נשות ישראל, אתן שמש מתפרצת בעולם אפל ומעוות
רימון קירשט, מיאה ליימברג, יפה אדר וכולן - אתן פשוט גיבורות-על. נשות העולם הגדול אולי הפקירו אותנו, אבל נשות ישראל הן כח טבע - וכולם צריכים לדעת את זה
רימון קירשט בת ה-36 ניצבת מול מחבל חמאס בפיג'מה ורודה עם משבצות וקליפס לבן על השיער, היא מוקפת בטרוריסטים חמושים ובהמון משולהב, ושפת הגוף שלה אומרת הכל – "אל תתעסקו איתי". אין לי מושג מה היא באמת אומרת שם, בסרטון המתעד את רגעי השחרור שלה מטלפיו של השטן, אבל זה מה שהיא אומרת בשורה התחתונה. היא אוספת אליה בזרועותיה את מירב טל, ששוחררה אמש (שלישי) עמה מהשבי, והולכת זקופה כמו גיבורת על. רגע לאחר מכן, ניגשת אליה נציגת הצלב האדום בחיוך נלהב, למרות שהיא האחרונה שיש לה את הזכות לחייך עם איך שהגוף הרופס הזה מתפקד. קירשט לא ממצמצת אליה אפילו, לא משתפת פעולה עם הצביעות.
>> איה כורם כתבה שיר לדניאל הגרי, וזה פשוט גאוני
מיאה ליימברג בת ה-17, הילדה היחידה ששוחררה אמש במסגרת הפעימה החמישית, עשתה את הדרך מהוואן הלבן של חמאס לוואן של הצלב האדום בעודה מחובקת עם כלבתה האהובה בלה – שנחטפה אף היא. היא החזיקה אותה צמוד, הישירה מבט ולא התירה למחבלים הנתעבים האלה לגעת בה.
כמה שעות קודם לכן שוחררה מבית החולים וולפסון יפה אדר בת ה-85. אדר, אישה שהיא ברזל יצוק, צעדה במסדרונות בית החולים אל עבר היום הראשון של שארית חייה, כשמסביבה אנשי צוות בית החולים מוחאים לה כפיים ומוקירים לה כבוד.
כל אחת מהנשים והבנות ששבו הביתה – מהצעירה והפעוטה שבהן ועד המבוגרת שבהן, הן גיבורות אמיתיות. כל אחת מהנשים והנערות שעדיין בשבי – היא גיבורה. כל אחת מהנשים שמחכות ליקיריהן שישובו הביתה – היא גיבורה. והן לא לא היחידות.
>> "אופטימיות זה החוסן שלה": קלרה מרמן בת ה-63 שבה הביתה
העדויות הקשות מנשוא על מעשי האונס וההתעללות בנשים בקיבוצים ובפסטיבל נובה, מכאיבות בכל עצם בגוף. רוב הנשים הללו לא שרדו את התופת שעברו. הנשים שעברו זאת ושרדו, או שהיו עדות לזוועות האלה ושרדו – כולן, כל אחת ואחת מהן, היא גיבורה. גם מי שכאן וגם מי שכבר לא.
נשות העולם הגדול התבררו כנשות העולם הקטן מאוד, השתיקה שלהן היא פשע. אבל אנחנו לא נשתוק, ורק נמשיך להדהד את זה כל הזמן ולהעלות את הווליום – נשות ישראל היקרות, אחיותינו האהובות, אתן גיבורות – ואתן צריכות לדעת את זה. וכך גם העולם כולו.