לינור אברג'יל: "העדויות על התעללות בנשים החזירו אותי לזיכרון האישי שלי"

ראשון בערב, 12 בנובמבר, כיכר החטופים ברחבת מוזיאון תל אביב. בקהל: אלפי נשים עם הרבה כאב בעיניים, שמחפשות לנחם ולהתנחם אחת בחברת השנייה, ובעיקר לזעוק בשם כל האימהות, האחיות, הסבתות ונשות ישראל כולן למען החזרת החטופות והחטופים הביתה. כבר כמעט 40 ימים ולילות שהם בשבי בעזה, מתוכם כ-100 תינוקות, ילדות, נערות ונשים. אמש עלו אחת אחרי השנייה לבמה בכיכר נשים מדהימות ומעוררות השראה כמו דורית בייניש, לוסי אהריש, לינוי בר גפן, ריטה, ירדן ג'רבי ולינור אברג'יל.

>> "נמאס לי!": ליהיא לפיד בפוסט אמיץ נגד מכונת הרעל

דבריה של אברג'יל, מלכת היופי ומיס עולם במיל', לא עוזבים אותנו מאז ליל אמש. אברג'יל, שעברה אונס אכזרי וניסיון רצח על ידי שלמה נור לפני 25 שנה, שיתפה באומץ ובכאב על הבמה היכן פוגשת אותה המלחמה. "בשבעה באוקטובר חזרתי ל-1998, העדויות, הסרטונים הקשים מנשוא של התעללות בנשים החזירו אותי לזיכרון האישי שלי והאירו בתוכי את השדים שאני מתמודדת איתם יום יום. זו השנה בה עולמי קרס. הרגשתי בגופי ובנשמתי מה הוא פחד מוות".

"עברו שנים רבות מאז וקיוויתי לעולם טוב יותר ובטוח לנשים באשר הן, אך התבדיתי", אמרה אברג'יל על הבמה, "כשנחשפתי למראות הקשים ולמעשים הבלתי אנושיים של הטרוריסטים צמאי הדם ורוויי השנאה, הרגשתי בעמקי נשמתי את כאבן של הנשים, הנערים, הנערות, הילדות. כאבן של אימהות, אחיות, חברות. אני מבינה ויודעת מה עובר בראשן ורק רוצה לחבק אותן אל לבי בכל הכח".

"המעשים שעשו בהן הם לא רק פשעי מלחמה, אלו פשעים נגד האנושות כולה", זעקה אברג'יל, "יותר ממאה נשים, נערות, ילדות ותינוקות נחטפו מבתיהם על ידי מפלצות, מהמקום הכי אישי, הכי שמור והכי בטוח שלהם – והם שם, 37 ימים שאף אחת מאיתנו לא ישנה בלילה, 37 ימים שהלב מחסיר פעימה, 37 ימים של כאב שלא מצליח להירפא, 37 ימים של חוסר אונים, זעזוע, דאגה".

בסוף דבריה פנתה אברג'יל לארגוני הנשים העולמיים, וזעקה מדם לבה: "אף אחת מאיתנו היא לא אותה האישה שהייתה, ואיפה אתן? איפה כל 168 ארגוני הנשים? איפה הנשים שמנהיגות את העולם, שנמצאות בעמדות מפתח? איפה אתן כל הנשים המובילות בתקשורת הבינלאומית? עכשיו אנחנו צריכות אתכן! זה הזמן לפעול! אנחנו בעידן שיש בו יותר נשים מאי פעם בהנהגה העולמית, איפה אתן? אני דורשת להשמיע את קולן של נשים בעולם, להסתכל לילדות השבויות בעיניים ולהישבע שנעשה הכל לשחרורן המיידי. אני כאן כאימא וכאישה לזעוק את זעקת האימהות".