פשוט דוחה: מה הקשר בין המלחמה לתופעה הזו ואיך תתמודדי? 5 טיפים
התופעה הזו מאפיינת כל כך הרבה מאיתנו, ורק מחמירה בזמן המלחמה. מדוע זה קורה, למה כדאי להיפטר מההרגל הזה בהקדם ואיך הכי נכון לעשות זאת? ד"ר שירלי הרשקו עם 5 טיפים
מכירה את זה שאת עורכת רשימת משימות, עושה משימה, דוחה ודוחה את השאר עד הדקה ה-90, אולי אפילו עומדת בסוף ביעד, אבל במחיר של תחושת תשישות ותסכול? מנגד, אולי את יודעת בדיוק מה את צריכה לעשות, אבל קשה לך להניע את עצמך ואת דוחה את הקץ? תופתעי, אבל אחד מכל חמישה אנשים הוא דחיין או דחיינית.
>> סובלת מחרדה? כך הרפואה הטבעית יכולה לעזור לך
בתקופה הנוכחית, של לחץ וחוסר ודאות, הדחיינות יכולה להתעצם. עם זאת, דווקא בתקופה זו חשוב להילחם בה, משום שהוכח כי ארגון זמן נכון הוא מרגיע, מחזיר את תחושת השליטה בחיים ואפילו מעצים את תחושת האופטימיות.
לדחיינות יש מחיר רגשי ואפילו מחקרים הוכיחו מחירים נוספים כמו תחלואה פיזית של ממש. דחיינות קשורה גם בהפרעת קשב, והקשר ביניהן הוא דו כיווני. בקרב אנשים עם הפרעות קשב היא נגרמת בשל תפקוד שונה של האונה הקדמית במוח, האחראית על התפקודים הניהוליים שגורמים לנו להניע פעולה.
מה אנחנו צריכות לדעת על דחיינות? ד"ר שירלי הרשקו עושה סדר
1. לא צריך לעמוד בתכנון!
התכנון אמור לתת מסגרת ותחושת שליטה ולעזור לנו להתמודד עם המשימות, יחד עם זאת, אסור שנהפוך לעבדים של התכנון, הרי הוא זה שאמור לעזור לנו – ולא להיפך. כך לדוגמא, אם תכננתי היום ב-10:00 לבנות מצגת, אפשר גם להכין אותה ב-18:00 בערב, אם נכנס לי בלת"ם חשוב. אז במקום לכעוס על עצמך, יותר נכון לעשות חישוב מחדש של התכנון.
2. אין דבר כזה מוטיבציה
הידעת שמוטיבציה מחזיקה מעמד חמש שניות בלבד? לאחר חמש שניות, המוח מתחיל להעלות סיבות והסברים למה לא כדאי לך לעשות את הפעולה הזו. מה עושות בשביל לא להעלימה? נסו את הטריק הבא: ברגע שאת חושבת על משהו שאת צריכה לעשות, סיפרו לאחור 2-3-4-5 ולפני שתגיעי ל־1, התחילי לעשות את מה שרצית.
הדרך להימנע מהמנגנון הזה של הדחיינות, היא פשוט לא לחכות למוטיבציה. עצם העובדה שהמשימה כתובה ביומן, זה מה שיוצר את תחושת הדחיפות. אז הכניסי את המשימות ליומן, ורצוי להכניס אותן ביום ושעה ספציפיים.
>> צאי ליוגה, לכי לשתות בירה, רק בבקשה אל תישארי בבית
3. לא צריך מטרות גדולות
משימות גדולות לא מעוררות תחושת דחיפות. תחושת המוטיבציה נוצרת במוח באמצעות הורמון הדופמין. כדי לגרות את הדופמין פשוט צריך לעשות צעדים קטנים אל עבר המטרה, כך שעדיף לחלק מטרות גדולות למשימות קטנות, שלא יעלו על שעה שעתיים.
4. אין דבר כזה מושלם
עבודה מושלמת לא אפשרית בשנות ה־2000 כשאנחנו רוצות הכל מהכל, משום שהיא תוקעת אותנו. כפי שמציע מודל פרטו, ההמלצה היא לכוון לשמונים אחוז, לפיו ידרש לנו 20 אחוז מהזמן/מהמאמץ, לסיים 80 אחוז מהעבודה.
ואילו כדי להשלים למאה אחוז, נידרש לשמונים אחוז מהזמן/המאמץ שלנו, וזה לא שווה את זה. תשאלו את עצמכן: האם שווה להשקיע עוד כל כך הרבה בשביל להגיע למושלמות? או שעדיף לסיים את העבודה ולהתקדם הלאה? אנחנו מניחות שאתן יודעות בעצמכן את התשובה.
>> הגוף שלך לא זקוק באמת לפיצה הזאת. זו אכילה רגשית
5. טכנולוגיות לא בהכרח מסייעות
אנחנו רגילות שלכל צורך שמתעורר בנו יש אפליקציה, אבל לדחיינות – לא רק שהיא לא קיימת, אלא להפך – רוב האפליקציות הן אלו שגורמות לדחיינות – אנחנו נשאבות לטלפון שלנו במקום לבצע את המשימות. כשאנו משתמשות בטלפון, לוקח לנו כ־16 דקות לחזור לדבר הקודם בו התרכזנו. בכל פעם שהטלפון שלנו מצפצף מופרש לנו הורמון הקורטיזול בדם, שזה הורמון הלחץ, כך שבסוף היום אנחנו פצצת לחץ מתקתקת. הטלפון פשוט ממכר, כך הוא בנוי, ממש כמו מכונת הימורים בלאס וגאס. ועל כן, אם כבר אפליקציות, השתמשו בכאלה שמנתקות אתכן ממנו, כמו: cold turkey, nanny, freedom, forest.
