מה שקרה במטה האו"ם בניו יורק הוא אור בקצה המנהרה
"אונס הוא טרור", אמרה אמש (שני) שריל סנדברג במטה האו"ם בניו יורק. הנשים שנאנסו, עונו ונרצחו ב-7 באוקטובר, כבר לא ישובו - אבל אולי ההכרה בסבלן עוד תהפוך את העולם הזה למעט טוב יותר
העדויות לא יוצאות לי מהראש. עוד ועוד ועוד עדויות שמשתקות את הגוף ואת הנשמה. מה עבר לנשים האלה בראש ברגעיהן האחרונים על פני האדמה, מי בפיג׳מה בביתה, מי בפסטיבל שכולו מוזיקה ואהבה, כולן בגיהנום בשר ודם. מה עובר על מי שנותרו בשבי, מייחלות בשארית כוחותיהן שיחלצו אותן מן השאול. החזירו אותן כבר בבקשה. החזירו אותן לפני שכבר לא יהיה את מי להחזיר. זה הלופ שרץ לי בתודעה מאז השבעה באוקטובר, והווליום שלו מתגבר אצלי בראש מיום ליום.
>> נשות ישראל, אתן שמש מתפרצת בעולם אפל ומעוות
ההיסטוריה נכתבת בימים אלה, והיא נכתבת בדם של אנשים, מתוכם נשים רבות – שנאנסו, חוללו, עונו ונרצחו. אמש (שני), אחרי חודשיים בהם העולם הפנה גב לנשים הללו, רק משום הן מישראל, אף אחד לא יכל להמשיך לעצום עיניים ולאטום אוזניים. תגובת ארגון הנשים של האו"ם, רופסת ומאוחרת ככל שתהיה, לזוועות השבעה באוקטובר, והכינוס המיוחד שהתרחש במטה האו"ם בניו יורק – הם עוד לבנה חשובה בשביל אל עבר הצדק וההכרה בזכותן של נשים על גופן.
>> ארגון הנשים של האו"ם, תודה רבה שנזכרתן להגיב לאירועי ה-7 באוקטובר
סנ"צ יעל רייכרט מיחידת להב 433 הביאה לדוכן האו"ם חלק מהזוועות שאירעו בשבעה באוקטובר. הדברים שסיפרה הפכו את הבטן, וכך גם הדברים שסיפרו מהשטח נציגי זק"א והרבנות הצבאית שסייעו באיסוף וזיהוי הגופות. גם לינור אברג'יל, מיס עולם לשעבר, עלתה באומץ לדוכן ושיתפה בסיפורה האישי הכואב. אברג'יל, שורדת אונס בעצמה, נשאה דברים מצמררים לא מזמן בכיכר החטופים בתל אביב, וקראה לארגוני הנשים העולמיים להתעורר ולהצטרף לזעקה שלנו.
שריל סנדברג, מנכ"לית פייסבוק לשעבר, נאמה אף היא אתמול בכינוס ואמרה: "אין נסיבות שמצדיקות אונס. אונס הוא טרור. אונס הוא פשע נגד האנושות". אונס הוא טרור. כמה מדויק, ככה מחריד. "השתיקה סביב זה היא מסוכנת. העולם חייב להחליט למי להאמין – לחמאס או לנשים שהגוף שלהן מספר כיצד עברו עליהן הדקות האחרונות של חייהן", אמרה בקול שבור. מזכירת המדינה לשעבר, הילרי קלינטון, שיתפה את דבריה של סנדברג ב-X (טוויטר לשעבר), והסכימה עמה.
הנשים ששילמו בחייהן כבר לא ישובו, הלבבות של משפחותיהן והאנשים שאהבו אותן נותצו לרסיסים. מי יתן וההכרה בסבלן ובתופת שעברו, תסלול את הדרך לעולם בטוח יותר עבור נשים בעתיד – בישראל, ובכל מקום על פני האדמה – ללא הבדל דת, גזע ולאום.