"אנחנו המין החזק והחכם יותר". הנשים שעלו לחצי הגמר של נינג'ה ישראל מדברות
האנשים שאמרו להן ששרירים זה לא נשי, ההתמודדות עם הפציעות ואיך מתגברים על הפער הפיזי מול הגברים. תם שקד וספיר כהן כרמי, המנצחות של מקצה הנשים, עוצרות לריאיון בדרך לחצי הגמר
אחרי שצפינו בחלק השני של מקצה הנשים של נינג'ה ישראל בקשת 12 והתפעלנו מהנשים המדהימות שכבשו את המסלול, אנחנו כבר יודעות מי הן הנשים האלופות שעלו לחצי הגמר: תם שקד לקחה את המקום הראשון, וספיר כהן כרמי העפילה גם היא לשלב הבא ותפסה את המקום השני במקצה הנשים. עשו כבוד והכירו את אלופות הנשים של העונה:
מתעמלת מכשירים בנבחרת ישראל עד גיל 17. הכירו את ספיר כהן כרמי
בת 27, ממושב שתולים, נשואה לאיתי.
ספרי לנו על הדרך המקצועית שלך בדרך לנינג'ה.
"כל חיי אני עוסקת בספורט. בעבר הייתי מתעמלת בהתעמלות מכשירים בנבחרת ישראל עד גיל 17, לאחר מכן 3 שנים התאמנתי בקרוספיט ובשלוש שנים האחרונות עוסקת בנינג'ה. מהרגע שהתחלתי להתאמן לנינג'ה לקחתי את האימונים באופן רציני, לאורך כל הדרך ועד היום מתאמנת אצל אדם מלכי. השתתפתי בעונה ה-2, ה-3 וה-4. כל תחום ספורט שאני בוחרת לעשות אני לוקחת בשיא הרצינות, כספורטאית חונכתי להשקיע ולהתמיד ב100 אחוז".
מה הביא אותך להתחרות בנינג'ה ישראל?
"חבר מהלימודים ראה שאני חזקה מאוד ועם רקע של התעמלות והמליץ לי ללכת לנסות להתאמן אצל אדם מלכי. הלכתי פעם ראשונה לפני שלוש שנים ומיד התאהבתי בנינג'ה. זה הזכיר לי מאוד את האימונים שהייתי מתעמלת בצעירותי. מהר מאוד אדם המאמן שלי ראה שיש לי פוטנציאל והציע לי להשתתף בתכנית וללכת לאודישנים ומאז כל שנה אני מתוכננת לאודישנים ולתכנית".
סבלת לפעמים מקשיים על רקע מגדרי?
"לאורך כל השנים שאני מתאמנת בנינג'ה התאמנתי בסביבת גברים, ואני יכולה להגיד שבדרך כלל באימונים הייתי בטופ 3 מבחינת יכולות והישגים באימונים. כולם מאוד מפרגנים ומרימים לי שאני בחורה חזקה ומדורגת כל כך גבוה בסביבה של גברים".
"תתעסקו בספורט מכל סוג שהוא, תמצאו את תחום הספורט שירים אתכן ויהפוך אתכן לחזקות ומאושרות"
מה התכניות לעתיד?
"פתחתי לאחרונה מתחם כושר ונינג'ה יחד עם אדם מלכי ברעננה. זה חלום שהתגשם לעבוד בתחום שאני אוהבת ולתת בו את הנשמה, ללמד את הדור הצעיר ולמנף את התחום בקרב ילדות ונשים. בפן האישי להרחיב את המשפחה, להביא נינג'ה משלי".
איך הסביבה שלך קיבלה את המסלול המקצועי הזה?
"בהתחלה לא הבינו מאיפה הכוחות להשקיע על כך הרבה זמן בנסיעות ארוכות משתולים, ליד אשדוד, לרעננה בכל יום, אך בהמשך נחשפו לתחום וראו כמה הוא חשוב לי וכמובן פרגנו ותמכו".
מה הכי קשה לך במחויבות הזו?
"אני סופר נהנית להתאמן כל יום וללמוד תרגילים ומיומנויות חדשות, כמו בכל ספורט הקושי הוא להתמודד עם פציעות. זה מהווה אתגר משמעותי מבחינה פיזית ומנטלית".
מי הרול מודל שלך?
"בתחילת הדרך ג'סי גרף הוכיחה לי שגם נשים מסוגלות להגיע רחוק במסלול הנינג'ה".
איזה מסר יש לך לילדות ונערות שמתלבטות אם ללכת במסלול הזה?
"שאנחנו הנשים לא פחות טובות מהגברים, שאנחנו מסוגלות לגשר על הפערים הפיזיים עם טכניקה ומחשבה. עבודה קשה והתמדה תמיד משתלמת".
ולאימהות ולאבות שלהן?
"לתמוך בילדה וללוות אותה באימונים, בתחרויות, להכיר את התחום ולהתעניין מבחינה מקצועית ומנטלית. שיהיו שותפים פעילים".
יש עוד משהו שתרצי להגיד לקוראות?
"תתעסקו בספורט מכל סוג שהוא, תמצאו את תחום הספורט שירים אתכן ויהפוך אתכן לחזקות ומאושרות".
לשעבר מקום 8 בעולם באקרובטיקה. הכירו את תם שקד
בת 27 מתל אביב, במקור מהוד השרון, רווקה
ספרי על הדרך המקצועית.
"הייתי מתעמלת מקצועית באקרובטיקה (19 שנה), במשך תשע שנים אלופת הארץ ומקום 8 בעולם ובאירופה. בצבא שרתי שנה אחת כספורטאית מצטיינת עד שהחלטתי לממש את הפוטנציאל הצבאי שלי והפכתי להיות מדריכת סימולטור לטייסי קרב. הספורט ליווה אותי כל הזמן עד שהתחלתי את התואר: אם זה יוגה, פילאטיס, קרוספיט וכל דבר שיכולתי להזיז בו את הגוף. התחלתי להתאמן לנינג'ה במרץ שעבר בסמסטר האחרון של התואר שלי להנדסת חשמל, אחרי ששלוש שנים חשבתי על הרעיון וראיתי את התכנית. המטרה שלי הייתה להגיע למצב שבו אני יכולה להשתתף בתכנית, ומההתחלה האימונים היו רציניים כי לא היה לי הרבה זמן. התחלתי להתאמן בנבחרת הנשים של מלכי, 5-6 אימונים בשבוע ומאז אני שם ואני נהנית מכל רגע".
מי דרבן אותך ללכת לנינג'ה ישראל?
"גל כהן למד איתי בתואר ומהשנה הראשונה שהוא השתתף, הוא אמר לי שאני צריכה לבוא. היו המון התלבטויות כי זאת חשיפה טלוויזיונית וגם הרגשתי שאת הספורט התחרותי שלי כבר סיימתי. הייתי רואה את התכנית ומשתגעת שאני לא על המתקנים ומנסה את כל האתגרים הללו. ברגע שעשיתי אימון אחד חזרה לי תחושת האושר של ספורט שיש בו מטרה וידעתי שאני רוצה לנסות. הוא חיבר אותי לאדם מלכי שהכניס אותי לנבחרת נשים המהממת שלו וליווה אותי בכל התהליך עד למסלול".
"אנשים בחדר כושר ניסו לעזור לי עם משקולות כי חשבו שאני לא יכולה להרים, אנשים ברחוב שאומרים לי 'למה יש לך שרירים גדולים? זה לא נשי'"
יצא לך להיתקל בקשיים על רקע מגדרי?
"במסלול החיים שלי תמיד הייתי חלק מה-10% נשים, אם זה בתיכון במגמת פיזיקה, ביוטכנולוגיה וכימיה, בצבא כחלק מחיל האוויר וטייסי חיל האוויר, בתואר בהנדסת חשמל ובנינג'ה. להגיד שלא הרגשתי שיש לפעמים הבדל בגלל המגדר זה שקר, אבל לעולם לא נתתי לזה מקום לעצור אותי. בזכות החינוך מההורים שלי שאני מודה לו כל יום, אני יודעת לבוא ולבטא את עצמי בסיטואציות פחות נוחות, ולדבר על נושאים מגדריים, אם זה בלימודים או בעבודה. אני מתאמנת גם בקבוצה של רוב גברי וזה לא משנה כי בנינג'ה התחרות היא את נגד המכשולים, לא משנה מי מלפניך מאחוריך ומצדדיך, כל אחת רוצה להשתפר יחסית אליה ולהיות הכי טובה שהיא יכולה. כמו כל אישה חוויתי לפעמים מצבים שבהם הרגשתי שיש השפעה למגדר שלי, אבל הפכתי אותה ליתרון בולט, אחרי הכל אנחנו המין החזק והחכם יותר".
>> הכדורגלנית נועה סלימהוגיץ' שהוחתמה במילאן: "הייתי מקבלת הערות כמו 'מה את בן?'"
יש לך דוגמאות למצבים בהם הרגשת את ההשפעה?
"היה לי למשל מרצה שנכנס לכיתה והתחיל לדבר על כדורגל ואמר 'בנות, אתן לא תבינו', או אנשים שבחדר כושר ניסו לעזור לי עם משקולות כי חשבו שאני לא יכולה להרים, אנשים ברחוב שבאים ואומרים לי 'למה יש לך שרירים גדולים? זה לא נשי'. דרך אגב יוסי שליט האגדי תמיד אומר לי – 'אם מישהו בא ואומר לך ששרירים לאישה זה גברי, תגידי לו רגע וגבר בלי שרירים זה נשי?', ניסיתי את זה פעם, והבנאדם באמת לא ידע מה לענות".
מה המטרה הכי גדולה שלך ומה התכניות לעתיד?
"המטרה העיקרית שלי בחיים תמיד זה להרגיש שאני מגשימה את עצמי ואת החלומות שלי, כל תקופה אני מנסה לבחור חלום קטן ולהתחיל להשיג אותו, אם זה ללמוד משהו חדש או להשתפר בתחום מסוים. בעיקרון החלום זה להשיג מלא מלא חוויות בחיים. גם הריאיון הזה זו חוויה שלא עברתי בחיים וזה ממש כיף להרגיש אותה. מבחינת חלומות גדולים זה לטייל בעולם, ומבחינת חלומות בשגרה: אני רוצה להרגיש שאני מצליחה לבטא את עצמי בכל סיטואציה בחיים ולהרגיש שלמה עם המעשים שלי".
איך הסביבה שלך קיבלה את המסלול המקצועי הזה?
"ההורים שלי רגילים לספורט תחרותי, הם אמרו שהם מרגישים שחזרתי לתיכון – שהייתי מגיעה כל יום הביתה ב-23:30 בלילה מלאת זיעה, רעבה ופצועה. אבל הם גם ראו את החיוך הרחב שהייתי איתו בגלל הספורט. הסביבה תמיד רצתה שאני אלך לנינג'ה כי נחשבתי באותו זמן חזקה – ואז הגעתי לנינג'ה והבנתי שאני כל-כך לא חזקה יחסית לנשים המדהימות שהתאמנו כבר כמה זמן. הסביבה שלי רק מחכה לרגע שנראה את הפרק. גם כדי לצחוק עלי".
מה הכי קשה לך במחויבות להיות נינג'ה?
"כל מחויבות קשה, לבוא כל יום לאימון ולנסות לעבוד הכי קשה – זה מאבק עצמי, ההתמודדות עם זה שזה לא רק ספורט ויש פה גם פן של טלוויזיה שאין לי מושג בו ואיך יציגו אותי. אני בנאדם פתוח שמאוד מדבר, ואני רוצה להביא את עצמי לידי ביטוי. בעיקרון, כוח ההתמדה זה הקושי הכי גדול אבל גם המעלה הכי גדולה שיש לספורטאי לדעתי".
מי האישה שהכי השפיעה עליך?
"למזלי יש לי הרבה נשים שהשפיעו עלי במהלך השנים. מודל ההשראה שלי זו כל אישה שהגשימה את עצמה, אם בילדות זה היה לראות את הילדות המבוגרות מגשימות את עצמן באקרובטיקה, אם זה בצבא אז לראות את המפקדות שלי מעבירות תכנים מטורפים, אם זו השכנה שלי ששכנעה אותי ללכת ללמוד הנדסת חשמל והיא דוקטור להנדסת חשמל. אם זו אימא שלי שלמדה אותי להילחם על שלי ולהשמיע את הקול שלי. ירדן ג'רבי ורותם סלע שעבדו כל אחת קשה בשביל להגיע למקום שהן היום. כל אישה שיש לה סיפור תהיה השראה בשבילי כי אני רוצה ללמוד מניסיון של נשים שהצליחו לפרוץ דרך".
איזה מסר יש לך לילדות ונערות שרואות אותך ומתלבטות אם ללכת במסלול הזה?
"ילדות ונערות שרוצות להתייעץ מוזמנות לפנות אלי ואני אענה לכל אחת ואחת, היה לי את הזכות שהיו לי מנטוריות ונשים שקיבלו אותי לקהילת הנינג'ה, שאני אשמח ממש להעביר את זה הלאה, ואני אוזן קשבת לכל מי שמתלבטת. בסופו של דבר הכי חשוב ליהנות ממה שעושים ולהיות עם תשוקה למה שעושים, אחר כך הכל שטויות".
ומסר לאימהות ולאבות שלהן?
"בכללי, תאמינו בהן. אני כל כך מודה לאימא שלי ואבא שלי שנתנו לי להתנסות בכל מה שאני רוצה, גם שהיה לי קשה. יש סיפור מפורסם של נסטיה ליוקין, שאמרה שכל פעם שהיא רצתה לפרוש אבא שלה והמאמן שלה היו אומרים לה, חכי לאימון טוב. אם אחרי האימון הטוב הזה עדיין תרצי לפרוש, אנחנו נקבל את זה בידיים פתוחות. יש לי את הזכות להורים שהם אוזן קשבת בקטעים הקשים וגם בקטעים הטובים".