מספורטאית ליזמית הייטק מצליחה: יעל אדם מלמדת איך לצמוח מכישלון

בנעוריה היא שברה את השיא הישראלי של אסתר רוט שחמורוב בקפיצה לרוחק, היא השתתפה בתחרויות בינלאומיות רבות כגון אליפות העולם, אליפות אירופה, וגביע אירופה, וכן יצגה את ישראל באתלטיקה קלה, כדוריד, רוגבי ושייט. היום, בבגרותה, יעל אדם היא יזמית הייטק מצליחה: היא ייסדה את Vim, חברה מובילה בתחום הבריאות הדיגיטלית, וכיום היא CPO ומייסדת שותפה ב-Laguna Health, סטארטאפ בריאות דיגיטלית, שהוקם על ידי אדם ויוני שטיין ומעסיק כ-30 עובדים בישראל ובארצות הברית, ומספק פלטפורמה לאנשים המחלימים בבית לאחר אשפוז רפואי במטרה למנוע סיבוכים רפואיים ואשפוזים חוזרים.

>> זה הזמן לתת עדיפות לספורטאיות, כן, גם על חשבון הגברים

יעל אדם | צילום: יח"צ

אז מה הקשר בין ספורט להייטק, למה היא מתייחסת לעובדים שלה כמו לנבחרת אולימפית ואיך זה הופך אותה למנהלת יותר טובה? זה מה שיש לה לומר:

"מגיל צעיר ולאורך העשורים הראשונים של חיי, הייתי ספורטאית מקצוענית: אתלטיקה קלה, כדור יד, רוגבי וגם שיט. התחריתי בתחרויות בארץ ובחו"ל ואף ייצגתי את ישראל באליפות העולם בכדור יד ובאתלטיקה. לימים הייתי למתכנתת, מנהלת מוצר ולמייסדת שותפה במספר חברות טכנולוגיה. והגם שבמבט ראשון המעבר מעולם הספורט התחרותי לעולם הטכנולוגיה נראה חד, הסינרגיה שבין העולמות עזרה לי מאוד לאורך הדרך, בפרט כשהתחלתי לנהל צוותים וחברות משלי".

לחבק את הכישלון זה כוח

"עובדת חיים: לכולנו יש ימים טובים יותר וטובים פחות. לפעמים הם ממש לא טובים. בניהול צוות או חברה, ובפרט כשאת בונה מוצר מורכב, כישלונות זמניים הם חלק מהמשחק. במשחק ממוצע בבכדור יד, ענף ספורט שבו שיחקתי כשוערת, יש יחסית הרבה גולים. את על המגרש, האנרגיות גבוהות ואת רואה את הכדורים נכנסים לשער שוב ושוב. התעכבות על הגול, על ה"כישלון", עלולה למשוך אותך למטה. גולים הם עובדה שאת צריכה לחיות איתה בשלום. צריך להפריד בין מכשול זמני לבין התמונה הגדולה – המשחק עוד נמשך, הניצחון תלוי במה שנעשה עכשיו.

"היו סביבי לא מעט ספורטאים שנדמה היה ש"הולך להם" באופן טבעי. רבים מהם פחדו מכישלון ורצון להימנע ממנו בכל מחיר. עבורי, המפגש הקבוע עם הכישלון הפך אותו לפחות מאיים"

"נכונות להיכשל ויכולת להכיל את הכישלון היא מקור כוח. כנערה צעירה, התמודדתי עם אתגרים אישיים שונים. כך למשל, הייתי קטנה לגילי וכן סבלתי מהפרעות קשב וריכוז בימים שבהם המודעות הציבורית לתופעה הייתה מוגבלת יותר וכך גם סל הכלים שידעה המערכת להציע לי ולמשפחתי. במובן מסוים, תחושת ה"הפסד" בזירות הללו הגבירה את נחישותי לנצח בספורט. באותה תקופה היו סביבי לא מעט ספורטאים שנדמה היה ש"הולך להם" באופן טבעי. רבים מהם פחדו באופן גלוי מכישלון. הם – הספורטאים – והוריהם תיארו הפסד כמצב רחוק וזר שיש להימנע ממנו בכל מחיר. עבורי, המפגש הקבוע עם הכישלון הפך את אפשרות הכישלון למאיימת פחות. יתרה מכך, הקז'ואליות של הכישלון וההכרה בו כתוצאה אפשרית בקשת התוצאות האפשריות הייתה לי ליתרון: הייתי מוכנה לספוג כמה כשלונות שיידרש כדי להשיג את מטרותיי, נאחזת בידיעה העמוקה כי אני יכולה לעבוד קשה ולהתמודד עם קשיים. גם כשאני בעין הסערה, אני יודעת שאפשר לחדד, לשפר ולעשות מה שצריך כדי להגיע אל היעד. בספורט או בזירה העסקית, האופן שבו אנו מציגות את אפשרות הכישלון מסייע לבנות חוסן אישי וארגוני".

>> "אנחנו המין החזק והחכם יותר". הנשים שעלו לחצי הגמר של נינג'ה ישראל מדברות

יעל אדם | צילום: יח"צ

לתת לגיטיטמציה לפחד

"אז מה הקשר בין פציעות ספורט לניהול של רגעי משבר של העובדים? הרבה אנשים שיצאו מאשפוז רפואי – אוכלוסיית האנשים שהטכנולוגיה שפיתחנו נועדה לסייע לה – חוששים כי עולמם לעולם לא ישוב לכפי שהיה לפני שנכנסו לבית החולים. יש פחד אמיתי שהם "איבדו את עצמם" ורבים חוזרים הביתה ללא תמיכה וליווי מתאים. כספורטאית, סבלתי פציעות שונות, כולל שלושה ניתוחים בברך ופציעה קשה כשלושה שבועות לפני אליפות העולם. כשאת נופלת או נפצעת בעולם הספורט המקצועי, המאמן הוא חלק מתהליך השיקום. מאמן טוב מתקשר אליך כדי לוודא שהכאב שלך נסבל, שאת מקבלת מנוחה מספקת ושאת עומדת בלוח הזמנים של הפיזיותרפיה. יש לזה משמעות מעבר לניהול השיקום הפיזי, הליווי של המאמן עוזר גם בשיקום המצב הנפשי שעלול להיפגע בתקופה שלאחר הפציעה – הוא מזכיר לך שמחכים לך, שאת חשובה ושאת שייכת.

"אם נפצעת, מאמן טוב מתקשר אליך כדי לוודא שהכאב שלך נסבל, שאת נחה ושאת עומדת בלוח הזמנים של הפיזיותרפיה. הוא מזכיר לך שמחכים לך, שאת חשובה ושאת שייכת"

"כמנהלת, אני פועלת לייצר סביבה שבה לחברי הקבוצה יש תמיכה וסיוע ברגעים הקשים, בעבודה או בחיים האישיים. המטרה שלי היא לתת להם את התנאים המיטביים להצלחה ולהתאוששות וגם לגיטימציה לדבר על הפחדים. בספורט, בעולם העסקי ובחיים בכלל, כשיש זכרון חיובי של קימה מנפילה, אנו יכולים להשיג יותר כפרטים וכקבוצה: אנחנו לא מפחדים להיות נועזים ולשבור מוסכמות, גם אם ניפול. חברי הנבחרת שלי בלגונה יודעים לתמוך זה בזו ברגעים הקשים ולכן אנחנו קמים מהר, חזקים יותר ולא מפחדים לנסות לשבור שיאים ולהביא הישגים גדולים".

יעל אדם | צילום: יח"צ

אל תתביישי לתת פידבק

"בסוף כל אימון ובסוף כל תחרות, המאמנים שלי תמיד נתנו לי משוב ישיר וכן שכלל, על פי רוב, עד שלוש נקודות לשיפור. יצאתי מהשיחות הללו ממוקדת, עם יעדים ברורים. וכך, מדי יום, הדברים שאני צריכה לעבוד עליהם תמיד היו לנגד עיניי. ידעתי לאן אני צריכה לרוץ בכל נקודת זמן וידעתי לאן הכי נכון לכוון את המשאבים שלי.

>> "אני מקווה מאוד שזה לא משהו חד פעמי": נעמי קולודני עושה היסטוריה כמאמנת כדורסל מקצועית לגברים

"גם היום עם העובדים שלנו בלגונה, אנחנו מדברים בפתיחות על מה שצריך לשפר ומקפידים לקיים את השיחות הללו בתדירות גבוהה. פתיחות ושקיפות הן חלק מהתנועה הרגילה של הדברים, רק כך משתכללים. אנחנו מקפידים שאנשים ידעו איפה הם עומדים כך שיוכלו לצמוח ולגדול בתוך הארגון. אחד מהערכים המובילים אצלנו הוא "We're not shy". משוב ישיר ותכוף – גם על הטוב וגם על מה שצריך לשפר – הוא רכיב חיוני. אנחנו רוצים שאנשים יהיו במקום שמתאים להם, שמאפשר להם להתפתח ולממש את מלוא הפוטנציאל שלהם.

"בשנים האחרונות איבדתי את דודי (דודיק) קושניר ועקיבא לפלר, המאמנים האגדיים שלי. אני נוצרת את השיעורים שלימדו אותי בלבי. את השיעורים הללו אני מתרגמת לתוך העולם העסקי ומיישמת מדי יום. אני מעריכה, מעומק לבי, את נבחרת העובדים והעובדות שלנו ואת המשמעות של כל שחקן ושחקנית בה".