שזה לגמרי הפוך. או אימא שלי, כולם בטוחים שמדובר בבולדוזרית מפחידה ודומיננטית שקשה לדבר איתה – כולל הדמות שציירו לה בארץ נהדרת – ואנשים ראו כמה שהיא חמודה. קיבלנו הרבה תגובות מדהימות מהקהל ומהרחוב, במיוחד לגבי הוריי ואחותי שהסדרה חידשה עליהם הרבה לאנשים. מהתגובות אני רואה עד כמה אנשים התחברו אלינו".

אחיך הגדול ניל, מהפרק הקודם של אימא, לא ממש נראה בצילומים. למה?
"ניל הופיע פחות כי הוא פחות בעניין של הסלבריטאיות' וזו הבחירה שלו".

"היו דברים שאולי הייתי עושה אחרת, אבל פחות היה אכפת לי מעצמי, רציתי שתשתנה הסטיגמה כלפי הוריי וזה קרה. אני שמח שיצא לאנשים את המשפחה שלי לא רק מפפראצי ועיתונות"

 

היום היית אומר שלהיות רפאלי זה יתרון או חיסרון?
"זה יתרון וחסרון, אבל כשמסתכלים על היתרונות – הם גוברים. אני לא זוכר שהיה רגע שאמרתי שלא הייתי רוצה להיות שם. כנראה זה החינוך מהבית. אני מניח שאף פעם לא הייתי מזועזע מהפרסום, תמיד הוריי ידעו להבדיל בין הבית לחוץ. בתוך הבית זה היה הביחד שלנו, הארוחות המשפחתיות, שם אנחנו תמיד שמחים ונהנים וזה מה שחשוב".

למשל, בשירות הצבאי שלך ירדו עליך בתקשורת וברשת, אחרי שהשם שלך נחשף במסגרת פרשת הרס"ר שקיבל שוחד מחייליו. אתה היית אחד החיילים החשודים. שם כנראה השם רפאלי היווה חיסרון.
"נכון. הייתי מתוסכל מזה. אתה קם מדי בוקר והולך לצבא, ויום בהיר אחד מזמנים אותך לחקירה על שוחד כי הבאת למפקד כיתה שווארמה. כשזה קרה חשבתי שעושים עליי מערכון. יצאתי נקי לגמרי וזכאי אחרי שנה של חקירות. סיימתי שירות מלא בדרגת סמל ראשון".

איך הסתדרת בתקופה שאימא הייתה בכלא?
"נסענו לבקר, זו הייתה תקופת קורונה, אז בסגרים זה לא התאפשר – אבל שרדנו את זה. עבר הרבה זמן, ואנחנו לגמרי אחרי זה ומגובשים לגמרי. משפחה".

מכל הבלגן הפיננסי שהיה במשפחה, למדת משהו?
"הכל אצלי מסודר לגמרי. יש לי סוכנים – יואב גרוס ורוברטו – ויש לי רואה חשבון. הכל מסודר".

מה למדת מאחותך הגדולה בר?
"בעיקר למדתי ממנה מהי מקצוענות. בר היא הכי ג'דאית מגיל צעיר, היא הייתה אדון לעצמה והיא התבגרה מאוד מוקדם. בשבילי בר היא דוגמה לאיך להגיע רחוק ולזה שהכל אפשרי. למדתי ממנה שאם רק רוצים, אפשר להגשים כל חלום".

השתתפות בריאליטי מעניינת אותך?
"לא. לא התחברתי לזה אף פעם ואני גם לא צופה אדוק בתוכניות האלה. אולי קצת בהישרדות".

איך אתה ברשתות החברתיות?
"באינסטגרם יש לי כמעט 180 אלף עוקבים, הרבה פחות מאשר לברבור שיש לה 3.4 מילון עוקבים, אבל צריך להצליח בקנה מידה שלה כדי שזה יקרה ואני אשמח להצליח. אני לא מעלה תמונה כל יום, לפעמים אם אני יושב עם חברים ויש צילומים מגניבים אז אני מעלה. תמונות שלי ושל שחר – אין".

איזה דוד אתה?
"סבבה. נותן לפעמים שוקולד, אבל בייביסיטר אני מפחד לעשות וגם לא יצא לי להחליף חיתול. חוץ מזה אני בא לוקח ומביא. אני מאוד אוהב אותם והם אוהבים אותי".

ליב ואל דומות לאימא בר?
"יותר מדי. ברמה מפחידה. הן מהממות. וגם אח שלהן".

אם היית יכול להגשים חלום ולבחור עם מי לשחק בסרט, במי היית בוחר?
"אדוארד נורטון ושרליז ת'רון".

"עד כיתה י"א הייתי מאוד נמוך, הייתי מטר שישים וקצת. כולם מסביב תהו איך כל המשפחה שלי גבוהה ורק אני לא, ובכיתה י"ב זה קרה ועד גיל 23 המשכתי לגבוה. היום אני מטר תשעים"

 

ואם לא היית בוחר בשואוביז, מה היית עושה?
"היו אופציות אחרות. בעבר שיחקתי כדורגל והייתי בטוח שאהיה כדורגלן. הספקתי לשחק בליגת נוער בהוד השרון עד שנפצעתי בעקב אכילס. אולי בכלל הייתי נהג מרוצים, אני מאוד אוהב רכבים ולנהוג באקסטרים, למשל על אופנועי שטח – שזה תחביב משפחתי אצלנו. ואולי דווקא עולם העסקים או הייטק, אולי גם לשם אגיע יום אחד".

מה הגילטי פלז'ר שלך?
"סוני פיפ"א, מאז שאני קטן. לפעמים אני משחק עם חברים וזה גולש לשעות הקטנות של הלילה. בלילות אני מכור גם למשחקים של ליגת ה-NBA. אני אוהד של הלייקרס".

מה הבילוי המועדף עליך?
"בריכה עם חברים".

על מה הבזבוזים הגדולים שלך?
"אוכל, מסעדות, משלוחים – המבורגר, ברור, וגם שניצלים וסושי, ברור".

אתה שומר על כושר?
"כן. יש לי מכון בבית, בחניית האופנועים שלנו, ואני הולך לסטודיו שלוש פעמים בשבוע בחצר של חבר".

"באינסטגרם יש לי כמעט 180 אלף עוקבים, הרבה פחות מאשר לברבור שיש לה 3.4 מילון עוקבים, אבל צריך להצליח בקנה מידה שלה כדי שזה יקרה ואני אשמח להצליח"

 

מה החלק בגוף שלך שאתה הכי אוהב?
"את הגובה. עד כיתה י"א הייתי מאוד נמוך, הייתי מטר שישים וקצת. כולם מסביב תהו איך כל המשפחה שלי גבוהה ורק אני לא, ובכיתה י"ב זה קרה ועד גיל 23 המשכתי לגבוה. היום אני מטר תשעים".

כישרון שאין לך והיית רוצה?
"הייתי רוצה להיות הנדי מן, טוב כמו אחי דור שיש לו ידיים נהדרות. אנחנו לא רק אחים, אלא חברים טובים".

ובסופו של יום, מה הכי מרגיע אותך?
"אימא שלי. רק לראות את המבט האימהי שלה, והכל בי מתמתן".