יהודה לוי: "אני הולך לפסיכולוג פעם בשבוע. זה הכרחי"

יהודה לוי ודנה פרידר סוגרים שנה של זוגיות ומצפים בכיליון עיניים לילד. רגע, אל תתבלבלו, הם מצפים במובן של מייחלים. כלומר, זה עוד לא קרה. "דנה לא בהיריון", הוא מתעקש נוכח גל השמועות ומציין: "אבל אנחנו רוצים, וכשזה יגיע כולנו נשמח. אנחנו שנה ביחד והיא האחת. אני מקווה שנצליח לעבור את המשוכות ואת הדברים של החיים, וכן, להביא ילד ולהקים משפחה".

>> "בשורות טובות!": יהודה לוי ודנה פרידר מחרפנים את הרשת

אפשר לומר שאתם אכן כבר בגיל נכון.
"אנחנו כבר אחריו", הוא צוחק.

"לגברים יש טווח יותר ארוך כשמתבגרים בתחום, אבל להתבגר ולהזדקן זה קשה. צריך לאהוב את השלב הזה שמביא איתו גם עומק, ואז להתכלות עד שאתה מריח את האדמה מלמטה"

פרידר חגגה לאחרונה 37, וכתבה לו "תעשה לי חביתה וילד". לוי אומר וצוחק: "בינתיים עשיתי לה חביתה בצורת ילד. רק שלא אביא לה ילד בצורת חביתה. פעם רציתי משפחה גדולה, היום עם שני ילדים אני סבבה".

אתה מדבר על ילד ולא על חתונה?
"שנינו היינו שם ועשינו סיבוב על האירוע הזה ומיצינו. הטבעת היא בלב".

הטבעת היא בלב. דנה פרידר ויהודה לוי | צילום: אינסטגרם danafrider@

בחודש יוני יחגוג יהודה לוי, או כפי שכולם קוראים לו – יודה לוי, את יום הולדתו ה-45. וואי וואי, איך שהזמן טס. הוא הקדים את החגיגות וקנה ממש עכשיו בית, לראשונה בחייו.

עד כמה היה לך חשוב שיהיה לך בית משלך?
"בית מבחינתי זאת תחושה שבאה מבפנים. זה לא טריוויאלי למצוא את הבית של עצמך, את הבית הנפשי שלך, הבית של הלב".

עד כמה דנה ואתה שוויוניים בבית, למשל, בסוגיות כמו זריקת זבל, הדחת כלים ובישול?
"בכל מה שקשור לזבל וכלים, אנחנו שוויוניים 50:50. לגבי בישול – זה 98:2 לטובתה".

"אני הולך לפסיכולוג פעם בשבוע. זה לא לוקסוס בעיניי, זה הכרחי. הדבר הראשון שאנחנו צריכים להשקיע בו היא הנפש. זה מסע שלא נגמר"

רגע, אתה לא לומד בישול?
"כן. אני לומד ואפילו הצלחתי להכין קאצ'ו א פפה, שזו פסטה שקשה להכין, אבל דנה מנצחת בגדול".

>> רוצה להכין בעצמך פסטה קאצ'ו א פפה? המתכון המופלא של שף מושיקו גמליאלי

הבית שרכש לוי לאחרונה הוא למעשה מיני פנטהאוז, השוכן במגדלון הצמוד למגדל הגדול בפרויקט החדש "אשירה" של האחים אביסרור, חברה קבלנית ידועה מבאר שבע, שלראשונה בונה בתל אביב בואכה שדה דב.

הצ'ארמר הכי הכי בסביבה (וכמה הולם אותו הלבן בזקנקנו), הוא גם הפרזנטור של החברה המשפחתית ממנה רכש את הדירה, מה שהפך את מעמד חתימת החוזה על דירתו החדשה לאירוע חגיגי עם שתייה ומופלטה. "מדובר בפרויקט מדהים. גם דנה תקנה שם", הוא אומר. כי ככה זה בחיים כשיש קשרים, לא צריך פרוטקציה. למרות שתהליך הבנייה הולך לקחת חמש שנים, לוי כבר רואה בעיני רוחו את העיצוב של דירת חלומותיו: "מראה נקי, קלאסי, בהיר, עם תוספת עץ. משהו נצחי עם הרבה חום".

המסע של קבלה עצמית ואהבה עצמית הוא מפרך. יהודה לוי מתוך צילומי קמפיין אשירה של אביסרור | צילום: לנס הפקות

לוי עבר הרבה עד הלום, כולל לא מעט מערכות יחסים מתוקשרות.

מה למדת ממערכות היחסים הקודמות שלך, שאתה מיישם היום?
"משכילים מסיפורי אהבה שהיו, אבל אני לא אדבר על זה איתך, אלא עם הפסיכולוג שלי".

>> דיקפריו, מאחוריך: מצעד האקסיות המהממות של יהודה לוי

אתה הולך אליו באופן קבוע?
"פעם בשבוע. זה לא לוקסוס בעיניי, זה הכרחי. הדבר הראשון שאנחנו צריכים להשקיע בו היא הנפש. לשנות דפוסים ולמצוא את הסנטר. זה מסע שלא נגמר. אני מרגיש היום יותר בסנטר שלי, אבל תמיד יש לאן לשאוף".

נעשית רוחניק?
"תמיד הייתי, אבל עם השנים זה התגבר. אני לוקח הכל מהכל ושומע מלא הרצאות".

"לאורך הרבה שנים הרגשתי נווד. בגיל 5 עברתי עם המשפחה שלי לדרום אפריקה. חזרתי בגיל 14 לארץ והרגשתי לא שייך גם כאן. לקח לי הרבה זמן לאחות את השברים"

אני שואלת את לוי מה הוא היה אומר ממרום כמעט 45 שנותיו ליהודה הצעיר, שעשה את הפריצה המשמעותית שלו לחיינו בגיל 18 בלבד. "הייתי אומר שהמסע הזה של קבלה עצמית ואהבה עצמית הוא מפרך", הוא משיב, "לאורך הרבה שנים הרגשתי נווד. בגיל 5 עברתי עם המשפחה שלי לדרום אפריקה, הרגשתי שם את הזרות. חזרתי בגיל 14 לארץ והרגשתי לא שייך גם כאן. לקח לי הרבה זמן לאחות את השברים, גם המשחק הביא לי טרנספורמציה, ולאט לאט התחבר הפאזל. אז הייתי אומר לעצמי הצעיר, שככל שיתבגר – הוא יהיה יותר עם הבנה".

כלומר?
"אני מרגיש שהחכמתי מהחיים, קיבלתי הרבה סטירות שהביאו לי התבוננות יותר בוגרת – כולל אהבות שנגמרו, חלומות ואכזבות ואבא שנפטר לפני חמש שנים. אנחנו חוטפים מהיקום וצריכים להתפקח עד שיסגרו לנו העיניים. נמשיך לעבור חוויות ואתגרים, אבל עדיין מה זה כל מה שקרה לי לעומת כל מה שקרה לנו בשבעה באוקטובר".

המלחמה תפסה אותך בארץ?
"כן. דנה ואני היינו בבית בשבת בבוקר, פתאום אזעקות, פתאום חמאס, משאיות לבנות שפורצות את הגדר. זה היה אפוקליטי. הזוי. גם אני מכיר כאלה שלא חזרו, אין בן אדם בארץ שלא מכיר. נסענו לבקר מפונים ולבתי חולים, וכמה זה עצוב שההיסטוריה חוזרת על עצמה. למרות המצב הבעייתי ועם זה ששונאים אותנו בחוץ, אנחנו חייבים להתאחד ולהתחזק. קערה שנשברת ומדביקים אותה עם דבק – אומרים שהיא עוד יותר חזקה משהייתה, ואני מאמין שנתאושש ושמשהו יזיז אותנו".

מקבל על עצמו את הכל, גם את הנפילות. יהודה לוי מתוך צילומי קמפיין אשירה של אביסרור | צילום: לנס הפקות

יש לך חרטות?
"אני רוצה להגיד שלא, כי מה זה יעזור? אני מקבל על עצמי את הכל, גם את הנפילות. אם יש חרטה אז אולי זה בעניין של חו"ל. אולי הייתי צריך לנסוע לפני שנים, אבל אני מרוצה במקום שלי".

אז זה אומר שאתה נשאר איתנו?
"אני לא יכול כרגע לחשוב על קריירה בינלאומית. הלב שלי כאן, אני מרגיש חטוף בלב ובתודעה שלי, עד שיחזירו את כל החטופים הביתה. יש לי את המקום שלי כאן כשחקן עם תפקידים מגוונים ויש לי פה לאן להתפתח. לא רק שאני לא חושב על מגורים בחו"ל, להפך, בעקבות מה שקרה הבנתי שאין לנו ארץ אחרת. זה הבית שלנו".

"אני לא יכול כרגע לחשוב על קריירה בינלאומית. הלב שלי כאן, אני מרגיש חטוף בלב ובתודעה שלי, עד שיחזירו את כל החטופים הביתה. בעקבות מה שקרה הבנתי שאין לנו ארץ אחרת. זה הבית שלנו"

מה קורה עם "המירוץ למיליון" שצילמת?
"המלחמה דחתה את זה. אני מאמין שב'קשת' ידעו מתי הזמן הנכון לעלות".

היה קשוח?
"המשימות? מאוד".

הנשמה רק מחליפה בגדים ותפאורה. יהודה לוי מתוך צילומי קמפיין אשירה של אביסרור | צילום: לנס הפקות

לנשים קשה להתבגר בעולם הבידור. איך זה מרגיש לגברים?
"לגברים יש טווח יותר ארוך כשמתבגרים בתחום, אבל להתבגר ולהזדקן זה קשה. זה תהליך שאי אפשר להימנע ממנו, אז צריך לאהוב את השלב הזה שמביא איתו גם עומק, ואז להתכלות עד שאתה מריח את האדמה מלמטה".

מפחיד?
"לא. האנרגיה שלנו היא נצחית והנשמה שלנו ממשיכה, רק מחליפה בגדים ותפאורה".

אתה לא חזק משהו באינסטגרם.
"נכון. יש לי 257 אלף עוקבים. אני הבן אדם הכי גרוע שיש באינסטגרם, אין לי את השריר לזה ולא את העצבים".

מה החלום המקצועי שלך?
"להגיע למקום שאהיה מבוסס כלכלית בצורה שלא אצטרך לדאוג לכלום. להמשיך לשחק אבל גם לעשות עסקים, ולהתרחב לעוד אופקים".

מחשבות על גיל 50?
"מה זה יעזור לי? אני מרגיש בן 25".