יום המאבק באלימות נגד נשים: אחת מתוך ארבע ישראליות נפגעת מאלימות

יום המאבק באלימות נגד נשים. תמונתיהן של 10 נשים שנרצחו השנה, סה"כ נרצחו השנה מעל 20 נשים בישראל
יום המאבק באלימות נגד נשים. תמונתיהן של 10 נשים שנרצחו השנה, סה"כ נרצחו השנה מעל 20 נשים בישראל

הפשע המגדרי גואה והאלימות נגד נשים הופכת למגפה: כמעט כל שבוע מתרחש רצח של אישה, 800 אלף נשים חוות אלימות או נמצאות בזוגיות אלימה ומרבית התיקים נסגרים בעילה של חוסר אשמה

88 שיתופים | 132 צפיות

אישה בת 85 נמצאה ללא רוח חיים באמבטיה בדירתה כתוצאה מחנק כשעל גופה סימני אלימות. בשבוע שעבר, אחרי חודשים של חקירה סמויה, בעלה, סופר ומחזאי מוכר בן 94, נעצר, הכחיש קשר למקרה והושם במעצר בית. דיאנה דדבייב נורתה למוות על ידי בעלה השוטר אמיר רז לעיני ילדיהם. בשבוע שעבר מנהלת בית ספר בת 40 מהכפר עראבה, נורתה בכניסה לבית ספרה והובהלה לבית החולים. הטרגדיות רק ממשיכות להיערם.

>> 10 סימנים לזיהוי אלימות בבית השכנים

הפשע המגדרי עולה וגואה, הסיפורים מתווספים לסטטיסטיקה המזוויעה והאלימות נגד נשים הופכת מול עינינו למגפה של ממש. על פי נתוני משטרת ישראל מתחילת 2021 ועד ה-8 בנובמבר, נרצחו בישראל 23 נשים. מאז כבר נוספו עוד שתי נשים לרשימה המחרידה הזו. שמות כל הנרצחות מופיעות בסוף הכתבה הזו. 11 הנשים נרצחו על ידי חשוד שזהותו אינה ידועה (מתוכן 9 משתייכות למגזר הערבי), 6 נרצחו על ידי קרוב משפחה שאינו בן הזוג, ו- 7 נשים נרצחו על ידי בן זוגן. ואישה אחת נרצחה על ידי זר שזהותו ידועה למשטרה. בכל שנה נפתחים למעלה מ-22,000 תיקי חקירה בעבירות של אלימות במשפחה.

"אחת מתוך ארבע נשים חווה אלימות או נמצאת במערכת זוגית אלימה, מדובר ב-800 אלף נשים. המקרים שמגיעים לתקשורת הם המקרים הקיצוניים שנגמרים לצערנו ברצח או בניסיון לרצח"

בשנת הקורונה נרצחו 26 נשים ונרשמה עליה של יותר מ-300 אחוז במקרים של אלימות בין בני זוג. בשנת 2019 נרצחו 17 נשים. על פי השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל בשנת 2020 נפתחו 25,747 תיקים בגין כלל העבירות בין בני זוג, כולל השגות גבול, הפרות צום ועבירות רכוש, מהם 20,146 בגין עבירות ואיומים בין בני זוג. ב-83% מתיקי האלימות בין בני זוג שנרשמו באותה שנה, האישה היא הקורבן. במוקד 118 של משרד הרווחה התקבלו בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2021 לא פחות מ-7,977 פניות על אלימות במשפחה. עליה של 10% לעומת אשתקד .

"אחת מתוך ארבע נשים חווה אלימות או נמצאת במערכת זוגית אלימה, מדובר ב-800 אלף נשים. המקרים שמגיעים לתקשורת הם המקרים הקיצוניים שנגמרים לצערנו ברצח או בניסיון לרצח. רוב מקרי האלימות לא מסתיימים ברצח ולעיתים לוקח זמן עד שאישה המתמודדת עם אלימות, מחליטה לצאת מהמעגל עקב סיבות שונות, ביניהן הכחשה ובושה", אומרת ורדית דנציגר, מנכ"לית עמותת ל.א לאלימות נגד נשים. "האלימות חוצה מגזרים ומעמדות סוציואקונומיים או אחרים ויכולה להיות פיזית, מילולית, כלכלית, מינית ונפשית. בתקופת הקורונה – במיוחד בסגרים, היינו עדים לעליה במקרי האלימות המשפחה, לצערנו הרב נשים חוות טרור בביתן המתגבר עקב הלחץ הכלכלי ושהייה מרובה בבתים. אישה לא צריכה להתמודד לבד עם האלימות במשפחה ומומלץ שתדווח, תתייעץ ותקבל הכוונה כדי לצאת ממעגל האלימות. חשוב שתקציבים שהיו מיועדים לנושא על ידי הממשלה יוקצו ויתנו מענים נוספים על אלה הקיימים היום".

>> המדריך המלא להתמודדות עם תקיפה מינית

"כמעט בכל שבוע מתרחש רצח של אישה. ביום שני נורתה מנהלת בית ספר בכפר עראבה מול תלמידיה, אני מאוד מקווה שהיא תחלים במהרה, למרות שהתלמידים שהיו עדים לא יחלימו מכך" אומרת עאידה תומא סלימאן, חברת כנסת מהרשימה המשותפת ויו"ר הועדה לקידום מעמד האישה ולשיוויון מגדרי: "ביום ראשון נדקרה עאישה עבאדי, ככל הנראה על ידי בן זוגה, למרות שהייתה בקשר עם רשויות הרווחה. זה שוב מעלה את כל השאלות הקשות על ביטחונן של נשים חרף כל המאמצים. אם לא נתעורר, אם הרשויות לא יבינו שביטחונן האישי של כלל הנשים במדינה הוא בעדיפות ראשונה, לא נצליח באמת לשנות את המצב הקשה. עברנו כברת דרך בתחום המאבק באלימות נגד נשים, תקופת הקורונה והסגרים כשנשים היו לכודות בבית, העלתה את סף האלימות, אבל ברמת המדיניות ואחריות הממשלה הנושא של אלימות במשפחה ירד מסדר העדיפות של מקבלי ההחלטות".

"הבעיה היא מצב של אי שוויון בחברה בין גברים לנשים. זו השתקפות המצב שבו מאזני הכוחות לא מחולקים בצורה נכונה וזה מתבטא בניסיונות האגרסיביים של גברים להכפיף להם נשים"

 

היא ממשיכה: "הממשלה הנוכחית, שר המשפטים שר החוץ והשרים הרלוונטיים הביאו רוח טובה ואני מקווה שהרוח הזאת תימשך, אבל אלימות היא לא הבעיה, הבעיה היא מצב של אי שוויון בחברה בין גברים לנשים. זו השתקפות המצב שבו מאזני הכוחות לא מחולקים בצורה נכונה וזה מתבטא בניסיונות האגרסיביים של גברים להכפיף להם נשים. צריך לעשות טיפול שורש ולטפל באי שוויון בעבודה, בבית, בדיני אישות, במוקדי קבלת ההחלטות ובייצוג, תוך שינוי אמיתי בתפיסת המרחב והשוויון המגדרי. הסטטיסטיקה בעולם דומה לזאת שאצלנו, מה ששונה הוא התייחסות המדינה והחברה לאלימות עצמה", ובכך מצביעה תומא סולימאן על שורש הבעיה.

כבר בשנת 2017 ממשלת נתניהו החליטה על תכנית לאומית למיגור האלימות נגד נשים. תוספת התקציב לתכנית הבין-משרדית לאלימות במשפחה הוערך על ידי משרד הרווחה ב-50 מיליון ₪ בשנה, למשך חמש שנים, כלומר סה"כ 250 מיליון ש"ח. הכסף לא הועבר וחלק משמעותי מהתכנית לא יושם. ב-2019, בעקבות גל רציחות גואה, שוב הוקמה ועדה שקיבלה החלטה לקדם את ההחלטות הוועדה משנת 2017 עם תכנון תקציבי בסכום של 50 מיליון שקלים לאותה שנה. ההחלטה הועברה רק תשעה חודשים אחרי, בספטמבר 2019. בשנים האחרונות, בהיעדר תקציב מדינה, היו פערים בתקצוב המובטח. בשנת 2020 הסכום שהוקצב היה 60 מיליון ₪ בלבד, השנה הוא הגיע ל-105 מיליון ובשנת 2022 הוא יגיע ל-155 מיליון שקל. והנתונים? הם ממשיכים להדאיג וכמו שאומרת לילי בן עמי, מנכ"לית פורום מיכל סלה למניעת אלימות נגד נשים באמצעות טכנולוגיה: "ההזנחה בתחום צועקת לשמים".

"המדינה קוראת לנשים לא להישאר בזוגיות אלימה המסכנת את חייהן ואת ילדיהן, ומאידך, מרגע שהיא נפרדת מזוגיות אלימה מוקדשים משאבים מצומצמים לליווי התהליך עד הגעה לחוף מבטחים"

רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה של ויצו מתארת: "מצד אחד המדינה קוראת לנשים שלא להישאר בזוגיות אלימה המסכנת את חייהן ואת חיי ילדיהן, ומאידך, מרגע שהיא נפרדת מזוגיות אלימה מוקדשים משאבים מצומצמים ביותר לליווי התהליך עד הגעה לחוף מבטחים. מצד אחד מוקמת ועדה בין משרדית ותכנית חומש המוצעת המאושרת על ידי הממשלה, ומאידך אותה תכנית לא מתוקצבת במלואה על ידי משרד האוצר".

מנתוני משרד הרווחה עולה כי אשתקד טופלו 10,338 משפחות באלימות במשפחה. בין שנת 2020-2019 המספר הכולל של פניות למקלטים עלה ב-8% ומספר הנשים שהתקבלו והגיעו עלה בשיעור של 19%. אשתקד שהו במקלטים 723 נשים (לעומת 653 בשנה שלפני).

חקירות פליליות בישראל מתבצעות על ידי המשטרה ועם סיומן הן מועברות לפרקליטות או לתביעה המשטרתית לצורך קבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום או סגירת תיק החקירה. מסטטוס הטיפול של המשטרה בתיקים שנפתחו בגין תלונות נשים על אלימות במשפחה בשנים קודמות, עלה כי מרבית התיקים נסגרו בעילה של חוסר אשמה, אבל נתוני המשטרה אינם מאפשרים לדעת כמה מהתיקים נסגרו בעילה זו. לכן מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה לפרקליטות המדינה לקבלת נתונים וממנה התקבלו נתונים חלקיים בלבד. שכן לדברי הפרקליטות, המערכות הממוחשבות שלהם אינן מאפשרות שליפה של נתוני התיקים בפילוח לפי מערכת היחסים בין הקורבן לחשוד או לנאשם. מנתוני הפרקליטות עולה כי בין השנים 2019-2020 (אין מידע לגבי 2021) נפתחו בסך הכול 1,328 תיקים ואף לא תיק רצח בנסיבות מחמירות. כלומר, לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת, באשר לסטטוס הטיפול בתיקים, מחצית הועברו לגוף תובע אחר, כשליש נגנזו ללא העמדה לדין  ו-6% נסגרו לאחר הליך שיפוטי. סה"כ נסגרו 476 תיקים, 74% מהתיקים נסגרו בעילת חוסר ריאיות, 14% בגלל שנסיבות העניין לא הצדיקו העמדה לדין ו-8% מחוסר אשמה.

מה התקדם בינתיים?

30 הצעות חוק רלוונטיות לנושא נמצאות בדרך לספר החוקים. השינוי הגדול שקרה בינתיים הוא החוק לתיקון חוק האפוטרופסות, יוזמה של פורום מיכל סלה שפנה לגדעון סער ועם שיתוף פעולה של ח"כ עודד פורר זכה להצלחה היסטורית בחוק פורץ דרך: אישום ברצח בת זוג, ניסיון לרצח בת זוג, או אונס של צאצא – יגרור אוטומטית איבוד אפוטרופסות של ההורה שעשה זאת.

חוק ההתיישנות על עבירות מין לא בוטל והוא עומד על עשר שנים, אבל הח"כיות מיכל רוזין ועאידה תומא סאלימן הגדילו את שנות ההתיישנות על פגיעה מינית בקטינים ל-15 שנים. ב-27 באוקטובר הועברה במליאת הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק של קרן ברק מהליכוד בנושא מיגור אלימות במשפחה, לשימוש בפיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא נגדו צו הגנה – מה שיאפשר למשטרה לדעת אם אדם עומד בתנאי הצו שהוצא נגדו כדי להגדיל את אפקט ההרתעה נגד גברים אלימים.

ביום שלישי האחרון, באיחור גדול, התקבלה החלטה בכנסת על חתימה על "אמנת איסטנבול" – אמנה בינלאומית של מועצת אירופה נגד אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. האמנה שנכנסה לתוקף עוד בשנת 2014 חתומה על ידי 45 מדינות, מתוכן 34 אישרו אותה בבית המחוקקים שלהם. האמנה קובעת סטנדרטים למניעה וטיפול באלימות במשפחה עם סטנדרט בינלאומי ודורשת שהמדינות יישמו מדיניות כוללת ומתואמת בין הממשלה לבין ארגונים ורשויות. מתי תתבצע החתימה? יש לקוות שכמה שיותר מהר.

משרד הרווחה והביטחון החברתי חנך ביום שלישי האחרון דירה ראשונה ברמת גן מתוך ארבע, המיועדת לגברים שקיבלו צו הרחקה מביתם ומוכנים להיכנס לטיפול. "זה מהלך נכון גם טיפולית ומוסרית לאחר שנים רבות שבהן נאלצו נשים לעזוב את ביתן כתוצאה מאלימות כלפיהן", אומר שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן, ומנכ"לית המשרד, סיגל מורן מטעימה: "אנחנו נערכים לשדרוג כל המערך לטיפול בגברים אלימים, טיפול נכון במקור המייצר את האלימות מונע פגיעה במעגל רחב של אנשים".

תגובת המשטרה

ממשטרת ישראל  נמסר לנו: "משטרת ישראל מייחסת חשיבות רבה לטיפול באלימות במשפחה ופועלת רבות באמצעות הכשרות ייעודיות בתחום האלימות במשפחה ומחלקי המשפחה, והם מטופלים על ידי המשטרה במקצועיות וביסודיות. הטיפול בתיקים אלה, מתבצע לעיתים קרובות בשיתוף פעולה מלא עם גורמי הרווחה וארגוני הסיוע, במטרה לתת מענה רחב ככל שניתן לנפגעי העבירה. בתוך כך, בשנים האחרונות הוקמו 16 מחלקי משפחה יעודיים בהם עובדות סוציאליות הנמנות על צוות החקירה, פועלות ברגישות לטיפול בעבירות אלמ"ב, מין וקטינים חסרי ישע. בנוסף, הוקם 'מרכז אלומה' בשיתוף משטרת ישראל, הנותן מענה לנשים נפגעות אלימות כחלק מהטיפול בתופעה. משטרת ישראל תמשיך לפעול ברגישות ובמקצועיות, במטרה לתת מענה הולם לתופעת האלימות במשפחה".

יום המאבק באלימות נגד נשים: תמונות 10 מהנרצחות מתוך מעל 20 שנרצחו השנה
יום המאבק באלימות נגד נשים: תמונות 10 מהנרצחות מתוך מעל 20 שנרצחו השנה

הנרצחות

אלה שמות הנשים שנרצחו השנה כפי שנמסרו על ידי משטרת ישראל. חלק מהשמות לא נמסרו על ידי המשטרה מטעמים שונים (רצון המשפחה, חשש מנקמת דם,  שמירת סודיות החקירה וכו'). כמו כן המשטרה מסרה באופן רשמי כי 23 נשים נרצחו עד תחילת נובמבר, מאז נרצחו שתי נשים נוספות, אך בפרסומים רשמיים וכן בפרסומים בתקשורת נמסרו פרטים על רציחתן של  23 נרצחות. נכון לרגע זה המשטרה עדיין לא סיפקה לנו הסבר על מקורו של הפער הזה בין המספר הרשמי לשמות הנרצחות שפורסמו ומובאות כאן.
יהי זכרן ברוך.

4 בינואר לטרישיה לני פוינטר, מירוחם, נחנקה למוות על ידי בן זוגה. אם לארבעה, בת 53 במותה.

5 בפברואר דיאנה דדבייב, מהישוב נעלה במועצה האזורית חבל בנימין, נרצחה ביריות על ידי בעלה השוטר. אם לארבעה, בת 32 במותה.

16 בפברואר אושרת ערוסי, נמצאה מתה בתא מטען של מכונית בוערת. בת 40 במותה.

18 בפברואר שולה שרעבי, נרצחה בדקירות כנראה על ידי בנה. בת 76 במותה.

21 במרץ פלונית, נמצאה מתה בדירה שכורה ביפו, שני גברים בהם בן זוגה היו במקום ונעצרו. בת 30 במותה.

12 באפריל סוהא מנסור, מטירה, נורתה על ידי אלמוני במכון היופי שבבעלותה, אם לשלושה. בת 38 במותה.

1 במאי סבטלנה בלקין, מחיפה, נרצחה על פי החשד על ידי בעלה ובנה ששוחררו בתנאים מגבילים. בת 52 במותה.

11 במאי רונית חביש מירכא, נרצחה על פי החשד על ידי אחיה. בת 42 במותה.

27 במאי ג'ומאנה קייסי, מאילת, נרצחה על ידי אחיה. אם לבן שנה. בת 35 במותה.

2 ביוני פלונית, מהישוב כפר יונה, נרצחה על ידי בעלה שהתאבד לאחר מכן. בת 69 במותה.

30 ביוני מייסר עותמאן, מחיפה, נרצחה ביריות לעיני חלק מילדיה. בת 27 במותה.

5 באוגוסט רשה מוקלשה, נרצחה על פי החשד על ידי בנה. בת 46 במותה.

8 באוגוסט רשה הייב, מנוף הגליל, שלושת בניה וקרוב משפחה נעצרו בחשד לרצח. בת 46 במותה.

19 באוגוסט פלונית, משדרות, נרצחה בדקירות על ידי בנה. בת 53 במותה.

20 באוגוסט לורין תפאל, נורתה למוות אחרי שאוימה על ידי משפחת בעלה שנרצח כמה שנים קודם. בת 28 במותה.

20 באוגוסט אישה בת 85 נמצאה ללא רוח חיים באמבטיה בדירתה כתוצאה מחנק כשעל גופה סימני אלימות. בעלה, סופר ומחזאי מוכר בן 94, נעצר בחשד לרציחתה

9 בספטמבר רים אבראהים, מסאג'ור, נמצאה מתה ברכב שעלה באש. בת 28 במותה.

20 בספטמבר רחל אייזנשטדט, ממעלה אדומים, נמצאה ללא רוח חיים בדירתה, בעלה הודה ברציחתה. בת 55 במותה.

22 בספטמבר פלונית, מכפר יאסיף, נהרגה מנפילה מהקומה השנייה. אחיה עוכב לחקירה. בת 18 במותה.

26 בספטמבר סומאיה אל טלאלקה, נרצחה ביריות על ידי בני משפחה. בת 42 במותה.

2 באוקטובר ליטל יעל מלניק, מאור עקיבא, על פי החשד בידי נרצחה בידי אח בבית החולים הפסיכיאטרי בו הייתה מאושפזת. בת 17 במותה.

13 בנובמבר צעירה מנתניה נמצאה מתה בדירה בבאר-שבע. בן זוגה, רוני מושוב, חשוד ברציחתה. בת 18 במותה.

21 בנובמבר עאישה עבאדי, מג'דיידה – מכר, נרצחה על ידי בעלה. בת 55 במותה.

קווי סיוע

קו חירום של משרד הרווחה 118 או 0779208560

קו החירום של ל.א (ניתן לשמור על אנונימיות) 6724*

הקו החם של נעמ"ת 9201* (מהשעה 8 בבוקר ועד שלוש בצהריים, ימים א'-ה')

קו הסיוע של עמותת בת-מלך (מגזר דתי חרדי) 1-800-292-333 כולל שישי-שבת וחגים

אלימות נגד נשים במגזר הערבי 04-6566813  (24 שעות ביממה)