כייסו לי את הזרע עכשיו? עוז פרץ מופתע אבל מוכן להתמודד עם התוצאות

לא מתאים לי עכשיו ילד. צילום: shutterstock
לא מתאים לי עכשיו ילד. צילום: shutterstock

כשמיטל אמרה לו שהיא אלרגית לקונדומים הוא הבטיח לעצמו שיהיה בסדר, אבל אז מצא את עצמו עוז פרץ מתכונן לבדיקת אולטרסאונד. את התפתחות העניינים המפתיעה הוא לא צפה

88 שיתופים | 132 צפיות

״מאמי אני אלרגית לקונדומים, אל תשים", מיטל אומרת בזמן שאני משחק אותה רמבו ומתכנן לקרוע את העטיפה של הקונדום עם השיניים. מה זה בכלל אלרגיה לקונדומים? היא הולכת בסופר פארם ומתחמקת מברקודים של דורקס? "את על גלולות?", אני אומר בקול של רופא משפחה. "זה גם עושה לי בעיות. אל תדאג, אני בדיוק אחרי מחזור".

>> בקרב עם הוויברטור עוז פרץ כבר הפסיד

אם זאת לא הייתה ספציפית מיטל, באמת לא הייתי דואג. אבל מיטל סיפרה לי שהיא חתכה זוגיות של שש שנים בגלל שהוא לא רצה ילדים, ושאין מצב שהשנה היא לא מביאה ילד, גם אם זה בלי בן זוג. לא מתאים לי סיכוי כלשהו שהיא תיכנס להיריון. אני ילד בעצמי, ילד בן 31 שמגיע הביתה בשישי לאכול אצל אמא מרק ועושה טרור אם היא שכחה לקנות שקדי מרק. וזה לא רק ילד, גם לא מתאימה לי עכשיו מחלת מין שתדביק לי תווית למצח של אחד שמעשן נייס גאי בתחנה המרכזית.

אני מנסה לצאת, היא לא מאפשרת. היא בטראנס של גניחות, נראה לי שהיא מדמיינת מישהו אחר כי אני מונח מתחתיה עם הבעות פנים של מטאטא

 

אבל מצד שני אני ביובש כבר שמונה חודשים, ומיטל היא בדיוק הטעם שלי. יאללה יהיה בסדר. גם ככה הטלפון כל היום תקוע אצלי בכיס הקדמי וטיגן לי את האשכים אז הזרע באיכות של מסטיק בזוקה. ומחלות? אם זה לא איידס הכל טוב, וגם זה בקטנה כבר, עוד מעט זה יהיה קל כמו צינון. נעשה משגל, אצא לפני שאני גומר, הדבר הכי רע שיכול לקרות זה שאצטרך להחליף מצעים באמצע הלילה.

היא מעליי, אני מבין שאני עומד לגמור, אני מנסה לצאת, היא לא מאפשרת. היא בטראנס של גניחות, נראה לי שהיא מדמיינת מישהו אחר כי אני מונח מתחתיה עם הבעות פנים של מטאטא. "אני עומד לגמור", אני מכריז כאילו זה הקלף האחרון בטאקי. היא לא מתייחסת. אני אשכרה מפריע לה לעשות סקס איתי. אני מנסה לעוות את הנחיריים והעפעפיים שתבין שאני קרוב לאורגזמה. אבל היא רק מגבירה קצב, ואני כבר סיימתי. היא יוצאת ונשכבת לידי. הסדין נקי. לא טוב. כייסו לי את הזרע עכשיו?

>> הדייט שלו רצתה גבר של פעם, אבל עוז פרץ הוא רכיכה עכשווית

הכל חרטא. אלרגיה לקונדומים ורגישות לגלולות, אה? איך נפלתי בזה? מה אני אידיוט? מי מדברת ככה חוץ מאישה שיש לה 18 ילדים? יאללה קחי את הזרע קחי, גם ככה כל מה שיש לי להוריש לילד זה שערות בגב תחתון, עיניים בצבע קולה ופלטפוס.

"איך אתה?", אומרת החוליגנית. "למה לא נתת לי לצאת?" אני אומר בטון של גלעד שליט בשבי. "לא שמתי לב". אני רץ לשירותים, מחפש משהו בשביל לחבל בהפריה, פיסת נייר, מגבונים, שואב אבק. אני חוזר מהר עם מגבונים ורואה אותה כבר לבושה, אוספת את הקליפס, מכניסה לתיק, מעלימה ראיות. "אני חייבת לזוז. נדבר, כן?". ברור שנדבר, עוד כמה שבועות אנחנו צריכים לעשות בדיקת מי שפיר.

>> מכניסות את הטנטרה למיטה: תרגילים בסיסיים לשדרוג חיי המין שלך

את השערות בגב התחתון, רואים? | צילום: shutterstock
את השערות בגב התחתון, רואים? | צילום: shutterstock

אני הולך לישון. למה עשיתי את זה? לא ייאמן כמה תקופת יובש היא פסיכדלית ויכולה לשבש לי את המוח. אני קם למחרת בבוקר עם טעם של גרבר בפה. אין ברירה, אגדל את הילד. אז מה אם אני אוכל קרמבו מהלמטה ומחליף מגבת ידיים בשירותים פעם בשנה, זה אומר שאני לא יכול להיות אבא? אני אהיה אבא העשור. וזה בכלל אני שמנצל אותה ולא היא אותי. אהיה הראשון בהיסטוריה שגונב מבחורה ביצית.

אבל עברו להם שבועיים מאז שמיטל ברחה מזירת הפשע והיא לא עונה לי להודעות. למי פונים במקרה כזה? למשטרה? למד"א? לגואל רצון? ואז מגיע הטלפון, ואני נותן לה לחכות עד שאני עונה בשביל להתכונן לשאלות. לא מיטל, אין לי עבר משפחתי של צליאק, ולא זה בסדר, הילד לא יצטרך לטוס לטורקיה בגיל 26.

"הלו?"
"עוז?!"
"זהו אכן שמי בפעם האחרונה שבדקתי בתעודת הזהות", אני מתחיל לתרגל בדיחות אבא.
"עשיתי בדיקות דם!"
"יופי", אני אומר ועומד להוסיף שלא תשכח לתאם איתי את בדיקת האולטרסאונד.
"יא חתיכת נגוע מסריח, הדבקת אותי בכלמידיה".