מנהלת "מאמאצחיק": "מקבוצה של צחוק, נאלצתי לבשר על חברות קהילה שנרצחו"

קרן אלאלוף שרעבי, מי שמנהלת את אחת הקהילות האופטימיות והמחויכות ביותר ברשת, "מאמאצחיק", מודה שגם מצב רוחה מאז פרוץ המלחמה, לא בשמיים, בלשון המעטה. "מה שלומי? חרא. הכי הייתי רוצה עכשיו להתפרק למיטה ולא לקום", היא מודה, ולמרות זאת היא לא מרשה לעצמה להישבר כי היא מבינה את גודל האחריות שיש לה לאור הקהילה שבנתה, המונה למעלה מ-750 אלף מאמאצחיקיות בפייסבוק.

>> קשה להירדם? הגיע הזמן לאמץ היגיינת שינה. כן, זה דבר

"אני מרגישה שיש לי אחריות כלפי כל הנשים שהקהילה הזאת היא כמו אוויר לנשימה בשבילן", היא מספרת, וממשיכה לתפקד ולתפעל במלוא הכוח את עמודי הקהילה בפייסבוק ובאינסטגרם ולהעלות תכנים שחלקם אפילו, תאמינו או לא – מצחיקים.

על מה כבר יש לצחוק?
"המציאות נוראית, קרו וקורים דברים מחרידים, ובאמת בימים הראשונים אף אחת מחברות הקהילה – ואני מדברת על מאות אלפי נשים בארץ ובעולם – לא העלתה בדעתה לשתף במשהו מצחיק. ולא כי 'זה לא מתאים' או 'זה לא הזמן', אלא פשוט כי היינו בהלם. הלם מוחלט. אבל לאט לאט התחילו להגיע פוסטים הומוריסטיים, כי אין מה לעשות, הומור זו הדרך הכי שפויה להתמודד עם מציאות בלתי נתפסת".

ובכל זאת מדובר על זמנים לא פשוטים, אני מתארת לעצמי שלא כל פוסט עולה היום.
"בפירוש לא. גם בימים רגילים, רויטל טודרס, שותפתי ב'מאמאצחיק' ואני מסננות את התכנים ולא מעלות כל פוסט שנשלח אלינו, אז על אחת כמה וכמה עכשיו. אמנם בהגדרתה הקהילה היא פרועה וקרחניסטית, אבל אנחנו מקפידות להפעיל שיקול דעת ויתר רגישות, ומכוונות לכך שההומור יישאר בגבולות הסביר והטעם הטוב. שלא יגלוש למחוזות הומור שחור מדי, שעלול להכאיב".

כמו רבות וטובות, השבעה באוקטובר תפס את אלאלוף שרעבי בעיצומה של חופשה פסטורלית בחו"ל. "אני ישנה לי באמסטרדם, כולי שלווה ונינוחה, ופתאום הבת שלי מתקשרת מהממ"ד ואומרת לי 'אימא, התחילה מלחמה'". בן רגע הפכה החופשה החלומית לסיוט, ולמרדף אחר הטיסה הראשונה שאפשר לעלות עליה בחזרה לישראל.

כשחזרה סוף סוף, רתמה אלאלוף שרעבי את הנכס הדיגיטלי שברשותה לטובת גיוס תרומות, חלוקת חבילות ציוד ואוכל למפונים ולחיילים, חיבור בין תושבי הדרום ובין מקומות אירוח והסברה: "מעבר לצחוקים, קהילת 'מאמאצחיק' מוכיחה את עצמה ככוח נשי מדהים עם נכונות מרגשת לעזור, לתרום ולהקל ככל הניתן על מצוקת הזולת. אני מקבלת במסנג'ר למעלה ממאה הודעות מדי שעה".

>> גל גדות פורצת בדמעות: "לאן נעלמה האנושיות?"

וואו. המון. מתארת לעצמי שלא כולן קלות לעיכול.
"נכון. כמה מחברות הקהילה שלנו נחטפו עם הטלפונים שלהן, ומטעמי ביטחון מידע התבקשתי למחוק להן את החשבון. שום דבר שעברתי בחיים לא הכין אותי לסיטואציה כזאת. לא האמנתי שזה באמת קורה".

אלאלוף גם לא תיארה לעצמה שאי פעם תעלה בקבוצה פוסט לזכרן של חברות קהילה שנרצחו – "נשמות מאמאצחיקיות שנלקחו מהעולם".

ועדיין, למרות הזוועה הנוראית שמדינה שלמה עוברת, ושחברות הקהילה שלה נרצחו או נחטפו, אלאלוף שרעבי לא מוותרת על הצחוק. "כשהכל כל כך עצוב ומפחיד והעולם מתפורר לנו מול העיניים, יש שתי אפשרויות – או להשתבלל לבד בחרדה, או, וזו האפשרות המומלצת בעיניי, לתמוך האחת בשנייה. לדבר בפתיחות ולפרוק את כל מה שמעיק על הלב, להגיש עזרה לכל מי שזקוק לה, ולהתעקש על החיים. וכן, גם על הצחוק".